קידוח פצלים בארה"ב / צילום: רויטרס
מתחילת שנת 2014 ועד היום (ב') עלה מדד ת"א-100 ב-8.2%. מנגד, מתחילת שנת תשע"ד, זינק המדד ב-22.3%. מעובדות אלו ניתן להסיק אחת משתי מסקנות: או שכדאי לעולם הפיננסי לעבור להשתמש בלוח-השנה היהודי, או שלתאריכים קלנדריים-אזרחיים, ולא חשוב מאיזו עדה, אין משמעות לגבי הכלכלה והשווקים.
הנטייה האנושית הטבעית היא לסכם את השנה שחלפה, ולנסות לחזות מה יקרה בשנה הבאה. אך ברור לנו ששום דבר (כמעט) לא ישתנה אחרי שנסיים לעכל את הגפילטע-פיש של ערב החג.
במילים אחרות, אותן המגמות שאפיינו את המשק הישראלי בחודשים האחרונים צפויות להמשיך איתנו גם לשנה הבאה עלינו לטובה. על אף ההבטחה, ש"תוך שנתיים יהיה פה טוב יותר", הצמיחה במשק תיוותר איטית. שוק הנדל"ן ובעיקר הדיור ימשיך להדיר שינה מעיניהם של הזוגות הצעירים, האינפלציה תיוותר נמוכה, ותטריד את חברי הוועדה המוניטארית בבנק ישראל; והריבית שתמשיך לשאוף לאפס, תדיר שינה מעיניהם של המשקיעים.
למקבלי ההחלטות בישראל אין הרבה מה לעשות בעניינים הנ"ל. בצד המוניטארי, הריבית נמצאת בשפל היסטורי של 0.25%; וסביר להניח כי גם אם תרד עוד, השפעתה על המצב במשק תהיה שולית. ההאטה בצמיחה היא לא תוצאה של סביבת ריבית גבוהה מדי, אלא של שני תהליכים חיצוניים. הראשון הוא השקל שהלך והתחזק אל מול סל המטבעות בשנתיים האחרונות; והשני הוא התייקרות הוצאות הדיור שהקשתה על הצרכן להגדיל את היקף הצריכה שלו בשאר המוצרים.
נקודת האור היחידה
ובנוגע לאינפלציה - גם עליה יהיה קשה לבנק ישראל להשפיע, שכן זו מושפעת, מלבד מהשקל החזק, משינויים מבניים במשק, ובעיקר מהרפורמות הממשלתיות להוזלת יוקר המחיה ומהתגברות התחרותיות בחלק מהענפים.
בצד הפיסקאלי, תקציב 2015 אמנם צפוי להציג גידול משמעותי בגירעון, אך לא מדובר במדיניות אנטי-מחזורית (הגדלת הוצאות בזמן מיתון) של משרד האוצר, שמטרתה להאיץ את הצמיחה במשק. עיקר הגידול בגירעון נובע מהתוספות לתקציב הביטחון ולא מהגדלת תקציבים מעודדי צמיחה או מהורדת מסים שתקל על משקי הבית. הבחירה בהגדלת הגירעון, בהנחה שתיעשה באופן זמני בלבד, עדיפה מהתעקשות על גירעון נמוך והעלאת מסים ו/או קיצוץ תקציבים אזרחיים, אך מדובר על הרע במיעוטו. במסגרת המגבלות הפיסקאליות והפוליטיות אין כיום לאוצר כלים לתמרץ את הכלכלה.
כתוצאה מהאמור למעלה, נקודת-האור העיקרית, ואולי היחידה למשק הישראלי, היא שיפור בכלכלה האמריקאית. שיפור זה שהולך וצובר תאוצה, יתמוך ביצואנים הישראלים הן בשל התגברות הביקוש לתוצרם בחוץ-לארץ, וגם בשל שהוא תומך בהעלאת ריבית בארה"ב במחצית השנייה של 2015.
בשנתיים האחרונות היצואנים הישראלים סבלו ממגמת ההתחזקות של השקל, וירידת ערך הדולר, ששחקה את רווחיהם. התגברות ההערכות, כי העלאת הריבית של הפד' אכן הולכת ומתקרבת, לאחר שש שנים של ריבית אפסית, פועלת כבר היום להתחזקות הדולר מול רוב המטבעות בעולם לרבות השקל.
אם מגמה זו תימשך, היא תתמוך גם ביצוא הישראלי שעשוי לחזור ולהיות קטר הצמיחה של המשק במהלך השנה הבאה עלינו לטובה.
הכותב הוא הכלכלן הראשי בבית ההשקעות "פסגות"