"הנשיא איקס", סדרת מתח פוליטית של רשת TNT האמריקאית, סובבת סביב סיפורו של נשיא ארצות-הברית ששקע בתרדמת למשך תקופה ארוכה, בעקבות ניסיון התנקשות בחייו. כששבה אליו ההכרה הוא מנסה לברר מי ניסה לרצוח אותו, והוא נחוש לחזור לכיסאו בבית הלבן (שמאויש כעת על-ידי מי שהייתה סגניתו). הסדרה, שאותה כתבו במקור הבימאים והתסריטאים הישראלים ארז תדמור וגיא נתיב, נוצרה בהשראת התרדמת הארוכה שבה שקע ראש ממשלת ישראל המנוח אריק שרון, דווקא בעיצומה של מערכת בחירות מתישה. הסיבה לכך שהסדרה היא אמריקאית, בהפקת אולפני וורנר, עם פרק פיילוט בתקציב הוליוודי, היא המפגש של תדמור ונתיב עם אלון ארניה, 43, תסריטאי ומפיק ישראלי-אמריקאי, ובעליה של "סקריפטד וורלד"- חברה לפיתוח, הפקה ושיווק של פורמטים עלילתיים לטלוויזיה האמריקאית, שבסיסה בלוס אנג'לס. ארניה הוא האיש שבשנים האחרונות מגשים את חלומם של לא מעט יוצרי קולנוע וטלוויזיה ישראליים, ביניהם האחים ברבש ("האמת העירומה", נמכרה ל-HBO), נח סטולמן ("תמרות עשן", נמכרה ל-NBC), ועומרי גבעון ורותם שמיר, שזכו לעיבוד אמריקאי ברשת CBS לסדרה "בני ערובה", שאותה יצרו עבור ערוץ 10.
"בני ערובה הוא סיפור סינדרלה מטורף", משחזר ארניה בראיון ל"גלובס". "2-3 יוצרים, שלפני כן לא הייתה להם סדרה, לא בישראל ולא בשום מקום, מעלים משהו שהופך להיות סדרת הדרמה היחידה כיום ב-CBS - 'בני ערובה'. הפיילוט של הסדרה ניצח 11 פיילוטים אחרים, שזה הישג אדיר, והעובדה שהיא עלתה לשידור בארצות-הברית לפני שהגרסה המקורית עלתה בישראל - זה מעל ומעבר לכל תפיסה. זה בקנה-מידה היסטורי, שה'רימייק' מוכן לפני הסדרה המקורית. מהבחינה הזו, 'בני ערובה' היא נקודת ההתחלה שלי, ואני מתכוון להמשיך את הקו". ארניה מוסיף כי ב-3.5 השנים האחרונות, מכרה "סקריפטד וורלד" 22 סדרות ממדינות שונות, וכי לא ירחק היום שבו יגיעו ל-30 סדרות ("אני מקווה שנמשיך באותו קצב ובאותו כיף"). הוא ישמח באם סדרות ישראליות הן שיעגלו את המספר.
שועל צעיר
אף שהחברה של ארניה צעירה יחסית - 3.5 שנים, כאמור, הוא עצמו דמות ותיקה בשואו-ביזנס האמריקאי. אמנם מרבית השנים לא עמד בחזית - ארניה נכנס לתחום הטלוויזיה ב-2007, אך המסע שלו להוליווד החל לפני קרוב ל-20 שנה, אז הגיע לראשונה ללוס אנג'לס כבוגר החוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל-אביב. "הכיוון היה קולנוע" הוא אומר, ובראשית שהותו שם, עבד במחלקות פיתוח של סרטים ובחברות הפקה, שבאחת מהן אמור היה לעבד ל"אמריקאית" את הסרט "השוטר אזולאי" של אפרים קישון - ניסיון שבסופו של דבר לא צלח. מאוחר יותר עבר לניו-יורק, שם החל לעבוד כמרצה באוניברסיטת NYU. לפני שבע שנים, חזר ללוס אנג'לס, כדי למכור פיילוט לגופי שידור, כאשר הסוכן שלו, רוב גולנברג, הופך לשותפו. ביום שקדם לראיון זה, סגרו השניים הסכם שיתוף פעולה יוצא דופן עם אולפני "פוקס 21", שעל-פיו יוכלו להציע הצעות גם בשלב פיתוח ראשוני. כלומר, ללא הטרחה המתחייבת מפיתוח מלא של סדרה. "זה סוג של שדרוג מבחינת אופרציה", מסביר ארניה. "מדובר בעסקאות שנקראות 'פירסט לוק דיל', שבהן אנחנו חושפים בפני האולפן את החומרים באופן ראשוני. אנחנו לא נותנים להם אקסקלוסיביות, אנחנו מוכרים לכולם, יש לנו דלת פתוחה כמעט בכל אולפן בעיר. אבל הם הראשונים שיראו, ואם יאהבו, ישקיעו הם בפיתוח".
