גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  טכנולוגיה

חוקרי מכון ויצמן גילו: ממתיקים מלאכותיים דווקא משמינים

פרופ' ערן סגל וד"ר ערן אלינב הובילו מחקר שמצא כי ממתיקים מלאכותיים משפיעים על אוכלוסיית חיידקי המעי באופן שמוביל להשמנה ולסוכרת

ממתיק מלאכותי / צילום: שאטרסטוק
ממתיק מלאכותי / צילום: שאטרסטוק

ממתיקים מלאכותיים כמו סוכרזית, אספרטם וסוכרלוז סבלו תמיד מיחס חשדני, משום היותם חומרים שאינם מצויים בטבע, ואולם מחקרים מקיפים שנעשו בהם לא הצליחו להוכיח נזק קונקרטי בבני אדם והקהילה המדעית נותרה חלוקה ביחס לשאלה אם הם מזיקים יותר מסוכר או מועילים יותר. כעת, חוקרים ממכון ויצמן גילו כי הממתיקים משפיעים על אוכלוסיית חיידקי המעי באופן שמוביל לסוכרת.

פרופ' ערן סגל, ד"ר ערן אלינב והדוקטורנט יותם סואץ ממעבדתו של אלינב, שהובילו את המחקר הנוכחי, בחנו את השפעת הממתיקים בכמה אופנים בבעלי חיים ובבני אדם. המחקר בדק בין השאר כיצד שינוי בכמות הממתיקים שצרכו בני אדם משפיעה על רמות הסוכר שלהם, וכמו כן זוהה לראשונה המנגנון שבאמצעותו מתרחשת ההשפעה השלילית.

האם עלינו לוותר לגמרי על הממתיקים? החוקרים מצביעים גם על מגבלות המחקר ואינם מציעים לוותר עליהם לגמרי, בינתיים. לדבריה, יש להרחיב את המחקר ולשחזר את ממצאיו בקבוצות גדולות יותר ולאורך זמן, וכן לבדוק מספר רב יותר של ממתיקים. המחקר צפוי להתפרסם בכתב העת הרפואי הנחשב Nature, שמצדו עושה למחקר יחסי ציבור נרחבים ומקיפים מאוד.

החשד מתעורר

אלינב וסגל, שהתארחו במדור זה לפני כשנה, הם מובילי "פרויקט התזונה האישית". הם יצאו לחקור את השפעת הרכב חיידקי המעי של כל אחד מאיתנו על המזון שכדאי לנו לצרוך. בשלב הראשון הם בוחנים את התזונה של מאות אנשים והשפעתה על רמות הסוכר שלהם (כל משתתף במחקר נושא מד סוכר רציף) ועל חיידקי המעי שלהם, כדי לראות אם מזונות מסוימים גורמים לעלייה חריגה ברמות הסוכר אצל אנשים שקיימים אצלם או חסרים להם חיידקים מסוימים. נתונים ראשוניים מהמחקר הזה גרמו להם לחשוד בממתיקים המלאכותיים.

בשלב הבא פנו החוקרים לבדיקה יזומה (להבדיל מתצפית) בעכברים. הם נתנו לקבוצות של עכברים ממתיקים מלאכותיים מ-3 סוגים - סכרין, סוכרלוז ואספרטם. לקבוצות עכברים מקבילות נתנו רק את האבקה שבה מוטמע הממתיק. אגב, ממתיקים מכילים גם כמות מסוימת, גם אם קטנה, של סוכר רגיל כדי למסך את טעם הלוואי של הממתיק.

העכברים שנחשפו לממתיקים נטו יותר להשמנה ולסוכרת - פי שלושה מעכברים שצרכו רק את האבקה. הרכב חיידקי המעי שלהם היה שונה באופן מובחן מזה של קבוצת העכברים השנייה.

בהמשך בדקו החוקרים אם התפתחות ההשמנה והסוכרת נובעת מחיידקי המעי. הם השתילו את חיידקי המעי של העכברים שצרכו סכרין והשתילו אותם בעכברים שמעולם לא נחשפו לחיידקים אלה, והם אכן נטו יותר לפתח סוכרת. אנטיביוטיקה הרגה את כל החיידקים והשוותה את רמות הסוכרת בין שתי קבוצות העכברים.

הניסויים הללו מעוררים חשד עז שאכן חיידקי המעי אחראים להבדל בין רמות הסוכרת אצל עכברים, אבל מה עם בני אדם? כדי לבדוק זאת בוצעו שני מחקרים. האחד נעשה על בסיס מידע מ"פרויקט התזונה האישית" שהראה כי אנשים שמנים וסוכרתיים יותר גם צורכים ממתיקים רבים יותר. נתון זה כשלעצמו אינו אומר הרבה, משום שייתכן שאנשים שמנים וסוכרתיים צורכים מלכתחילה יותר ממתיקים משום שהם סבורים שכך ירזו, אולם החוקרים גילו כי גם בשתי קבוצות בני האדם - צורכי הממתיקים ואלה שלא צורכים אותם - יש הבדלים באוכלוסיות חיידקי המעי.

מחקר נוסף בוצע בקרב 7 מתנדבים שאינם צורכים ממתיקים בדרך-כלל, והתחילו לעשות זאת לצורך המחקר - ברמה גבוהה יחסית אבל לא מטורפת, כ-12 שקיות סכרין ביום. בארבעה מביניהם עלתה רמת הסוכר בדם. בין אלה שהייתה להם תגובה שלילית לסכרין ובין אלה שלא נמצא הבדל גדול בחיידקי המעי עוד לפני הניסוי, כך שהחוקרים הצליחו לנבא מי יגיב באופן שלילי לממתיק. 7 נבדקים ודאי אינם מספיקים כדי לקבוע מסקנה נחרצת, אולם לצד הנתונים האחרים הם עדות תומכת ל"אשמת" חיידקי המעי.

מה קרה לחיידקים?

מה קרה לחיידקי המעי וכיצד זה גורם סוכרת? "אנחנו מעריכים שצריכת הסכרין מביאה לשגשוג של אוכלוסייה מסוימת של חיידקי מעי או להרעלה של אוכלוסייה מסוימת של חיידקי מעי, ואז אחרים משגשגים במקומם", מסביר אלינב, "והאוכלוסייה החדשה שמשגשגת אחרי צריכת ממתיקים היא כזו שגם במחקרים קודמים, שלא עסקו בממתיקים, זוהתה כקשורה להופעת השמנה וסוכרת.

"החיידקים הללו פועלים לעידוד סוכרת והשמנה בכמה דרכים. האחת מהן היא שהם מפרקים את המזון שאנחנו צורכים לרכיבים שקל לגוף יותר לעכל. כלומר, בנוכחות החיידקים הללו יכולה לעלות הניצולת של האנרגיה ממזון מסוים, ב-10% בממוצע". במילים אחרות, אדם שיש לו החיידקים הללו יעלה במשקל 10% יותר מאדם שצרך אותו מזון ואין לו החיידקים האלה.

- לא השוויתם בניסוי את הממתיקים לסוכר. אם מישהו מרגיש שהוא חייב להמתיק משהו, מה עדיף?

"לא בדקנו, והדבר האחרון שהיינו רוצים הוא להבריח אנשים מהממתיקים חזרה אל הסוכר בלי לבדוק זאת. אל תסיקו מסקנות נמהרות מהניסוי".

- מה לגבי ממתיקים ממקור טבעי כמו סטיוויה?

"לא בדקנו אותם, ונעשה זאת כנראה בהמשך. חומר טבעי הוא לאו דווקא טוב או לא טוב, ויש חומרים טבעיים שהם רעלנים נוראיים. חייבים לבדוק כל חומר בפני עצמו".

שלום לקלוריה

"המחקר הזה תומך בגישה שלנו, הגורסת כי למזון אין ערך תזונתי אחד ויחיד, אלא כל אדם יכול להפיק כמות אנרגיה שונה מכל סוג של מזון, וזה תלוי באופן שבו המזון הזה מפורק על-ידי חיידקי המעי הייחודיים שלו", אומר אלינב. כלומר, אצל אדם אחד אורז יגרום להשמנה בעוד שגלידה לא תשפיע עליו, ואצל אדם אחר - להפך. המשמעות של זה היא שאין שום משמעות לספירת הקלוריות שאנחנו נוהגים לעשות בדיאטה.

