גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  גלובלי ושוקי עולם

השכר הקפוא הוא לא רק בעיה ישראלית; מה הפתרונות?

ההכנסות של מעמד הביניים במדינות העשירות ירדו ריאלית ביחס לכמעט כל קבוצה אחרת בעולם ב-20 השנים שלפני המשבר, והדבר יוצר גלי הלם פוליטיים, טינה ולעיתים תופעות קיצוניות ■ אז איך מתניעים צמיחה בשכר?

מפעל ממתקים ביפן / צילום: רויטרס
מפעל ממתקים ביפן / צילום: רויטרס

מעמד הביניים במדינות העשירות חי בעידן השכר הקפוא. המדידה המדויקת אמנם קשה ושנויה במחלוקת, אבל אין ספק שהכנסות המשפחות הרגילות בארה"ב, יפן ואירופה עלו בקושי בשיעור האינפלציה בעשור שלפני המשבר הפיננסי - וירדו מאז במדינות רבות.

התוצאה הזו משגרת גלי הלם פוליטיים כאשר הקיפאון מזין טינה, פופוליזם ולעיתים תופעות קיצוניות. הכלכלנים חוששים גם שהסטגנציה בשכר בכלכלות המתקדמות מעכבת את ההבראה העולמית. ה-OECD הזהיר בשבוע שעבר שלמרות שקיצוצי השכר הריאלי בסביבת פריון שעדיין עולה מנעו אבטלה נרחבת יותר, "הקיצוצים הללו מעכבים כעת הבראה חזקה יותר בהוצאה הצרכנית".

אם המגמות הנוכחיות יימשכו, התחזית המדויקת להפליא של ג'ון מיינארד קיינס מ-1930 שחברות עשירות יוכלו לצפות ל"פחות מלאכה ויותר פנאי" - גם באמצעות פנסיות ארוכות יותר בדיעבד - הייתה מוגבלת בזמן.

המגמות העולמיות הן חמורות. סטפנו סקרפטה, מנהל יחידת התעסוקה, העבודה והנושאים הסוציאליים ב-OECD, אומר ש"כמעט בכל הכלכלות המתקדמות ירד חלקה של העבודה בתמ"ג ב-20 השנים האחרונות". פרופסור ג'ון ואן רינן, מנהל המרכז לביצועים כלכליים בלונדון סקול אוף אקונומיקס, מציין שהעובדים הממוצעים היו הנפגעים הגדולים ביותר. "במרוצת הזמן, עובדים של צווארון לבן גילו שהתפקידים שלהם נלקחו על ידי מחשבים ורובוטים. חישבו על פקידי בנק והכספומטים", הוא אומר.

ביפן, הנפגעים הגדולים הם הצעירים, מפני שמספר המשרות המסורתיות בחברות הגדולות התמעט. מסהירו ימאדה, פרופסור לסוציולוגיה באוניברסיטת צ'ואו בטוקיו, אומר שפירוש הדבר הוא שהצעירים ממשיכים להתגורר עם הוריהם, מה שיוצר "ירידה בשיעורי הילודה והאצה בשיעורי ההזדקנות, שמאיטה את הצמיחה הכלכלית ומעלה את שיעור הרווקים והרווקות במעגל קסמים אכזרי".

ההכנסות של מעמד הביניים במדינות העשירות ירדו ריאלית ביחס לכמעט כל קבוצה אחרת בעולם ב-20 השנים שלפני המשבר, אומר פרופסור ברנקו מילנוביץ' מהמרכז ללימודים מתקדמים באוניברסיטת העיר ניו יורק וממשתתפי מחקר הכנסה בלוקסמבורג. "זה יוצר בעיה פוליטית גדולה", לדבריו. עם זאת הוא מוסיף שמנקודת מבט גלובלית, זה היה מחיר קטן יחסית ששולם תמורת הגידול המאסיבי בהכנסות של קבוצות עניות בהרבה באסיה".

מומחים מחוגים פוליטיים רבים ושונים שאליהם פנה "פייננשל טיימס" הסכימו עם האבחון הזה. הפתרונות היו שנויים יותר במחלוקת.

בצד השמאלי של המפה הפוליטית, כלכלנים בכירים כמו פרופסור ג'וזף שטיגליץ, זוכה פרס נובל מאוניברסיטת קולומביה, קוראים לתמריץ תקציבי מיידי כדי לעודד את הביקוש, למשכורות מינימום נדיבות יותר כדי לשפר את כוח המיקוח של העובדים ולתמריצי מס להשקעות עתירות כוח אדם.

גם בצד השני של המפה הפוליטית מתמקדים בשיקום הצמיחה, אך דירדרה מקלוסקי מאוניברסיטת אילינוי רואה הזדמנויות לשיפורים בכלכלת השוק שנפגעת לדעתה על ידי רגולציה. "ההנחה שהגבלת כוחות השוק תהפוך את העניים או את בעלי ההכנסה החציונית לעשירים יותר היא חשיבה מיסטית", היא אומרת.

כלכלנים רבים בעלי השקפות פוליטיות שונות חושבים שחינוך והסבה מקצועית הם דברים חיוניים. פרופסור מילנוביץ' אומר שההתמקדות בחינוך לא צריכה להיות רק לאליטות, אלא להתרחב לאורך חייו של כל עובד.

אף אחד מהכלכלנים והסוציולוגים שאליהם פנה "פייננשל טיימס" לא חשב שיש פתרון קסם. ההערכה האופטימית ביותר אולי הייתה של בארט ואן ארק, הכלכלן הראשי של קונפרנס בורד, שאומר שחלק מהחולשה הנוכחית של השכר צפוי להיות זמני. "בגלל מחזורים פוטנציאליים בכוח עבודה בכלכלות בוגרות רבות, השכר עומד להתחיל לעלות בכל מקרה", הוא אומר, ומציין שמדינות רבות ממקדות את מאמצי ההכשרה בתחומים שסובלים ממחסור במומחים.

ג'וזף שטיגליץ / צילום: רויטרס

הקיפאון בשכר מתועד היטב. יש קונצנזוס גובר שהוא תורם להבראה החלשה. ב-40 השנים האחרונות, פריון העבודה הממוצע בארה"ב כמעט הוכפל, ואילו השכר הריאלי כמעט לא השתנה.

אין לכך פתרונות קלים. להעלאת שכר המינימום יהיה אפקט של חלחול כלפי מעלה: לא רק אלו שבתחתית ייהנו ממנה, אלא גם אלו שמעליהם. שחיקת כוח המיקוח של העובדים - הן כתוצאה מחולשת האיגודים והן בגלל גלובליזציה א-סימטרית - תרמה משמעותית למצב הנוכחי. אך כעת, המדיניות החשובה ביותר היא לשפר את המאקרו-כלכלה, באמצעות תמריצים תקציביים מתוכננים היטב.

לא זו בלבד שהאפקטיביות של המדיניות המוניטרית היא מוגבלת, אלא שהורדת עלות הכסף מפתה חברות לעבור לטכנולוגיות שדורשות השקעות הון, וכך היא תורמת להבראה נטולת מקומות עבודה ולהחלשה נוספת של כוח המיקוח של העובדים.

במקום זאת, כדאי להעניק זיכוי ממס להשקעות כדי לעודד אותן - אך במיוחד השקעות שהן עתירות כוח עבודה, ודורשות עובדי בעלי כישורים רגילים ולא מיוחדים.

במצב הנוכחי, החברות קיבלו עידוד להחליף קופאים, למשל, במכונות, ובכך לתרום עוד יותר לאבטלה של עובדים חסרי כישורים מיוחדים ולהפעיל לחץ נוסף כלפי מטה על השכר.

מסהירו ימאדה / צילום: רויטרס

ביפן, הכלכלה קפואה זה 20 שנה. המשרות והמשכורות של עובדים מבוגרים מוגנות ומבוטחות, אך התחזית לגבי בוגרי מכללות ונשים אינה יציבה. יש גם הקצאת מקורות שמפלה לטובה קשישים במדיניות הסוציאלית. התוצאה היא ששכרם של צעירים וצעירות ושל משפחות עם ילדים קטנים לא עלה זה תקופה ארוכה.

לכך יש אפקט כפול. תחילה, הצעירים שרוצים למנוע ירידה ברמת חייהם נוטים להישאר בבית עם הוריהם האמידים יחסית, ולכן לדחות נישואין. התוצאה היא ירידה בשיעור הילודה ועלייה בשיעורי ההזדקנות. זה מצמצם את הצמיחה הכלכלית ומעלה את שיעור הרווקים, ויוצר מעגל קסמים של חולשה נוספת.

האפקט השני הוא שאנשים נמלטים לעולמות וירטואליים של משחקי וידאו, אנימציה ומשחקי תלבושות. כאן, אפילו העניים והצעירים יכולים להרגיש גיבורים.

אפשר ליצור מקורות פיננסיים על ידי בחינת ההטבות לאוכלוסייה הקשישה, תוך הטלת מיסים גבוהים יותר על מבוגרים עשירים בייחוד. כך יוכלו זוגות צעירים לשמור על רמת חייהם אחרי הנישואין ותוך גידול הילדים. באופן דומה, יש להעלות את שיעור ההשתתפות של נשים בכוח העבודה, ולהפסיק את האפליה לרעה של צעירים בגיוס עובדים. אנחנו צריכים להחזיר את התקווה לצעירים.

 ברנקו מילנוביץ' / צילום: רויטרס

רמת חיים שעולה רק באיטיות רבה או כלל לא עולה בעולם המפותח הופכת לאחת הבעיות העיקריות של הגלובליזציה. מנקודת מבט קוסמופוליטית, הקיפאון בשכר ובהכנסות של אנשים אמידים יחסית הוא אולי מחיר פעוט לשלם תמורת הגידול המאסיבי בהכנסות של קבוצות עניות בהרבה באסיה. אבל מבחינה פוליטית, זו בעיה.

אין כאן שיקוי קסם, אך התמקדות במערכת חינוך ציבורי טובה יותר יכולה לשפר את חייהם של אנשים רגילים. יש לכך שלוש סיבות לפחות.

מדינות שיש להן מערכת חינוך מאסיבית טובה, כמו ארה"ב, נהנות מהצלחה כלכלית. דוגמאות עדכניות יותר הן דרום קוריאה, יפן וסינגפור. שנית, מחקר של OECD מצא שלראשונה, לילדים רבים במדינות עשירות יש הישגים לימודיים נמוכים מאלו שהיו להוריהם.

שלישית, מעמד הביניים הנמוך במערב מפגר ביחס למעמד המקביל בקוריאה, למשל, בגלל מערכת חינוך טובה יותר של הקוריאנים. אבל הוא מפסיד מקומות עבודה גם לטובת התאילנדים, שיש להם כישורים דומים, מפני שעובדים בתאילנד זולים יותר. בניסוח פשוט, לחלק ממעמד הביניים במערב יש יחס שכר/כישורים שהופך אותו ללא תחרותי ברמה העולמית.

אפילו משקיף אקראי יכול להבחין בכך שאירופה מצויה בתהליך של יצירת תת-מעמד עירוני שמזכיר את ארה"ב בשנות ה-60. כדי להימנע מיצירת תת-מעמד קבוע כזה, צריכה להיות ניידות חינוכית כלפי מעלה. היא תוכל להתרחש באמצעות שיפורים באיכות החינוך הציבורי ופחות דגש על מוסדות של האליטה.

 דיירדרה נאנסן-מקלוסקי / צילום: רויטרס

מה שאנחנו לא צריכים לעשות הוא להתמקד בפערי הכנסה. זה לא משנה אם ליורשת של אימפריית ל'וריאל יש שש יאכטות או אף אחת. נכון, היא צריכה להתבייש שהיא מוציאה את כספה על תכשיטים פעוטי ערך ולא על מטרות טובות, אבל ההון שלה איננו מה שהופך אנשים לעניים. לקיחת ההון ממנה לא תשפר מהותית את מצבם.

עלינו להתמקד במצבו המוחלט של מעמד העובדים, בכמה מזון וביגוד, בריאות וחינוך יש לעניים. המוצרים והשירותים הריאליים שהעניים מרוויחים עלו במדינות OECD משנת 1800 פי 30 עד 100 - כלומר ב-2,900% עד 9,900%. ובניגוד למה שאולי שמעתם, הם ממשיכים לעלות, אם כי לא בקצב המהיר של ההבראה שאחרי מלחמת העולם השנייה. לאנשים הרגילים במדינות העשירות משכבר יש הסקה טובה יותר בדירותיהם, טיפול רפואי משופר וטלוויזיות טובות יותר משהיו להם ב-1975.

מה שמציק ל-OECD הן הרגולציות על גבי רגולציות, שמאיטות את השיפור שיוצרים כוחות השוק. מה צריך לעשות, אם כן? הניחו לשיפור להתנהל תוך ביטול הרגולציות הטיפשיות ביותר, שרבות מהן מגיעות מבריסל והיתר מקבוצות אינטרסים או מונופולים פשוטים. ההנחה שהגבלת כוחות השוק והמסחר החופשי תהפוך את העניים ובעלי ההכנסה החציונית לעשירים יותר היא חשיבה מיסטית. ותרו על שכר המינימום, על ה"הגנה" על מקומות עבודה, על עודף הרגולציה על בנקאות ועל התמיכה במונופולים. כן, אני יודעת שזה בלתי אפשרי מבחינה פוליטית, אבל זה מה שאנשים אמרו בכל המשטרים הישנים.

בארט ואן ארק וגד לבנון / צילום: רויטרס

כדי להחזיר את המשכורות לתוואי של צמיחה בת-קיימא, ההתמקדות של קובעי המדיניות אינה צריכה להיות על פחות מדי משרות, אלא על פחות מדי עובדים. זו בעיה שתתעורר מוקדם יותר מכפי שרבים צופים, בעיקר בגלל ההאטה בצמיחת האוכלוסייה בגיל העבודה בכלכלות הבוגרות.

הקצב שבו האבטלה יורדת משתנה מאוד ממדינה למדינה. בגרמניה וביפן, למשל, שיעור האבטלה הוא כבר מתחת לשיעור הטבעי. בארה"ב זה יקרה בשנה הבאה. מדינות אחרות כמו צרפת, איטליה וספרד יגיעו לשם רק בעוד שלוש שנים לפחות.

צריך להתמקד באיתור התחומים שבהם המחסור בכוח העבודה יהיה הגדול ביותר והמוקדם ביותר. מדד של קונפרנס בורד (גוף של המעסיקים בארה"ב שמפרסם את מדדי אמון העסקים) על מחסורים בשוק העבודה לפי מקצועות מראה שהם ישפיעו לא רק על אנשי מקצוע מיומנים מאוד (היכן שעובדים מהגרים ממלאים חלק מהחלל) אלא גם על מקצועות עם כישורים בעלי הכנסה ממוצעת בתחבורה, בנייה, שירותי חשמל ומים ותעשיות כרייה (שמהם פורשים עובדים רבים לגמלאות) וגם על מקצועות נטולי כישורים מיוחדים כמו מטפלים בקשישים (שהביקוש להם עולה בגלל הזדקנות האוכלוסייה).

החינוך צריך להיות מופנה לכל דרגות הכישורים שבהם קיימים מחסורים. קובעי המדיניות יצטרכו גם להתמקד בהקלת הניידות בשוק העבודה ובתמיכה בשיפורי פריון. טכנולוגיה יכולה לסייע בהקלת מחסורים בעובדים באמצעות פריון גבוה יותר, אך צריכות להיות גם השקעות בהון אנושי, תכנון אסטרטגי של כוח עבודה וכלים חדשים לניתוח הון אנושי. הממשלות יכולות ללמוד ממה שעושים עסקים גדולים בתחום זה.

גאי סטנדינג / צילום: רויטרס

לכל אחד צריכה להיות הכנסה בסיסית. היא צריכה להיות במשכורת חודשית, ולא במענק מצטבר, כדי להפחית בעיות של חולשת כוח רצון.

הכנסה בסיסית היא דבר שניתן למימון מפני שהיא תחליף הרבה צורות של העברות, כולל את המגוון המגוחך של סובסידיות שמשולמות בעיקר לקבוצות ולחברות ממעמד ההכנסה הגבוהה. והיא תפחית עלויות מנהליות של תוכניות רווחה ועזרה נוכחיות.

אנחנו צריכים להכיר בכך שההון הפרטי שלנו הוא תוצאה של מאמצי הדורות הקודמים הרבה יותר מאשר שלנו. הכנסה בסיסית צריכה להתקבל כדיבידנד חברתי על מאמציהם של אבותינו. איש מאיתנו אינו יודע איזה אב קדמון הרים את התרומה המשמעותית ביותר למצבנו הנוכחי.

משנות ה-80 היה ברור שהגלובליזציה והחדשנות הטכנולוגית, ביחד עם הגמשת שוקי העבודה, אמורות לייצר מעמד עובדים ללא ביטחון - אנשים שמתנסים בשכר ריאלי תנודתי ויורד ובאי-ביטחון במקום העבודה. הביטוח הלאומי ותוכניות הרווחה לא יכלו לספק להם את הביטחון הבסיסי הזה. רבים מהם ניצבים בפני מלכודות עוני איומות.

רק הכנסה בסיסית תספק להם ביטחון בסיסי. אם זה לא יקרה, יש סכנה שיותר ויותר מהם יפנו אל הימין הקיצוני הפופוליסטי. מבחינה פוליטית, הכנסה בסיסית הופכת לחיונית. ישנן ההתנגדויות הסטנדרטיות, בעיקר שזה נותן משהו תמורת כלום (כמו כל הירושות) ויצמצם את היצע העובדים. אבל המחקר התיאורטי והאמפירי שלנו, כולל תוכניות פיילוט נרחבות בהודו ובאפריקה, ועבודה בקנדה, מראה שאנשים שמקבלים הכנסה בסיסית עובדים יותר, לא פחות, ועובדים בצורה פורייה ושיתופית יותר.

סטפנו סקרפטה / צילום: רויטרס

בכמעט כל הכלכלות המתקדמות, חלקה של העבודה בתוצר המקומי הגולמי ירד ב-20 השנים האחרונות, אך לא כל העובדים סבלו. אנשים בקצה העליון של התפלגות השכר העלו את חלקם בכ-20%, ואילו כל האחרים הפסידו. אנחנו חושבים שזה בעיקר בגלל שינויים טכנולוגיים מהירים: לכמה אנשים היו כישורים לרתום לטובתם את ההתקדמות בטכנולוגיית המידע והתקשורת, ואילו אנשים בעלי כישורים שגרתיים יותר הודחו מהעבודה שלהם על ידי תוכנה.

