גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כך ניתן להפחית את יוקר המחיה ולשפר את החיים בישראל

1.4 מיליארד שקל יוסיפו 2,000 מיטות אשפוז, 600 מ' ש' יחלצו מעוני 90% מהקשישים הנזקקים ■ הנה התוכניות שיפחיתו דרמטית את יוקר המחיה

עוני / צילום: תמר מצפי
עוני / צילום: תמר מצפי

חינוך

מימון מלא לצהרונים

אחד העיוותים הגדולים ביותר במערכת החינוך ובמה שמכונה בטעות "חינוך חינם", הוא הצהרון. מדובר בהמצאה מקומית, "ישראבלוף" אם תרצו, שמחלק את היום של הילדים שלכם לשניים: אחד במימון ממשלתי והשני במימון פרטי, היישר מהכיס של האזרח. החל מהשעה 14:00 גן הילדים ממשיך לעבוד כרגיל, רק שהצוות מתחלף. עבור החלפת המשמרת הזו משלמים כיום 800-1,000 שקל בחודש, כמובן לפני תשלומי הורים שונים. גם בבתי הספר היסודיים פועלים צהרונים דומים, עד כיתה ד'.

ועדת טרכטנברג, שהגישה את המלצותיה בספטמבר 2011 בעקבות המחאה החברתית שפרצה באותה שנה, סימנה את העיוות הזה כאחד הגורמים המרכזיים ליוקר המחיה של משפחות צעירות. הוועדה המליצה (והממשלה אישרה), כי עד שנת 2017 המדינה תסבסד את מלוא העלות של הצהרונים מגיל 3 עד 9, זאת באמצעות תוספת תקציב של 2.5 מיליארד שקל.

עלות זו נחשבת נמוכה יחסית בין היתר משום שהכוונה הייתה לצאת במכרז ממשלתי ארצי להעסקת "מפעילים" לצהרונים במתקנים קיימים, זאת בעוד שכיום ההתקשרות נעשית לרוב בין הרשויות המקומיות לחברה למתנ"סים.

בסופו של דבר המדינה סבסדה צהרונים רק ב-81 יישובים המוגדרים חלשים מבחינה סוציו-אקונומית (אשכולות 1-3), בעיקר עבור קהילות ערביות וחרדיות, בעלות של 700 מיליון שקל. גם התקציב הזה קוצץ מאז ב-100 מיליון שקל, ובימים אלה מתקיימים דיונים בדבר הפחתה נוספת בסבסוד לאור הקיצוץ הרוחבי במשרדי הממשלה.

אז הנה המספר: 1.9 מיליארד שקל, לא מעט אבל גם לא סכום דמיוני, זה הסכום שעומד בפני מהפכה של ממש. למעשה, עם התקציב האדיר של משרד החינוך כבר כיום, אפשר לנחש כי ניתן היה למצוא את הדרך לגרד את הסכום הדרוש באמצעות שינוי סדרי עדיפויות פנימיים. באותה הזדמנות, אפשר יהיה ללמוד מניין נובע הפער העצום בין גובה התקציב לבין ההוצאה הנמוכה פר תלמיד.

הפחתת הצפיפות בכיתות

כיתות הלימוד בישראל הן הצפופות ביותר בקרב העולם המערבי, להוציא את צ'ילה, סין ויפן. על פי התקן של משרד החינוך, אפשר לאכלס עד 40 תלמידים בכיתה, כפי שקורה בבתי ספר רבים בעיקר ביישובים גדולים. למעשה, יש מקרים בהם המספר עומד גם על 41.

בשנת 2008, אושרה תוכנית לאומית להפחתת הצפיפות בכיתות בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים לכדי 32 תלמידים בכיתה לכל היותר (בתיכונים יש מסלולי לימוד לפי מגמות כך שהצפיפות נמוכה יותר ברוב המקרים), אבל גם התוכנית הזו לא יושמה. הכוונה הייתה לבנות 4,500 כיתות לימוד חדשות, כאשר עלות כל כיתה נאמדת ב-800 אלף שקל (הסכום כולל את תקני כוח האדם הדרושים וכל העלויות הנלוות). המשמעות: 3.6 מיליארד שקל. גם 32 תלמידים בכיתה, חייבים להדגיש, זה מספר גבוה בהרבה מהממוצע במדינות המפותחות (23 תלמידים בכיתה).

בריאות

הזקנה (עדיין) במסדרון

בדומה למצב של כיתות הלימוד בארץ (ואף חמור יותר), הצפיפות בבתי החולים בישראל היא הגבוהה ביותר בקרב המדינות המפותחות. מספר מיטות האשפוז עומד על 1.9 לאלף נפש, לעומת 3.4 בממוצע של המדינות המפותחות. כנגזרת של הנתון הזה, שיעור התפוסה בבתי החולים בארץ מגיע לכדי 98% - גם הוא הגבוה בעולם המערבי.

בשנת 2012 הוחלט להוסיף למערכת 1,000 מיטות אשפוז נוספות על פני 6 שנים, אבל גם זה נחשב עדיין לטיפה בים. העזנו לשאול את משרד הבריאות כמה יעלה להוסיף עוד 2,000 מיטות נוספות, מתוך הנחה כי הדבר יעלה מיליארדים רבים, והופתענו כאשר התברר כי מדובר בעלות של 1.4 מיליארד שקל בשנה "בלבד". הסכום הזה כולל את ההפעלה השוטפת של המיטות כולל את תקני כוח האדם הנלווים לתוספת הזו, להוציא הוצאות חד-פעמיות של בינוי - הוצאות שניתן לממן בין היתר באמצעות גיוס תרומות. "הזקנה במסדרון", מסתבר, ממש לא חייבת להיות שם.

סיעוד לכול

בשנת 2011 הציע סגן שר הבריאות דאז יעקב ליצמן ומנכ"ל משרד הבריאות לשעבר פרופ' רוני גמזו, להעלות את מס הבריאות ב-0.5% כדי להרחיב משמעותית את הכיסוי הסיעודי הציבורי בישראל. במשרד האוצר התנגדו ליוזמה במסגרת התנגדותם הכללית להעלאת מסים ישירים (באוצר לא היססו להעלות באותה תקופה את המסים העקיפים שפוגעים יותר בחלשים), וכך נגנזה התוכנית. היום מזכירים גורמים במערכת הבריאות כי העלאת המס אמורה הייתה להניב הכנסה של 1.2 מיליארד שקל לצורך יישום התוכנית, וכי רצוי שהמדינה תמצא את הדרך לממן זאת מקופתה.

על פי התוכנית, כלל הקשישים יהיו זכאים למימון ציבורי עבור אשפוז סיעודי, ולא רק מי שהכנסתם אינה עולה על פי 1.5 מהשכר הממוצע, כפי שנהוג כיום. למעשה, כיום 30% מהקשישים הסיעודיים אינם זכאים למימון עבור שירותי סיעוד למרות שהם זקוקים לכך, ולכן נאלצים לשלם 12-15 אלף שקל בחודש עבור אשפוז סיעודי. גולת הכותרת של התוכנית היא שמבחני ההכנסה לקביעת הזכאות של הקשיש יכללו את ההכנסה של הקשיש בלבד, ולא של בני משפחתו (שנשאו כיום בעיקר הנטל).

טיפול שורש

אחד הפספוסים הגדולים של חוק ביטוח בריאות ממלכתי היה השארתה של רפואת השיניים מחוץ לסל, למרות (ואולי בגלל) שמדובר באחת ההוצאות הכבדות ביותר על בריאות למשק בית. ליצמן היה הראשון שהתעקש על כך שטיפולי השיניים ייכנסו לסל לפחות עבור ילדים, ובמתווה מדורג המימון הזה כולל היום ילדים עד גיל 12. השנה אמורים היו ליהנות גם ילדים בני 14, אולם הדבר לא התאפשר בעקבות הקיצוץ בתקציב של אשתקד.

כמה יעלה לממן טיפולי שיניים משמרים (סתימות, עקירות, טיפולי שורש, בדיקות) עד גיל 18? לפי משרד הבריאות, 275 מיליון שקל בשנה. לא כסף קטן, אבל בטח לא כזה גדול במונחים יחסיים.

על טיפולי שיניים משמרים לקשישים מעל גיל 75 כבר מזמן לא מדברים במשרד הבריאות, אבל גם כאן העלות מאוד לא בשמיים: 50 מיליון שקל בשנה. דמיינו כמה קשישים נאלצים לבחור היום בין רכישת מזון לתרופות - אפשר רק לנחש איך נראית הבחירה כשטיפולי השיניים נכנסים למשוואה הזו.

