עבודה שלמיה לנדמן/ הצילום באדיבות האמנית
"הוועדה" היא קבוצת אמנים פלסטיים צעירים ומעניינים הפועלים יחד מזה כשנה. בקבוצה חברים תשעה אמנים, שמבחינה סגנונית ורעיונית קשה לראות את הקו המחבר ביניהם. לכן מעניינת במיוחד הבחירה בשם deadline לתערוכה הראשונה שלהם כקבוצה - תערוכת חשיפה למעשה, שבה הם מציגים איש-איש בפני עצמו, אך מנסים לקיים קשר ביניהם בחלל הגלריה "מרחב לאמנות" ביפו.
"חברנו ביחד מתוך מטרה משותפת להרחיב את הגבולות האמנותיים של כל אחד מאיתנו, אם זה באמצעות שיתופי-פעולה ביצירה משותפת וביצירה נפרדת ועצמאית של כל אחד", הם מצהירים על עצמם. בוועדה חברים קארן בן סימון, שגיא לוי, מיה לנדמן, עירית בראל בסן, נילי בן סימון, אמן סודי, אמנדה מל, ג'ולי פיליפנקו ודפנה טלמון. הם פועלים במדיומים שונים, צילום, פיסול, ציור, מדיה חדשה, אופנה, רישום, מיצב - כל ההגדרות פתוחות.
לצד רישומים מדויקים ומורבידיים של ציפורים ופרחים של פיליפנקו, הנראים כמו יצאו מספרי הטבע של ילדותה, מציגה לנדמן את הדוכיפת "הציפור הלאומית" כמטרד אפל - בציור כהה המואר מאחור ונושא את הכותרת הדו-משמעית "עופי מפה", שאין לדעת אם היא מגרשת או מעניקה חופש.
אמן סודי שיתף פעולה עם האמנית ליאורה רוזנמן, שהחליטה להעלות עבודות מהסטודיו, שלא נמצאו להן קונים, על מזבח "הפעולה האמנותית".
בתערוכה, הוא מציג תיעוד בצילום וידיאו וסטילס של פעולת השריפה של ציוריה, כמעין ריטואל שבין ייאוש לתפילה.
כך עבודות האמנות ה"יוצאות מהמחזור" זוכות למעשה לחיים שניים, בידי אמן אחר.
מזבח מככב גם במיצב שהקימה אמנדה מל, המרבה לעסוק בעבודותיה בסימבולים פגאניים.
את התבניות המוכרות של סגידה ופולחן היא מעבירה לעולם חפצים יומיומיים, דמויות פלסטיק של גיבורי סדרות קומיקס או צעצועים בשקל.
כך היא מתרגמת בציניות את הקודים הדתיים של תפילה ועומק כוונה לעולם המושגים השטוח של תרבות הצריכה.
שגיא לוי מציג צילומים מינימליסטיים, על גבול המופשט ולעומתו מציגה עירית בראל בסן ציור שופע פרטים וצבע, ואילו דפנה בן סימון מציגה עבודות פיסול רך בטקסטיל.
קבוצת תמיכה
חברי הוועדה שיתפו פעולה בשנה האחרונה והציגו עבודות משותפות במספר תערוכות. במיצב שהוצג בפתיחת התערוכה השנתית של אמנות סודית בבנק לאומי התייחסו למרחב העירוני התל-אביבי שהוא "כר הפעולה" של אמנים צעירים. הניסיון הראשון שלהם בתערוכה משותפת כיוצרים נפרדים, בתערוכה שאצר יובל כספי, מותיר את עבודותיהם מנוכרות זו לזו. העבודות בתערוכה טובות כשלעצמן, אך החיבור ביניהן אינו יוצר אמירה משותפת.
עובדה זו מעניינת כנקודת מוצא לבדוק מהי קבוצתיות כיום. קבוצות אמנים שפעלו בעבר, כמו "עשר פלוס" או "אופקים חדשים", התאפיינו בהשפעה סגנונית חזקה - עד להאחדה כמעט - של חברים כריזמטיים בקבוצה. לעומת זאת, נראה שכיום "קבוצה", מהווה יותר קבוצת תמיכה, קבוצת עניין משותף.
אולי זו מסגרת של קשרים חברתיים לאמנים הפועלים איש-איש מתוך בדידות ושפה פרטית.
שם התערוכה, "דדליין", מעיד על הצורך של אמנים לקבוע קו מטרה מוגדר, ולהציג את עבודתם לקהל.
גלריית מרחב לאמנות, כיכר קדומים 8 יפו העתיקה, ראשון עד חמישי 9:00-18:00. התערוכה עד סוף אוקטובר.