בית המשפט המחוזי בירושלים גזר 6 חודשי עבודות שירות, קנס בסך 150 אלף שקל ומאסר על-תנאי על נציב מס הכנסה לשעבר, רו"ח יאיר רבינוביץ', שהורשע בעבירות של היותו צד להסדר כובל ובקבלת דבר במירמה, בפרשת ההגבלים העסקיים במשביר לצרכן בטבריה. בנוסף, בית המשפט פסל את רבינוביץ' מלכהן כדירקטור בחברות במשך 3.5 שנים.
על חברת "אפיקי אס.אי.ג'י" שרבינוביץ' בעל מניות בה, אשר הורשעה אף היא במסגרת הפרשה, הוטל קנס בסך 400 אלף שקל.
מדובר במקרה הראשון שבו הוגש כתב אישום בעבירת הסדר כובל, בשל מקרה שבו שני צדדים קיימו פגישה אחת בלבד וביצעו הסדר חד-פעמי.
באוקטובר 2012 הגישה המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה כתב אישום נגד רבינוביץ' וגורמים נוספים, בטענה כי ערכו הסדר כובל הנוגע לרכישת נכס המשביר לצרכן בטבריה, והסתירו את דבר קיומו של ההסדר מהמפרקים שערכו את ההתמחרות על הנכס.
"בעבירות שביצע הנאשם קיים פסול מוסרי ממשי... דבק בהן חוסר יושר. הן אף מבטאות חוסר יכולת לעמוד בפיתוי של תגמול כספי מהיר, אשר כנגדו עומדים סיכויים נמוכים להיתפס בכף... הנאשם הוא אדם עתיר הישגים וכישורים. עולה גם כי התנהלותו כרואה חשבון, כנציב מס הכנסה וכמנהל התאפיינה ברמה גבוהה של מסירות, יושר ואינטגריטי. ניתן להבין את המקרה הנוכחי ככישלון חד-פעמי, אשר אינו מאפיין את התנהלותו הכוללת של הנאשם, הגם שמדובר בכישלון ממשי ומהותי", ציין השופט.
תיאום הצעות תמחור
תחילתה של הפרשה בהליכי ההתמחרות למכירת נכס המשביר לצרכן בטבריה, במסגרת הליכי הפירוק שבהם הייתה נתונה חברת המשביר הישן בע"מ. כמפרקים ומנהלים מיוחדים מונו עורכי הדין ישראל קנטור ואבנר כהן, והם ניהלו בעצמם ובאמצעות נציגיהם את הליכי הפירוק.
חברת "אפיקי אס.אי.ג'י" הגישה למפרקים הצעה לרכוש את הנכס תמורת 2.025 מיליון דולר, ואילו חברת "ארזים יזמות" הגישה הצעת רכישה בסכום של 2.05 מיליון דולר. המפרקים קבעו ישיבת התמחרות באפריל 2006, שאליה זומנו נציגי שתי החברות וכן חברה שלישית.
לפי כתב האישום, סמוך לפני ישיבת ההתמחרות, נפגשו רבינוביץ', בעל מניות ב"אפיקי אס.אי.ג'י", ויעקב בר, שהיה מנהל בחברה, עם דורון פרימוביץ', מנכ"ל ובעל מניות בעקיפין ב"ארזים יזמות".
לפי כתב האישום, בפגישה זו סיכמו הצדדים כי במהלך ההתמחרות לא יציעו רבינוביץ' ובר הצעה גבוהה יותר מההצעה הראשונית שהציעה "אפיקי אס.אי.ג'י". בתמורה לכך התחייב פרימוביץ' כי אם תזכה "ארזים יזמות" בהתמחרות ותרכוש בפועל את הנכס, הוא ישלם סכום כסף לרבינוביץ' ולבר.
ההסדר לא קיבל את אישור בית הדין להגבלים עסקיים או פטור מהממונה על ההגבלים העסקיים.
