גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כך ניתן להפחית את יוקר המחיה ולשפר את החיים בישראל

1.4 מיליארד שקל יוסיפו 2,000 מיטות אשפוז, 600 מ' ש' יחלצו מעוני 90% מהקשישים הנזקקים ■ הנה התוכניות שיפחיתו דרמטית את יוקר המחיה

עוני / צילום: תמר מצפי
עוני / צילום: תמר מצפי

חינוך

מימון מלא לצהרונים

אחד העיוותים הגדולים ביותר במערכת החינוך ובמה שמכונה בטעות "חינוך חינם", הוא הצהרון. מדובר בהמצאה מקומית, "ישראבלוף" אם תרצו, שמחלק את היום של הילדים שלכם לשניים: אחד במימון ממשלתי והשני במימון פרטי, היישר מהכיס של האזרח. החל מהשעה 14:00 גן הילדים ממשיך לעבוד כרגיל, רק שהצוות מתחלף. עבור החלפת המשמרת הזו משלמים כיום 800-1,000 שקל בחודש, כמובן לפני תשלומי הורים שונים. גם בבתי הספר היסודיים פועלים צהרונים דומים, עד כיתה ד'.

ועדת טרכטנברג, שהגישה את המלצותיה בספטמבר 2011 בעקבות המחאה החברתית שפרצה באותה שנה, סימנה את העיוות הזה כאחד הגורמים המרכזיים ליוקר המחיה של משפחות צעירות. הוועדה המליצה (והממשלה אישרה), כי עד שנת 2017 המדינה תסבסד את מלוא העלות של הצהרונים מגיל 3 עד 9, זאת באמצעות תוספת תקציב של 2.5 מיליארד שקל.

עלות זו נחשבת נמוכה יחסית בין היתר משום שהכוונה הייתה לצאת במכרז ממשלתי ארצי להעסקת "מפעילים" לצהרונים במתקנים קיימים, זאת בעוד שכיום ההתקשרות נעשית לרוב בין הרשויות המקומיות לחברה למתנ"סים.

בסופו של דבר המדינה סבסדה צהרונים רק ב-81 יישובים המוגדרים חלשים מבחינה סוציו-אקונומית (אשכולות 1-3), בעיקר עבור קהילות ערביות וחרדיות, בעלות של 700 מיליון שקל. גם התקציב הזה קוצץ מאז ב-100 מיליון שקל, ובימים אלה מתקיימים דיונים בדבר הפחתה נוספת בסבסוד לאור הקיצוץ הרוחבי במשרדי הממשלה.

אז הנה המספר: 1.9 מיליארד שקל, לא מעט אבל גם לא סכום דמיוני, זה הסכום שעומד בפני מהפכה של ממש. למעשה, עם התקציב האדיר של משרד החינוך כבר כיום, אפשר לנחש כי ניתן היה למצוא את הדרך לגרד את הסכום הדרוש באמצעות שינוי סדרי עדיפויות פנימיים. באותה הזדמנות, אפשר יהיה ללמוד מניין נובע הפער העצום בין גובה התקציב לבין ההוצאה הנמוכה פר תלמיד.

הפחתת הצפיפות בכיתות

כיתות הלימוד בישראל הן הצפופות ביותר בקרב העולם המערבי, להוציא את צ'ילה, סין ויפן. על פי התקן של משרד החינוך, אפשר לאכלס עד 40 תלמידים בכיתה, כפי שקורה בבתי ספר רבים בעיקר ביישובים גדולים. למעשה, יש מקרים בהם המספר עומד גם על 41.

בשנת 2008, אושרה תוכנית לאומית להפחתת הצפיפות בכיתות בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים לכדי 32 תלמידים בכיתה לכל היותר (בתיכונים יש מסלולי לימוד לפי מגמות כך שהצפיפות נמוכה יותר ברוב המקרים), אבל גם התוכנית הזו לא יושמה. הכוונה הייתה לבנות 4,500 כיתות לימוד חדשות, כאשר עלות כל כיתה נאמדת ב-800 אלף שקל (הסכום כולל את תקני כוח האדם הדרושים וכל העלויות הנלוות). המשמעות: 3.6 מיליארד שקל. גם 32 תלמידים בכיתה, חייבים להדגיש, זה מספר גבוה בהרבה מהממוצע במדינות המפותחות (23 תלמידים בכיתה).

בריאות

הזקנה (עדיין) במסדרון

בדומה למצב של כיתות הלימוד בארץ (ואף חמור יותר), הצפיפות בבתי החולים בישראל היא הגבוהה ביותר בקרב המדינות המפותחות. מספר מיטות האשפוז עומד על 1.9 לאלף נפש, לעומת 3.4 בממוצע של המדינות המפותחות. כנגזרת של הנתון הזה, שיעור התפוסה בבתי החולים בארץ מגיע לכדי 98% - גם הוא הגבוה בעולם המערבי.

בשנת 2012 הוחלט להוסיף למערכת 1,000 מיטות אשפוז נוספות על פני 6 שנים, אבל גם זה נחשב עדיין לטיפה בים. העזנו לשאול את משרד הבריאות כמה יעלה להוסיף עוד 2,000 מיטות נוספות, מתוך הנחה כי הדבר יעלה מיליארדים רבים, והופתענו כאשר התברר כי מדובר בעלות של 1.4 מיליארד שקל בשנה "בלבד". הסכום הזה כולל את ההפעלה השוטפת של המיטות כולל את תקני כוח האדם הנלווים לתוספת הזו, להוציא הוצאות חד-פעמיות של בינוי - הוצאות שניתן לממן בין היתר באמצעות גיוס תרומות. "הזקנה במסדרון", מסתבר, ממש לא חייבת להיות שם.

סיעוד לכול

בשנת 2011 הציע סגן שר הבריאות דאז יעקב ליצמן ומנכ"ל משרד הבריאות לשעבר פרופ' רוני גמזו, להעלות את מס הבריאות ב-0.5% כדי להרחיב משמעותית את הכיסוי הסיעודי הציבורי בישראל. במשרד האוצר התנגדו ליוזמה במסגרת התנגדותם הכללית להעלאת מסים ישירים (באוצר לא היססו להעלות באותה תקופה את המסים העקיפים שפוגעים יותר בחלשים), וכך נגנזה התוכנית. היום מזכירים גורמים במערכת הבריאות כי העלאת המס אמורה הייתה להניב הכנסה של 1.2 מיליארד שקל לצורך יישום התוכנית, וכי רצוי שהמדינה תמצא את הדרך לממן זאת מקופתה.

על פי התוכנית, כלל הקשישים יהיו זכאים למימון ציבורי עבור אשפוז סיעודי, ולא רק מי שהכנסתם אינה עולה על פי 1.5 מהשכר הממוצע, כפי שנהוג כיום. למעשה, כיום 30% מהקשישים הסיעודיים אינם זכאים למימון עבור שירותי סיעוד למרות שהם זקוקים לכך, ולכן נאלצים לשלם 12-15 אלף שקל בחודש עבור אשפוז סיעודי. גולת הכותרת של התוכנית היא שמבחני ההכנסה לקביעת הזכאות של הקשיש יכללו את ההכנסה של הקשיש בלבד, ולא של בני משפחתו (שנשאו כיום בעיקר הנטל).

טיפול שורש

אחד הפספוסים הגדולים של חוק ביטוח בריאות ממלכתי היה השארתה של רפואת השיניים מחוץ לסל, למרות (ואולי בגלל) שמדובר באחת ההוצאות הכבדות ביותר על בריאות למשק בית. ליצמן היה הראשון שהתעקש על כך שטיפולי השיניים ייכנסו לסל לפחות עבור ילדים, ובמתווה מדורג המימון הזה כולל היום ילדים עד גיל 12. השנה אמורים היו ליהנות גם ילדים בני 14, אולם הדבר לא התאפשר בעקבות הקיצוץ בתקציב של אשתקד.

כמה יעלה לממן טיפולי שיניים משמרים (סתימות, עקירות, טיפולי שורש, בדיקות) עד גיל 18? לפי משרד הבריאות, 275 מיליון שקל בשנה. לא כסף קטן, אבל בטח לא כזה גדול במונחים יחסיים.

על טיפולי שיניים משמרים לקשישים מעל גיל 75 כבר מזמן לא מדברים במשרד הבריאות, אבל גם כאן העלות מאוד לא בשמיים: 50 מיליון שקל בשנה. דמיינו כמה קשישים נאלצים לבחור היום בין רכישת מזון לתרופות - אפשר רק לנחש איך נראית הבחירה כשטיפולי השיניים נכנסים למשוואה הזו.

רווחה

ביטחון זה לא רק טנקים

לכתוב על תוכניות ללא תקצוב של משרד הרווחה זו אולי המשימה הקלה ביותר, במיוחד אחרי שוועדה ציבורית בראשות אלי אלאלוף עשתה בדיוק את זה השנה כשהמליצה על שורה ארוכה של צעדים לצמצום העוני בישראל בסכום כולל של 7.8 מיליארד שקל על פני מספר שנים.

119 עמודים יש בדוח הזה, הרבה מספרים בצד פאתוס וחזון מעורר הערכה, שזכו מנגד ללא מעט לגלוג מצד כל מי שהעריך (בצדק) שאף אחד בממשלה (זולת שר הרווחה מאיר כהן) לא מתכוון לאמץ את ההמלצות האלה.

אז ויתרנו על הסכום המלא והסתפקנו בסכום "צנוע" של 3.2 מיליארד שקל לצורך הפואנטה של הכתבה הזו. מה אפשר לעשות בכסף הזה? לפחות לפי המלצות הוועדה, ניתן לחלץ מעוני 90% מהקשישים העניים בעזרת הגדלת השלמת ההכנסה של 188 אלף קשישים ב-200 שקל בחודש; לסייע באופן דומה ל-105 אלף מקבלי הבטחת הכנסה; להגדיל את מלאי הדירות בדיור הציבורי ב-700 עד 1,000 דירות בכל שנה; ולהקים מרכזים ציבוריים למיצוי זכויות, כך שאזרחים יקבלו את כל מה שמגיע להם על פי חוק בלי לשלם עמלות שמנות למרכזים פרטיים כמו אלה של לבנת פורן ודוגמתה. אבל מה זה ביטחון סוציאלי או ביטחון תזונתי, לעומת מה שתמיד נשמע חשוב יותר במילה אחת: ביטחון.

אנרגיה וסביבה

חומר נפץ במפרץ

עשרות אלפי תושבי קריית חיים שבמפרץ חיפה מתגוררים בסמוך לאחד המתקנים המסוכנים והמזוהמים ביותר בארץ. לא מדובר במכל האמוניה המפורסם, אלא בחוות מכלי נפט ענקיים שהוקמה עוד בימי המנדט הבריטי. עשרות אלפי טון של נפט מאוחסנים במכלי הענק המיושנים באתר הנמצא בבעלות חברת תשתיות נפט (תש"ן) הממשלתית. ראש עיריית חיפה יונה יהב סיפר לאחרונה כי המהלך הראשון שנקט עם כניסתו ללשכת ראש העיר היה ליזום את העברתם של המכלים מהאתר ההיסטורי - אלא שמאז לא קרה דבר.

הקרבות המשפטיים שניהלו יהב והמשרד להגנת הסביבה מול תש"ן פרנסו בעיקר את העוסקים במקצוע עריכת הדין, אך הסתיימו ללא הכרעה. מתקן התשתיות, מה לעשות, חיוני לתפקודם של בתי הזיקוק הסמוכים, אבל המיקום שלו איננו גזירת גורל. למעשה, אפילו בתש"ן היו שמחים לעזוב את השטח הצפוף והעוין ולעבור למתקן חדש ומודרני. כבר קרוב ל-25 שנה מדברים במדינה על הזזת המתקן לאתר חדש. שטח ושם למתקן החדש כבר נבחרו, ותוכניות ההקמה שלו עברו את כל מסלול האישורים המפרך בוועדות התכנון. אז למה זה לא קורה? מבקר המדינה מצא בשנת 2011 שהאשם העיקרי במחדל הוא משרד האוצר, שהתנה את העברת החווה בביצוע בדיקת כדאיות כלכלית - מבלי שטרח להזמין את הבדיקה.

באוצר הפיקו לקחים מבדיקת המבקר והזמינו חוות דעת ממשרד גיזה זינגר אבן. חוות הדעת שנחשפה ב"גלובס" קבעה כי המדינה עשויה לגרוף כ-800 מיליון שקל ממכירת קרקעות הטרמינל בקריית חיים לצורך הקמת שכונת מגורים של 4,000 יחידות דיור. באותה הזדמנות נבדקה גם האפשרות לפנות חוות מכלים נוספת, מתקן אלרואי, הנמצא בפאתי קריית טבעון. על השטח שיפונה שם ניתן יהיה להקים קרוב ל-800 דירות נוספות.

חוות הדעת הראתה כי המדינה תוכל להפיק הכנסות בהיקף של קרוב למיליארד שקל ממכירת הקרקעות, שלא לדבר על סילוק מטרד בטיחותי, בריאותי וסביבתי המאיים על עשרות אלפי תושבים. ולא פחות חשוב: בונוס בדמות בניית אלפי יחידות דיור. אלא, שכל התועלות האלה תקועות בגלל "חור" של כ-900 מיליון שקל - הפער בין עלות בניית המתקן החדש להכנסות הצפויות מפינוי המתקנים הקיימים. את הסכום הזה האוצר לא מוכן לממן, נכון להיום. האם אלה היו פני הדברים אילו מקבלי ההחלטות עצמם היו מתגוררים בקריית חיים ובקריית טבעון? כנראה שלא.

קרינה חזקה, כסף קטן

הנה משהו שבטח יטריד את שנתכם: מחקר ראשוני של המשרד להגנת הסביבה הראה כי בבתי ספר רבים נמצאו חריגות במדדי הקרינה המותרת כתוצאה מאנטנות סלולריות, כאלה שעלולות להצביע על סכנה בריאותית לכאורה. אלא שהמחקר הזה, לא תאמינו, נעצר כמעט לחלוטין מפאת חוסר תקציב. כמה כבר עולה מחקר כזה? גם לזה לא תאמינו: 5 מיליון שקל בסך הכול מספיקים לסקירת 5,000 בתי ספר ולהשלמת העבודה בעניין לרבות הגשת מסקנות. עכשיו דמיינו כמה יעלה למדינה הטיפול הרפואי אם חלילה כמה מהתלמידים יתגלו כבעלי גידולים סרטניים, וכמה תעלה התביעה הייצוגית שעוד תגיע.

יקר מדי להתייעל

הממשלה קבעה בשנת 2008 כי עד שנת 2020 יש לצמצם את צריכת החשמל במשק בכ-20%. לצורך העניין השקיעה המדינה כ-100 מיליון שקל בכ-200 פרויקטים שונים שכוללים בין היתר שדרוג של מנועים בתעשייה, החלפת מערכות מיזוג ישנות, החלפת מנורות ישנות ועוד.

הממשלה העריכה כי החיסכון השנתי כתוצאה מההתייעלות מוערך בכ-150 מיליון שקל, כאשר בשנת 2020 יסתכם החיסכון ב-900 מיליון שקל. בשוק האנרגיה מעריכים כי אם יושקעו בשנים הקרובות עוד כ-500 מיליון שקל, אפשר יהיה לחסוך הקמת תחנת כוח בינונית נוספת שעלות הקמתה נאמדת בכ-2.5 מיליארד שקל. ניחוש שלנו: זה לא יקרה. למסתכלים דרך החור שבגרוש, החיסכון הזה פשוט יקר מדי.

פרויקט שיקום נחלים

כל מי שסוטה מהכביש הראשי ומגיע לערוצי נחלים, נוכח לדעת שבמקום מים צחים זורמים בהם מי ביוב, שפכים תעשייתיים. נחלים כאלה מדרך הטבע מזמינים יתושים וגורמים למחלות זיהומיות שונות, בין היתר בשל חלחול השפכים לקרקע. מספר דוגמאות? נחל נעמן, נחל שקמה ונחל לכיש.

מסתבר כי אפשר לשנות את המציאות הזו מהקצה באמצעות תקציב של 50 מיליון שקל, שמספיק בכדי לשקם את רוב רובם של הנחלים הקטנים בישראל.

יהיה זה נאיבי לחשוב שהטיעון הסביבתי יצליח לגרד את הסכום הזה בעונת הקיצוצים, אז הזכרנו את עניין המחלות - זה הכי קרוב להפחדה נוסח דאעש שמצאנו.

מה אפשר לעשות עם הכסף

עוד כתבות

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

פרסומים בעולם מהחודשים האחרונים משרטטים את האופן שבו המיליארדר פטריק דרהי הצמיח את עסקיו ● לפיהם, גלגול החובות, בסך עשרות מיליארדי אירו, נתקל כעת גם בעליית ריבית ● כשברקע המו"מ המתקדם לרכישת רשת 13 נשאלת השאלה: האם הדרך בה בנה אימפריה הגיעה למיצוי?