- בעצם לאולפני פוקס 21 יש זכות סירוב ראשונה?
"נכון. אבל בפועל מה שעומד מאחורי העסקה, ומה שמעניין מבחינת יוצרים ישראלים ספציפיים, זה שהאולפן בא לתמוך בפיתוחים שלנו. הרבה מהפיתוחים שלנו מישראל הם פורמטים עלילתיים מופקים, ויש פחות ופחות כאלה כיום. ואותי, בתור תסריטאי ומפיק, מעניין לפתח משלב הרעיון ועד ההגעה לתוך השוק האמריקאי. כך שעשויה להיות דחיפה קדימה עם יוצרים ישראלים".
- כלומר, תסריטאים לא צריכים לחתום עם זכיינית ערוץ 2 קשת, לצורך העניין, בשביל להגיע למצב שבו רשת אמריקאית גדולה תשקיע בפיתוח הרעיון שלהם.
"נכון. וזה מזכיר את תעשיית הסטארט-אפ הישראלית. חלק מהם מיושמים בצורה נהדרת. יש אמנם עושר אינטלקטואלי אבל לא כולם מתאימים לישראל מבחינה תקציבית. מכל הסיבות האלה, כדאי לפתוח את השוק החוצה. זה החזון".
- יש מצוקת חומרים בטלוויזיה האמריקאית או שהיוצרים הישראלים פשוט ממותגים טוב?
"מה שקורה כרגע זה משהו היסטורי. לרשתות כבלים חדשותיש צורך גדול בחומרים ובכותבים טובים, וזה המקום שבו יוצרים ישראלים נכנסים לתמונה. באופן שבו הם הופכים לחלק משרשרת האספקה של רעיונות וסדרות.
"ככלל, התדמית של ישראל בענף מאוד חיובית, וזה הישג אדיר של כל תעשיית הטלוויזיה הישראלית. ההישג הזה הוא גם בזכות חברות הפקה כמו שלנו, גם בזכות גופי השידור הישראליים וגם בזכות אינדיבידואלים שמשתתפים במסע הזה, של להוציא חומרים החוצה מישראל.
"יש בישראל יוצרים נהדרים, חכמים ומקוריים, עם הרבה מוטיבציה ואמביציה להוציא רעיונות מעבר לגבולות המדינה. למזלם, הם גם לא עובדים פה בשוק של הסדרות, לכן הם לא מקובעים. יש משהו חופשי ומשוחרר בתפיסה שלהם לגבי מהי דרמה. ישראלים גם 'חושבים פיצ'רים' (סרטים עלילתיים, מ"ש), שזו צורת מחשבה לגמרי אחרת. "ההבנה של הרשתות האמריקאיות לגבי יוצרים ישראלים היא שיוצרים בישראל חושבים קצת אחרת, מחוץ לקופסה האמריקאית".
- אתם מפתחים ומוכרים רק סדרות דרמה, או גם סיטקומים?
"על כל סיטקום שמצליח, יש 50 שלא מצליחים. התרגום התרבותי של קומדיות הוא שונה. מה שמצחיק את הצרפתים לא בהכרח מצחיק אמריקאים. עם זאת, קומדיות שמצליחות הן אלה שאין להן רעיון ייחודי, אלא קול ייחודי, כמו סיינפלד, לואי וחברים. מה הרעיון בחברים? קבוצה של אנשים שחולקים את הזמן ביחד, ויש ביניהם אינטראקציה. על הנייר, זו סדרה שראינו מאה פעם. הסוד הגדול הוא לפצח את הייחודיות".