אז מה צריך לעשות? לשפר את כישוריו של כוח העבודה כדי שהוא יוכל לנצח בהתמודדות עם המכונות. זוהי אינה רק משימה לבתי ספר. אף מערכת חינוך אינה יכולה לספק לך את המיומנויות שיאפשרו לך לשמור על משרה טובה לכל החיים. אתה צריך להסתגל ולשדרג את המיומנויות שלך ללא הפוגה.

הדרך הטובה ביותר לעודד למידה לאורך כל החיים היא באמצעות שותפויות ציבוריות ופרטיות. המעסיקים יודעים היטב אלו כישורים הכי נחוצים, אבל בייחוד עסקים קטנים ובינוניים יזדקקו לסבסוד של הממשלות כדי להשקיע בהכשרת עובדיהם.

מובן שיהיה לא מציאותי לצפות שכולם יהיו בעלי כישורים גבוהים בעתיד. ובחברות המזדקנות שלנו, יהיה ביקוש לשירותים כמו טיפול ארוך טווח בקשישים שאינו מחייב כישורים גבוהים. אך אנחנו צריכים לנסות לצייד את כולם בכישורים הטובים ביותר, ולעזור להם לסגל לעצמם כישורים חדשים לאורך חיי העבודה שלהם. אנחנו צריכים גם לחשוב מחדש על מערכות המיסים וההטבות שלנו, כדי לוודא שהאנשים למעלה ישלמו את חלקם ההוגן, ואלו שבתחתית התפלגות השכר לא ייקלעו לעוני.

טיטו בוארי / צילום: רויטרס

שוקי העבודה בדרום אירופה הם סיפור של בעלי כול וחסרי כול. לרבים מהעובדים המשרות בטוחות מאוד, כי הן נתמכות על ידי חקיקה שמקשה מאוד על חברות לפטר אותם.

כל התחלופה - הגיוסים והפיטורים - מתרחשת אצל חסרי הכול: עובדים עם חוזים זמניים. הם הראשונים לאבד את עבודתם כאשר הכלכלה נכנסת למיתון, מפני שפיטורים שלהם לא עולים למעסיקים דבר.

הצעירים הם הסובלים ביותר מכך. בספרד, יותר מ-50% מהצעירים הם מחוסרי עבודה. כשהם מוצאים עבודה, מציעים להם זכויות מינימליות. אין שום השקעה בהכשרת אותם עובדים זמניים, שבספרד מהווים כמעט שליש מהשכירים. זה מונע שיפורי פריון ועליית שכר.

גם באיטליה, חלקם העולה של העובדים הזמניים בשכר נמוך מדכא את הפריון והשכר. גם לפני המשבר בגוש האירו המשכורות לא עלו, והפריון היה בירידה, וביחד ירד כושר התחרות.

ההסכמים הקולקטיביים של השכר מגבילים את עליות השכר גם במשרות המוגנות ביותר.

איטליה צריכה ללכת בעקבות ספרד, ולבצע רפורמות בשוקי העבודה. הספרדים הורידו את חסמי הכניסה והיציאה מחוזי עבודה פתוחים, וביזרו את דיוני השכר כדי לעודד שיפורי ייעול על ידי קישור הדוק יותר של השכר לפריון בכל חברה.

יש הרבה עסקים בעלי ביצועים גבוהים שיכולים להרשות לעצמם לשלם שכר גבוה יותר מזה שנקבע בהסכמי שכר ארציים.

ג'ון ואן רינן / צילום: רויטרס

משרות באמצע של ההתפלגות המקצועית מצויות תחת לחץ בכל המדינות המתקדמות. זה נובע בעיקר מהטכנולוגיה שמחליפה משרות "שגרתיות", אך גם ממגמת מיקור החוץ של שירותים.

תחילה החליפו המגמות הטכנולוגיות עובדי כפיים בפסי ייצור, אך במרוצת הזמן גם עובדי צווארון לבן גילו שמשרותיהם נלקחות על ידי מחשבים ורובוטים. העובדים הללו לא היו דלי כישורים (חישבו על פקידי בנק וכספומטים) אלא יותר במרכז היררכיית השכר.

בניגוד לכך, מקצועות שדורשים פחות מיומנויות כמו מעצבי שיער, גננים ואנשי ניקיון נהנו מהגנה טובה יותר מפני שקשה יותר לעבור לאוטומציה בתחומים הללו. תעשיות ששדרגו את טכנולוגיות המידע שלהן פלטו את המספר הגבוה ביותר של "עובדים בעלי הכשרה בינונית".