ואכן, בסוף ישיבת ההתמחרות הכריזו המפרקים על זכייתה של "ארזים יזמות" בהתמחרות על הנכס, במחיר של 2.25 מיליון דולר. זמן מה לאחר מכן קיבל רבינוביץ', יחד עם אחרים, מפרימוביץ' שני צ'קים על סך כ-130 אלף שקל כל אחד, כפי שסוכם בהסדר.
מודעות פוזיטיבית
הנאשמים בתיק, בהם רבינוביץ', כפרו בהאשמות וטענו כי הם פעלו בתום-לב ובשקיפות מלאה, ללא שמץ של כוונת מירמה.
בהכרעת הדין המרשיעה קבע השופט עודד שחם כי "רבינוביץ' גיבש, זמן קצר טרם ההתמחרות, הסדר בדבר אי-התחרות בפרימוביץ' במסגרת ההתמחרות", וכי "רבינוביץ' אף היה מודע פוזיטיבית לכך שפרימוביץ' הסכים לשלם סכום כסף נכבד כדי להבטיח את זכייתו בהתמחרות. הוא גם היה מודע לטווח המחירים שפרימוביץ' היה מוכן לשלם עבור הנכס, שהיה גבוה ביותר מ-200 אלף דולר מהצעת 'אפיקי אס.אי.ג'י'. יש לדחות את ניסיונו של רבינוביץ' להסביר את השתתפותו בהתמחרות בכך שסבר כי קיימת אפשרות כי יזכה בה... כניסיון דחוק ומאולץ".
במסגרת הטיעונים לעונש עתר רבינוביץ' לבטל את הרשעתו, בין היתר מהטעם כי תגרם לו פגיעה משמעותית, הוא לא יוכל עוד לעסוק במקצוע ראיית החשבון, והדבר יפגע בפרנסתו.
ואולם השופט שחם דחה את הבקשה, תוך שהוא מציין כי "אכן, יש ובית המשפט נמנע מהרשעה מקום בו הוא מבקש להימנע מתיוג שלילי של אדם, העלול לפגוע פגיעה חסרת תקנה וחסרת פרופורציה בעתידו של אדם וביכולתו להשתלב כאדם נורמטיבי בחברה. אך המקרה שבפניי שונה בתכלית. עסקינן באדם עתיר זכויות והישגים, אשר ניתן להתרשם, מן הראיות שלו עצמו לעונש, ובלא מעט מן האפקט של ההליך הפלילי ושל ההרשעה עליו, כי מעמדו החברתי ומצבו התעסוקתי והכלכלי לא נפגעו באורח אנוש כתוצאה מהרשעתו".
בגזירת הדין התחשב השופט בחלוף הזמן מאז ביצוע העבירות (8 שנים), בגילו של רבינוביץ' (קרוב ל-70), במצבו הבריאותי וכן בתפקודו החיובי ותרומתו הרבה לחברה במסגרת תפקידים ציבוריים, ובהם נציב מס הכנסה, וכן כהונה בוועדות שונות.
חתום על רפורמות מיסוי
רבינוביץ', איש עסקים ובעל משרד רואי חשבון פרטי בתל-אביב, כיהן בשנים 1985-1989 כנציב מס הכנסה, ובעבר כיהן כראש ועדות ציבוריות בתחום המס, כיו"ר הבקרה התקציבית של ההתאחדות לכדורגל, כחבר במועצה המייעצת לנגיד בנק ישראל וכחבר במועצת רואי החשבון.
על שמו של רבינוביץ' נרשמו שתי רפורמות מיסוי, בזו אחר זו, בתחילת העשור הקודם: "הרפורמה למיסוי במקרקעין" (משנת 2001) ו"הרפורמה במיסוי הישיר", שבמסגרתה הוטל מס על רווחי הון.
בתחום העסקי עמד רבינוביץ' בשנים האחרונות בראש קבוצת משקיעים הפועלת בתחום הנדל"ן המסחרי המניב. הקבוצה החזיקה בנכסים דוגמת סופרמרקטים של שופרסל, רבוע כחול, מחסני להב, ויקטורי ועוד, סניפי בנקים, מקבצי דיור המושכרים למדינה שבהם משוכנים עולים חדשים, מלון קרלטון בנהריה ועוד.
