תרופות, רפואה רופא ניתוח בית חולים / צלם: thinkstock
בדומה לכלל המגזר הציבורי, ובשונה מהתנודות שמאפיינות את הסקטור הפרטי, שכר הרופאים נמצא בעלייה מתמדת והוא נגזר מהסכמי שכר קיבוציים. הייחודיות במקרה של הרופאים, אף שהדבר נחשב שנוי מאוד במחלוקת גם בתוך הסקטור הזה, נעוצה בעובדה שהסכמי העבודה נחתמים לטווח הארוך ביותר הנהוג במשק: 9-10 שנים.
היתרון הוא ביטחון תעסוקתי והיכולת המאוד-לא-מובנת-מאליה לדעת בדיוק איך יראה השכר שלך בעוד עשור. החיסרון הוא שעבור אוכלוסייה מוכשרת ושאפתנית כמו זו של הרופאים, המספר שיופיע בשנת 2019 יכול רק להעמיק את התסכול אצל מי שסבורים כי מגיע להם הרבה יותר.
על-פי נתוני ההסתדרות הרפואית, השכר הממוצע של רופא בישראל, כולל כל רכיבי השכר וללא השתכרות מפרקטיקה פרטית, עמד נכון לאוגוסט 2014 על 34,851 שקל ברוטו בחודש - עלייה של 31.5% לעומת השכר ששולם ערב ההסכם בשנת 2011 (25,264 שקל ברוטו). באותה תקופה, הסתכמה עליית המדד ב-3.6% בלבד.
לאחר שיושלמו הפעימות הבאות שקבועות בהסכם, תעמוד העלאת השכר על 46.7% בממוצע. הנתונים האלה כוללים, בין היתר, גמול עבור ביצוע כוננויות, תורנויות וניתוחים אחר-הצהריים. ההסכם המדובר העניק תוספות שכר מיוחדות לרופאים בפריפריה ולרופאים במקצועות המצויים במחסור חמור של כוח אדם, והדבר משתקף היטב כשמפלחים את נתוני השכר הממוצע לפי מיקום גיאוגרפי ומקצוע רפואי.
כך למשל, בעוד השכר הממוצע של רופא במקצוע שאינו במחסור המועסק בבית חולים במרכז הארץ עומד על 27,276 שקל ברוטו בחודש, הרי שרופא מקביל בפריפריה מרוויח 36,421 שקל ברוטו בחודש. רופא שגם מועסק בפריפריה וגם עוסק במקצוע במחסור חמור, נהנה כעת בעקבות ההסכם משכר ממוצע בגובה 57,703 שקל ברוטו בחודש.
במסגרת הסכם הרופאים נקבע, כי רופאים שיעברו התמחות בפריפריה או במקצועות שמצויים במחסור כוח אדם, יזכו למענקים בגובה 250 אלף שקל. רופאים שגם מתמחים בפריפריה וגם במקצוע במחסור, זכאים למענק בגובה 500 אלף שקל. ברשות המסים דרשו לאחר חתימת ההסכם לגבות מהרופאים מס בגובה 48% בגין המענקים, אולם לאחר מו"מ ממושך הוסכם על מס בשיעור כ-25%.
במבחן התוצאה, מאות רופאים כבר נהנים מהמענים האלה ומביאים לחיזוק בתי החולים בפריפריה ולביסוס מקצועות רפואיים שנקלעו בשנים האחרונות למצוקה אקוטית. ההסכם אפשר לראשונה לחייב גם רופאים מומחים בביצוע מספר תורנויות מוגבל בחודש (עד אז ניתן היה לחייב רק מתמחים ומומחים בגניקולוגיה בלבד). בפועל, מעט מאוד מומחים מבצעים תורנות מלאה של 24 שעות, למרות התעריף הגבוה שנקבע בהסכם, אולם מספר לא מבוטל של רופאים מומחים ביצעו מאז ההסכם מה שמוגדר כ"תורנות חצי" או תורנות שליש.
כך למשל, הסכום ששולם לרופאים שביצעו תורנות שליש (סיום יום העבודה בשעה 21:00) בשנה האחרונה עמד על 30 מיליון שקל. המשמעות היא שיותר רופאים מומחים נמצאים בבתי החולים בשעות אחר הצהריים.
אז האם הרופאים מרוצים מהנתונים האלה? במילה אחת, לא. רופאים שעימם שוחחנו טוענים כי יש לבחון את שכר היסוד כמדד להשוואה ולא את השכר המשולב שכולל למעשה "עבודה נוספת" וכוננויות (אף שבמרבית המקרים רופא בכוננות אינו מוזעק לביה"ח). כשעושים זאת, אכן השכר הממוצע של רופא בישראל צונח לכדי 16,360 שקל ברוטו בלבד. הרופאים סבורים, כי שכר יסוד סביר לרופא, לנוכח השכלתו, הכשרתו ויכולת ההשתכרות שלו מחוץ למערכת הציבורית, צריך לעמוד על 30-40 אלף שקל ברוטו בחודש לפני כוננויות, תורנויות ועבודות נוספות.
