דודו זקן / צילום: אמיר מאירי
בנק ישראל ערך בשנתיים האחרונות ביקורת בבנק הפועלים, בבנק לאומי ובבנק מזרחי-טפחות בנושא האשראי שנתנו לנוחי דנקנר ולקבוצת אי.די.בי שהייתה בשליטתו - כך עולה מתגובה שהגיש בנק ישראל לבג"ץ נגד עתירה של התנועה לאיכות השלטון נגדם, בטענה כי הבנק המרכזי התרשל בטיפול במתן האשראי לאי.די.בי.
"בשנים 2013-2014 ביצע הפיקוח על הבנקים תהליכי ביקורת פרטניים על האשראי שניתן לחברות מסוימת בקבוצת נוחי דנקנר בבנק לאומי, הפועלים ומזרחי טפחות. בבנק אחד תהליך הביקורת הסתיים והועבר דוח סופי, ובשניים האחרים תהליך הביקורת מצוי בשלבי סיום, כאשר טיוטה נשלחה לתגובתם טרם הפצת הדוח הסופי", נכתב במסמך שהוגש לבג"ץ.
עם זאת, בבנק ישראל לא מפרטים מעבר לכך, ולא מזכירים מה הליקויים שנמצאו ומה נדרשו הבנקים לעשות. עוד צוין בתגובה כי בתהליכי הביקורת נבחן גם קיומה של מדיניות בקשר להסדרי אשראי, וכן "נבחן הסדר חוב ספציפי ביחס לאשראי שהועמד לחברת גנדן שבשליטת דנקנר" (הכוונה כנראה להסדר של בנק לאומי במסגרתו הסכים הבנק למחוק לחברה 150 מיליון שקל, מה שגרם לסערה ציבורית).
בנוסף בנק ישראל מציין כי בשנים 2011-2012 בדק בבנקים את סיווג האשראי הבעייתי בין היתר לקבוצת נוחי דנקנר, ומצא ליקויים שהבנקים נדרשו לתקן.
לפני כ-3 חודשים, ובצעד חריג, התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ נגד בנק ישראל, אי.די.בי והבנקים המלווים לאורך פירמידת החוב הזו (הפועלים, לאומי, מזרחי טפחות ודיסקונט). העתירה עוסקת במתן האשראי לאותן חברות ובטיפול של בנק ישראל בסוגיה זו.
במסגרת העתירה דרשו בתנועה לאיכות השלטון לחייב את בנק ישראל לנמק מדוע לא ביצע חקירה מקיפה בעניין התנהלות המערכת הבנקאית במתן אשראי לקבוצת אי.די.בי, לרבות מתן הבטוחות והסדרי החוב של המערכת הבנקאית עם הקבוצה. עוד דרשו כי יוסקו מסקנות מערכתיות ואישיות שיפורסמו לציבור הרחב, וכן דרשו לחייב את הבנקים לגבות את חובות קבוצת אי.די.בי במלואם.
בימים האחרונים הגישו הבנקים ובנק ישראל את תגובתם לעתירה, ודחו מכל וכל את הטענות המועלות בה. בתגובה בת 24 עמודים מפרט בנק ישראל מה הסמכויות והכלים שברשותו לבדוק את האשראי בבנקים ואלו צעדים עשה בכדי להדק את הפיקוח והמגבלות.
"הפיקוח על הבנקים נקט ונוקט בביקורות יזומות ביחס לאירועים נקודתיים, במטרה לבחון האם יש בביקורות אלו כדי לחשוף ליקוי מערכתי", נכתב בתגובה.
בנק ישראל קורא לדחות את העתירה נגדו, "משלא עלה בידי העותרת לבסס עילה להתערבותו של ביהמ"ש בשיקול דעתו המקצועי של המפקח על הבנקים".
"עתירה מתלהמת"
גם יתר הבנקים שנגדם הוגשה העתירה דחו את הטענות. "אין זה מתפקידה של העותרת להחליט מהן הבדיקות שראוי לבצע במערכת הבנקאית, והעותרת גם אינה מתיימרת לטעון שיש בידיה כלים מקצועיים לבדוק זאת", נכתב בתגובת בנק הפועלים, המיוצג על ידי עוה"ד פיני רובין וירון אלכאוי ממשרד גורניצקי ושות'. "עבודת המפקח על הבנקים גדושה מידע ומסמכים אודות לווים ותנאי אשראי. מידע זה מעבר להיותו חסוי לפי פקודות הבנקאות, גם חסוי מעצם יחסי בנק-לקוח. סודיות זו מגינה על זכות יסוד של הלקוח", הוסיפו.
בבנק לאומי הגישו תגובה אגרסיבית יותר: "מדובר בעתירה מתלהמת הנסמכת בעיקר על כתבות בעיתון ורסיסי מידע מאתרי אינטרנט", כותב עו"ד ד"ר ישראל לשם ממשרד מיתר ליקוורניק גבע לשם טל. "העתירה נטולת תשתית ראייתית, והיא גם לוקה בהטיה של חוכמה לאחר מעשה. העובדה שהיום בדיעבד ידוע כי האשראי שהוענק לחברות באידיבי לא נפרע במלואו אינה מלמדת כי בזמן אמת נהגו הבנקים לפי נורמות פסולות או מתוך מחדל חמור כפי שנטען בעתירה".
במזרחי טפחות, שיוצג על ידי עו"ד אודי ארצי ממשרד ש.הורוביץ, מודים כי אכן נעשית בדיקה של בנק ישראל בנושא האשראי, ולכן העתירה מיותרת: "הבנק התבקש לפני מספר חודשים ואף העביר נתונים הקשורים לאשראי הניתן לחברות בקבוצת אי.די.בי. לאור הבדיקה הנערכת, אין טעם וצורך להתייחס לטענות הכלליות, שהועלו בעתירה בדבר כשלים כאלו ואחרים. טענות אלו מוכחשות וממילא ישנו גוף רגולטורי העורך את הבדיקה ומוסמך להסיק מסקנות".
ואילו בבנק דיסקונט מאשימים את התנועה לאיכות השלטון בחוסר תום לב: "יש חוסר תום לב בהתנהלות העותרת, שבחרה להציג לביהמ"ש תמונה חלקית. חוסר תום הלב מתבטא גם בעובדה כי העותרת סימנה מטרה - הבנקים, שעה שידוע שלא רק הבנקים העמידו אשראי לקבוצת אי.די.בי, אלא גם הגופים המוסדיים", כותב עו"ד אמנון לורך ממשרד יגאל ארנון.