בנייה באשקלון / צילום: תמר מצפי
אורי אריאל, כשר הבינוי והשיכון, מכריז בהזדמנויות רבות על חשיבות ההתחדשות העירונית ועל המאמצים שיעשה כדי שתתבצע. אבל דיבורים לחוד ומעשים לחוד.
כך למשל, בסוף השבוע הקרוב אמור להיסגר מכרז של המשרד לחברות מתכננות, אליו הוזמנו מתכננים ומנהלי פרויקטים כדי להגיש הצעות לתכנון אלפי דירות ב-11 ערים בישראל. אלא שאלפי דירות אלה אינן מתוכננות במרכזי ערים במטרה לחדשן, אלא על קרקע בתולית בשוליהן או מחוץ להן.
היישובים הכלולות במכרז: קצרין, עכו, ירושלים, כפר יונה, יהוד מגשימים, צור הדסה, קרית מלאכי, אילת, רמת בית שמש ואשקלון. שכר התכנון המוצע לאזורים המתוכננים מסתכם ב-81,683,000 שקל, קראו שוב: כמעט 82 מיליון שקל על תוכניות בקרקע בתולה בשולי הערים.
לא תמצאו במכרז זה ולו מתחם אחד שיש בו התחדשות עירונית.
אם זה לא מספיק, הנה כמה עובדות תמוהות הכרוכות במכרז זה הנוגעות למידור ודחייה של אנשי המקצוע, לעומת דאגה לרווחת הבנקים, על חשבון הניגשים למכרז. כתנאי סף יכול לגשת אליו מי שמעמיד למדינה ולמשרד ערבות בנקאית בסך 320 אלף שקל לתקופת המכרז, והזוכים מתבקשים להעמיד ערבות בנקאית בסך 480 אלף שקל.
המשמעות הכספית של תנאים אלה היא סגירת סכום בגובה הערבות מול הבנק, כביטחון לערבות וכן הוצאה של ריבית בגובה 3% עד 5% מסכום הערבות כעמלה לבנק, שמשמעותה הוצאה של עוד 75 אלף שקל. אם מדובר בחמישה זוכים, יוצא שמשרד הבינוי והשיכון דאג לבנקים להכנסה בגובה 375 אלף שקל, בלי שייצרו דבר, ועל חשבון המתכננים שיזכו.
עניין נוסף הוא שמשרד השיכון מבקש ערבות על תכנון, כאשר התשלום למתכננים נמתח על פני חמש שנים לפחות, וניתן תמיד רק אחרי שהם מסיימים את השלב שעליו הם אמורים לקבל את הכסף.
מה שיוצא מכך הוא שמשרד ממשלתי, המייצג את המדינה, מקיים מכרז פומבי שאינו מעודד את כלל המתכננים בישראל, אלא רק חברות גדולות שיכולות "לסגור" כחצי מיליון שקל לחמש שנים. זה עידוד של ריכוזיות, של השארת הכוח בידי חברות גדולות וחזקות ממילא.
אולי שר האוצר צריך בשמו ובשם צוותו שמתגאים בשאיפתם לעודד את מעמד הביניים.
*** דרור גרשון הוא יו"ר עמותת מרחב לקידום עירוניות בישראל
עכו
שלושה אזורים ממזרח לכביש 4 ובהם מתוכננות 5,000 דירות - לא ברור הצורך בהתפשטות לשטחים חדשים בשעה שצפיפות האוכלוסייה הנוכחית בעכו היא 3,400 תושבים לקמ"ר. העיר אינה מלאה ואינה צפופה דיה כדי לשאת את המסחר ברחובות, קיום תחבורה ציבורית ועוד.
אילת
שכונה חדשה בצפון העיר מעבר והרחק ממרכזה באזור נחל רודד. התוכנית המבוקשת היא ל-2,600 דירות, אולם קצב הגידול באילת היום הוא 600 יחידות בשנה בלבד. צפיפות העיר: 563 תושבים לקמ"ר . ושלוש שכונות ותיקות מידרדרות וריקות - מי בכלל צריך את התכנון החדש?
קרית מלאכי
בקרית מלאכי חיים כיום 21 אלף איש בצפיפות של 4,500 תושבים לקמ"ר. התוכנית במכרז מבקשת להוסיף 9,000 דירות לאיכלוס 29 אלף תושבים. מתי תכפיל העיר את מספר תושביה, ומה יהיה על השכונות והמרכזים הוותיקים המתדרדרים?
אשקלון
צפיפות האוכלוסייה באשקלון 2,500 תושבים לקמ"ר. התוכנית רוצה להוסיף 10,000 דירות בשטח חקלאי בצד הדרום מזרחי של העיר, מחוץ לשטח הבנוי. זו תהיה עוד שכונה רחוקה ממרכז העיר, ואשר תהיה גם רחוקה מתחנת הרכבת.
איום לבטל את המכרז
עמותת האדריכלים הגישה היום עתירה לביטול המכרז או שינויו לפי דרישותיה וכן בקשה לצו ביניים להקפאתו בטרם פתיחת המעטפות. אדריכל איתי בן חיים, יו"ר האגף הכלכלי של העמותה: "המכרז הוא עדות לתהליך המתמשך שבו הממשלה ומזמיני עבודות התכנון מסיטים את המכרזים מתכנון איכותי ומקצועי למערכת המקדשת היבטים פיננסיים וחוסמת אפשרויות תעסוקה לאדריכלים".
רוצים תכנון טוב או תכנון זול?
המכרז מציג את התעריף הממשלתי לתכנון לכל אשכול ערים ולצוות התכנון הנדרש, כולל כל ההוצאות בכל פרויקט מתחילתו ועד סופו. המתחרים הניגשים למכרז מתבקשים להתחרות ביניהם על ההנחה משיעור התעריף הממשלתי.
משרדי הממשלה יצרו תעריף קבוע במטרה לכפות את כל המשרדים לעבוד עם אנשי המקצוע.
מכרז על גובה ההנחה שיתנו המציעים מציג את הממשלה כמי שמבקשת למצוא את המתכנן הזול ביותר, ולא את המתכנן הטוב ביותר.
המכרז צריך להיות על איכות הצוות, על איכות התכנון, על הפתרונות החכמים וביטחון בקבלת תוצאות ראויות.
התשלום צריך היה להיות לפי התעריף, לא מעליו ולא מתחתיו. עובדי הממשלה, המועסקים לפי שכר מממשלתי, לא יסכימו לקבל משכורת בהנחה מהתעריף הקבוע, ומי שעובדים עבור הממשלה, צריכים לעבוד, במקצועיות, באותם תנאים.