מעצר מסתננים / צילום: רויטרס
פסיקה היסטורית של בג"ץ: שופטי בית המשפט העליון ביטלו היום (ב') בפעם השנייה את החוק למניעת הסתננות, שאיפשר למדינה להחזיק אריתראים וסודנים שהסתננו לארץ במתקן "חולות" שבדרום הארץ.
הרכב מורחב של 9 שופטי העליון קבע, בדעת רוב של 6 שופטים וכנגד דעתם החולקת של 3 שופטים, כי גם תיקון מספר 4 לחוק למניעת הסתננות - שהכנסת אישרה לאחר שבג"ץ כבר פסל את החוק בנוסחו הקודם והמרוכך פחות - הוא בלתי חוקתי, הואיל והוא עומד בניגוד לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. המשמעות היא שהחוק יבוטל, ומתקן "חולות" ייסגר.
דעת הרוב ניתנה על-ידי המשנָה לנשיא, השופטת מרים נאור, השופטת בדימוס עדנה ארבל והשופטים סלים ג'ובראן, אסתר חיות, יורם דנציגר ועוזי פוגלמן.
שופטי המיעוט, הנשיא אשר גרוניס והשופטים ניל הנדל ויצחק עמית, סברו כי דין העתירה להדחות.
השופט עוזי פוגלמן, שכתב את פסק הדין העיקרי, נימק את החלטתו בכך ש"החזקה במשמורת גובה מחיר כבד מן המוחזק". לדבריו, "אין לך כמעט זכות שאינה נפגעת כתוצאה ממנה. היא שוללת את הזכות לחירות ופוגעת בזכות לכבוד; היא גורעת מן הזכות לפרטיות, מאיינת את היכולת לנהל חיי משפחה ומגבילה את האוטונומיה של הפרט במובנה הבסיסי ביותר".
פוגלמן ציין כי שלילת הזכות לחירות פיזית, אם כן, מובילה בתורה לפגיעה בזכויות חוקתיות נוספות, ומשפיעה על כלל תחומי החיים של הפרט.
"החזקת אדם במשמורת למשך שנה תמימה מסיטה את חייו ממסלולם. היא 'מקפיאה' - למשך פרק זמן בלתי מבוטל כלל ועיקר - את יכולתו לנהל את חייו ולממש את האוטונומיה שלו. לא לחינם קבעו מדינות מערביות רבות בעולם הגבלה על פרקי הזמן המרביים להחזקה במשמורת הנאמדים בשבועות עד חודשים בודדים".
לדברי בג"ץ, התוצאה היא כי פגיעתו הגרעינית והעמוקה של התיקון לחוק בזכויות החוקתיות שרירה וקיימת גם בגרסתו הנוכחית של החוק. "להשקפתי, פגיעה זו אינה עומדת - ולו בקירוב - ביחס ישר לתועלת המופקת ממנה. ככזו, היא אינה מידתית ואינה חוקתית", סיכם פוגלמן את עמדתו.
עוד נפסק כי הכרזת הבטלות ביחס לסעיף המחייב מסתננים להתייצב לרישום נוכחות 3 פעמים במתקן "חולות" תיכנס לתוקפה מחרתיים (ד'), וביחס לסעיף המקים סמכות להעביר מסתנן ממרכז השהייה למשמורת, סמכות זו תיכנס לתוקפה ב-2 באוקטובר.
השופטים בדעת המיעוט סברו כי אין מקום לפסול את החוק כולו, אלא רק את ההוראה המחייבת את השוהים במרכז השהייה להתייצב לרישום נוכחות אף בשעות הצהריים. (בג"ץ 7385/13).
תגובות מעורבות
יו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון, מסרה בתגובה: "שוב מוכיח בג"ץ שהוא שומר הסף האחרון ומגן לא רק על שלטון החוק, אלא גם על דמותה המוסרית והערכית של מדינת ישראל.
"פסק הדין הוא הוקעה חד-משמעית של היחס הבלתי אנושי של המדינה כלפי מבקשי המקלט. יש לקוות שהפעם לא ייעשו ניסיונות נפסדים מצד הכנסת לעקוף את פסיקת בג"ץ ויכבדו אותה וינהגו על-פי האמנות הבינלאומיות המחייבות שלא להתעמר במבקשי מקלט".
ח"כ מיכל רוזין (מרצ), יו"ר ועדת העובדים הזרים בכנסת, מסרה בתגובה: "ההחלטה החשובה שהתקבלה היום היא אי של שפיות ותמרור אזהרה לממשלה כנגד הפרת זכויות האדם שבהן נקטה בשנים האחרונות.
"הממשלה לא הפנימה את החלטת בג"ץ האחרונה ועשתה ממנה חוכא ואטלולא. היום, בית המשפט מעמיד את הממשלה במקומה וקובע כי החוק למניעת הסתננות אינו חוקתי".
"ברוח ימי התשובה, הגיע הזמן שגם ממשלת ישראל תערוך חשבון-נפש אמיתי על יחסה למבקשי המקלט, שכל חטאם הוא שביקשו לעצמם חיים טובים יותר".
סגנית יו"ר הכנסת, ח"כ פנינה תמנו-שטה, בירכה על החלטת בג"ץ ומסרה כי "אין ספק שבעיית מסתנני העבודה ובתוכם פליטים היא סוגייה שיש לטפל בה, אך לא כל האמצעים כשרים. מדינת ישראל מחויבת לשמור על זכויות אדם, וראוי כי הפתרונות לסוגיית המסתננים יבואו לידי ביטוי בתמריצים שונים ליציאתם, וכפי שהוכיחה מדינת ישראל, על-ידי שמירה קפדנית על הגבול. בוודאי שמדינת ישראל היא הראשונה שצריכה לגלות חמלה ויחס אנושי לאדם ולמצוקות הפליטים".
מנגד, שר הבינוי והשיכון, אורי אריאל, תקף בחריפות את פסק בג"ץ: "השופטים שברו היום שיא חדש בהפניית עורף למדינת ישראל. קשה להאמין שבג"ץ במו-ידיו פוגע ביכולתה של ישראל להגן על עצמה מתופעת ההסתננות. איזה ערך יש לגדר הגבול כאשר כל מסתנן יודע שבג"ץ כובל את ידי המדינה, והיא לא תוכל לעשות כלום? זהו יום שחור לשלטון החוק בישראל".
יו"ר התנועה למשילות ודמוקרטיה, יהודה עמרני, מסר בתגובה: "שופטי בית המשפט העליון רמסו ברגל גסה את עיקרון הפרדת הרשויות, תוך שהם מתעלמים מצרכיה של מדינת ישראל ותושביה. פסיקה זו, הפוסלת בפעם השנייה את חקיקת הכנסת, היא קריאת השכמה לנבחרי הציבור לפעול בזריזות ולהשיב מ'מחוקקי-העל' את הסמכות שלקחו לעצמם שלא כדין.
"את חוק המסתננים אין לתקן שוב. הדרך הנכונה היא לבצע תיקונים חיוניים בחוק יסוד השפיטה ולתקן בחקיקה שלא ניתנת לערעור בג"ץ את יחסי הכוחות והאיזונים בין הרשויות".