הבנקים פרסמו בחודשים האחרונים את דוח האחריות החברתית ל-2013. נזכיר כי מדובר בדוח שחברות מפרסמות מרצונן, ובו הן מתייחסות לסדרה של גורמים הקשורים בסביבת העבודה, ביחס שלהן לבעלי העניין השונים (עובדים, בעלי מניות ולקוחות) ובעניינים נוספים.
דוח האחריות התאגידית מתייחס ליחסי החברה עם הסביבה, החברה והממשל התאגידי. במשך השנים לא כל הבנקים פרסמו את הדוח, אלא שבנק ישראל החליט לחייב את הבנקים לפרסם אותו, ובחודשים האחרונים אכן פורסמו דוחות אלה. האנליסט אמיר אדר ממיטב דש ברוקראז' עבר על הדוחות, והכין באחרונה סקירה בעניין.
"המחשבות הראשונות שעולות למשמע צירוף המילים 'אחריות תאגידית' הן פח מחזור מיוחד וימי התנדבות", כותב אדר. עם זאת הוא מוסיף: "לנו כמשקיעים ניתוח המרכיבים בדוח הוא נדבך נוסף לכל דבר לסל קבלת החלטות ההשקעה".
שיפור תדמיתי
אדר סוקר בעבודתו את הדוחות של חמשת הבנקים הגדולים, ומציין כי הדוח הברור והמפורט ביותר הוא של בנק הפועלים, שכבר פרסם בשנים האחרונות דוח אחריות תאגידית. "בכל הקשור לדיווח והטמעת ערכי אחריות תאגידית נראה כי הפועלים נמצא בליגה משל עצמו", כותב אדר. "הדוח שפרסם הבנק רלוונטי ביותר ומספק תמונת מצב נרחבת על הפעילות הענפה בבנק בתחום, ומצליח להמחיש את מחויבותו לתחום".
עם זאת אדר מציין כי הבנק לא מפרט מספיק בכל הקשור ליעדים וכן לא מפרט אם עמד ביעדים קודמים. עוד הוא מציין כי קיים פער לא מבוטל בין רמת הדוח של הבנק לבין רמת הדוח של החברה-הבת ישראכרט. נקודה שמעלה תהייה לטעמו של אדר היא הפער בין נתוני השירות החיוביים שהציג הבנק לבין דוח המפקח על הבנקים על פניות הציבור, שם מדורג הבנק במקום החמישי בלבד ללא שיפור בציון במשך 3 שנים.
גם בנק לאומי כבר פרסם בעבר דוח אחריות תאגידית, וגם הוא זוכה להערכה חיובית מצד אדר. "לבנק משנה סדורה בכל תחום ויעדים רלוונטיים כולל בחברות-בנות", הוא כותב, ומציין כי בניגוד לבנק הפועלים, לאומי מפרסם מה היו יעדיו הקודמים והאם עמד בהם.
באשר לנקודות החולשה בדוח של לאומי מציין אדר: "יש מידה מסוימת של אכזבה בכך שהבנק אשר פעיל בתחום ההשקעות הריאליות אינו בוחן את השקעותיו הקיימות או החדשות בהיבט של אחריות תאגידית". עוד הוא מציין כי דווקא ביעדים החשובים יותר הבנק לא הצליח לעמוד, וכן שהוא מצפה מבנק בסדר הגודל של לאומי לפרסם דוח שכזה אחת לשנה - ולא שנתיים.
בשאר הבנקים, ההערכה של אדר פושרת יותר. "הדוח של דיסקונט מאכזב", הוא כותב, ומציין כי דווקא דיסקונט היה הבנק הראשון שהחל לפרסם דוח אחריות תאגידית כבר ב-2005 (ובהמשך הפסיק וחזר פעמיים). "דווקא עכשיו, לאחר 5 שנות בצורת בדיווח לציבור, נראה כאילו הבנק נמצא בתחילת דרכו בנושא זה", כותב אדר. "אנו מקווים כי ההנהלה החדשה של הבנק, המודעת לאתגר גם בתחום זה תפעל לשיפור התמונה העולה מהדוח".
הדוח אינו כולל חברות-בנות או פעילות בחו"ל. "יש לציין לשלילה את תחום בחירת ספקים וסינון קיימים במסגרת הליכי ההשקעה והרכש. בנוסף בכל הקשור לדיאלוג מול מחזיקי עניין, נראה כי נותר מקום לשיפור", כותב אדר.
יחסי העבודה בדיסקונט ידועים כמורכבים; הוועד בבנק דומיננטי מאוד והוצאות השכר בו גבוהות. אדר מציין כי עוד עדות למצב הבעייתי ניתן למצוא בנתון היעדרות העובדים שעמד על 16.6% אשתקד, כלומר כל עובד נעדר בממוצע חודשיים ממקום העבודה, כאשר להערכת אדר בקרב העובדים הקבועים המהווים 71% מעובדי הבנק, הנתון גבוה יותר.
באשר למזרחי טפחות, הרי שבנק זה פרסם השנה בראשונה את דוח האחריות התאגידית. "התחום עדיין נמצא בחיתוליו בבנק, ורק ב-2013 מונה אחראי לתחום האחריות התאגידית בבנק", כותב אדר. "התמונה המתקבלת בדוח עדיין אינה מלאה, וכן חסרה ביעדים. עם זאת צריך לזכור שמדובר בדוח ראשוני, ולכן עדיף שבבנק ישקלו לא להמתין עוד שנתיים לדוח הבא, ולפרסם קודם לכן יעדים ברורים". אדר מציין לטובה כי בבנק בחרו באפשרות הדיווח המחמירה, הכוללת בין היתר בדיקת נאותות, ובכך מספקת זריקת עידוד לכל הקשור בעתיד בתחום זה בבנק.
באשר לדוח של הבנק הבינלאומי, הרי שדוח זה לא כלל את החברות-הבנות (בין השאר יובנק ואוצר החייל), המהוות חלק משמעותי מהקבוצה. "בניגוד לבנקים אחרים, הבינלאומי פועל בסקטורים שונים באמצעות חברות-בנות, כך שלמעשה הדוח אינו מספק את הנתונים הנדרשים. הבנק לא דיווח על דיאלוג משמעותי עם מחזיקי עניין וכן ציין כי עדיין אין לו מתודולוגיה קבוצתית להערכת סיכונים סביבתיים".
בשורה התחתונה, אדר מעריך כי ללא ההנחיה של בנק ישראל, רוב הבנקים לא היו מפרסמים את הדוח, אך להערכתו דווקא הבנקים יכולים להרוויח מפרסומו. "האווירה הציבורית, הדיונים על העמלות והתגובות הציניות לתרומות הבנקים מקבעים את תדמיתו. הדוח יכול לסייע לבנק ולהראות כיצד הוא מצליח לפתח מוצרים שבאמת מהווים ערך מוסף, ויכולים לשפר אותו ברמה התדמיתית".
