גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מגיפה עולמית

ב-20 השנה שעברו העוני החריף? נשאר אותו הדבר? ירד לחצי?

שכונת עוני בפיליפינים / צילום: רויטרס
שכונת עוני בפיליפינים / צילום: רויטרס

מפליא לראות עד כמה בעידן שבו כולנו מחוברים למידע ולחדשות, בורות היא עדין מגיפה עולמית. מגיפת הבורות לא פוסחת על משכילים, עשירים, אנשי תקשורת ומורים. מחקרים שנעשו לאחרונה מראים כי רוב האנשים המשכילים בעולם לא יודעים לענות נכון על השאלות הבאות:

ב-20 השנה האחרונות העוני בעולם החריף? נשאר אותו הדבר? ירד לחצי? ב-50 השנה האחרונות מספר ההרוגים מאסונות טבע ירד? עלה? האם אלימות ומלחמות בעולם במגמת עלייה או במגמת ירידה? איזה אחוז מאוכלוסיית העולם מתחסן נגד חצבת בגיל שנה? איזה אחוז מהווים האסייתיים מאוכלוסיית העולם? האם מעמד-הביניים מגדיל או מקטין את חלקו בעושר העולמי? מי הן המדינות המאושרות ביותר בעולם? מהי ההכנסה הממוצעת לנפש בעולם?

בשנים האחרונות שאלתי מאות מורים בישראל את השאלות האלה. פחות מ-10 אחוזים מהם ידעו את התשובות הנכונות. אך המורים לא צריכים להרגיש רע מדי. גם מנהלי חברות וסטודנטים באוניברסיטה הפגינו רמה דומה של בורות ביחס לנתונים הבסיסיים ביותר המגדירים את העולם היום.

הפרופסור השבדי הנס רוסלינג יצא בקמפיין עולמי נגד בורות. הוא מונה שלושה מקורות לבורות. המקור הראשון הוא אישי. העובדה שכל אחד מאיתנו גדל בסביבה, השונה באופן כזה או אחר מן העולם בכללותו. המקור השני לבורות הוא בתי-הספר שלנו שהם לא מעודכנים ומתעדכנים ורוב המורים שלנו מלמדים את מה שהם למדו. המקור השלישי לבורות הוא אמצעי התקשורת והחדשות הנוטים לספר לנו על החריג והסנסציוני, ולא תמיד על הכלל ועל הנכון.

לבורות הזאת יש מחיר יקר. נוסף לכך שרבים מאיתנו שוגים בהבנת העולם והמגמות השולטות בו בהווה, הבורות פוגעת בקבלת החלטות ובעתיד הבורים. קשה לקבל החלטות נכונות על בסיס מידע לא מעודכן ותפיסות עולם שגויות. העולם סביבנו משתנה במהירות, ותפיסות העולם שגיבשנו בבית-הספר כבר לא עומדות במבחן המציאות כיום.

התקשורת עסוקה יותר באלים, ברע ובחריג מאשר בניסיון להביא לנו תפיסת-עולם מאוזנת של המציאות, כפי שהיא כיום.

האמת המרעננת היא, שהמציאות סביבנו היא בדרך-כלל הרבה יותר טובה ממה שאנחנו חושבים. רוב הטעויות בתשובות לשאלות שהוזכרו לעיל היו בכיוון של פסימיות-יתר. אך מסתבר, כי העולם סביבנו נעשה בריא יותר, עשיר יותר, משכיל יותר, מחוסן יותר ועם תוחלת-חיים ארוכה יותר ממה שאנחנו תופסים. היה מי שמדד ומצא שאפילו מדד האיי-קיו נמצא בעלייה במאה השנה האחרונות. כלומר, אנחנו נעשים חכמים יותר.

להחמיץ את ההזדמנויות הנפלאות

בשנת 1990 יותר מ-40% מאוכלוסיית העולם חיה בעוני קיצוני, של הכנסה של פחות מדולר אחד ליום; מנגד, היום, לאחר 24 שנה בלבד, המספר הצטמצם לפחות מ-20%. אך המספרים האלה לא חדרו לתודעת רוב האנשים. יותר מכך, מגמת השיפור הזאת היא פרי של תכנון ועבודה קשה, והמטרה היא להביא עד 2030 לכך שפחות מ-3% מאוכלוסיית העולם תסבול מעוני קיצוני. לעומת "הטוב" שלא חדר לתודעה של רובנו, הרציחות, האונס והאכזריות המתוקשרת של ה"מדינה האסלאמית" חדרו היטב לתודעתנו, והם גם מעצבים את תפיסות-העולם שלנו ואת ההחלטות שלנו.

הנתונים בעולם לא רק משתפרים באופן כללי. ב-50 השנה האחרונות חל שינוי מהותי, שמקעקע את התפיסות הישנות שלנו לגבי העולם המערבי והעולם השלישי. הפערים מצטמצמים, מעמד-ביניים חזק נבנה באסיה ובאפריקה, ואם המגמות הנוכחיות יימשכו עוד 50 שנה קדימה, העולם יהיה הרבה יותר מגוון, מחובר ופלורליסטי.

אנחנו בדרך למיגור השליטה של האדם הלבן. יש גם מי שמשלמים את המחיר. הרווחה הכלכלית שמרימה את מעמד-הביניים בסין ובהודו באה לעיתים קרובות על-חשבון מעמד-הביניים באירופה, בארה"ב ובישראל.

העולם הולך ונעשה גלובלי יותר, ומי שלא מסוגל לייצר ערך ברמה הגלובלית עלול להיפלט מן המשחק. הבורות מסוכנת משום שהיא גורמת לנו לא לראות את העולם הגלובלי והמשתנה סביבנו. הבורות גורמת לנו לצמצם את מבטנו ולא לראות את הכוכבים הזוהרים בשמיים, לא את הגלים העולים באוקיינוסים, ולהחמיץ ואת ההזדמנויות הנפלאות העומדות בפני ילדינו.

עוד כתבות

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים