עליית המחיר המוסווית שביצעה חברת יוניליוור בקרמבו היא עוד הוכחה לכך שיצרניות המזון בישראל לא למדו את הלקח, ושהן מיטיבות לראות את הרווחים לפני שהם מביטות עלינו הצרכנים.
בימים האחרונים פורסים היצרנים והיבואנים שלל סיבות למחירי המזון הגבוהים בישראל, כשהסיבה המרכזית לדבריהם היא המע"מ הגבוה (18%).
והנה, מחיר הקרמבו מזנק בשיעור דו-ספרתי בלי קשר לכלום. איך? פשוט לא מספרים על כך לצרכן. משנים אריזה, מקפיצים את המחיר לקמעונאי, שמגלגל את עליית המחיר לצרכן. והצרכן? ממשיך לקנות כאילו לא קרה שום דבר.
יוניליוור מנצלת ניצול בוטה את היעדר היכולת של הצרכן לזכור מחירים, בטח כשמדובר במחיר של מוצר עונתי שהוא לא פגש במדף קרוב לשנה. האריזה של 32 יחידות הקרמבו שהחברה החלה לשווק מקוממת יותר מכל. מי שקנה בעבר את המוצר באריזה של 40 יחידות, לא ישים לב שהמארז השתנה.
יוניליוור לא למדה את הלקח, כי הצרכן מעולם לא לימד אותה לקח. היא מרשה לעצמה. היא גם בונה על כך שהצרכן לא יבחין, והיא גם בונה על כך שגם אם הוא יבחין - הוא לא יקשר את יתר מוצרי החברה לאותו המותג שנקרא הרי "קרמבו שטראוס", למרות שהוא מזמן כבר לא בבעלות שטראוס.
הצרכן לא יודע שיוניליוור משווקת לא רק את קרמבו שטראוס אלא גם את המותגים כריות, שוגי, עוגי, קנור, ליפטון, דאב, אקס, רקסונה ועוד ועוד. אז מה הסיכוי שהוא יחליט להחרים אותה כחברה? יש סיכוי גבוה יותר שהוא יחרים את שטראוס.