- מה לגבי רעיונות מקוריים שנגנבים? איך מתמודדים עם זה?
"הנושא של גניבות הוא תופעה בינלאומית. זה נעשה כל הזמן".
- יש נורמות בתעשייה האמריקאית, או כללי אתיקה בין רשתות לבין מפיקים ויוצרים?
"החוק האמריקאי להגנה על זכויות הוא מאוד ברור: אי אפשר לשמור זכויות על רעיון, אלא רק על פיתוח של רעיון. בישראל יש הרבה שמפתחים רעיונות, וברוב המקרים הרעיון הוא כללי וראשוני, כי אנשים לא כותבים פרקים של סדרה מראש. "אלו ההצעות המסוכנות יותר עבור היוצרים. לכן כשהם מגיעים אלינו, אנחנו מלווים אותם מאותו רעיון כללי ועד הפיצוח שלו".
- כמה מרוויחים מכל העסק? כמה היוצרים מקבלים?
"אין לזה סטנדרט קבוע. כמו שמפיק אחד לא יקבל מה שמפיק אחר יקבל, גם תסריטאי אחד לא יקבל מה שתסריטאי אחר יקבל.
חשוב לומר שאנחנו, כמפיקים, לא מרוויחים דולר עד שסדרות לא נכנסות להפקה. ואת זה אנשים שוכחים לפעמים. לא תמיד מבינים שאנחנו משקיעים כמות זמן אדירה, ואם הפיתוח לא יגיע לשלב הפיילוט, לא נראה גרוש מכל העבודה הזו".
"מתרכזים במה שמתרחש פה"
ארניה מודה כי לצד העבודה על הסדרות, קולנוע תמיד יישאר כאחד החלומות שלו. ארניה: "לצערי, לא פשוט לעשות סרטים קטנים בארצות-הברית. קשה פשוט להפיץ אותם, כי הקהל לא בא.
"זה כיף אדיר לעשות סרט. זה עולם חווייתי שלם ואחר. זה הרבה עניין של זמן ואפשרויות. הפקה של סרט לוקחת כמה שנים של עבודה. זה מודל עבודה שונה מהמודל של טלוויזיה. גם בטלוויזיה יש סיכון, אבל קולנוע הוא חיה לא צפויה והיא קשה מבחינת ביזנס. לכן אני גם אומר שזו תקופה אדירה לטלוויזיה. הדרמה האמריקאית, המבוססת על הכתיבה הדרמטית, עברה בגדול לטלוויזיה".
- תגיד, ארה"ב היא עבורך תחנת ביניים, או תחנה סופית?
"כלומר, אם אני מתכנן מתישהו לחזור- לישראל? לא יודע. אין לנו אג'נדה בעניין. נטע (מוסט, אשתו - מ"ש), ואני מאוד אוהבים את ישראל וכן רוצים לגור בה יום אחד. זה תמיד פתוח. כרגע אנחנו מתרכזים במה שמתרחש פה".
- איך אתה מגדיר את עצמך - כישראלי, כישראלי לשעבר, ישראלי-אמריקאי, אמריקאי?
"יש לי גם אזרחות ישראלית וגם אמריקאית. נולדתי וגדלתי בישראל, עשיתי צבא, עשיתי תואר ראשון באוניברסיטת תל-אביב. תמיד אהיה ישראלי".
אלון ארניה
גיל: בן 43
מצב משפחתי: נשוי, מצפה לילד ראשון
מגורים: לוס אנג'לס, ארה"ב
כמה זמן שוהה בחו"ל: 20 שנה
תחנות מרכזיות בקריירה: 2010: מכירת הפורמט "האמת העירומה" של האחים ברבש ל-HBO 2011: מכירת הפורמט של "תמרות עשן" ל-NBC 2013: מכירת הפורמט של "בני ערובה" לרשת CBS 2014: מכירת הפורמט של "הנשיא איקס" לרשת TNT - שילוב כוחות אסטרטגי עם אולפני "פוקס המאה ה-21"