יאיר לפיד / צילום: תמר מצפי
יותר מכל דבר, מדהימה המהירות וההכנעה שבה קיבלו במפלגת "יש עתיד" את גזירת "ההקפאה" החדשה שיצאה מלשכותיהם של ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר הקואליציה, ח"כ יריב לוין. על אף הצהרות הגינוי האוטומטיות שהוציאו דוברים מטעם המפלגה בעקבות ההחלטה לעכב את קידומו של חוק "מע"מ אפס", דומה כי בפועל, מנהיג "יש עתיד", שר האוצר יאיר לפיד, מיהר להסתגל למציאות החדשה.
אם בתחילת השבוע אנשיו עוד קיוו כי ניתן יהיה להשלים עד ראש-השנה את ההצבעה הסופית על החוק בוועדת הכספים, הרי שעתה ברור גם להם שזה כבר לא יקרה.
המשבר בין ראש הממשלה לשר האוצר בסוגיית התקציב הוא הזדמנות לבחון את היחס שמקבלת בקואליציה מפלגת 19 המנדטים של השר לפיד. ובכן, נאמר זאת כך: בשר אביגדור ליברמן הם לא היו מעזים לנהוג כך. לגיטימיים ככל שיהיו הנימוקים שהעלה יו"ר הקואליציה לוין בהסבירו את ההחלטה להקפיא לעת עתה את קידום חוק מע"מ אפס, מדובר כאן בניסיון להתמקח מחדש עם לפיד על הישג שלכאורה היה מונח כבר בכיסו. תיאורטית, הקואליציה מחויבת לחוק מע"מ אפס מעצם החלטות הממשלה ב-2014, ובלי כל קשר לתקציב של 2015.
לפיד השלים עם הקפאת החוק דה-פקטו באותה שעה שבה מילמל אמירה לא מחייבת על כך שהוא לא מאמין שהחוק יוקפא. בעוד כמה ימים, כשיגיע להסכמות כוללות עם ראש הממשלה (בהנחה שאכן יגיע) לפיד יתהדר בכך שכחלק מההישגים שרשם הצליח להחזיר למסלול גם את חוק המע"מ אפס שלו, על-אף שאת המבצר הזה לכאורה הוא היה אמור לכבוש כבר מזמן.
אין סיבה להפתעות. ב-18 חודשי הממשלה התבלטה מפלגתו של לפיד כתמימה והחבוטה שבמפלגות הקואליציה. מי בכלל זוכר שעל-פי גודלה מדובר בשותפה הקואליציונית הבכירה ביותר. באילו הישגים פרלמנטריים הם יכולים להתגאות? לפני כשנה, כשנפתח מושב החורף הקודם, כינס לפיד את חברי סיעתו, ואל מול המצלמות הכריז על יעדי החקיקה הבאים שלו: חוק תחבורה ציבורית בשבת, וחוק ברית-הזוגיות לכול (לרבות לזוגות חד-מיניים). מזל שעל דיבורים, להבדיל מעל מערכות של כיפת-ברזל, לא צריך לשלם. החוקים שלפיד הבטיח, אפילו לא הונחו על שולחן הכנסת. אז הוא אמר.
כך גם תקועים "חוק הפונדקאות" שיזמה שרת הבריאות יעל גרמן, וכן החוק להטבות-מס לזוגות חד-מיניים של הח"כית עדי קול. בעוד כמה שנים, כשלפיד ייזכר בימים הרחוקים שבהם הנהיג את המפלגה הגדולה בכנסת, והחזיק קואליציה במו אצבעותיו, הוא יופתע להיווכח עד כמה דלה הייתה רשימת הישגיו הפרלמנטריים. חוק הגיוס, שהובטח לו עוד במו"מ הקואליציוני; וחוק המשילות השנוי במחלוקת שממילא קודם בלחצו של ליברמן - והיתר, יוק.
אולי משום כך ואולי גם בשל העובדה שבבסיסו הוא אדם נעים ונוח לבריות, מתקבל הרושם ששר האוצר מעוניין כעת להוריד את גובה הלהבות. ייתכן, כי לפיד נבהל מאיומיו שלו. דומה שאין דבר שהוא מעוניין בו כעת יותר מאשר הישג כלשהו שיאפשר לו לשוב הביתה בשלום, ולחסל את המשבר.
כששואלים את מקורביו של לפיד - כיצד להערכתם ניתן ליישב את המחלוקת, הם משיבים שזו בכלל לא בעיה: יוסיפו עוד קצת לביטחון (אבל לא כמו ששר הביטחון רוצה), יעלו עוד קצת את יעד הגירעון (ביותר ממה שראש הממשלה רוצה), והכול יהיה בסדר. כאילו מתווה הפתרון שהם מציעים לא עומד בלב-ליבה של המחלוקת הנוכחית.
אם לפיד יצליח לקבל את שני אלה - תוספת מתונה לביטחון שתמומן מהעלאת יעד הגירעון - הוא יוכל להתנאות בהישג, ולהמשיך לשבת על כיסאו לבטח. בכל מקרה עליו לקוות שהעסק לא יסתיים בפיצוץ. עם גיליון ההישגים הדליל מהכנסת לא בטוח שיהיה לו הרבה מה להראות לבוחר.
הכותב הוא הכתב הפוליטי של ערוץ 10