אדוארדו אלשטיין מוטי בן משה / צלם: רויטרס תמר מצפי
כבר כמה שנים נהוג להתייחס לענף הביטוח כענף על המדף. כלומר, שהבעלים בחלק ניכר מהחברות שפועלות בו מחפשים קונה להחזקותיהם. לאורך השנים האלה התבררה התפיסה הזו כנכונה עבור חלק לא קטן מהחברות. בעיקר דובר על איילון והכשרה ביטוח, שהיו במגעים עם פסגות, ועל הפניקס וכלל ביטוח, שהיו כל אחת במרכזם של מגעים מתקדמים לקראת מכירה.
עם זאת, לאחרונה מפת הבעלויות בענף הביטוח כנראה מתייצבת לאיטה: איילון והכשרה כבר לא במגעים למכירתן, ומתנהלות 'כרגיל'; הפניקס עשויה לעבור לשליטת משפחת קושנר האמריקאית; ובעלי השליטה בקבוצת אי.די.בי - שכיום אין להם יכולת להשפיע על כלל ביטוח, שהופקעה לידי נאמן - מבקשים לקבל לידיהם את השליטה בקבוצת הביטוח.
ואולם, בימים אלה "כנראה" עדיין רחוק מלבשר על מציאות חדשה. בעוד שהמהלכים לחתימה על הסכם מחייב לרכישת השליטה בהפניקס מתארכים הרחק מעין הציבור (כשהרוכשים נמצאים בתחילת הליך הבדיקה הארוך והלא ברור מאליו של האוצר), השבוע התברר שסוגיית השליטה בכלל ביטוח רחוקה מאוד מפתרון קבע. ניתן אף לומר שבימים אלה מתחזקת הסבירות שענף הביטוח יתעורר ב-2015 למציאות חדשה, שבה אחת החברות המרכזיות לא תוחזק באמצעות גרעין שליטה, אלא תהיה חברה בבעלות ציבורית רחבה, דוגמת בנק דיסקונט ובנק לאומי.
על מה מדובר? כאמור, קבוצת אי.די.בי פתוח, שבשליטת אדוארדו אלשטיין ומוטי בן משה, הגישה לאוצר לפני חודשים אחדים בקשה רשמית לקבל לידיה את השליטה בפועל בכלל ביטוח. אם תרצו מדובר בהשבת הגלגל לאחור, ובהשבת השליטה בקבוצת הביטוח לקונצרן הענק - רק שהפעם השולטים יהיו בן משה ואלשטיין, ולא דנקנר, לבנת ומנור. אי.די.בי פתוח ובעלי השליטה בה נקטו את המהלך הזה לאחר שמו"מ מתקדם למכירת השליטה בכלל ביטוח לידי קבוצת רוכשים סינים לא הבשיל לכדי עסקה.
בן משה ואלשטיין קיוו שמדובר בהליך שיסתיים באישור, אבל השבוע הם גילו, לצערם, שהדרך לקבלת אישור האוצר ארוכה מאוד, וכנראה שהיא בכלל חסומה בפניהם. השבוע דיווחה אי.די.בי פתוח כי קיבלה פנייה מהמפקחת על הביטוח באוצר, דורית סלינגר, שנראית כאינדיקציה חזקה לכך שאלשטיין ובן משה לא יורשו לקבל לידיהם את השליטה בכלל ביטוח.
סלינגר, שהיא הסמכות הבלעדית לאישור המהלך, כתבה לשניים כי ש"קיימים פערים מהותיים בין מבנה ונתוני השליטה שהוצגו בפני הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר, לבין דרישות מבעל שליטה כפי שמפורטות בחוק ובמסמך מדיניות לשליטה בגוף מוסדי שפורסם על-ידי הממונה בפברואר 2014", תוך שהוסיפה ש"לאור הפערים המהותיים, האוצר סבור כי גם לאחר קבלת כל המידע הדרוש, לא ניתן יהיה לאשר את בקשתם של המבקשים לקבלת היתר לשליטה משותפת בקבוצת כלל ביטוח".
בד בבד הבהירה המפקחת, כי לוח הזמנים שקבעה בנובמבר אשתקד עודנו מחייב, ועל פיו היא פועלת. כלומר, אם אלשטיין ובן משה לא יקבלו אישור שליטה, או יביאו קונה חיצוני עד סוף השנה, אזי הנאמן למניות השליטה בכלל ביטוח, משה טרי שמונה על-ידי האוצר, יורשה לפעול בכל דרך שיראה לנכון למימושן.
הפנייה של המפקחת לאי.די.בי, שבוודאי נעשתה לאחר בחינה מעמיקה באוצר מתוך כוונה, ולא כאמירה פרוצדורלית גרידא, ממחישה, ולא לראשונה, את הקושי האדיר שיש במימוש החזקות בחברת ביטוח בישראל. לא רק שמעטים הגופים שעוברים את המשוכה העסקית-כלכלית, אלא שנראה כי המעטים שכן מעוניינים להחזיק באמצעי שליטה בחברת ביטוח ניצבים בפני משוכה גבוהה נוספת: קבלת אישור הפיקוח.
מציאות חדשה ב-2015?
אז מה הלאה? אם אלשטיין ובן משה לא יצליחו לקבל אישור מהאוצר, או ייכשלו בדחיית לוח הזמנים שקבעה סלינגר בנובמבר אשתקד, יהיו רק שתי אופציות על השולחן: מציאת רוכש חיצוני חדש, ובמהירות, או מכירת מניות השליטה בכלל ביטוח בבורסה.
למעשה, כבר לפני כחודש נראה היה שאלשטיין ובן משה הבינו כי יקשה עליהם לקבל את השליטה בכלל ביטוח. דירקטוריון החברה החליט אז על הקמת ועדה שתבחן, בין היתר, "חלופות למכירת החזקותיה בכלל ביטוח, ובכלל זה גם את היקפי המכירה ועיתויה".
אבל, נראה שאין תור של ממש של רוכשים אסטרטגיים שעומדים בתור לרכישת חברת ביטוח בישראל. במגעים המתקדמים והרציניים (וגם הידועים) האחרונים שנוהלו, הרוכשים הפוטנציאליים לא היו גורמי ביטוח בינלאומיים, אלא גופים ללא זיקה ביטוחית, שזיהו הזדמנות השקעתית טקטית, או שמכרו להם הזדמנות שכזו, ולכן החליטו לבוא לפה. ואלה, גם אם הם רוצים לרכוש חברת ביטוח, כנראה שאינם "כוס התה" האהודה על הרגולטור.
כך זה קורה בהפניקס - שבימים אלה נמצאת במרכז מו"מ מתארך למכירת השליטה בה לידי משפחת קושנר האמריקנית (עסקה שגם היא עלולה שלא לעבור חלק ובמהירות אצל הפיקוח), וכך גם קרה בכלל ביטוח - שמוקדם יותר השנה הייתה במרכז מו"מ למכירתה לידי משקיעים סינים, שלא הבשיל לעסקה בשל החלטת האוצר.
בכל אופן, לפני כשלושה חודשים כתבנו: "...לא נתפלא אם כלל ביטוח תהיה הראשונה להביא לענף הביטוח את מה שכבר מוכר בענף הבנקאות: חברה ללא גרעין שליטה מובהק, שמניותיה בידי הציבור. ואם זה יקרה, זה כנראה יקרה בשווי שנמוך משמעותית מהשווי שהוסכם עם הסינים...".
זה לא תסריט ודאי, והרבה יכול להשתנות. אבל יש סבירות ממש לא נמוכה שאוטוטו, אי שם במהלך 2015, תהיה חברת ביטוח ישראלית שאין בה גרעין שליטה. חברה כזו תהיה לכאורה בשליטת הדירקטורים שלה - שנבחרים על-ידי ועדה - אך בעיקר בשליטת ההנהלה שלה, ותתפלאו - גם בשליטה חלקית של הקולגות מהשוק המוסדי.
בבנקים, למשל, ממלאים המוסדיים תפקיד של מעין בעלי בית, ומכריעים בכמה סוגיות מרכזיות. האם זה מה שמחכה גם לכלל ביטוח או לכל חברת ביטוח אחרת, שתתנהל ללא גרעין שליטה - מצב שבו מי שמפקח על ההנהלה החזקה יהיה הקולגה?
ומה עם בעלי המניות בכלל ביטוח, ובטח אלה של אי.די.בי פתוח? מכירת כלל ביטוח בבורסה היא התסריט הכי פחות טוב מבחינתם, משום שלא תהיה שם שום פרמיית שליטה.
