במקביל להסדר החוב השני שמקדמת סקורפיו נדל"ן מול מחזיקי האג"ח, נדרשת החברה להגיע להבנות גם מול בנק הפועלים, אשר לו היא חייבת 257 מיליון שקל. כחלק מההבנות הללו, עדכנה החברה בסוף השבוע כי בעל השליטה, בני שטיינמץ, ישלם לפועלים 9.4 מיליון דולר, בגין הסכום שנדרשה החברה לשלם בתחילת יולי, שנדחה.
סקורפיו עדכנה כי דירקטוריון החברה החליט - בעקבות המגעים לגיבוש הסדר חוב מול מחזיקי האג"ח, והסכמת אלה האחרונים לדחות בחודשיים את תשלום הקרן עבורם - לנהוג באופן דומה גם ביחס לחוב שלה לבנק.
בתחילת 2011 גובש הסדר חוב בסקורפיו, לחוב בהיקף של 570 מיליון שקל, ובו תרומתו של שטיינמץ הייתה הזרמה של כ-100 מיליון דולר לקופת החברה, תמורת פריסת החוב. הבנק, אשר לו הייתה חייבת סקורפיו אז 100 מיליון דולר, קיבל 5 מיליון דולר מהסכום ששטיינמץ הזרים, והסכים לדחיית מועד החזר קרן החוב ב-36 חודשים.
בחודש שעבר פרסמה סקורפיו מתווה עקרונות להסדר נוסף, הפעם בהיקף של 242 מיליון שקל. במסגרת עקרונות המתווה שגובש מול נציגות מחזיקי האג"ח, מציע שטיינמץ לדחות את תשלום יתרת האג"ח לעוד חמש שנים, בתשלום אחד, במקום חמישה תשלומים ב-2014-2019.
בד בבד מציע שטיינמץ, כי אם במהלך התקופה יועבר למחזיקים תשלום חד-פעמי של 160 מיליון שקל, בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית - תימחק יתרת החוב. כלומר, מדובר על תספורת של 34% (כ-82 מיליון שקל) על החוב הקיים. ההצעות להסדר החוב השני שמבצעת החברה תוך ארבע שנים, אינן כוללות את חוב האג"ח שיש לחברה לשטיינמץ עצמו, שמסתכם בכ-125 מיליון שקל.
מאז הסדר החוב הקודם ניסתה סקורפיו להתאושש ללא הצלחה יתרה, והפסדיה מצטברים לסכום ענק של יותר מ-1 מיליארד שקל מאז 2008. להסדר הנוכחי נגררה סקורפיו על רקע פגיעה קשה שספגה בעקבות המתיחות הגיאופוליטית בין רוסיה לאוקראינה. מאז פרסום מתווה ההסדר, עלו קולות בקרב חלק ממחזיקי האג"ח, הסבורים כי התספורת שמציע שטיינמץ גדולה מדי, ודורשים ממנו להגדיל את תרומתו להסדר.