דריק רוז, שיקגו בולס, NBA / צלם: רויטרס
פסטיבל החזרה של לברון ג'יימס לקליבלנד עומד, כצפוי, במוקד פתיחת מחנות האימונים ב-NBA לקראת עונת 2014/15, שתצא לדרך בעוד פחות מחודש. ההתרגשות סביב ג'יימס והקאבלירס הפכה אותם לפייבוריטים של סוכנויות ההימורים לזכייה באליפות, עם יחס של 1 ל-3.5, אבל לפחות ארבע קבוצות נוספות נכנסות לעונה כמועמדות רציניות לתואר ועשויות להרוס לדייויד בלאט את החלומות. הנה הסיבות לשים/לא לשים עליהן את הכסף:
סן אנטוניו ספרס
שכר שחקנים: 68.63 מיליון דולר
יחס הימורים לאליפות: 1 ל-5.0
למה יזכו בה: כי האלופה המכהנת היא כנראה הקבוצה הכי מוצלחת בארה"ב ב-20 השנים האחרונות, בוודאי ב-NBA, ואין שום סימן שזה עומד להשתנות. בדירוג עוצמה עתידי (לשלוש השנים הקרובות) של קבוצות ה-NBA שנעשה ברשת ESPN על בסיס חמישה פרמטרים - סגל (שחקנים והפוטנציאל שלהם), ניהול (בעלים ג'נרל מנג'ר מאמן), שוק (מוניטין של העיר ושל המועדון), דראפט (איזה בחירות יהיו לקבוצה) וכסף (מקום תחת תקרת השכר והתנהלות בשוק השחקנים החופשיים) - סן אנטוניו דורגה ראשונה, בעיקר בזכות הסגל שלה, מדד שקיבל משקל של 50% בדירוג.
סן אנטוניו פותחת את העונה בדיוק עם אותו סגל שסיים את הפלייאוף האחרון עם אליפות, אחרי ניצחון 1-4 על מיאמי היט בסדרת הגמר. בניגוד לעונה הקודמת, שבה טוני פארקר הצרפתי היה מותש בגלל ההשתתפות שלו באליפות אירופה 2013, כל השחקנים הבכירים שלה טריים: פארקר הצרפתי וקוואי לאונרד האמריקאי, ה-MVP של סדרת הגמר, ויתרו מיוזמתם על השתתפות הקיץ עם נבחרותיהם באליפות העולם בספרד; ומאנו ג'ינובילי הארגנטיני, שסבל משבר מאמץ ברגל, נאלץ לוותר עליה מפני שהספרס אסרו עליו לשחק בקיץ.
ג'ינובילי, פארקר ושות' יגיעו טריים גם לפלייאוף בזכות המדיניות של המאמן גרג פופוביץ', שבעונה הקודמת לא נתן לאף שחקן בקבוצה לשחק יותר מ-30 דקות למשחק. זה לא מנע מסן אנטוניו לסיים את העונה הרגילה עם המאזן הכי טוב בליגה (20-62), בעיקר משום שיש לה הספסל הכי אפקטיבי (44.6 נק' למשחק ב-2013/14) ב-NBA. הספסל, אגב, הוא הדבר היחיד שהשתנה בספרס, עם הצירוף של בקי האמון, לשעבר כוכבת ב-WNBA, ושל אטורה מסינה כעוזרי מאמן.
למה לא: כי מתישהו הגיל של השחקנים הבכירים - טים דאנקן בן 38 ונכנס לעונה ה-18 שלו בליגה, ג'ינובילי בן 37, פארקר בן 32 - יעשה את שלו. וגם המוטיבציה לא תהיה זהה: בעונה הקודמת הספרס לא הרפו לרגע מהזיכרון של סדרת הגמר ב-2013, שבה רק שלשה של ריי אלן ממיאמי בשניות הסיום של המשחק השישי מנעה מהם אליפות. הפעם לא יהיה להם במה להיאחז. יש סיבה שהספרס, מועדון עם חמש אליפויות, מעולם לא עשו ריפיט.
שיקגו בולס
שכר שחקנים: 66.46 מיליון דולר
יחס הימורים לאליפות: 1 ל-6.5
למה יזכו בה: כי חוץ מקליבלנד, שיקגו התחזקה בקיץ יותר מכל קבוצה אחרת. ובניגוד לקליבלנד, שיקגו הייתה קבוצת פלייאוף בעונה הקודמת. בלי הכוכב הגדול שלה, הפוינט גארד דריק רוז, שגמר את העונה אחרי 10 משחקים בגלל קרע במיניסקוס בברך ימין, שיקגו סיימה עם מאזן של 34-48, בעיקר בזכות המאמן הנהדר טום תיבודו והסנטר ג'ואקים נואה, שנבחר לשחקן ההגנה של העונה וסיים רביעי בהצבעה על תואר ה-MVP.
אל נואה הצטרפו בקיץ פאו גאסול, פעמיים אלוף עם לוס אנג'לס לייקרס, שמשלים קו קדמי אדיר בפוטנציה; ניקולה מירוטיץ' מריאל מדריד, שנחשב לשחקן האירופי הבכיר מחוץ ל-NBA בעונה הקודמת; והרוקי המבטיח דאג מקדרמוט, הבחירה ה-11 בדראפט. אבל החיזוק הכי משמעותי שהבולס קיבלו, אמר תיבודו, "הוא דריק רוז. אסור לנו לשכוח עד כמה חשוב הוא לקבוצה".
רוז, ה-MVP של עונת 2010/11, חוזר אחרי כמעט שנתיים בלי כדורסל: לפני הקרע במיניסקוס הוא החמיץ את כל עונת 2012/13 בגלל קרע ברצועה הצולבת בברך שמאל. את הקאמבק הנוכחי שלו רוז התחיל עם נבחרת ארה"ב באליפות העולם בספרד, שם הוא אמנם קלע רק 4.8 נק' למשחק ב-25.4% מהשדה, אבל בכל זאת נתן לבולס סיבות לאופטימיות.
"אני יודע שכולם מסתכלים על המספרים שלו, אבל אני בטח לא", אמר ג'ון פקסון, סגן הנשיא לענייני כדורסל בבולס. "אני אוהב את הדרך שבה הוא נע על המגרש, את הכוח המתפרץ שלו. לפעמים אתה רואה שהוא פשוט מפעיל את הסילונים ומתפוצץ".
למה לא: כי רוז אולי הראה בספרד ניצוצות של הכוח המתפרץ המהמם שהפך אותו לאחד מחמשת השחקנים הטובים בעולם לפני הפציעות, אבל הוא עדיין סימן שאלה ענק. וגם עם רוז בשיאו, לשיקגו אין מספיק אופציות התקפיות בקו האחורי ובכנפיים (סמול-פורוורדים), בייחוד לעומת קליבלנד והמועמדות הנוספות לאליפות.
אוקלהומה סיטי ת'אנדר
שכר שחקנים: 75.14 מיליון דולר
יחס הימורים לאליפות: 1 ל-7.0
למה יזכו בה: כי אוקלהומה עשתה לסן אנטוניו חיים הרבה יותר קשים בגמר המערב (4-2 לספרס) מאשר מיאמי בגמר הפלייאוף. ואם סרג' איבקה, הפורוורד-סנטר המעולה של הת'אנדר, לא מחמיץ את שני המשחקים הראשונים בסדרה בגלל פציעה (הספרס ניצחו בשניהם בקלות), אי אפשר לדעת איך היא נגמרת.
איבקה, בן 25, משחקני ההגנה הטובים ב-NBA, עשה בשנתיים האחרונות קפיצת מדרגה התקפית - מ-9.1 ל-15.1 נק' למשחק - שרק מדגישה את היתרון השני של אוקלהומה: הגיל. גם שני הכוכבים הגדולים של הקבוצה, קווין דוראנט וראסל ווסטברוק, בני 26 ו-25 בהתאמה, עדיין לא הגיעו לשיאם. ובמקרה שלהם, מדובר ברעיון מפחיד.
