הפגנה / צילום: אוריה תדמור
בדיחות וקלישאות על חטאי הממוצע מוכרות לכולם. ההוא שטבע בבריכה שהגובה הממוצע שלה 40 ס"מ. או החברה שהשכר הממוצע בה כפול מהממוצע במשק, בגלל שהמנכ"ל לוקח משכורת גבוהה פי 100 משל כולם.
במשרד האוצר עשו קריירה בייצור ספינים וכותרות שמשרתים אותם באמצעות הדלפת ממוצעי משכורות שלא מספרים שום דבר בצבא, בבתי חולים וכד'. רק שעכשיו הממוצע הזה עלול לעבוד נגדם.
בשקט בשקט עמלים בימים אלו עשרות שמאים להוציא מהכוח אל הפועל את תוכנית מע"מ אפס של שר האוצר. מדובר בהכנת טבלת המחירים הממוצעים במאות גושים ברחבי המדינה, כדי שישמשו רף מקסימלי להטבה (נוסף לרף מקסימלי של 1.6 מיליון שקל, הנמוך מביניהם).
הצורך בקביעת תקרת מחיר אמורה לצמצם עד כמה שניתן את האפשרות שיזמים יעלו מחירים ביום שבו תיכנס התוכנית ויחל גל ביקושים.
אבל לרוע המזל, מחירי הדירות לרבעון השני שפרסם משרד השיכון בשבוע שעבר חשפו גם את הבור שכרה לעצמו האוצר. בזמן שמתעודדים שם מהקריסה בהיקף העסקאות במחצית השנה האחרונה ("השוק קפוא, ועוד מעט המוכרים הלחוצים ייאלצו לחתוך מחירים"), כדאי שיחשבו איך מתמודדים עם מחיר ממוצע שממשיך להמריא, גם אם בדרך הוא בורח גם משיקוף של המציאות.
כי בזמן שמחוסרי הדיור צמצמו את רכישותיהם ברבעון האחרון (משקלם ירד מ-40% בדרך כלל ל-27%), גדל משקלם של השחקנים האחרים (משפרי הדיור תופסים כעת נתח של 46% מהשוק) - שקונים כמובן דירות יותר יקרות.
ע"פ הנתונים, מחיר ממוצע לדירה חדשה עלה ב-2.5% מול הרבעון הראשון וב-13% מול רבעון מקביל. בת"א, שיאנית העליות, המחיר הממוצע לדירת 4 חדרים חדשה עמד על 4.1 מיליון שקל, גבוה ב-20% מול רבעון ראשון וגבוה ב-70% (!) מול רבעון מקביל.
הממוצע הזה משקף כמובן בעיקר את השינוי בתמהיל הדירות הנמכרות. ודאי שהוא לא ממש רלוונטי לדירות שמחפשים קוני דירה ראשונה, שנשארים כרגע מחוץ למשחק. הבעיה היא שהממוצע הזה גם מקפיץ את תקרת המחיר בטבלאות השמאים.
במלים אחרות, הוא גם יאפשר לקבלנים להקפיץ עוד מעט את המחירים.