- האם מי שצרך עד היום את מזונו לפי תפריט קשיח של קלוריות או שיטת נקודות כלשהי ואינו שותף בפרויקט התזונה שלכם יכול לעשות מעין מחקר דומה בבית, לשים לב אילו מזונות מרעים את מצבו במיוחד?

"לדעתי לא. אנחנו פיתחנו אלגוריתם ממוחשב מיוחד שבודק בבת אחת המון רכיבי מזון, כולל האינטראקציות ביניהם, אפילו בהפרש של כמה שעות. יש המון הפתעות אצל כל אחד מהנבדקים, ואני לא חושב שהתבוננות פשוטה באוכל ובתוצאה יכולה להוביל למסקנות אישיות כאלה. המטרה שלנו היא בסופו של דבר לסווג את השפעתם של חיידקי המעי השונים, וכך, כשנבדוק את חיידקי המעי שלך נוכל להגיע לאותן מסקנות לגבי מה שכדאי לך לאכול ומה לא, בלי להעביר אותך את כל הדרך שאנחנו עושים בפרויקט".

"כל אחד צריך לקבל החלטה לפי מה שעובד בשבילו"

מריאנה אורבך, דיאטנית בכירה בשירותי בריאות כללית, מאמינה מאוד בפרויקט התזונה האישית של סגל ואלינב. "הם בהחלט בכיוון הנכון וצריך לתת להם תקציב ענק", היא אומרת, אבל מסייגת, כפי שהחוקרים עצמם מבהירים: "7 אנשים זה מחקר מאוד קטן, והם חקרו רק חומרים בדידים - סכרין לבד או אספרטם לבדו, והיום כמעט כל הממתיקים מכילים ערבוב של כמה חומרים. מעבר לכך, הם לא השוו ישירות את הממתיק לסוכר, ושאלת השאלות היא אם עדיף להמתיק בסוכר או בממתיק מלאכותי".

כמו כן יש לאורבך השגות על האופן שבו בוצע הניסוי. למשל, היא תוהה אם המשתתפים שעברו לראשונה מסוכר לממתיק מלאכותי לא פיצו את עצמם באיזה קרואסון מהצד.

אבל מעבר לכך, אורבך תומכת גדולה במחקרי חיידקי המעי. "יצא לאחרונה מחקר שמעלה אפשרות שיש להם אפילו תפקיד בהתפתחות סרטן השד", היא אומרת, "אסטרוגן שנוצר בגוף ומופרש במעיים מפורק על-ידי חיידקים שנמצאים אצל נשים מסוימות ולא אצל אחרות, והופך לחומר המגן מסרטן השד, אך רק בתת הקבוצה שזכתה בחיידקי המעיים המיטיבים. אני תמיד אמרתי שכל המחלות נמצאות בקישקעס".

בראיון קודם עמה, אמרה אורבך שגם לפי ניסיונה אנשים שונים מגיבים באופן שונה למזונות שונים, וסיפרה על מטופלת שהשמינה דווקא מכמויות גדולות של חסה. אחת התיאוריות שלה היא שחיידקי המעי של אותה מטופלת פירקו את החסה, שבדרך-כלל רובה אינו מתעכל, לחומרים שכן ניתנים לעיכול, אולם לאורבך כדיאטנית אין דרך לבדוק את המנגנון לעומק.

- האם המחקר הנוכחי ישנה את ההמלצות שלך למטופלים?

"זה בהחלט יגרום לי לשים לב לנקודה הזאת יותר. כבר היום, אצל חולי סוכרת אני ממליצה לעתים קרובות להתחיל את הדיאטה מ-3 שבועות של הימנעות מוחלטת ממתוק, אפילו בממתיקים ובפירות. מי שמתמיד בכך, ימשיך להעדיף את המזון הלא-מתוק גם לאחר סיום התקופה ויהיו לו סיכויים רבים יותר לשמור על המשקל. עם זאת, אני מודעת לכך שזה לא משפיע באותו אופן על כל האנשים. אני מראיינת את המטופלים שלי ראיונות עומק מפורטים, כדי להבין באילו דיאטות בעבר הם הצליחו יותר ומה הכשיל אותם. כך אני מכוונת אותם למזון המתאים להם. כל אחד צריך לקבל החלטה לפי מה שעובד בשבילו".

"אני מברכת מאוד את המדענים האלה ומחכה לתוצאות המדויקות יותר של עבודתם. הבעיה היא שאם ייצא מחקר שמחליש את התוצאות הללו, לא תשימו אותו בכותרת בעיתון, ואז אנשים יסתובבו במשך שנים עם מידע שגוי. אז לקוראים אני אומרת, אל תזרקו את הממתיק עדיין".

חקר חיידקי המעי

עוד כתבות

בניין כאל / צילום: טלי בוגדנובסקי

יוסי סגול, מבעלי השליטה לשעבר בכתר, מצטרף למרוץ לרכישת כאל

יוסי סגול, בן הדור השני ולשעבר מבעלי השליטה בחברת כתר, הביע התעניינות ברכישת חברת האשראי כאל, במרוץ שהולך ונהיה צפוף ● כל רוכש פוטנציאלי של כאל יידרש להוביל אסטרטגיה חדשה לחברה, בעידן שבו שלושה בנקים דיגיטליים עתידים להתחיל לפעול בישראל, והתחרות בענף האשראי הולכת ומתגברת

שרה נתניהו / צילום: יוסי זמיר

שרה נתניהו לא שילמה הוצאות משפט בסך 2,000 שקל, ונפתח נגדה תיק הוצאה לפועל

ההוצאות הוטלו על אשת רה"מ במסגרת הליך שמנהל נגדה יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן בטענה ללשון הרע, לאחר שלטענתו היא רמזה בראיון לערוץ 14 על בגידה מצדו הנוגעת ל-7 באוקטובר ● נתניהו ביקשה לסלק את התביעה של גולן על הסף, אך בקשתה נדחתה, וביהמ"ש חייב אותה בהוצאות

פוקט, תאילנד / צילום: ap, Sakchai Lalit

ארקיע תבטל את הקו ליעד הפופולרי במזרח - חצי שנה בלבד לאחר שהושק

החברה תפסיק את הטיסות לתאילנד בינואר 2027, בעקבות הנחיות ביטחון האוסרות על חברות תעופה ישראליות להפעיל טיסות ליעד באמצעות מטוסים חכורים • הקו הושק רק ביולי האחרון, ומצטרף לטיסות לטוקיו ולמרקש שבוטלו או הוקפאו בחודשים האחרונים ● בימים אלה מתקדמת עסקת מכירת השליטה בארקיע לקבוצת משקיעים חדשה

ספי מנדלוביץ / צילום: רמי זרנגר

יוצא מתקופת הצינון: ד"ר ספי מנדלוביץ' יהיה המנכ"ל הזמני של משרד הבריאות

שר הבריאות חיים כץ מהליכוד הודיע כי ד"ר ספי מנדלוביץ', ששימש כמשנה למנכ"ל משרד הבריאות עד יוני האחרון, יחזור למשרד וינהל אותו באופן זמני

רמי לוי / צילום: יונתן בלום

האישור התקבל: רמי לוי יתחיל להעניק הלוואות ללקוחות

רמי לוי מתקדם צעד נוסף בדרך לכניסה לשוק האשראי החוץ-בנקאי ● החברה דיווחה הבוקר לבורסה כי החברה-הבת שלה, רמי לוי שיווק השקמה שירותים פיננסיים, קיבלה אתמול רישיון מורחב למתן אשראי מרשות שוק ההון

הביטקוין חזר לרמה של לפני חמש שנים / צילום: Shutterstock

חמש שנים, אפס תשואה: אפילו "נשיא הקריפטו" לא הצליח לרומם את הביטקוין

הביטקוין חזר לרמה של לפני חמש שנים ונסחר בכ־65 אלף דולר - חצי מהשיא שנקבע לפני שנה ● קרנות סל של ענקיות ההשקעות, תקוות לרגולציה מקלה וכהונת טראמפ שהיה אוהד לתופעה לא סייעו ● אלה הסיבות שגרמו למפולת

פרויקט Beyond, גבעתיים / הדמיה: סטודיו 84

גסטי עוזבת את אבן גבירול: שכרה שתי קומות במגדל ביונד

חברת התוכנה גסטי תעבור ממשרדיה הוותיקים בתל אביב למגדל בגבעתיים ● דמי השכירות בחמש השנים הראשונות יסתכמו ביותר מ-60 מיליון שקל ● ההסכם כולל אופציה לחמש שנים נוספות, והמשרדים מותאמים לחברה ברמת גמר

