בזמן שהארץ גועשת סביב מחיריהם הגבוהים של מוצרים בסיסיים בישראל לעומת חו"ל, יש מי שקם ועושה מעשה: כ-7,500 ישראלים כבר חברים היום בקואופרטיבים שונים.
למעשה, קרוב ל-20 קואופרטיבים הוקמו מאז המחאה של קיץ 2011, ורבים נוספים נמצאים בהקמה.
כך, למשל, פועלים בתחום הקמעונאות קואופרטיב "העגלה" במצפה רמון ובירוחם, קואופרטיב "שלנו" בתל-אביב, קואופרטיב "בשותף" הירושלמי, הקואופרטיב האורגני של דרום תל-אביב ו"סופר חברתי" בהרצליה (המיזם של גיא מרוז ואורלי וילנאי).
כולם סובבים סביב עיקרון דומה: אזרחים מן המניין רוכשים מניות במכולת שיתופית, שבה הם רוכשים מוצרים במחירים נמוכים.
בתחום התרבות פועלים בתל-אביב "בר קיימא" ו"גלריה אלפרד"; בשדרות פועל "התרבוש", ובבת גלים - "אחוות גלים", וכך גם פועלת ההוצאה לאור "רעב" בדרום.
בתחום הפיננסים נולדו בנק אופק ופרויקט המטבע החלופי "אושר", וגם ב"שלנו" מבקשים להקים איגוד אשראי שנתקל בינתיים בקשיים בשל הנחיות בנק ישראל.
גם בתחומי החקלאות צצו יוזמות משותפות. בתחום התקשורת קם קואופרטיב העיתונות "מגפון".
בחול המועד (12.10) יתקיים במצפה רמון הכנס השני לקואופרציה, בניסיון לבחון את מודל הקואופרטיב מבחינה כלכלית וחברתית. הכנס מאורגן על-ידי תנועת דרור ישראל, מועצה מקומית מצפה רמון וקואופרטיב "העגלה" אשר הוקם ביישוב ותרם להוזלת המחירים במקום - ובמידה לא מבוטלת סימן את דרכן של יוזמות נוספות בכיוון.
בכנס ישתתפו קואופרטיבים רבים בהקמה וכאלה שהוקמו בשנים האחרונות מתחומי הקמעונאות, הפיננסים, התרבות, החקלאות ועוד, תחת הכותרת "קואופרציה ככלי לשינוי חברתי". סדנאות יציעו בניית מודלים עסקיים קואופרטיבים, קואופרציה ברוסית, מודל קבלת החלטות דמוקרטי וכו'.
"יש פריחה של קואופרטיביים שמחפשים את הדרך להוזיל את יוקר המחיה", אומר עמר ברט, המרכז החינוכי לקואופרציה דרור-ישראל ומנהל "קואופרטיב העגלה" במצפה רמון".