רווחה

ביטחון זה לא רק טנקים

לכתוב על תוכניות ללא תקצוב של משרד הרווחה זו אולי המשימה הקלה ביותר, במיוחד אחרי שוועדה ציבורית בראשות אלי אלאלוף עשתה בדיוק את זה השנה כשהמליצה על שורה ארוכה של צעדים לצמצום העוני בישראל בסכום כולל של 7.8 מיליארד שקל על פני מספר שנים.

119 עמודים יש בדוח הזה, הרבה מספרים בצד פאתוס וחזון מעורר הערכה, שזכו מנגד ללא מעט לגלוג מצד כל מי שהעריך (בצדק) שאף אחד בממשלה (זולת שר הרווחה מאיר כהן) לא מתכוון לאמץ את ההמלצות האלה.

אז ויתרנו על הסכום המלא והסתפקנו בסכום "צנוע" של 3.2 מיליארד שקל לצורך הפואנטה של הכתבה הזו. מה אפשר לעשות בכסף הזה? לפחות לפי המלצות הוועדה, ניתן לחלץ מעוני 90% מהקשישים העניים בעזרת הגדלת השלמת ההכנסה של 188 אלף קשישים ב-200 שקל בחודש; לסייע באופן דומה ל-105 אלף מקבלי הבטחת הכנסה; להגדיל את מלאי הדירות בדיור הציבורי ב-700 עד 1,000 דירות בכל שנה; ולהקים מרכזים ציבוריים למיצוי זכויות, כך שאזרחים יקבלו את כל מה שמגיע להם על פי חוק בלי לשלם עמלות שמנות למרכזים פרטיים כמו אלה של לבנת פורן ודוגמתה. אבל מה זה ביטחון סוציאלי או ביטחון תזונתי, לעומת מה שתמיד נשמע חשוב יותר במילה אחת: ביטחון.

אנרגיה וסביבה

חומר נפץ במפרץ

עשרות אלפי תושבי קריית חיים שבמפרץ חיפה מתגוררים בסמוך לאחד המתקנים המסוכנים והמזוהמים ביותר בארץ. לא מדובר במכל האמוניה המפורסם, אלא בחוות מכלי נפט ענקיים שהוקמה עוד בימי המנדט הבריטי. עשרות אלפי טון של נפט מאוחסנים במכלי הענק המיושנים באתר הנמצא בבעלות חברת תשתיות נפט (תש"ן) הממשלתית. ראש עיריית חיפה יונה יהב סיפר לאחרונה כי המהלך הראשון שנקט עם כניסתו ללשכת ראש העיר היה ליזום את העברתם של המכלים מהאתר ההיסטורי - אלא שמאז לא קרה דבר.

הקרבות המשפטיים שניהלו יהב והמשרד להגנת הסביבה מול תש"ן פרנסו בעיקר את העוסקים במקצוע עריכת הדין, אך הסתיימו ללא הכרעה. מתקן התשתיות, מה לעשות, חיוני לתפקודם של בתי הזיקוק הסמוכים, אבל המיקום שלו איננו גזירת גורל. למעשה, אפילו בתש"ן היו שמחים לעזוב את השטח הצפוף והעוין ולעבור למתקן חדש ומודרני. כבר קרוב ל-25 שנה מדברים במדינה על הזזת המתקן לאתר חדש. שטח ושם למתקן החדש כבר נבחרו, ותוכניות ההקמה שלו עברו את כל מסלול האישורים המפרך בוועדות התכנון. אז למה זה לא קורה? מבקר המדינה מצא בשנת 2011 שהאשם העיקרי במחדל הוא משרד האוצר, שהתנה את העברת החווה בביצוע בדיקת כדאיות כלכלית - מבלי שטרח להזמין את הבדיקה.

באוצר הפיקו לקחים מבדיקת המבקר והזמינו חוות דעת ממשרד גיזה זינגר אבן. חוות הדעת שנחשפה ב"גלובס" קבעה כי המדינה עשויה לגרוף כ-800 מיליון שקל ממכירת קרקעות הטרמינל בקריית חיים לצורך הקמת שכונת מגורים של 4,000 יחידות דיור. באותה הזדמנות נבדקה גם האפשרות לפנות חוות מכלים נוספת, מתקן אלרואי, הנמצא בפאתי קריית טבעון. על השטח שיפונה שם ניתן יהיה להקים קרוב ל-800 דירות נוספות.

