דלק, אנרגיה ירוקה / צלם: פוטוס טו גו
מדי שנה עם בוא הסתיו אנחנו שולחים מבטים מודאגים לעבר משרד האוצר ותוהים אילו גזירות מס חדשות ינחתו בתחילת השנה הבאה על שוק הרכב הישראלי. לאוצר, כידוע, יש הרגלים קבועים, ו-1 בינואר בכל שנה הוא התאריך המועדף שלו להחלת "עדכונים", "רפורמות" ושאר מהלכי רגולציה ומיסוי, שהמכנה המשותף לכולם הוא שאיבת (עוד) כסף מכיסם של רוכשי הרכב.
חלק ממהלכי המיסוי הללו, שראינו ב-15 השנים האחרונות, היו מפתיעים. אחרים היו צפויים וחזויים מראש אבל קיבלו ברגע האחרון "טוויסט" מעניין. בכל המקרים העדיף האוצר לחכות עם פרסומם עד לרגע האחרון כדי להעצים את אפקט גביית המס.
השנה מתוכננים ל-1 בינואר 2015 לא פחות משלושה "עדכוני מס", וכולם קשורים לנושא הרכב ה"ירוק"- אחד רוחבי והשניים האחרים נוגעים ספציפית לרכב היברידי.
המס הירוק: יותר מס, פחות ירוק
ניקח, למשל, את "עדכון המס הירוק" הרוחבי המתוכנן ל-1 בינואר, שפרסם האוצר בשבוע שעבר. לכאורה מדובר בעדכון אוטומטי וחזוי מראש, שנכלל במתווה המקורי של "המס הירוק" לפני כארבע שנים. העדכון עתיד להחמיר את הקריטריונים של פליטת כלי הרכב, שבהתאם להם נקבע גובה הטבת "המס הירוק המוענקת לכלי רכב שונים, בעיקר כלי רכב עממיים.
כיוון שאותו "זיכוי מס ירוק" הפך לאורך הזמן לחלק מובנה ממיסוי הרכב בישראל, המשמעות המעשית של הפחתתו היא העלאה של כמה אחוזים במס הקנייה האפקטיבי. כאמור, המתווה והעיתוי של המהלך היו ידועים, אלא שהמספרים הצליחו בכל זאת להפתיע את ענף הרכב. נוסחת חישוב הפליטה החדשה של האוצר עברה מניפולציה אגרסיבית למדי והיא תביא לתזוזה של "קבוצה ירוקה" אחת עד ארבע קבוצות - ובמקרים בודדים יותר מכך - בדירוג המס הירוק של הרבה דגמים פופולריים. המשמעות הכספית היא הפחתת הטבת המס לאותם כלי רכב - הפחתה שנעה בין כמה מאות שקלים ליותר מ-4,000 שקל.
המספרים הללו אולי לא נשמעים דרמטיים בהתחשב במחירי הרכב לצרכן בישראל, אבל צריך לזכור שזיכוי המס ניתן על מחיר הרכב "נטו" לפני מסים, מה שמכפיל כמעט את משקלו בדרך לכיסו של הצרכן (ו/או היבואן). יתר על כן, משקלו של זיכוי המס גדל ככל שהרכב זול יותר, מה שאומר שככל שהרכב קטן ועממי יותר הוא "חוטף" יותר מהפחתת זיכוי המס בעוד שרכבי היוקרה כמעט שאינם מושפעים. בעולם המיסוי קוראים לזה "עדכון מס רגרסיבי" וזה בהחלט לא מסוג הדברים שממשלה "חברתית" אמורה להתגאות בו.
ברשות המסים משדרים היום "בין השורות" שהם מצפים מיבואני הרכב לספוג את רוב המהלך ולא לייקר את מחירוני כלי הרכב לצרכנים. אכן, התרגיל של "לאכול את העוגה ולהותיר אותה שלמה" הצליח לאוצר לפני שנתיים כאשר מחירוני הרכב לצרכן כמעט לא השתנו בעקבות הפחתת הטבת המס הירוק. אלא שכיום האינדיקציות משוק המט"ח מלמדות על היחלשות השקל ואם המגמה הזאת תתעצם בחודשים הקרובים, יפחת הסיכוי שלקוחות הרכב לא יושפעו.
אין פירוש הדבר, בהכרח, שהמחירונים הרשמיים של היבואנים יקפצו באלפי שקלים ב-1 בינואר. בשוק הרכב הישראלי קיים פער משמעותי בין המחירונים הרשמיים לבין המחירים לצרכן בפועל, שנקבעים במבצעים ובהנחות. גם אם עדכון המיסוי הירוק לא יעלה את המחירונים הרשמיים והפיקטיביים אלא "רק" יצמצם את ההנחות לחברות הליסינג ואת ההנחות הסמויות לצרכנים, זו עדיין תהיה העלאת מחירים לכל דבר.
בשורה התחתונה, אין ואקום: אותם 400-500 מיליון שקל, שהאוצר שואף להשיג מהמהלך הזה, ייצאו בסופו של דבר מכיסו של מישהו, ועל סמך ניסיון העבר סביר להניח שזה יהיה מכיסם של הצרכנים ולא של המשווקים.
הרכב ההיברידי חוטף פנצ'ר
גם מהלכי המס המתוכננים בנושא הרכב ההיברידי נקבעו לפני זמן רב, אבל עדיין יש בהם אלמנט של הפתעה. על פי המתווה, שנקבע עוד בתקופתו של יובל שטייניץ כשר האוצר, ב-1 בינואר 2015 אמור מס הקנייה על רכב היברידי לעלות מ-30% כיום ל-45% - קפיצה כלל לא מבוטלת. בהערת אגב נוסיף שגם מס הקנייה על כלי רכב חשמליים אמור לקפוץ ל-30% באותו מועד, אבל זה כנראה כבר לא משנה כיום לאף אחד בישראל.
הדבר החשוב יותר, באותו תאריך אמורה להתבטל גם ההפחתה הקבועה בסך 560 שקל משווי השימוש החודשי של מקבלי רכב צמוד היברידי. כאן כבר מדובר באלפים רבים של נהגי ציים.
בענף ובקרב ציי הרכב יש כיום ציפיות שהאוצר יאריך אוטומטית את התוקף של שתי הטבות המס על כלי רכב היברידיים ועל השימוש בהם בשנה אחת נוספת לפחות, כפי שעשה בדצמבר אשתקד. אבל בדיקה שערכנו ברשות המסים השבוע מגלה שהעסק לא בהכרח "סגור". ברשות טוענים רשמית כי "טרם התקבלה החלטה בנושא" ולפיכך צריך לבחון ולהעריך היטב את השיקולים שינחו את האוצר בבואו לקבל את ההחלטה.
מצד אחד, המדינה צריכה כיום כסף יותר מתמיד. משרדי הממשלה מנערים בימים אלה כל שטיח ומחפשים בכל פינה אחרי הכנסות שיוכלו לממן את תוספת התקציב למערכת הביטחון ואת שאר צורכי השעה הדוחקים. הטבת המס על רכב היברידי אמנם עולה למדינה רק כ-150 עד 200 מיליון שקל בשנה, אבל הפתגם האהוב על סוחטי הלימונים הממשלתיים הוא "כל טיפה חשובה".
מנגד, קיים השיקול התדמיתי. כלי הרכב ההיברידיים הם רק נישה אבל הם גם "עלה תאנה ירוק" שבו משתמשת הממשלה כדי להסוות בפני העולם את מחדליה בתחום התחבורה הירוקה ובתחום איכות הסביבה בכלל. מס הקנייה המופחת על היברידיות מופיע תמיד במקום בולט ברשימה (הקצרה להפליא) של הישגים סביבתיים שישראל מפיצה ל-OECD, ובעדכון האחרון מאפריל השנה אף התגאתה הממשלה בכך שהיא עצמה רכשה כלי רכב כאלה לצי שלה.
לפיכך, העלאת מס הקנייה על כלי רכב היברידיים (וגם חשמליים), במקביל להפחתת הטבות "המס הירוק", ממש לא תיראה טוב ברזומה הסביבתי שלנו.
בנוסף, ברשות המסים יודעים היטב שפלח השוק של כלי הרכב ההיברידיים הוא נישה שהתכלית העיקרית לקיומה הוא הטבת המס. אמנם פה ושם קיימים כמה אידיאליסטים "ירוקים" שרוכשים כלי רכב כאלה כדי להוכיח נקודה, אבל אם מחירי כלי הרכב הללו יזנקו, סביר להניח שהשוק הזה יגווע ולהעלאת המס לא תהיה משמעות. נזכיר שאפילו בלי העלאת מס הקנייה על היברידיות חלק מדגמי הרכב בפלח הזה עתידים לאבד את הטבת המס בגלל עדכון המס הירוק (ע"ע), שיזיז אותם מקבוצה ירוקה 2 - הזכאית למס קנייה מופחת - לקבוצה 3 והלאה.
תעודת הביטוח של שווי השימוש
ומה לגבי הביטול של הטבת שווי השימוש על היברידיות? כאן העסק מורכב יותר. כיוון שיותר מ-70% מרכישות ההיברידיות בישראל מתבצעות ע"י ציי הרכב - בגלל אותו בונוס בשווי השימוש - ביטול או הפחתה משמעותית שלו "יהרגו" את השוק.
יתר על כן, ביטול רטרואקטיבי של ההטבה לכל המשתמשים הקיימים ברכב היברידי - עשרות אלפי נהגי ציים - יהפוך להיות מוקש פוליטי. ולבסוף, אסור לשכוח שביטול ההטבה עלול לפגוע בכיסם הפרטי והאישי של כמה מאות בעלי תפקידים בכירים בשירות המדינה שנוסעים ברכב היברידי - מחברי כנסת ועד פקידי אוצר בכירים. וזו כידוע, "פוליסת הביטוח" הטובה ביותר שיש לאזרח הקטן מפני העלאת מסים.
