גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"מאז שמנכ"ל קומברס נכנס, הוא 'מנקה' את כל הישראלים"

עם 700 עובדים ישראלים לעומת 3,000 לפני עשור, וכשמהנהלת החברה נושבת רוח קרירה כלפי הבכירים הישראלים שמוחלפים זה אחר זה, קומברס - פעם מספינות הדגל של ההיי-טק - כבר לא אחת משלנו ■ האם היא גם על המדף?

קומברס / צילום: תמר מצפי
קומברס / צילום: תמר מצפי

ימים עצובים עוברים על קומברס. שוב. אלה אינם רק גלי הפיטורים התכופים (בחודש שעבר בלבד נשלחו לביתם מעל 300 עובדים, מהם מאתיים מישראל), וזה לא רק שווי השוק הנמוך ביותר מאז חזרתה למסחר (כ-330 מיליון דולרים לחברה שבימי תפארתה התנאתה בשווי שוק של מעל 5 מיליארד דולרים), ואלה גם לא רק השווקים שממשיכים לברוח לה והיא אינה מצליחה להמציא את עצמה מחדש. קומברס, בעבר אחת מספינות הדגל של ההיי-טק הישראלי, עוברת בשנתיים וחצי האחרונות תהליך שעובדים ועובדים לשעבר מתארים אותו במילים קשות, "ריסוק הדנ"א הישראלי והקומברסאי של החברה".

בספטמבר 2011, 5 שנים לאחר שהתפוצצה פרשת הבקדייטינג ב-2006, שבמסגרתה נמלט המייסד קובי אלכסנדר מהרשויות האמריקאיות עד לנמיביה, חזרה החברה להיסחר ברשימה הראשית של נאסד"ק. היא עשתה זאת תוך הוצאות כבדות של מאות מיליוני דולרים, אולם המנכ"ל שהובא כדי לעשות זאת, וגם כדי להרים את החברה אל פני המים, אנדרה דהן, כבר לא היה בה. בתחילת אותה שנה נחתם הסכם חפוז ומפתיע של פרידה בינו לבין החברה, שבמסגרתו קיבל מצנח זהב של 9 מיליון דולרים, ועזב בתוך שבוע ימים. יו"ר הדירקטוריון, צ'רלס ברודיק, החליף אותו בתפקיד, עד שגויס באפריל 2012 מנכ"ל חדש, פיליפ טרטבול, שבא עם רקורד של אקזיט נאה בחברה הקודמת שניהל, הייפרקום שנמכרה לווריפון.

טרטבול הביא איתו, נוסף על הרקורד, את הצוות הניהולי שלו, והרוח השורה שם מאז אינה נוטה חיבה יתרה לישראליות של החברה, כפי שמעידים מתוך החברה, וכפי שמגבים זאת המספרים המעידים על מספר העובדים בישראל, הנמוך אי-פעם. אם לפני כ-10 שנים עבדו 3,000 איש בישראל, כיום הישראלים הם רק 700 מתוך כ-2,300 עובדיה. אם לפני כניסת ההנהלה החדשה ב-2012 כמעט מחצית העובדים היו ישראלים, הרי כיום השיעור עומד על פחות משליש.

"בכל רגע נתון", מספר בכיר לשעבר, "היית צריך להצדיק בפני ההנהלה למה יש לך אנשים בישראל; למה לא להעביר את העבודה להודו ולפיליפינים. הייתי משיב שיש עקומות לימוד, ואנשים עם ניסיון של שנים יש להם ערך. אבל אצלם הכול היה מספרי, שום דבר לא היה ברמה האנושית. תחושתי הייתה שהמנכ"ל רואה את העובדים כנטל ולא כנכס".

טלטלות וחילופי מנהלים אמנם אינם חדשים לקומברס, אבל השוני הפעם, כך אומר אחד הבכירים לשעבר בדאגה, הוא ש"בכל השנים הייתה שדרה של מנהלים בדרגות הביניים שהחזיקו את החברה, אנשים עם ותק של 10 שנים ויותר. הם היו עמוד השדרה של החברה, ועכשיו, בעיקר עמוד השדרה הזה איננו יותר. אחרוני האנשים האלה עזבו, ביוזמתם או ביוזמת ההנהלה, בחצי השנה האחרונה. זה השוני. גם לא נשאר מי שישמור על העובדים. קומברס החדשה מתעסקת 90% מהזמן במלחמות של פוליטיקה פנימית, וזה עצוב, כי בינתיים השוק מציב אתגרים והיא לא פנויה להתמודד איתם".

בכיר אחר בחברה מסביר את השוני ברוח קומברס: "פעם, כשהייתי צריך לפתור בעיה בפיתוח, הייתי קורא לכמה ראשי צוותים, והיינו נכנסים לעבודה לתוך הלילה. היום בחמש כל אחד מודיע שהוא צריך ללכת, שיתוף הפעולה הלך, וכל אחד עסוק בלכסות את אחוריו ולשמור על כיסאו".

"אני כל הזמן מקבל קורות חיים של עובדי קומברס שפוטרו או שמחפשים את הדרך החוצה", אומרת דמות בולטת בהיי-טק, "זה עצוב מאוד".

לא גאה במוצא שלה

ברמת ההנהלה הדברים בולטים אף יותר. במסדרונות, מספרים עובדים, שמעו התבטאויות של חברי ההנהלה הבכירה שהם "לא מתים על תרבות ישראלית ולא בא להם לנהל ישראלים". אחד העוזבים אף שמע מבכירה מאוד שלא תעבוד יותר עם ישראלים, דברים שככל הנראה נאמרו ברגע של כעס ולא כהצהרת מדיניות, אבל על האווירה הם יכולים להעיד.

"המנהלים הישראלים קצת יותר אסרטיביים וחוצפנים, תמיד יודעים יותר טוב ממך", מודים עובדים שהם מבינים את האנטגוניזם, אולם מוסיפים כי מי שיודע להשכיל להתנהל מול ה"מנטליות" הזאת נהנה גם מהיצירתיות הרבה, שהביאה חברות רב לאומיות רבות לפתוח פה, למשל, מרכזי פיתוח. "בתחום ההיי-טק זה לא בדיוק בושה להיות ישראלי, אבל מי שאין לו פינה חמה לזה, סביר שישנא את זה", הם אומרים.

"מאז שטרטבול נכנס", אומרים בכירים לשעבר בחברה, "הוא 'מנקה' לגמרי את כל הישראלים. קודם כול, אצל חברי ההנהלה הכפופים אליו, ואחר כך הוא יורד שכבה אחר שכבה בהיררכיה הניהולית, כך שכל ישראלי שנושא תפקיד שיש לו ממשק עם ההנהלה, מוחלף בהדרגה".

יוצא הדופן היחיד הוא רועי לוריא, השייך להנהלה הבכירה ומשמש גם מזכיר החברה, אולם גם הוא חי שנים רבות בארצות הברית, ולדברי הקומברסאים כבר אמריקאי לכל דבר. הדירקטור הישראלי היחיד בחברה הוא דורון ענבר, בעבר מנכ"ל ECI, שאגב ישב גם בדירקטוריון אלווריון בעת שזו הלכה מדחי אל דחי.

בין המועזבים והעוזבים הבולטים בתקופה האחרונה נמצאת המנהלת הבכירה ביותר של החברה בישראל, אלי אבישי, סמנכ"לית תפעול וגם סגנית נשיא לשירותי ערך מוסף, שפוטרה בגל האחרון. לצדה בכירים במטה דוגמת גבי מצליח, שהיה מנהל מוצר ראשי (CPO), המתגורר בניו ג'רזי שנים. פיטוריו, לפני כ-8 חודשים, היכו בתדהמה רבים מבכירי החברה, שכן הוא נחשב לאחד מעמודי התווך של החברה.

יריב גלר, סגן נשיא לשיווק ולאסטרטגיה פוטר ממש בימים האחרונים; שי פרח, מנהל שיווק וחטיבה עסקית בשירותים הדיגיטליים, גם הוא מהמפוטרים הטריים; ואילו יוסי אברהם, גם הוא מתגורר בארצות הברית, ששימש סגן נשיא לשיווק ולמכירות בחטיבת השירותים הגלובליים (האחראית לכמחצית מהכנסות החברה) עזב ביוזמתו. ואלה רק דוגמאות בודדות מני רבות, כשבעלי התפקידים שמחליפים אותם אינם ישראלים.

למעשה, בשנתיים האחרונות וחצי כמעט לא נשכר לחברה, כך לפחות על-פי התרשמות עובדים ועובדים לשעבר, עובד ישראלי בדרגת ניהול כלשהי (אלי אבישי נשכרה ב-2013 אולם פוטרה שנה וחצי לאחר מכן), כמעט אף ישראלי לא קודם בה, וגם אין יותר רילוקיישן, שהיה נפוץ בחברה בעבר. אז, גם אם ישבו בניו ג'רזי או בבוסטון (המיקום הנוכחי של המטה), חלק גדול מאוחזי התפקידים היו ישראלים. כיום אין זה המצב.

בהקשר זה, יש הטוענים כי העלמת הישראליות עשויה לעזור לחברה בשוק הטלקום הצומח במזרח התיכון, באמירויות למשל. אבל גם אם מקבל ההחלטות באמירות אינו מזהה שזו חברה שבעבר הייתה ישראלית, יבואו מתחריה של קומברס להזכיר לו.

"אני רוצה לעבוד בחברה שגאה בישראליות שלה", אומר אחד המפוטרים בכאב. "אני לא חושב שקומברס איבדה אי-פעם ביזנס בגלל שנתפסה כחברה ישראלית. דווקא להפך. היא צמחה מתוך היותה ישראלית. יש חברות ישראליות שגם גאות במוצאן וגם השכילו לפתח יכולות ניהול טובות מבפנים, כמו אמדוקס, למשל, שמצליחה יפה מאוד אף שהנהלתה יושבת בישראל".

זגזוג אסטרטגי ורה-ארגון

קומברס, שכוכבה דרך כאשר פרצה עם עולם התיבות הקוליות, עוסקת כיום בשלושה תחומים עיקריים. התיבות הקוליות הפכו לשירותים דיגיטליים, או לשירותי ערך מוסף, שהמפעילים הסלולריים יכולים להציע למנויים שלהם; התחום השני הוא הבילינג, מערכות הגבייה; והתחום השלישי הוא שירותים מנוהלים שאמורים להתבסס כמובן על מוצרי החברה. לפחות כעת אף אחד מהתחומים האלה אינו ממריא. "הם נמצאים במעגל שטני", אומר בכיר בתעשייה, "כל הזמן המכירות יורדות, ואז הם עוברים לגל צמצומי עלויות ופיטורים חדש, וזו מערבולת שמושכת אותם למטה".

"מה שקורה", אומר בכיר לשעבר בחברה, "הוא שהעסקים של קומברס דועכים והיא לא הצליחה למצוא שום מנוע צמיחה שיכפר על כך". זאת, בין היתר, בגלל זגזוג אסטרטגי שלא היטיב עמה. לפני שלוש שנים אימץ דירקטוריון החברה תוכנית אסטרטגית להתמקד בבילינג ולזנוח את שירותי הערך המוסף. רבים בחברה חשבו שזו טעות קשה, וכי דווקא אותם שירותי ערך מוסף הם שיכולים להזניק אותה קדימה. במיוחד לאור העובדה ש"בתחום הבילינג", כפי שאומר בכיר בתעשייה, "היא לא הצליחה להתמקם בין אמדוקס לענקים אחרים, לא הצליחה לייצר צמיחה, ובאותו זמן גם לא נכנסה לתחומים אחרים". בתחום הזה יש לחברה מאגר לקוחות קיים, אבל הוא כמעט אינו גדל.

השנה דווקא החברה תפסה את עצמה והחליטה להשקיע בשירותי הערך המוסף, אבל העולם השתנה בינתיים והיא קצת נותרה מאחור. "רבים מהשירותים הללו של ערך מוסף", מסביר בכיר בתעשייה, "כבר לא ניתנים בכלל על-ידי המפעילים הסלולריים אלא דרך אפליקציות, בעיקר וואטסאפ, אז המפעילים כבר לא צריכים את קומברס. זה נראה מאוחר מדי להחיות את שירותי הערך המוסף, אחרי כל הנזקים ואחרי שהשוק התרחק".

בכיר אחר מעריך שיכולה להיות שם הצלחה, אבל בהיקפים הרבה יותר צנועים מאשר בעבר, שוודאי אינם יכולים להיחשב למנוע צמיחה. גורם אחר מעריך שדווקא יש לאחרונה התעשתות בחברה. "בחצי השנה האחרונה כן השכילו בקומברס להבין שלא מספיק כל הזמן לנקות אורוות, והמנכ"ל הגיע עם אסטרטגיה חדשה - לעבור לשירותים יותר מבוססי ענן, לפנות ללקוחות שאינם רק מפעילי תקשורת אלא ארגונים גדולים, לעבור למודל עסקי שמבוסס יותר על שירותים מנוהלים, שמייצרים קשר מתמשך עם הלקוח. אבל לקח לו שנתיים להגיע לזה, ובתעשייה שלנו אין זמן, השעון כל הזמן מתקתק".

במה היה המנכ"ל עסוק? בניקוי אורוות וברה-ארגון. ליתר דיוק, ברה-ארגון של הרה-ארגון. בתחילת דרכו כמנכ"ל טרטבול העביר תוכנית (שכנראה הותוותה קודם כניסתו לתפקיד) שמבטלת את העצמאות של היחידות העסקיות לטובת היחידות האזוריות. "כמה רבעונים טובים התעסקנו ברה-ארגון הזה", מתאר בכיר לשעבר. "עד שסוף-סוף זה התחיל לעבוד; לא באופן מושלם, אבל אין תוכנית מושלמת". אבל אז ההנהלה נמלכה בדעתה והחליטה שבעצם עדיף שהכוח יהיה מרוכז ביחידות העסקיות, ושוב החל מהלך של רה-ארגון. "בכל רה-ארגון כזה", מתאר בכיר לשעבר, "כולם עסוקים בעניינים הפנימיים, והדגש על הלקוחות הוא מינימלי, והם מרגישים בזה".

קצת לפני הגעת טרטבול לקומברס היא עברה שינוי מבני. בעבר שלטה בכיפה קומברס טכנולוגיות כחברה האם שמחזיקה בקומברס מערכות, בסטארהום ובוורינט. סטארהום נמכרה לקרן פורטיסימו, ורינט רכשה את מניות קומברס טכנולוגיות שבה והפכה לחברה עצמאית, ונותרה ישות אחת שנוהלה מארצות הברית, תחילה על-ידי דהן וכיום על-ידי טרטבול.

בישראל נוהלה החברה על-ידי סמנכ"ל תפעול, שלמעשה תפקד כמנכ"ל המקומי, וכל שדרת ההנהלה תחתיו הייתה ישראלית. קצת לפני כניסתו של טרטבול לתפקיד חתם מי שהיה אז סמנכ"ל התפעול, עודד גולן, על עסקה להעביר את קומברס לבניין חדש, קריית קומברס ברעננה. הכוונה הייתה "להביא גאווה ישראלית, שהצומת ייקרא צומת קומברס".

טרטבול ראה זאת "והזדעזע", כך מספרים בחברה. "הוא הלך לכיוון של הורדת המשקל הישראלי בחברה, והנה פרויקט שהולך להעצים את הישראליות. הוא ניסה לבטל, אבל ביטול החוזה היה כרוך בקנסות אדירים, וקשה להצדיק סכומים כאלה בפני מועצת המנהלים". התוצאה היא שקומברס אכן תעבור בעוד חודשיים לרעננה, אבל היא תהיה דיירת בשתיים-שלוש קומות וכל השאר יושכר.

אדם שמכיר היטב את החברה אינו מתפלא. "מה הם צריכים קריית קומברס ברעננה?", הוא אומר. "זה כמו לבנות את הטאג' מהאל בשביל שני הודים".

"מועמדת טובה לרכישה"

"החברה", מנתח האנליסט שאול אייל מבית ההשקעות אופנהיימר, "נמצאת במצב של התייעלות שכלל, כפי שראינו בשנים האחרונות, פיטורי עובדים והתמקדות באזורי צמיחה פוטנציאליים חדשים. בתחום הבילינג, כ-50% מעסקיהם, הם מתמקדים בבילינג משולב, וממצבים עצמם כשחקן ראשי בתחום הזה. התחום השני הוא שירותי ערך מוסף, וזהו שוק מאוד תחרותי, שנכנסו אליו שחקנים מארצות הברית, מאירופה ומסין, והתחרות מורידה מאוד את המחירים".

- החברה נסחרת בשווי שוק נמוך מאוד.

"מפני שהתוצאות האחרונות וגם הצפי של החברה לא היו מעודדים. החברה מראה צמיחה שלילית שנה אחר שנה, וצבר ההזמנות מתכווץ קצת".

- מדוע?

"גם מפני שהשוק מאוד תחרותי, אבל גם מפני שתהליכי הארגון מחדש שהחברה עברה בשנים האחרונות פגעו בה. כשמפטרים אנשים ומחליפים אותם, לחדשים לוקח זמן להכיר את הלקוחות ולייצר מערכת יחסים איתם, ולריק שנוצר, המתחרים נכנסים. לצד זאת, ספקי התקשורת, שהם הלקוחות של החברה, עוברים תהליכי קונסולידציה והתייעלות, והחלטות השקעה אורכות זמן רב יותר".

יחד עם זאת, אומר אייל, "לחברה קופת מזומנים דשנה, וכבר ראינו שהעובדה הזאת לא נעלמה מעיני וול סטריט". קרן של אקטיביסטים, המכונה בקר דרפקין, הודיעה בתחילת דצמבר כי יש בידיה 6.1% מהחברה, וב-12 במארס הצטרף למועצת המנהלים מתיו דרפקין מהקרן.

- מה קרן כזאת יכולה לחפש בקומברס?

"הם רואים מי ההנהלה שהגיעה - פיליפ טרטבול וסמנכ"ל הכספים תומס סאבול; לפני בואם לקומברס הם הובאו להייפרקום כדי לייצב אותה ולמכור אותה. יש אנלוגיה בין הייפרקום לקומברס, זאת וגם זאת חברה לא גדולה עם מובילות בשוק נישתי ועם קופת מזומנים שמייצגת בערך 50% משווי השוק של החברה.

"כל שוק הבילינג עובר קונסולידציה, ומה שהאקטיביסטים מייחלים לו, ויש סבירות גבוהה שיקרה, שקומברס תימכר - או למתחרה בתחום הבילינג, או לגוף בתחום הטלקום או לקרן פרייבט אקוויטי".

- לא עתיד ורוד מדי עבור עובדיה הישראלים של קומברס.

"יש הרבה חברות פסאודו ישראליות שנרכשות, והחברה הרוכשת, אמריקאית או אירופית, משאירה פה את הפיתוח, ומעבירה את התפעול והמכירות אל מעבר לים. הרי כבר היום קומברס ישראל היא מרכז פיתוח, עם קצת תפעול, עבור הקשר עם אירופה. החברה כבר העבירה חלק מהפעילות למקומות זולים יותר במזרח אירופה, וזה - יחד עם שווי השוק האטרקטיבי וקופת המזומנים - ממצב את החברה כמועמדת טובה לרכישה".

- בכל זאת סוף עצוב.

"נכון, מבחינה ישראלית טהורה יש פה איזה סוף עצוב: ספינת דגל לשעבר, שכל מה שעבר עליה ב-8-9 השנים האחרונות פגע באורח רציני בעסקי הליבה שלה, הסית את תשומת-הלב הניהולית לטיפול בדוחות ובחזרה למסחר, והזוהר חלף".

בחברת קומברס בחרו שלא להגיב לטענות המועלות בכתבה.

עוד כתבות

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ /צילום: shutterstock

טראמפ: אנחנו רוצים מהגרים צעירים, משכילים, דוברי אנגלית

הבית הלבן מציע מדיניות הגירה חדשה: עדיפות תינתן לא לקשרים משפחתיים, כנהוג עתה, אלא לבעלי כישורים וידע שיכולים לתרום לחברה האמריקאית ● מהגרים פוטנציאליים יקבלו ציון שיבוסס על שורת מדדים; כל מדד יוסיף – והיעדרו יגרע – נקודות לציון הסופי ● הערכות: הדמוקרטים יכשילו את היזמה, שצריכה לעבור את משוכת הקונגרס

גיל שויד / צילום: יחצ

בעלי מניות טאואר וצ'ק פוינט יתבקשו לאשר ביוני את תגמולי הבכירים

בטאואר תיערך הצבעה על מענק שנתי במניות חסומות, בשווי כ-4 מיליון דולר, למנכ"ל ראסל אלוואנגר ● בצ'ק פוינט מבקשים לאשר הקצאת אופציות למנכ"ל גיל שויד, בשווי של 154 מיליון דולר נכון למחיר המניה כיום

אמיר ירון / צילום: יח"צ

לקראת השבוע בשווקים: כוננות ספיגה לציוצי טראמפ בטוויטר וציפייה להודעת הריבית בישראל

בנק ישראל יפרסם מחר את גובה הריבית, לאחר נתוני צמיחה חזקים שפורסמו בשבוע שעבר ● נגידי הבנקים המרכזיים צפויים לנאום השבוע ● בוול סטריט נמשכת עונת הדוחות הכספיים לרבעון הראשון ● עיני השוק נשואות לציוצי הנשיא טראמפ סביב מלחמת הסחר ● תחזית השווקים השבועית של "גלובס"

פרנקלין טמפלטון / קרדיט: שאטרסטוק

פרנקלין טמפלטון משיק בארץ קרן להשקעות באמצעות קרנות גידור

הקרן החדשה למעשה תאפשר למשקיעים קטנים "לעקוף" מכשולים שמנעו מהם השקעה בקרנות גידור, כגון רף כניסה גבוה מידי, חוסר נזילות, פיקוח רגולטורי רופף, שקיפות נמוכה, חוסר יכולת לבצע בדיקות נאותות מעמיקות ועמלות גבוהות ● מנהל הפעילות של פרנקלין טמפלטון בארץ: "הקרן תהיה הראשונה מסוגה בישראל שקיבלה היתר הפצה מהרשות לני"ע"

מדונה באירוויזיון בתל אביב \ צילום: רויטרס

"הופתענו כמו כולם מדגלי פלסטין של מדונה, אבל מבחינתנו המופע הוא הצלחה עצומה"

דניאל בנעים, מנכ"ל חברת קומטק שהפיקה את ההופעה של מדונה באירוויזיון: "אנחנו השגנו את המטרה. מדונה הייתה כאן והעלתה את הרייטינג" ● תאגיד "כאן": "החלק של הדגלים לא היה חלק מהחזרות שאושרו; האירוויזיון הוא אירוע א-פוליטי, ומדונה הייתה מודעת לכך"

יעקב גבע / צילום: תמר מצפי

לאחר שהנפיק בבורסות של ציריך ואוסטרליה: יעקב גבע לוקח את ג'י מדיקל לגיוס הון בניו יורק

ג'י מדיקל מציעה פתרונות ניטור רפואיים, בהם מכשיר אבחון ללב המתחבר לסמארטפון, והיא נסחרת באוסטרליה לפי שווי של כ-200 מיליון שקל ● בעבר הנפיק גבע את חברת קארד גארד שהתמחתה בניטור מרחוק של חולי לב

אורן עזר / צילום: איל יצהר

אלקטריאון: נחתם החוזה להקמת כביש חשמלי חכם בשבדיה

במסגרת הפרויקט ייבנה כביש חשמלי באורך של 1.6 ק"מ כחלק ממסלול כולל של 4.1 ק"מ בין שדה התעופה לעיר ויסבי על האי גוטלנד בשבדיה ● עלות הפרויקט מוערכת בכ-45 מיליון שקל, כשממשלת שבדיה תממן כ-35 מיליון שקל ● בחברה העריכו כי "התשלומים שישולמו על ידי ממשלת שבדיה יכסו את ההוצאות שתידרש החברה להוציא במסגרת הפרויקט, שצפוי להימשך כ-3 שנים"

אלכס ספיר / צילום: יח"צ

אלכס ספיר מביא מהבית 32 מיליון דולר לפירעון מוקדם של אג"ח ספיר קורפ

חברת הנדל"ן ספיר קורפ, הפועלת בארה"ב, תפדה את סדרת האג"ח ד', שיתרתה 115 מיליון שקל ● לדברי החברה, היא "בחנה חלופות שונות שיאפשרו לה להעמיד אמצעים נזילים מספקים לתשלום יתרת קרן סדרה ד'"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון./ צילום: רפי קוץ

בנק ישראל פרסם את תוצאות מבחן הלחץ למערכת הבנקים

בכל שנה בונה הפיקוח על הבנקים תרחיש מקרו-כלכלי אחר, כאשר השנה בחר הפיקוח לבדוק את העמידות לתרחיש מקרו-כלכלי מקומי חמור, תוצאת אירועים גיאו-פוליטיים שהביאו לעליית הריבית במשק, בשילוב עם משבר חמור בשוק הדיור ונפילת קבוצה עסקית גדולה של לווים ● ממצאי הבדיקה העלו: "על אף הפגיעה המשמעותית בבנקים, המערכת הבנקאית עמידה בפני תרחיש קיצון מסוג זה"

עמנואל מקרון/ צילום: רויטרס

מקרון: מדיניות ארה"ב מוטה לטובת חברות הטכנולוגיה הפרטיות

"המודל של ארה"ב נוטה לחלוטין לטובת שחקנים מהסקטור הפרטי וכבר לא נתון לאיזונים ובלמים דמוקרטיים" אמר מקרון בכנס הטכנולוגיה VivaTech בפריז

כביש 6 / צילום: תמר מצפי

מחזיקי אג"ח אפריקה העדיפו את דויטש ובירם על מוטי בן משה בחברה להפעלת כביש 6

בשתי סדרות האג"ח הגדולות של אפריקה ישראל, כ"ו ו-כ"ז, זכתה הצעתה של קיסטון לרוב של 83% ו-93%, בהתאמה, מקרב הקולות שלא סווגו כבעלי עניין ● בסדרה כ"ח הקטנה זכתה ההצעה לרוב של 82% ● בעקבות התוצאות המובהקות, צפויים נאמני האג"ח להורות לדירקטוריון אפריקה ישראל למכור את החזקותיה  בקבוצת חברות המפעיל לידי קיסטון תמורת 182 מיליון שקל

סניף UBS  בהונג קונג /צילום: רויטרס Bobby Yip

אישום: עובדת סוציאלית גזלה מאות אלפי דולרים מקרן נאמנות

עינת רט-ארדמן מואשמת כי גזלה מאות אלפי דולרים מקרן הנאמנות של פרד זייגר ז"ל שאותה ניהלה, והעבירה אותם לחשבון בנק בבעלותה בבנק UBS השוויצרי ובהמשך לחשבון בנק שלה ושל בעלה בארה"ב

פרופיל הפייסבוק של מארק צוקרברג / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

פייסבוק הקימה חברת טכנולוגיה פיננסית חדשה בשווייץ שתתמקד בבלוקצ'יין

ליברה נטוורקס, שבעלת המניות שלה היא פייסבוק גלובל הולדינגס, תתמקד בהשקעות, תשלומים, שירותים פיננסיים, ניהול זהות, אנליטיקה, ביג דאטה, בלוקצ'יין וטכנולוגיות אחרות ● בינתיים, הסנאט האמריקאי מבקש ממארק צוקרברג להסביר כיצד מערכת הקריפטו שפייסבוק מתכננת תעמוד בדרישות הרגולציה

בית החולים סורקה בבאר שבע / צילום: איל יצהר

ועדת החקירה האזרחית לשיקום מערכת הבריאות הגישה את מסקנותיה

ועדת אבניאלי-לויט, בראשות השופטות בדימוס ד"ר דפנה אבניאלי ומיכל לויט, סיימה היום את דיוניה והגישה שורה מסקנות והמלצות עיקריות ● בראש ההמלצות - ההמלצה להגדיל את המקורות הציבוריים של מערכת הבריאות באמצעות תוספת של 5 מיליארד שקל לבסיס תקציב משרד הבריאות

יאיר לפיד / צילום: שריה דיאמנט

הממשלה אישרה את שינוי חוק יסוד הממשלה; לפיד בתגובה: "שחיתות"

הממשלה אישרה הבוקר את הצעת החוק לשינוי חוק יסוד הממשלה, עם הסעיף המגביל את מספר השרים ל-19 וסגני השרים ל-4 ● ח"כ יאיר לפיד: "זה הדבר הכי דחוף להם. רק הג'ובים שלהם, רק הכיבודים שלהם, רק השוחד הפוליטי שלהם בתמורה לכרטיס היציאה של נתניהו מהכלא. שוחד פוליטי על חשבון הציבור"

רוברט אנטוקול ואנריקה איגלסיאס צילום: לנס הפקות

חגיגה בינלאומית גם באיביזה: פלייטיקה הטיסה את 2,500 עובדיה לסופ"ש באי

וגם: יצחק תשובה חוגג עם עו"ד יעקב וקסלר ומודה לו על החזון? ● הרשת החברתית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב / צילום: איל יצהר

נעילה מעורבת בבורסת ת"א; פוקס צנחה, מניות הקנאביס זינקו

פוקס צנחה 3.3% לאחר שעברה להפסד של 9.4 מיליון שקל ברבעון הראשון של השנה ● מניות הקנאביס אינטרקיור, הרודיום, קנאשור וטוגדר בלטו בעליות ברקע לדיווח בסוף השבוע שעבר כי סגן שר הבריאות צפוי להוציא את הקנאביס מפקודת הסמים המסוכנים

שטראכה  עם הקנצלר סבסטיאן קורץ / צילום: רויטרס, Heinz-Peter Bader

המלכודת באיביזה: 24 השעות שטלטלו את אוסטריה ואת הימין הפופוליסטי באירופה כולה

מנהיג מפלגת החירות הימנית, הצעירה שהתחזתה לאחיינית אוליגרך, והקריירה הפוליטית שנגדעה במפתיע ● כך הובילה עסקת הון-שלטון נוסח אוסטריה את המדינה לבחירות בזק, דווקא ערב הבחירות לפרלמנט האירופי שהיו אמורות לבסס את מעמד הימין הפופוליסטי ביבשת

זיוית דוידוביץ' / צילום: אוריה תדמור

זיוית דוידוביץ' צפויה להתמנות לסמנכ"לית התוכן ברשת 13

דוידוביץ', שהייתה המפיקה הראשית של האירוויזיון, מביאה עימה ניסיון טלוויזיוני עשיר ותצטרך להתמודד עם אתגרים רבים בערוץ, שהמיזוג שלו עם ערוץ עשר נעשה בחופזה

קריסת המנוף ביבנה / קרדיט צילום: מדא

ארבעה הרוגים בקריסת עגורן צריח באתר בנייה ביבנה

(עדכון) - תאונות הבניין ממשיכות לגבות מחיר כבד: הבוקר קרס חלק מעגורן צריח ברחוב ז'בוטינסקי ביבנה והביא למותם של 4 פועלים ● 8 אנשים עוכבו לחקירה ● ראובן בן שמעון, מייסד הפורום למניעת תאונות עבודה: "הקבלנים בונים דירות יוקרה על גופות של פועלים, והרגולטור נותן יד להפקרות"