חוות הדעת הראתה כי המדינה תוכל להפיק הכנסות בהיקף של קרוב למיליארד שקל ממכירת הקרקעות, שלא לדבר על סילוק מטרד בטיחותי, בריאותי וסביבתי המאיים על עשרות אלפי תושבים. ולא פחות חשוב: בונוס בדמות בניית אלפי יחידות דיור. אלא, שכל התועלות האלה תקועות בגלל "חור" של כ-900 מיליון שקל - הפער בין עלות בניית המתקן החדש להכנסות הצפויות מפינוי המתקנים הקיימים. את הסכום הזה האוצר לא מוכן לממן, נכון להיום. האם אלה היו פני הדברים אילו מקבלי ההחלטות עצמם היו מתגוררים בקריית חיים ובקריית טבעון? כנראה שלא.

קרינה חזקה, כסף קטן

הנה משהו שבטח יטריד את שנתכם: מחקר ראשוני של המשרד להגנת הסביבה הראה כי בבתי ספר רבים נמצאו חריגות במדדי הקרינה המותרת כתוצאה מאנטנות סלולריות, כאלה שעלולות להצביע על סכנה בריאותית לכאורה. אלא שהמחקר הזה, לא תאמינו, נעצר כמעט לחלוטין מפאת חוסר תקציב. כמה כבר עולה מחקר כזה? גם לזה לא תאמינו: 5 מיליון שקל בסך הכול מספיקים לסקירת 5,000 בתי ספר ולהשלמת העבודה בעניין לרבות הגשת מסקנות. עכשיו דמיינו כמה יעלה למדינה הטיפול הרפואי אם חלילה כמה מהתלמידים יתגלו כבעלי גידולים סרטניים, וכמה תעלה התביעה הייצוגית שעוד תגיע.

יקר מדי להתייעל

הממשלה קבעה בשנת 2008 כי עד שנת 2020 יש לצמצם את צריכת החשמל במשק בכ-20%. לצורך העניין השקיעה המדינה כ-100 מיליון שקל בכ-200 פרויקטים שונים שכוללים בין היתר שדרוג של מנועים בתעשייה, החלפת מערכות מיזוג ישנות, החלפת מנורות ישנות ועוד.

הממשלה העריכה כי החיסכון השנתי כתוצאה מההתייעלות מוערך בכ-150 מיליון שקל, כאשר בשנת 2020 יסתכם החיסכון ב-900 מיליון שקל. בשוק האנרגיה מעריכים כי אם יושקעו בשנים הקרובות עוד כ-500 מיליון שקל, אפשר יהיה לחסוך הקמת תחנת כוח בינונית נוספת שעלות הקמתה נאמדת בכ-2.5 מיליארד שקל. ניחוש שלנו: זה לא יקרה. למסתכלים דרך החור שבגרוש, החיסכון הזה פשוט יקר מדי.

פרויקט שיקום נחלים

כל מי שסוטה מהכביש הראשי ומגיע לערוצי נחלים, נוכח לדעת שבמקום מים צחים זורמים בהם מי ביוב, שפכים תעשייתיים. נחלים כאלה מדרך הטבע מזמינים יתושים וגורמים למחלות זיהומיות שונות, בין היתר בשל חלחול השפכים לקרקע. מספר דוגמאות? נחל נעמן, נחל שקמה ונחל לכיש.

מסתבר כי אפשר לשנות את המציאות הזו מהקצה באמצעות תקציב של 50 מיליון שקל, שמספיק בכדי לשקם את רוב רובם של הנחלים הקטנים בישראל.

יהיה זה נאיבי לחשוב שהטיעון הסביבתי יצליח לגרד את הסכום הזה בעונת הקיצוצים, אז הזכרנו את עניין המחלות - זה הכי קרוב להפחדה נוסח דאעש שמצאנו.

מה אפשר לעשות עם הכסף

עוד כתבות

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר והבעל נותר בלי זכויות בבית

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ממבצע לחיסול הצמרת באיראן עד תקיפת הגרעין: האופציות הצבאיות שהוצגו לטראמפ

בכיר אמריקאי: הצבא לא יהיה מוכן באופן מלא לתקיפה בסוף השבוע ● הפלסטינים מדווחים על ירי טנקים ממזרח למחנה אל-בוריג' שבמרכז רצועת עזה ●  צה"ל תוקף תשתיות של חיזבאללה בדרום לבנון  ● על רקע איומי המלחמה: טראמפ כינס דיון עם יועציו בנושא איראן ● עדכונים שוטפים

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב