גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  טכנולוגיה

חוקרי מכון ויצמן גילו: ממתיקים מלאכותיים דווקא משמינים

פרופ' ערן סגל וד"ר ערן אלינב הובילו מחקר שמצא כי ממתיקים מלאכותיים משפיעים על אוכלוסיית חיידקי המעי באופן שמוביל להשמנה ולסוכרת

ממתיק מלאכותי / צילום: שאטרסטוק
ממתיק מלאכותי / צילום: שאטרסטוק

ממתיקים מלאכותיים כמו סוכרזית, אספרטם וסוכרלוז סבלו תמיד מיחס חשדני, משום היותם חומרים שאינם מצויים בטבע, ואולם מחקרים מקיפים שנעשו בהם לא הצליחו להוכיח נזק קונקרטי בבני אדם והקהילה המדעית נותרה חלוקה ביחס לשאלה אם הם מזיקים יותר מסוכר או מועילים יותר. כעת, חוקרים ממכון ויצמן גילו כי הממתיקים משפיעים על אוכלוסיית חיידקי המעי באופן שמוביל לסוכרת.

פרופ' ערן סגל, ד"ר ערן אלינב והדוקטורנט יותם סואץ ממעבדתו של אלינב, שהובילו את המחקר הנוכחי, בחנו את השפעת הממתיקים בכמה אופנים בבעלי חיים ובבני אדם. המחקר בדק בין השאר כיצד שינוי בכמות הממתיקים שצרכו בני אדם משפיעה על רמות הסוכר שלהם, וכמו כן זוהה לראשונה המנגנון שבאמצעותו מתרחשת ההשפעה השלילית.

האם עלינו לוותר לגמרי על הממתיקים? החוקרים מצביעים גם על מגבלות המחקר ואינם מציעים לוותר עליהם לגמרי, בינתיים. לדבריה, יש להרחיב את המחקר ולשחזר את ממצאיו בקבוצות גדולות יותר ולאורך זמן, וכן לבדוק מספר רב יותר של ממתיקים. המחקר צפוי להתפרסם בכתב העת הרפואי הנחשב Nature, שמצדו עושה למחקר יחסי ציבור נרחבים ומקיפים מאוד.

החשד מתעורר

אלינב וסגל, שהתארחו במדור זה לפני כשנה, הם מובילי "פרויקט התזונה האישית". הם יצאו לחקור את השפעת הרכב חיידקי המעי של כל אחד מאיתנו על המזון שכדאי לנו לצרוך. בשלב הראשון הם בוחנים את התזונה של מאות אנשים והשפעתה על רמות הסוכר שלהם (כל משתתף במחקר נושא מד סוכר רציף) ועל חיידקי המעי שלהם, כדי לראות אם מזונות מסוימים גורמים לעלייה חריגה ברמות הסוכר אצל אנשים שקיימים אצלם או חסרים להם חיידקים מסוימים. נתונים ראשוניים מהמחקר הזה גרמו להם לחשוד בממתיקים המלאכותיים.

בשלב הבא פנו החוקרים לבדיקה יזומה (להבדיל מתצפית) בעכברים. הם נתנו לקבוצות של עכברים ממתיקים מלאכותיים מ-3 סוגים - סכרין, סוכרלוז ואספרטם. לקבוצות עכברים מקבילות נתנו רק את האבקה שבה מוטמע הממתיק. אגב, ממתיקים מכילים גם כמות מסוימת, גם אם קטנה, של סוכר רגיל כדי למסך את טעם הלוואי של הממתיק.

העכברים שנחשפו לממתיקים נטו יותר להשמנה ולסוכרת - פי שלושה מעכברים שצרכו רק את האבקה. הרכב חיידקי המעי שלהם היה שונה באופן מובחן מזה של קבוצת העכברים השנייה.

בהמשך בדקו החוקרים אם התפתחות ההשמנה והסוכרת נובעת מחיידקי המעי. הם השתילו את חיידקי המעי של העכברים שצרכו סכרין והשתילו אותם בעכברים שמעולם לא נחשפו לחיידקים אלה, והם אכן נטו יותר לפתח סוכרת. אנטיביוטיקה הרגה את כל החיידקים והשוותה את רמות הסוכרת בין שתי קבוצות העכברים.

הניסויים הללו מעוררים חשד עז שאכן חיידקי המעי אחראים להבדל בין רמות הסוכרת אצל עכברים, אבל מה עם בני אדם? כדי לבדוק זאת בוצעו שני מחקרים. האחד נעשה על בסיס מידע מ"פרויקט התזונה האישית" שהראה כי אנשים שמנים וסוכרתיים יותר גם צורכים ממתיקים רבים יותר. נתון זה כשלעצמו אינו אומר הרבה, משום שייתכן שאנשים שמנים וסוכרתיים צורכים מלכתחילה יותר ממתיקים משום שהם סבורים שכך ירזו, אולם החוקרים גילו כי גם בשתי קבוצות בני האדם - צורכי הממתיקים ואלה שלא צורכים אותם - יש הבדלים באוכלוסיות חיידקי המעי.

מחקר נוסף בוצע בקרב 7 מתנדבים שאינם צורכים ממתיקים בדרך-כלל, והתחילו לעשות זאת לצורך המחקר - ברמה גבוהה יחסית אבל לא מטורפת, כ-12 שקיות סכרין ביום. בארבעה מביניהם עלתה רמת הסוכר בדם. בין אלה שהייתה להם תגובה שלילית לסכרין ובין אלה שלא נמצא הבדל גדול בחיידקי המעי עוד לפני הניסוי, כך שהחוקרים הצליחו לנבא מי יגיב באופן שלילי לממתיק. 7 נבדקים ודאי אינם מספיקים כדי לקבוע מסקנה נחרצת, אולם לצד הנתונים האחרים הם עדות תומכת ל"אשמת" חיידקי המעי.

מה קרה לחיידקים?

מה קרה לחיידקי המעי וכיצד זה גורם סוכרת? "אנחנו מעריכים שצריכת הסכרין מביאה לשגשוג של אוכלוסייה מסוימת של חיידקי מעי או להרעלה של אוכלוסייה מסוימת של חיידקי מעי, ואז אחרים משגשגים במקומם", מסביר אלינב, "והאוכלוסייה החדשה שמשגשגת אחרי צריכת ממתיקים היא כזו שגם במחקרים קודמים, שלא עסקו בממתיקים, זוהתה כקשורה להופעת השמנה וסוכרת.

"החיידקים הללו פועלים לעידוד סוכרת והשמנה בכמה דרכים. האחת מהן היא שהם מפרקים את המזון שאנחנו צורכים לרכיבים שקל לגוף יותר לעכל. כלומר, בנוכחות החיידקים הללו יכולה לעלות הניצולת של האנרגיה ממזון מסוים, ב-10% בממוצע". במילים אחרות, אדם שיש לו החיידקים הללו יעלה במשקל 10% יותר מאדם שצרך אותו מזון ואין לו החיידקים האלה.

- לא השוויתם בניסוי את הממתיקים לסוכר. אם מישהו מרגיש שהוא חייב להמתיק משהו, מה עדיף?

"לא בדקנו, והדבר האחרון שהיינו רוצים הוא להבריח אנשים מהממתיקים חזרה אל הסוכר בלי לבדוק זאת. אל תסיקו מסקנות נמהרות מהניסוי".

- מה לגבי ממתיקים ממקור טבעי כמו סטיוויה?

"לא בדקנו אותם, ונעשה זאת כנראה בהמשך. חומר טבעי הוא לאו דווקא טוב או לא טוב, ויש חומרים טבעיים שהם רעלנים נוראיים. חייבים לבדוק כל חומר בפני עצמו".

שלום לקלוריה

"המחקר הזה תומך בגישה שלנו, הגורסת כי למזון אין ערך תזונתי אחד ויחיד, אלא כל אדם יכול להפיק כמות אנרגיה שונה מכל סוג של מזון, וזה תלוי באופן שבו המזון הזה מפורק על-ידי חיידקי המעי הייחודיים שלו", אומר אלינב. כלומר, אצל אדם אחד אורז יגרום להשמנה בעוד שגלידה לא תשפיע עליו, ואצל אדם אחר - להפך. המשמעות של זה היא שאין שום משמעות לספירת הקלוריות שאנחנו נוהגים לעשות בדיאטה.

