בן אופק מנכל איקיוטק / צילום: אפרת אהרוני
נפגעי איקיוטק יכולים לסמן "וי" עם פסיקה נוספת לטובתם: בתום ערעור על פסיקה קודמת, בית המשפט המחוזי בבאר-שבע קבע כי החברה לא הצליחה להוכיח התקשרות עם "לקוחה" שנדרשה לשלם אלפי שקלים. הוצאות המשפט שנפסקו לאיקיוטק בבית המשפט לתביעות קטנות גדלו - והיא תשלם לתובעת 3,000 שקל ועוד 1,000 שקל הוצאות משפט.
תזכורת: לפני כשבוע נעצר בן אופק, מנכ"ל חברת איקיוטק, בחשד לגניבת מיליוני שקלים מאזרחים באמצעות חיוב לקוחות שלא בהסכמתם. זאת בהמשך לחקירת המשטרה בנושא ולהתדיינות ארוכה של הרשויות, מהכנסת ועד למשרדי המשפטים והתקשורת, סביב הפרשה. אולם בינתיים, כאמור, נרשמים הניצחונות בעיקר בבתי המשפט.
בבסיסה של התביעה הנוכחית עומדת פנייתה של איקיוטק ל-ג', בדרישה לתשלום חוב של קרוב ל-2,500 שקל עבור שירותים שסיפקה כביכול ממאי 2009 ועד לספטמבר 2011, כשהחל מאוגוסט 2010 לטענת החברה לא שילמה הלקוחה על השירותים.
אלא שהלקוחה לכאורה טענה כי מעולם לא התחברה לשירותי החברה, ופנתה לעו"ד אופיר לב, מקים קבוצת הנפגעים בפייסבוק, שפנה לחברה בדרישה לבטל את החוב. הבקשה לא נענתה, ו-ג' הגישה תביעה קטנה בבקשה להורות על ביטול העסקה ועל תשלום פיצויים. בית המשפט קבע כי איקיוטק לא סיפקה כל הסבר מניח את הדעת וחוקי לגביית הכספים מהמשיבה, ולכן החוב מבוטל.
איקיוטק שבה וערערה בפני בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, שם טענה כי פסק הדין של בית המשפט לתביעות קטנות ניתן בחוסר סמכות. עוד היא טענה כי פעלה על-פי כל דין וניהלה את המערכות השונות כדי לאפשר למנויים לקבל את המידע אליו נרשמו, בהתאם להוראות הרגולטור ובפיקוח חברות הסלולר וחברות הסליקה הסלולריות. לעמדתה, אותנטיות הרישומים, הפרסומים וההצטרפות לשירותיה אומתו על-ידי גורמים אובייקטיבים נוספים.
מנגד הזכירה ג' את דרישות התשלום שהציגה איקיוטק בפני כ-100 אלף אזרחים בסך של אלפי שקלים לאדם וכן את חקירת המשטרה בנושא.
בית המשפט יצא כנגד הניסיון לערער על פסיקת בית המשפט לתביעות קטנות: "מטרתו של בית המשפט לתביעות קטנות היא לאפשר הליך מהיר ושאינו יקר לתביעות בסכומי כסף קטנים ולמנוע מהצרכן את הקשיים הכרוכים בהגשת תביעה בצינורות השיפוט המקובלים... הוא נועד לבירור תביעות בסדרי גודל קטנים יחסית, בעיקר בתחום הצרכנות, שאילו נדונו בדרך הרגילה, כולל ייצוג משפטי ובלוח הזמנים התלוי בעומס בתי המשפט, היו נעשות בלתי כדאיות, ולתובעים שלא יכלו לעמוד בהן היה נגרם עוול. היות וההליך אמור להיות, כאמור, יעיל, נגיש, פשוט ומהיר, לא מוקנית לצד שאינו שבע-רצון מהחלטת בית המשפט, זכות לערער, והוא נדרש לבקש רשות לעשות כן".
במקרה הזה, נקבע, שמע בית המשפט את הצדדים, בחן את עמדותיהם ובסיכומו של הליך דחה את עמדת איקיוטק וקבע כי דרישת החוב אינה מבוססת ועל כן בטלה.
"מעיון בטענות הצדדים עולה כי קביעותיו של בית המשפט אינן חסרות יסוד", קבעה השופטת, "שכן המבקשת לא יכלה להצביע על פירוט השירותים והחיובים שסיפקה למשיבה, כמו גם לא עלה בידה להוכיח כי המשיבה אכן נרשמה לשירותיה וביקשה לקבלם, ודי היה בכך כדי לקבוע כי לא התקיימה כל התקשרות בין המבקשת לבין המשיבה, ועל כן העסקה בטלה, ומבחינה מעשית גם החוב בוטל".