דוראנט זכה בתואר ה-MVP הראשון שלו בעונה הקודמת, אחרי התפוצצות שכללה רצף של 41 משחקים עם יותר מ-25 נק', אחד יותר מהרצף של מייקל ג'ורדן, וחודש שלם (ינואר) שבו הוא קלע 35.9 נקודות למשחק בכמעט 55% מהשדה. היכולת שלו הובילה את אוקלהומה סיטי למאזן 23-59, וזה כשווסטברוק מחמיץ 36 משחקים בגלל פציעות.
ווסטברוק, פוינט גארד אולטרה אתלטי, התפוצץ בפלייאוף עם 26.7 נקודות, 8.1 אסיסטים ו-7.3 ריבאונדים למשחק. עם כל כך הרבה כישרון, גם העובדה שאוקלהומה מסתמכת בעיקר על פעולות אינדיבידואליות של ווסטברוק ודוראנט בהתקפה לא אמורה למנוע ממנה להתמודד על התואר.
למה לא: הבעיה המרכזית של אוקלהומה בשנים האחרונות הייתה העומק - במשחק השישי נגד סן אנטוניו בגמר המערב היא שיחקה עם אותה חמישייה ב-20 הדקות האחרונות - והקבוצה שוב לא עשתה מספיק בפגרה כדי לשנות את זה. פציעה אחת, כמו של איבקה בפלייאוף האחרון, והסיפור שלה נגמר.
לוס אנג'לס קליפרס
שכר שחקנים: 82.90 מיליון דולר
יחס הימורים לאליפות: 1 ל-13.0
למה יזכו בה: כי לקליפרס, בניגוד לאוקלהומה, יש אחד הסגלים העמוקים בליגה. ואחרי השחרור מעולו של הבעלים לשעבר דונלד סטרלינג - מנשבת מאחורי הסגל הזה רוח חדשה, בדמותו של סטיב באלמר, לשעבר מנכ"ל מיקרוסופט, שקנה את הקליפרס תמורת סכום שיא לקבוצת ספורט בעולם בכל ענף, של 2 מיליארד דולר.
ההגעה של באלמר מנעה את העזיבה של דוק ריברס, המאמן ונשיא המועדון לענייני כדורסל, שלא התכוון להמשיך לעבוד תחת סטרלינג. ריברס, שבעונה הקודמת, הראשונה שלו בלוס אנג'לס, הוביל- את הקליפרס לשיא מועדון של 57 ניצחונות, שדרג את הסגל בקיץ עם כמה החתמות חכמות של שחקנים משלימים (ביניהם ג'ורדן פארמר, אקס מכבי ת"א ולוס אנג'לס לייקרס) סביב שני הכוכבים של הקבוצה, הפוינט גארד כריס פול והפאוור-פורוורד בלייק גריפין.
גריפין, בן 25, הפך בעונה הקודמת ממפלצת אתלטית שמוכרת בעיקר בזכות הדאנקים שלה, לאחד הכדורסלנים הטובים ב-NBA. הוא הוסיף לרפרטואר שלו מהלכים עם הגב לסל, שיפר משמעותית את הקליעה מחצי מרחק וסיים עם 24.1 נק', 9.5 ריב' ומקום שלישי בהצבעה על תואר ה-MVP. בפלייאוף הוא הוביל את הקליפרס לחצי גמר המערב מול אוקלהומה, שהבליט את חוסר הניסיון שלה במעמדים גדולים: במשחק החמישי, על-סף ניצחון חוץ מכריע בפוטנציה, הקליפרס איבדו יתרון שבע נקודות ב-49 השניות האחרונות והפסידו, בדרך להפסד 2-4 בסדרה. רגע אכזרי אבל גם לקח חשוב שכמעט כל קבוצה עם אספירציות לאליפות חייבת ללמוד.
למה לא: כי לעומת הבסיס של קליבלנד (ג'יימס, קווין לאב, קיירי אירווינג), שיקגו (רוז, גאסול, נואה), סן אנטוניו (דאנקן, פארקר, ג'ינובילי/לאונרד) ואוקלהומה (דוראנט, ווסטברוק, איבקה) - הקליפרס עדיין נשענים רק על שני שחקנים גדולים. וב-NBA של היום זה בדרך כלל לא מספיק.