- האם מי שצרך עד היום את מזונו לפי תפריט קשיח של קלוריות או שיטת נקודות כלשהי ואינו שותף בפרויקט התזונה שלכם יכול לעשות מעין מחקר דומה בבית, לשים לב אילו מזונות מרעים את מצבו במיוחד?

"לדעתי לא. אנחנו פיתחנו אלגוריתם ממוחשב מיוחד שבודק בבת אחת המון רכיבי מזון, כולל האינטראקציות ביניהם, אפילו בהפרש של כמה שעות. יש המון הפתעות אצל כל אחד מהנבדקים, ואני לא חושב שהתבוננות פשוטה באוכל ובתוצאה יכולה להוביל למסקנות אישיות כאלה. המטרה שלנו היא בסופו של דבר לסווג את השפעתם של חיידקי המעי השונים, וכך, כשנבדוק את חיידקי המעי שלך נוכל להגיע לאותן מסקנות לגבי מה שכדאי לך לאכול ומה לא, בלי להעביר אותך את כל הדרך שאנחנו עושים בפרויקט".

"כל אחד צריך לקבל החלטה לפי מה שעובד בשבילו"

מריאנה אורבך, דיאטנית בכירה בשירותי בריאות כללית, מאמינה מאוד בפרויקט התזונה האישית של סגל ואלינב. "הם בהחלט בכיוון הנכון וצריך לתת להם תקציב ענק", היא אומרת, אבל מסייגת, כפי שהחוקרים עצמם מבהירים: "7 אנשים זה מחקר מאוד קטן, והם חקרו רק חומרים בדידים - סכרין לבד או אספרטם לבדו, והיום כמעט כל הממתיקים מכילים ערבוב של כמה חומרים. מעבר לכך, הם לא השוו ישירות את הממתיק לסוכר, ושאלת השאלות היא אם עדיף להמתיק בסוכר או בממתיק מלאכותי".

כמו כן יש לאורבך השגות על האופן שבו בוצע הניסוי. למשל, היא תוהה אם המשתתפים שעברו לראשונה מסוכר לממתיק מלאכותי לא פיצו את עצמם באיזה קרואסון מהצד.

אבל מעבר לכך, אורבך תומכת גדולה במחקרי חיידקי המעי. "יצא לאחרונה מחקר שמעלה אפשרות שיש להם אפילו תפקיד בהתפתחות סרטן השד", היא אומרת, "אסטרוגן שנוצר בגוף ומופרש במעיים מפורק על-ידי חיידקים שנמצאים אצל נשים מסוימות ולא אצל אחרות, והופך לחומר המגן מסרטן השד, אך רק בתת הקבוצה שזכתה בחיידקי המעיים המיטיבים. אני תמיד אמרתי שכל המחלות נמצאות בקישקעס".

בראיון קודם עמה, אמרה אורבך שגם לפי ניסיונה אנשים שונים מגיבים באופן שונה למזונות שונים, וסיפרה על מטופלת שהשמינה דווקא מכמויות גדולות של חסה. אחת התיאוריות שלה היא שחיידקי המעי של אותה מטופלת פירקו את החסה, שבדרך-כלל רובה אינו מתעכל, לחומרים שכן ניתנים לעיכול, אולם לאורבך כדיאטנית אין דרך לבדוק את המנגנון לעומק.

- האם המחקר הנוכחי ישנה את ההמלצות שלך למטופלים?

"זה בהחלט יגרום לי לשים לב לנקודה הזאת יותר. כבר היום, אצל חולי סוכרת אני ממליצה לעתים קרובות להתחיל את הדיאטה מ-3 שבועות של הימנעות מוחלטת ממתוק, אפילו בממתיקים ובפירות. מי שמתמיד בכך, ימשיך להעדיף את המזון הלא-מתוק גם לאחר סיום התקופה ויהיו לו סיכויים רבים יותר לשמור על המשקל. עם זאת, אני מודעת לכך שזה לא משפיע באותו אופן על כל האנשים. אני מראיינת את המטופלים שלי ראיונות עומק מפורטים, כדי להבין באילו דיאטות בעבר הם הצליחו יותר ומה הכשיל אותם. כך אני מכוונת אותם למזון המתאים להם. כל אחד צריך לקבל החלטה לפי מה שעובד בשבילו".

