הנתונים המאקרו-כלכליים האחרונים מצביעים על כך שישראל ניצבת בפני האטה בפעילות הכלכלית ובצמיחה ואיתה גם עלייה באבטלה.
תחזית משרד האוצר ובנק ישראל היא כי שיעור האבטלה שהולך ועולה בתקופה האחרונה, ימשיך ויחמיר עוד יותר. מצב שמגביר את חששם של עובדים רבים ליציבות של מקום עבודתם. דבר זה נכון במיוחד לעובדים הצעירים יחסית, שטרם התבססו במקומות העבודה שלהם.
על אף תחזית זו של האוצר, ובמקום להרחיב את רשת הביטחון של הביטוח הלאומי, מציע שר האוצר יאיר לפיד, לצמצם דווקא את תחולתו של ביטוח האבטלה. חוק ההסדרים החדש שפורסם בשבוע שעבר כולל בתוכו גזירות המכוונות במיוחד נגד העובדים הצעירים.
על-פי חוק ההסדרים החדש, תקופת האכשרה של עובד צעיר (מתחת לגיל 30) שפוטר מעבודתו, הוכפלה, והיא עומדת על שנתיים. כלומר, אם איתרע מזלו של העובד והוא פוטר בטרם השלים 24 חודשי עבודה לפני שפוטר, הוא לא יהיה זכאי לקבל דמי-אבטלה. גם לעובדים צעירים, שגילם בין 30 ל-35, ואשר יפוטרו מעבודתו, הוארכה תקופת האכשרה לשנה וחצי.
הכפלתה של תקופת האכשרה מפלה לרעה את העובדים הצעירים, וגם את בני משפחותיהם. הארכת תקופת האכשרה אינה מותנית כלל במצבו המשפחתי של המובטל. וכך ייגזר גם על הורים - מובטלים - לילדים קטנים, להיות בשל תקופת האכשרה הארוכה החדשה, מופקרים יחד עם משפחתם לעוני ולמצוקה.
על מנת להגדיש את הסאה פועל שר האוצר גם נגד החיילים המשוחררים. זה שנים רבות חיילים משוחררים אינם זכאים לדמי-אבטלה, שכן שירותם הסדיר אינו נחשב לעבודה. אולם במצב העניינים הנוכחי, אם הם יפוטרו אחרי חצי שנת עבודה, הם לא יהיו זכאים לדמי-אבטלה בדומה לעבר. על-פי המתווה החדש של שר האוצר, הם ייאלצו לעבוד שנה וחצי רצופות בטרם יוכלו לקבל דמי-אבטלה.
מצבם של המובטלים עגום בכל העולם, אבל מצבם בישראל עגום שבעתיים. נוסף לכך שכבר כיום תקופת האכשרה בישראל היא גבוהה משמעותית מאשר מקובל בעולם המפותח, גם התקופה שבה העובדים מקבלים דמי-אבטלה קצרה משמעותית. צירופם של שני תנאים אלה הביא לכך שבישראל רק רבע מן המובטלים מקבלים דמי-אבטלה.
יצוין, כי דמי-האבטלה אינם מתנה שמעניקה המדינה למובטלים. מנגנון ביטוח האבטלה הוא הסדר ביטוחי. חלק מהפרשות העובדים לביטוח לאומי, מיועדות לסעיף של דמי-אבטלה, שתפקידן להגן על עובדים אם יפוטרו חלילה. בנוסף, לדמי-האבטלה יש גם תפקיד כלכלי חיוני - לתת לעובדים מרחב מספיק על מנת לאפשר להם לחפש ולמצוא מקום עבודה חדש, שיתאים לכישוריהם ולשאיפותיהם.
אם העובדים נדחקים בשל מצוקה, מחסור ורצון לתעסוקה לעבודה לא הולמת - בשכר נמוך וכזו שאינה ממצה את כישוריהם - החברה כולה משלמת את המחיר. אי-ההתאמה של עובד לעבודתו, גורמת לתפוקה נמוכה יותר, לתקבולי מסים נמוכים יותר, ולשיעורי תחלופה גבוהים במקומות העבודה, שעלותם גבוהה לעובד, למעסיק ולמשק בכללותו.
שוק העבודה המתפורר של ישראל מציע לעובדים הצעירים שלל משרות באיכות נמוכה. בשנים האחרונות עולה מספרם של העובדים המועסקים במשרות זמניות, חלקיות ובתור "עובדי קבלן". עובדים אלה אינם מאוגדים בדרך-כלל, והם סובלים מיציבות תעסוקתית נמוכה מאוד. העובדים הצעירים הם בדרך-כלל גם עניים יחסית, שכן הם נמצאים בתחילת דרכם הכלכלית, וטרם צברו נכסים וחסכונות המאפשרים להם לעבור תקופות כלכליות קשות.
על סיפה של תקופה כלכלית קשה, שצפויה בה עלייה באבטלה, ניתן היה לצפות מן הממשלה שתפרוס ותעניק רשת ביטחון לעובדים הצעירים. במקום זה, הממשלה שומטת את הקרקע מתחת לרגליהם, ומנצלת את חולשתם הפוליטית, כדי לממן את ההישרדות הפוליטית של שר האוצר וראש הממשלה.
הכותב, כלכלן, מתמחה באי שוויון בשוק העבודה