קובעי המדיניות יכולים לעשות רק מעט כדי לשנות את המגמות הטכנולוגיות הללו, אך יש דרכים להסתגל אליהן. ההגנה הטובה ביותר מפני אי ודאות בעתיד היא בסיס חזק של הון אנושי כעת.

בעיקרו של דבר, אלו שמצויים בטווח האמצע של סולם הכישורים צריכים לטפס כמה שלבים כלפי מעלה. כדי להשיג זאת, החינוך הגבוה יותר צריך להיות נגיש יותר, גמיש וזמין יותר לאורך כל חיי העבודה של אנשים.

פיתוח קורסי הכשרה מקוונים ולמידה אונליין הוא התחלה טובה לתהליך זה, אך צריך לעשות יותר כדי להקל את פתיחתם של מוסדות חדשים של חינוך גבוה ולשפר את הגישה למימון קורסים מודולאריים של לימודי השלמה לאורך החיים.

עוד כתבות

נתב''ג. האוצר יחייב ישראלים שיוצאים מהארץ לשלם מס / צילום: טלי בוגדנובסקי

שוקלים לעזוב את הארץ? תתכוננו לשלם על זה. היוזמה החדשה של רשות המסים

מהלך חדש של האוצר ורשות המסים יחייב ישראלים העוזבים את הארץ לשלם מס על רווחים שטרם מומשו ● במקביל, ניתוק תושבות ייקבע אך ורק לפי מספר ימי השהייה בישראל

כריסטיאן סווינג, מנכ''ל דויטשה בנק ודונלד טראמפ  צילומים: AP- Jacquelyn Martin, Michael Probst

דונלד טראמפ ודויטשה בנק: היחסים עם "הלקוח מספר 1" נחשפים

בהדלפת הענק של מסמכים פנימיים מדויטשה בנק שנחשפה הבוקר כלולות גם עדויות על היחס המיוחד לו זוכה נשיא ארה"ב מהבנק הגרמני ● מהחוב בשווי מאות מיליוני דולרים ועד ההוראה של מי שכיום מכהן כמנכ"ל הבנק לגמד בפני הרשויות את החשיפה בטעות של החזרי המס של יותר מ־1,000 לקוחות הבנק, ביניהם טראמפ עצמו

פריסת סיבים אופטיים / צילום: איל יצהר

ב-200 מיליון שקל: פרויקט פריסת הסיבים של בזק ונתיבי ישראל יוצא לדרך

במסגרת השקעה של כ-200 מיליון שקל, בזק ונתיבי ישראל מחברות 48 יישובים ביהודה ושומרון, בבקעת הירדן וברמת הגולן לשדרת הסיבים האופטיים הארצית ● המטרה: לשפר את יציבות הגלישה, לצמצם פערי תשתיות ולחזק גם את מערכי התחבורה והביטחון באזור

מנכ''ל בנק לאומי, חנן פרידמן / צילום: אורן דאי

למה לאומי מרוויח כל כך הרבה? מנכ"ל הבנק כפי שלא שמעתם

לאחר שבנק לאומי הציג רווח שיא של כ־3 מיליארד שקל ברבעון, המנכ"ל חנן פרידמן פנה לציבור בסרטון חריג והסביר מדוע רווחי הבנקים משרתים, לדבריו, את כלל הישראלים: "מי הם בעלי המניות של הבנק? זה אתם" ● אלא שהדרך שבה הכסף חוזר לציבור מורכבת יותר ● וגם: מה ענה פרידמן לח"כ שמתכוון להגדיל את המס על רווחי היתר של הבנקים

עובדי TASC / צילום: נטלי כהן הפקת

ארבעה ימים בזנזיבר: החופשות השוות של העובדים

משרד הייעוץ האסטרטגי TASC שלח 100 עובדים לחופשה באי באוקיינוס ההודי, והשבוע גם עובדי משרד הפרסום מנצ' עלו על המטוס לאותו יעד ● קבוצת הפניקס מציגה תערוכה חדשה בקמפוס בראשון לציון, וסייף סקול של דורון הרמן זוכה במכרז ה–AI בחינוך ● אירועים ומינויים

ביתו של ג'נסן הואנג, מדיסון / צילום: Reuters, Maxim Shemetov

צברה עוצמה יוצאת דופן בחברה: בתו של ג'נסן הואנג היא אתגר לכל מנכ"ל עתידי

תחקירים של הניו יורק טיימס והוול סטריט ג'ורנל חושפים מעורבות חריגה של בתו של ג'נסן הואנג, מדיסון, בניהול הלשכה של אביה ותקריות עם מנהלים בכירים ● עפ"י ההערכה, יותר מעשרה מנהלים בכירים עזבו את החברה בשל חיכוכים הקשורים עמה

ראש ממשלת בריטניה, אנדי ברנהאם / צילום: ap

ממשלת בריטניה הטילה סנקציות על חברות בנייה שפועלות בהתנחלויות; שר החוץ: "ישראל רואה בחומרה רבה את הסנקציות הנוספות נגדה"

שמונה חברות המעורבות לפי בריטניה בבנייה בהתנחלויות נכנסו לרשימת הסנקציות של הממשלה, הכוללת הקפאת נכסים וכן צעדים נגד מי שממונה כדירקטור באותה חברה ● מדובר בחבילת הסנקציות הראשונה של ממשלת בריטניה במסגרת שינוי המדיניות שלה כלפי ישראל ● שר החוץ גדעון סער בהודעה רשמית: "ישראל רואה בחומרה רבה את הסנקציות הנוספות נגדה, עליהן הודיעה היום ממשלת הלייבור בבריטניה"

חסן שייח' מחמוד, נשיא סומליה / צילום: ap, Khalil Hamra

המדינה האפריקאית שרואה בישראל "איום קיומי"

כותרות העיתונים בעולם: נשיא סומליה אמר בנאום כי ישראל וטייוואן הן איום מסוכן על ארצו, אנקרה מנסה לקדם הקמת בסיס צבאי בערב הסעודית והיקף התקיפות של איראן במדינות המפרץ נחשף • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

בניין אנבידיה ביוקנעם / צילום: שלומי יוסף

אנבידיה בדוח ראשון אחרי ג'נסן: ניפצה את התחזיות, המניה עולה ב-2% במסחר המאוחר

כשבוע לאחר ההתפטרות של ג'נסן הואנג, אנבידיה דיווחה הלילה על תוצאות הרבעון השלישי ● ההכנסות, 115 מיליארד דולר הרבה מעל הצפי, גם הרווח עקף את הצפי ● הצפי לרבעון 4: הכנסות של 130 מיליארד, גם הן מעל הצפי ● החברה מרחיבה את תוכנית הרכישה העצמית של מניותיה ● מוקדם יותר היום שבר ג'נסן שתיקה: "עשיתי טעויות גדולות"

ראש השב''כ דוד זיני / צילום: ap, Olivier Fitoussi

זיני עדכן את סולברג: "אין ראיות לתשלום שוחד בחירות בהיקף שישפיע על התוצאות"

ועדת הבחירות המרכזית פרסמה הודעה רשמית, עם חוות דעתו של ראש השב"כ אשר עדכן בחשדות, נכון לשלב זה ● החקירה עודנה מתנהלת ותתמקד גם בהיבטים הביטחוניים ● סולברג הודה לשב"כ ואמר כי הם פעלו "ביושר, במקצועיות ובממלכתיות"

הסוכן של Muse, הדמות של Grok bot ו-DOTS / צילומים: Shutterstock

היום שבו סוכני AI יעשו את הקניות עבורנו כבר כאן. את מי זה מדאיג?

ענקיות הטק השיקו בחודשים האחרונים סוכני בינה מלאכותית שמתמחים בקניות, ובארה"ב כבר מדובר בפעילות שצוברת תאוצה - אבל דווקא גופים כמו איביי ואמזון מנסים לבלום אותה ● מה מפחיד אותם, מתי זה ישתנה, וכיצד זה ישפיע על מבצעי נובמבר ודצמבר?

שר האנרגיה אלי כהן. פוסט ברשת איקס, 12.11.26 / צילום: איל יצהר

תזכורת תקופתית: ממשלת בנט־לפיד לא העבירה שטח ריבוני לחיזבאללה

ההסכם הימי עם לבנון כלל העברת שטח ריבוני? הטענה הזאת חוזרת פעם אחר פעם, אבל היא לא הפכה לנכונה ● בדקנו שוב את המפות ואת פסקי הדין ● המשרוקית של גלובס

דונלד טראמפ וג'נסן הואנג / צילום: ap, Alex Brandon

דיווח: חשבונות מסחר הקשורים בנשיא ארה"ב קנו ומכרו מניות אנבידיה

תחקיר CNBC חושף כי חשבונות ההשקעות המקושרים לנשיא ארה"ב ביצעו לפחות 103 עסקאות במניית ענקית השבבים מאז שובו לבית הלבן, בהיקף של עד 97.5 מיליון דולר - חלקן סביב החלטות דרמטיות על ייצוא לסין ואזהרות מודיעין על קשריו של המנכ"ל המודח ג'נסן הואנג ● הבית הלבן: "יועצים עצמאיים מנהלים את התיק ללא מעורבות הנשיא"