"אני מברכת מאוד את המדענים האלה ומחכה לתוצאות המדויקות יותר של עבודתם. הבעיה היא שאם ייצא מחקר שמחליש את התוצאות הללו, לא תשימו אותו בכותרת בעיתון, ואז אנשים יסתובבו במשך שנים עם מידע שגוי. אז לקוראים אני אומרת, אל תזרקו את הממתיק עדיין".

חקר חיידקי המעי

עוד כתבות

ריצ'רד פרנסיס, נשיא ומנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

מניית טבע תצטרף בקרוב למדד מוביל בארה"ב

טבע תצטרף בעדכון של חודש דצמבר למדד ראסל 1000, שכולל את 1,000 החברות הגדולות במדדי ראסל בארה"ב ● הכניסה למדד צפויה להוביל לביקושים למניית טבע

אפל / צילום: ap, Kathy Willens

שיבושים נרחבים בשירותי אפל

שירותים מרכזיים של אפל, בהם iCloud, App Store ו-Apple Pay, חווים שיבושים נרחבים ברחבי העולם, הכוללים קשיי התחברות וגישה לחשבונות ● למרות ריבוי הדיווחים, אפל טרם אישרה את התקלה ועמוד הסטטוס הרשמי שלה מציג את השירותים כתקינים

מנכ''ל בנק לאומי, חנן פרידמן / צילום: אורן דאי

למה לאומי מרוויח כל כך הרבה? מנכ"ל הבנק כפי שלא שמעתם

לאחר שבנק לאומי הציג רווח שיא של כ־3 מיליארד שקל ברבעון, המנכ"ל חנן פרידמן פנה לציבור בסרטון חריג והסביר מדוע רווחי הבנקים משרתים, לדבריו, את כלל הישראלים: "מי הם בעלי המניות של הבנק? זה אתם" ● אלא שהדרך שבה הכסף חוזר לציבור מורכבת יותר ● וגם: מה ענה פרידמן לח"כ שמתכוון להגדיל את המס על רווחי היתר של הבנקים

כריסטיאן סווינג, מנכ''ל דויטשה בנק ודונלד טראמפ  צילומים: AP- Jacquelyn Martin, Michael Probst

דונלד טראמפ ודויטשה בנק: היחסים עם "הלקוח מספר 1" נחשפים

בהדלפת הענק של מסמכים פנימיים מדויטשה בנק שנחשפה הבוקר כלולות גם עדויות על היחס המיוחד לו זוכה נשיא ארה"ב מהבנק הגרמני ● מהחוב בשווי מאות מיליוני דולרים ועד ההוראה של מי שכיום מכהן כמנכ"ל הבנק לגמד בפני הרשויות את החשיפה בטעות של החזרי המס של יותר מ־1,000 לקוחות הבנק, ביניהם טראמפ עצמו

עו''ד יעקב וינרוט ז''ל / צילום: יוסי זמיר

העליון הכריע: עיזבון וינרוט ישלם מאות מיליונים, והיורשים לא ישלמו דבר

לאחר סכסוך ארוך-שנים, ביהמ"ש העליון אישר את פסק הדין של המחוזי בירושלים, שאישר את פסק הבוררות ממאי 2025 וחייב את העיזבון של יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט ז"ל לשלם לאחים משה ומנדי גרטנר מאות מיליוני שקלים ● עם זאת, נקבע כי יורשי וינרוט לא יחויבו חיוב אישי במסגרת הליך בוררות משלים

קרוסלה של ספיידרמן, בחשבון האינסטגרם של Dylan Brown ואיילת פוגל עם הוק מוצלח, שגם נותן ערך / צילום: צילומי מסך

לפצח את האלגוריתם: 10 הכללים שהופכים תוכן לוויראלי ואפקטיבי

​חברות ומותגים נמצאים במרדף מתמשך אחרי הביצועים בפייסבוק, באינסטגרם ובטיקטוק, במטרה להגדיל כל הזמן את הצפיות, את השיתופים ואת המכירות ● המומחים מפצחים את הקוד להצלחות במרחב הדיגיטלי: מהפורמט, דרך התזמון והפן האנושי ועד למדד הקובע

שלמה קרמר, מייסד ומנכ''ל קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

שלמה קרמר מציע פרס: עשרות אלפי דולרים למי שיצליחו להערים על סוכן AI

בחברת קייטו נטוורקס של שלמה קרמר מכריזים על פרס של 30 אלף דולר, שיחולק בין שלושת המשתתפים הראשונים שיצליחו להחדיר הוראות זדוניות לסוכן AI - ויסיטו אותו מהמשימה שהוגדרה לו ● האתגר מתחיל היום בשעה 15:30 ● קרמר: "הענקת אוטונומיה לסוכני AI מחייבת מנגנוני אבטחה שיסכלו פעולות מזיקות"

משכנתא / אילוסטרציה: Shutterstock

האינפלציה יורדת, אבל נוטלי המשכנתאות נוהרים לפריים. האם זו טעות?

למרות שהאינפלציה ירדה ל-1.1% בשנה, רק 8% מהמשכנתאות שנלקחו בחודש שעבר היו צמודות למדד ● הציבור מעדיף את מסלול הפריים, שחלקו הגיע ל-28%, גם במחיר של החזר חודשי גבוה יותר ● יועצי משכנתאות מסבירים כי הטראומה מהמדדים הגבוהים של השנים האחרונות עדיין משפיעה על החלטות הלווים, ומזהירים כי ההתרחקות מהמסלול הצמוד לא בהכרח משתלמת

משה בר סימן טוב / צילום: לע''מ

משה בר סימן טוב בשיחת פרישה: "הדבר שלא הספקנו לטפל בו הוא הרשתות החברתיות והמסכים"

משה בר סימן טוב מסכם קדנציה רצופת משברים ומזהיר כי מערכת הבריאות חייבת להיערך לעתיד של חירום מתמשך ● כמו כן, הוא מציין כי יש להתמודד עם השמנת ילדים, עישון והשפעת הרשתות החברתיות, ולהגדיל את ההשקעה הציבורית כדי למנוע העמקת פערים בשירותי הבריאות

ראש השב''כ דוד זיני / צילום: ap, Olivier Fitoussi

זיני עדכן את סולברג: "אין ראיות לתשלום שוחד בחירות בהיקף שישפיע על התוצאות"

ועדת הבחירות המרכזית פרסמה הודעה רשמית, עם חוות דעתו של ראש השב"כ אשר עדכן בחשדות, נכון לשלב זה ● החקירה עודנה מתנהלת ותתמקד גם בהיבטים הביטחוניים ● סולברג הודה לשב"כ ואמר כי הם פעלו "ביושר, במקצועיות ובממלכתיות"

וול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

"מקסימום חשיפה": ההמלצה המפתיעה של ענק ההשקעות

על אף הטלטלות בשווקים, בבנק ההשקעות מורגן סטנלי מאמינים שהגיע הזמן להיכנס לנכסי סיכון גלובליים במלוא הכוח, ומאמינים שה-S&P 500 יטפס ביותר מ-15% עד סוף השנה הבאה ● בבנק צופים כי בום ה-AI יחלחל לאזורים נוספים בשוק, ומסמנים סקטור אחד במיוחד

120 חברי קונגרס חדשים בתמונה קבוצתית בגבעת הקפיטול / צילום: Reuters, CNP Matt Rourke

בחירות האמצע שינו את מאזן הכוחות בשוק הבריאות: מה כדאי למשקיעים לדעת?

הניצחון הגורף של הדמוקרטים צפוי להשפיע על סדר היום בשוק הבריאות ● מהלחץ להורדת מחירי התרופות ועד ביטול תוכנית הקיצוץ בבתי החולים והחזרת התקציבים למדע - אנליסטים מנתחים מי המרוויחים והמפסידים, ואיך כל זה ישפיע על חברות הביוטק הישראליות

משה לארי, מזרחי טפחות; חנן פרידמן, לאומי; ידין ענתבי, הפועלים; אלי כהן, הבינלאומי / צילום: מזרחי טפחות, אורן דאי, יונתן בלום, אייל טואג

דוחות הבנקים חושפים: מכונת הרווחים האטה, ורק לאומי ממשיך לזנק

מכונת הרווחים הבנקאית האטה מעט, אבל עדיין מייצרת רווחי עתק ● לאומי היה היחיד שהגדיל את הרווח והתשואה להון, לא בהכרח מבנקאות "קלאסית" ● לידר שוקי הון: "מדהים ששוק הדיור כל כך חלש, וגם הבנקים וגם המפקח מרגישים כל כך בטוחים לבצע מעט מאוד הפרשות"

חנן פרידמן, מנכ''ל בנק לאומי בסרטון ברשת X / צילום: רשתות חברתיות

מה חשבו הגולשים על הסרטון שפרסם מנכ"ל בנק לאומי?

חנן פרידמן ניסה להסביר את רווחי הבנק ברשת X, ומחצית מהתגובות שקיבל היו שליליות ● עם זאת, לפי הניתוח של סוכנות DABUR, הגולשים מפרגנים לשקיפות

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: Shutterstock

"עשיתי טעויות חמורות": ג'נסן הואנג שובר שתיקה

הואנג הודיע כי יהיה מוכן לשוב לתפקיד אם הדירקטוריון יבקש זאת, לאחר גל לחצים מצד עובדים, משקיעים ואפילו הנשיא טראמפ ● אלא שלמרות הקריאות הגוברות להחזירו, הדירקטוריון אינו שוקל בשלב זה את חזרתו ● במקביל, הואנג התנצל על קשריו מחוץ לנישואים והודה: "עשיתי טעויות חמורות" ● ההצהרה המלאה בסוף הכתבה

אתונה, יוון / צילום: Shutterstock

המוסד סייע בסיכול פיגוע איראני ביוון, אנשי עסקים ישראלים קיבלו התרעה מראש: תנקטו אמצעי זהירות

המוסד סייע בסיכול פיגוע ביוון:חמישה אזרחי מקדוניה הצפונית נעצרו במבצע מודיעיני משותף עם יוון ● לפי החשד, התוכנית קודמה בהכוונת אזרח איראני המקושר לשירותי המודיעין והביטחון של טהראן ● טראמפ על האיומים האיראנים על אדמת וושינגטון: "אנחנו לוקחים את זה ברצינות רבה. הם משוגעים, לכן אסור שיהיה להם נשק גרעיני" ● דיווחים שוטפים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות חדות בהובלת מניות הפיננסים והטכנולוגיה

נאסד"ק השיל 1% ● הירידות העמיקו בתחילה בעקבות דיווח לפיו רשת תקשורת מסווגת המשמשת את הסוכנות לביטחון לאומי של ארה"ב ● אחרי התפטרות המנכ"ל ג'נסן הואנג, היום הוא שבר שתיקה: "עשיתי טעויות גדולות" ● ישראליות: אלביט וסימילרווב זינקו בעקבות הדוחות ● תשואת האג"ח לעשר שנים מעל ל-5%

בנק הפועלים / צילום: אביב גוטליב

בפעם השלישית: בנק הפועלים מחלק מניות ללקוחותיו. מה התשואה מהחלוקה הראשונה?

לקוחות זכאים יוכלו לבחור בין קבלת מניה בשווי של כ-73.65 שקל - שווי השוק של המניה נכון לסוף המסחר אתמול - לבין מענק כספי בסך 70 שקל ● לקוחות שהצטרפו או יצטרפו לאפליקציית "פועלים ג'וניור" יוכלו לקבל מניה נוספת או מענק כספי נוסף

גדעון תדמור, מייסד ויו''ר נאוויטס / צילום: דניאל קמינסקי

שברון רוכשת את השותפה של נאוויטס במאגר הנפט שננדואה

ענקית האנרגיה האמריקאית צפויה לשלם 5 מיליארד דולר עבור חברת הנפט ביקון, המחזיקה ב-31% ממאגר שננדואה שבמפרץ מקסיקו ● המהלך עשוי לפתוח חלון הזדמנויות לנאוויטס הישראלית (49% מהמאגר) למכור נתח מהחזקותיה כדי לאפשר לשברון רוב מוחלט - ולרשום רווח משמעותי ● מניית נאוויטס עולה ביותר מ-4%

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

חוקרים מצאו דרך חדשה להכריח את המוח להירדם

המדבקה שמקדימה את "שנת החלום" ומאריכה אותה ● המחקר שמגלה איך משפיעים פערי היקיצה בין ימי חול לסופ"ש על הבריאות של ילדים ● למה ענקית התרופות פייזר חיפשה מממן חיצוני לתרופה שלה להשמנה ● והתוצאות החיוביות של אלפא תאו הישראלית בטיפול בסרטן מוח ● השבוע בביומד