שוקי גלייטמן / צילום: גלובס טיוי
בחוק ההסדרים המוצע מסתתר סעיף הקובע, שלשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה תהפוך לרשות ממשלתית. לכאורה שינוי פשוט, המנומק בכך שיש בו משום שיפור השירות ומסלול העוקף את הסחבת הממשלתית. הסעיף הזה 'מביא את הסעיף' לד"ר שוקי גלייטמן, לשעבר המדען הראשי וכיום יועץ בכיר לבנק העולמי בנושאי מדיניות לאומית ליזמות.
- מדוע אתה והתאחדות התעשיינים מתנגדים להצעה?
גלייטמן: "פעילות המדען הראשי מקומה במערכת הממשלתית ומקור הסמכות וקביעת המדיניות חייב להישאר בידי הדרג הנבחר, שאולי לא מבין את משמעות השינוי שמציעים כעת, שבעקבותיו ניתן יהיה להפריט את כל המערכת הממשלתית. תחת הכותרת של שיפור השירות מתכננים האוצר והמדען הראשי שינוי דרמטי בתפיסת העולם ובאופי הפעילות של המערכת הזו, על ידי כך שמעבירים למועצת הרשות החדשה את הסמכות לקביעת מדיניות וזאת כשיש במועצה גם גורמים פרטיים. זהו שינוי אשר להערכתי יוביל לחיסול מוסד המדען הראשי תוך מספר שנים ולפגיעה אנושה בכלכלת ישראל.
"התפיסה המובילה את פעילות המדען כיום הינה, שהשקעה בחזית המחקר והפיתוח היישומי מניבה תועלות כלכליות משמעותיות, בעיקר בדרך של יצירת מקומות עבודה בעלי ערך מוסף גבוה. הסיכון הרב הכרוך בהשקעות אלו מקטין מאוד את ביצוען, ולשכת המדען, בדרך של השתתפות בסיכון, מעלה את כמות ואיכות ההשקעות במו*פ במדינה. כלומר, אופי הפעילות הוא השקעה רק בסיכון גבוה, והתועלת היא משקית רחבה, דרך יצירת מקומות עבודה. הפעילות כפי שמתרחשת היום מאוד יעילה, לשכת המדען הראשי נחשבת למובילה בעולם והתועלת המשקית הנמדדת הינה גבוהה ביותר, כמעט פי שישה מההשקעה".
- כיצד הצעת החוק משנה את המצב?
"בדברי ההסבר לחוק כותבים המציעים, שהרשות תהיה גוף ביצוע בלבד בעוד שהמדיניות תנוהל במשרד הכלכלה במשרד המדען הראשי. מעיון בכל מכלולי הצעת החוק ברור לחלוטין שלא זה המצב. כל סעיפי המדיניות יורדים מהחוק, שם הם נמצאים כיום, ועוברים לשיקול דעתו המוחלט של הוועד המנהל של הרשות, כאשר החוק אינו מתווה אפילו עקרונות וכללים. אנחנו מפקירים את קביעת המדיניות בידי גוף חיצוני המונה נציגי ציבור ומספר פקידים, מבלי להטיל כל דופי בגוף הזה - אין זה נכון וראוי.
"בהצעת החוק יש אוסף של שינויים שכל אחד מהם מאוד בעייתי ולא נכון, והסך המצטבר של כולם הוא מאוד חמור, כאשר השינוי הבעייתי ביותר הוא מעבר מפעילות מוטת סיכון לפעילות מוטת תשואה מיידית".
- מה הבעיה בכך - המערכת תתייעל ותרוויח.
"זו בדיוק הבעיה. אנחנו לא צריכים עוד קרן השקעות במשק ובוודאי לא כזאת הממומנת בכספי ציבור, ואין סיכוי שבמבנה הזה היא תתפקד כהלכה. לעומת זאת ייעלם עידוד להשקעות בחזית המו"פ, הנחשבות למסוכנות מדי, ובתהליך כזה גם ההשקעה הלאומית במחקר ופיתוח מתקדם תפחת מאוד".
- איך אתה רואה זאת בהצעת החוק?
"באוסף שלם של נושאים. למשל, הרשות המוצעת תשקיע במניות של חברות, בעוד שכיום ללשכת המדען אין כל פעילות כזאת. השקעה במניות מהווה תחרות לא נכונה במשקיעים פרטיים והיא באה על חשבון מימון מחקר ופיתוח.
"הרשות המוצעת תשקיע ותנהל קרנות הון סיכון - שוב מדובר בתחרות במשקיעים פרטיים והשקעה לטובת תשואה מיידית על חשבון הורדת סיכון בהשקעות בתחומים מתקדמים. זוהי הטיית כספים רבים למקומות בלתי ראויים.
"מוצע שהרשות המוצעת תממן את פעילותה גם בדרך של גיוס חוב מהציבור באג*חים. פעילות כזו גובלת בהפקרות, כי מעבר לעובדה שאין למערכת זו כל מיומנות בגיוסים ציבוריים, מערכת המדען באופי פעולתה היא מערכת בעלת תזרים שלילי, והרווח הוא רווח ממשקי, כולל מקומות עבודה. כדי להחזיר את החוב אופי הפעילות ישתנה לחלוטין. איני בטוח שיוכלו להחזיר את החוב, אבל ברור לחלוטין שהתועלת המשקית תיעלם.
"נושא בעייתי נוסף הוא הטיפול בתוצר המרכזי של ההשקעה במחקר ופיתוח - בידע הנוצר בתהליך. קיימים כאן שורה של אינטרסים מנוגדים. למדינה - מאחר והסיבה להשקעה הזו הינה יצירת מקומות עבודה, ברור שהאינטרס הוא לאסור על מכירת הידע והוצאתו מהמדינה, אם בדרך של מכירה ישירה או בדרך של מכירת החברה. למשקיע הפרטי, מכירת החברה או מכירת הידע בדרך של אקזיט, היא הדרך הטובה ביותר להרוויח. למדינה יש גם אינטרס מובהק שהמשקיעים ירוויחו, אחרת לא ישקיעו, אבל מצד שני אסור שיהיה למדינה ענין במכירת הידע".
לחצים של בעלי עניין ומשקיעים
- החוק הקיים מטפל בנושא הסבוך הזה בזהירות ובצורה סבירה.
גלייטמן: "הצעת החוק מבטלת את כל מגבלות מכירת הידע והעברתו, ומעבירה את הסמכות לרשות המוצעת, לשיקול דעתה. חוק חייב לתת כיוון והנחיות ולממש את סדרי העדיפויות הלאומיים. מישהו מעלה על דעתו שצוות הרשות החדשה, ללא הנחייה ברורה בחוק, יוכל לעמוד בלחצים של בעלי העניין והמשקיעים?
"בדברי ההסבר לחוק נכתב, שהרשות תבנה מסלולי תמיכה התפורים ללקוח ספציפי ואפילו מצוין שם באנגלית tailor made. בעולם שבו אני חי זהו מקור לבעיות בגלל החשיפה לניגודי אינטרסים. כבר היום יש יותר מדי תוכניות מדען, 37 במספר, והדרך הנכונה היא לצמצמם את מספר התוכניות ולא לבנות מסלול ייחודי לחברות.
"ברור לגמרי שהמחלוקת בינינו לבין יוזמי החוק החדש הינה על תפיסת העולם ועל דרך הפעולה בה המערכת הציבורית צריכה לנהוג. לשכת המדען הראשי ופעילותה חשובות מדי לעתידנו מכדי ששינוי כה גדול ושלילי ייעשה ללא פעילות של חשיבה והתדיינות עם מי שמבינים את התחום. יש לעצור את החקיקה הזאת ולפתוח דיון על המעמד הנכון של המדען הראשי".