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

חברות התוכנה שצמחו למרות השקל החזק, וזו שהרווח שלה זינק בכ-80%

גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● רווחי חברות ה-IT מטריקס וחילן הציגו צמיחה דו־ספרתית ברבעון השלישי, על אף אתגרי שערי החליפין ● מנגד, התחזקות השקל דווקא תמכה בתוצאות של מקס סטוק, שרווחיה המריאו בקרוב ל-80%

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

חוקרים מצאו דרך חדשה להכריח את המוח להירדם

המדבקה שמקדימה את "שנת החלום" ומאריכה אותה ● המחקר שמגלה איך משפיעים פערי היקיצה בין ימי חול לסופ"ש על הבריאות של ילדים ● למה ענקית התרופות פייזר חיפשה מממן חיצוני לתרופה שלה להשמנה ● והתוצאות החיוביות של אלפא תאו הישראלית בטיפול בסרטן מוח ● השבוע בביומד 

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית קלה בתל אביב; אלביט זינקה וחזרה למקום השלישי בשווי השוק בבורסה

לאחר יום מסחר תנודתי בצל עונת הדוחות, המדדים המובילים ננעלו בעלייה קלה וביציבות ● סקטור הנפט והגז ומניות המזון הובילו את העליות, בעוד הקלינטק והביומד הכבידו ● דנאל בלטה בירוק לאחר שדיווחה על עסקת ענק לרכישת חברות סיעוד ● לאומי הציג רווח רבעוני של 3 מיליארד שקל ויחלק 1.5 מיליארד שקל לבעלי המניות ● מזרחי טפחות רשם רווח של 1.37 מיליארד שקל ● שיאים בהכנסות וברווחים לחברות ה-IT חילן ומטריקס ● בשוק המט"ח: הדולר נסחר ביציבות לאחר שהיה אתמול בשיא של שנה

משה בר סימן טוב / צילום: לע''מ

משה בר סימן טוב בשיחת פרישה: "הדבר שלא הספקנו לטפל בו הוא הרשתות החברתיות והמסכים"

משה בר סימן טוב מסכם קדנציה רצופת משברים ומזהיר כי מערכת הבריאות חייבת להיערך לעתיד של חירום מתמשך ● כמו כן, הוא מציין כי יש להתמודד עם השמנת ילדים, עישון והשפעת הרשתות החברתיות, ולהגדיל את ההשקעה הציבורית כדי למנוע העמקת פערים בשירותי הבריאות

שלטי חוצות בצומת סנט קילדה כחלק מקמפיין פרסומי למשחק הווידאו Grand Theft Auto 6, בסנט קילדה, מלבורן / צילום: AAPIMAGE via Reuters Connect

המניות, המיליארדים וימי החופש: מי מרוויח ומי מפסיד מהשקת GTA 6?

יותר מ-10 מיליון עותקים כבר הוזמנו, חברות מעניקות לעובדים חופשות מיוחדות, וההשקה המתקרבת מטלטלת גם את שוק ההון ● בעוד שטייק-טו נערכת להכנסות של מיליארדי דולרים, המתחרות חוששות מאובדן שחקנים, וסוני ורשתות המשחקים מקוות ליהנות מהביקושים ● אבל לא כל המשקיעים שותפים לחגיגה

אבי שבתאי, מנכ''ל רמון ספייס / צילום: רמון ספייס

בונה את התשתית לחוות שרתים בחלל: החברה הישראלית שגייסה 124 מיליון דולר

חברת החלל הישראלית רמון ספייס השלימה סבב גיוס בהיקף של 124 מיליון דולר בהובלת קרן PSG ובהשתתפות ענקית השבבים מיקרון והפניקס ● החברה, המפתחת תשתיות מחשוב ללוויינים, מעסיקה כ-130 עובדים ומתכננת להכפיל את מצבת כוח האדם שלה ● המנכ"ל אבי שבתאי: "אנחנו נמצאים בתקופה של מהפכה בתעשיית החלל"

בנק הפועלים / צילום: אביב גוטליב

בפעם השלישית: בנק הפועלים מחלק מניות ללקוחותיו. מה התשואה מהחלוקה הראשונה?

לקוחות זכאים יוכלו לבחור בין קבלת מניה בשווי של כ-73.65 שקל - שווי השוק של המניה נכון לסוף המסחר אתמול - לבין מענק כספי בסך 70 שקל ● לקוחות שהצטרפו או יצטרפו לאפליקציית "פועלים ג'וניור" יוכלו לקבל מניה נוספת או מענק כספי נוסף