לירן אבישר בן חורין / צילום: רפי קוץ

230 דיונים יקשו על אבישר בן חורין לנהל את ועדת הכספים

לירן אבישר בן חורין היא המועמדת לכהן באופן זמני כיו"ר הוועדה, ובעלה הוא הבעלים של משרד יחסי הציבור בן חורין אלכסנדרוביץ ● למשרד עשרות לקוחות שחולשים על התחומים המרכזיים במשק ● ספרנו כמה דיונים עסקו בתחומים האלה בכנסת האחרונה ● המשרוקית של גלובס

ועדת הכספים, היום / צילום:  נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

למרות החשש לניגודי עניינים: אושר מינוי ח"כ לירן אבישר בן-חורין ליו"ר ועדת הכספים

ח"כ לירן אבישר בן-חורין נבחרה ליו"ר ועדת הכספים הזמנית, חרף חששות לניגוד עניינים בשל עיסוקו של בן זוגה ● היועצת המשפטית הבהירה כי עליה להימנע מעיסוק בנושאים שבהם עלול להתעורר ניגוד עניינים או מראית עין לכך ● המינוי עורר התנגדות מצד חברי כנסת מהקואליציה ומהסיעות החרדיות

ניתוח חברה | נובה / עיבוד: אתר החברה, איור: גיל ג'יבלי

ממעבדה קטנה ברחובות להכנסות של מיליארד דולר בשנה: המהפך של נובה

מעבדת המדידה הפכה, עם המעבר לשבבי AI מורכבים, לתחנה קריטית עבור יצרניות המעבדים הגדולות בעולם ● הכניסה המואצת לתחומי הזיכרונות והמארזים המתקדמים, אפשרה לנובה לעקוף בשנה שלמה את יעד המכירות השאפתני ● האם התמחור הנוח משקף את הפוטנציאל? ● ניתוח חברה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה מעורבת בת"א: מניות השבבים נופלות, הבנייה והתוכנה קופצות

סקטור התוכנה והבנייה מובילים את העליות בת"א; מניות השבבים והבנקים מכבידות ● מלם תים מזנקת לאחר שהציגה שיא בהכנסות הרבעוניות ● שיכון ובינוי זכתה במכרז ענק בארה"ב של יותר מ-4 מיליארד שקל ● הרווח וההכנסות של בנק הפועלים ירדו, יחלק דיבידנד ענק ● שמן נדל"ן ואנלייט מקימות חוות שרתים בחיפה ● רמי לוי נכנס לשוק האשראי ● ההכנסות עלו והרווח נשחק, ישראכרט תפטר מאות עובדים ● בשוק המט"ח, הדולר ממשיך להתחזק

עמית בירמן, מנכ''ל קבוצת שיכון ובינוי / צילום: עומר סומך

שיכון ובינוי זכתה במכרז ענק בארה"ב: תקים גשר בפנסילבניה תמורת 1.3 מיליארד דולר

חברת התשתיות זכתה יחד עם שותפה במכרז החלפת גשר, כשחלקה בפרויקט, שיחל בשנה הבאה, צפוי לעמוד על כ-1 מיליארד דולר ● הפרויקט, שצפוי להצטרף לצבר ההזמנות של הפעילות בארה"ב, יחל בשנה הבאה ויתבצע על פני 11 שנים

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: ap, Mark Schiefelbein

מרחק נגיעה מהגבול התחתון: מה הפיל את המדד רגע לפני החלטת הריבית?

מדד המחירים ירד באוקטובר בניגוד לתחזיות, למרות התחזקות הדולר ביותר מ־3.6% בתוך חודש, והאינפלציה השנתית התמתנה ל־1.1% בלבד ● רונן מנחם ממזרחי טפחות מסביר מדוע הפיחות בשקל עדיין לא הגיע למדד, ומזכיר כי השפעתו עוד עשויה להופיע בחודשים הקרובים ● לאחר הנתון המפתיע הוא אומר, מרחב השיקולים של בנק ישראל לקראת החלטת הריבית בשבוע הבא השתנה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: איל יצהר, AP ,Sutterstock

ישראל נכנסה לראשונה ל־25 הכלכלות הגדולות בעולם. אבל יש כוכבית

לפי תחזית קרן המטבע הבינלאומית (IMF), ישראל תעקוף את שבדיה ואירלנד הודות לעדכון כלפי מעלה של תחזית הצמיחה ל-4.5% ולהתחזקות השקל ● עם זאת, במדד שוויון כוח הקנייה המביא בחשבון את רמות המחירים, ישראל מדורגת במקום ה-50 בלבד

הבורסה בפרנקפורט ביום ו' / צילום: Reuters, Staff

יציבות בבורסות אירופה; החוזים בניו יורק אדומים, אנבידיה יורדת

לפני הדוחות מחר, מניית אנבידיה יורדת במסחר המוקדם ● וול סטריט בהזדמנות: בגולדמן זאקס צופים עלייה של 14% ב-S&P 500

תקיפת צה''ל בלבנון (ארכיון) / צילום: ap, Hassan Ammar

תקיפה לילית בגבול סוריה-לבנון: צה"ל תקף משלוח אמל"ח שיועד לחיזבאללה

מטוסי קרב ישראליים תקפו לפנות בוקר בא-שערא שבבקעת הלבנון, בגבול לבנון-סוריה ● צה"ל: "תקפנו משלוח אמל"ח שיועד לחיזבאללה" ● נושאת המטוסים האמריקאית רוזוולט הגיעה ביום ראשון בערב לאזור האחריות של פיקוד המרכז של צבא ארה"ב והצטרפה לנושאות המטוסים ג'ורג' בוש וג'ורג' וושינגטון ● מכלית נפט פגעה במוקש ימי במצר הורמוז ועלתה באש ● החות'ים טוענים כי תקפו אמש את נמל התעופה הבין-לאומי המלך חאלד בריאד ●  הישראלי שנעצר בירדן שוחרר ממעצר ושב ארצה ● עדכונים שוטפים

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

עלבד מציגה תזרים חזק ומחלקת דיבידנד; הכנסות פז קפצו בכ-40%


גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● עלבד הציגה תזרים חזק של 48.5 מיליון שקל מפעילות שוטפת. בעלת השליטה, מושב משואות יצחק, צפויה לקבל כ-12 מיליון שקל מהדיבידנד ● פז נהנתה מקפיצה בפעילות הליבה שהקפיצה את ההכנסות בכמעט 40%, הודות לעלייה במחירי הדלק וחזרת הטיסות לישראל וממנה

הפגנת עובדי ארקיע

מסתמן: זה המועמד של עובדי ארקיע לרכישת החברה, ויש לו תנאי דרמטי

עד היום ב-17:00 נדרשים עובדי ארקיע להציג משקיע חלופי שיוכל להיכנס בנעלי קבוצת הרוכשים שחתמה על עסקה עם האחים נקש • אחד השמות שעל הפרק הוא היזם החרדי־אמריקאי עזרא אונגר, שמציב תנאי: הפסקת הטיסות בשבת • במקביל, בוועד נערכים גם לאפשרות שלא יימצא משקיע חלופי

המשקיעים מפזרים את הכסף

אפקט אנבידיה: ישראל צמחה בקצב של 8% ברבעון השלישי

לפי נתוני הלמ"ס לרבעון השלישי של 2026, התוצר זינק ב-1.9% לעומת הרבעון הקודם ● בניכוי פעילות הייצור בחו"ל של חברות הפועלות מישראל, ובראשן אנבידיה, קצב הצמיחה השנתי עומד על 4% ● היצוא קפץ ב-51.5% בחישוב שנתי, בעוד ההוצאה הממשלתית ירדה ב-1.9% על רקע התמתנות הוצאות המלחמה

מחירי הדירות בירידה / צילום: shutterstock עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מחירי הדירות יורדים בכל הארץ חוץ מבחיפה. זו הסיבה

מי שיושבים על הגדר וממתינים לירידת מחירי הדירות מקבלים בינתיים חיזוק: המחירים ירדו בכ־2% בתשעת החודשים האחרונים והעסקאות בשפל, כך לפי נתוני הלמ"ס ● הדירות החדשות מובילות את הירידות, למרות מבצעי המימון של הקבלנים, וגם המחיר הממוצע של דירה ירד • בשוק השכירות, לעומת זאת, שוכרים חדשים משלמים 5.5% יותר מקודמיהם