אחרי 40 שנות פעילות, מפעל המגבות שפרנס מאות מתושביו ערד נסגר, ורוב פעילות הייצור שלו תועבר בקרוב לארה"ב. כ-200 עובדי המפעל פוטרו; בנוסף, גם חברת פלקסטרוניקס, שמספקת שירותי ייצור בקבלנות לחברות אלקטרוניקה, מתכוונת לפטר כ-15 מעובדיה באתר הייצור שלה בעיר הדרומית.
לדברי גורמים בענף הטקסטיל, המפעל ערד תעשיות טקסטיל שמייצר מגבות בעיקר לייצוא, נאנק במשך תקופה ארוכה עם עלויות ייצור גבוהות: מחירי המים הגבוהים ואיתם, מחירי החשמל ותשומות ייצור נוספות. יו"ר איגוד תעשיות הטקסטיל בהתאחדות התעשיינים, ירון הראל, אמר כי "העלות הגבוהה של התשומות הפכו את הייצור בארץ לאחד היקרים בעולם. מנכ"לים שיושבים בארה"ב ומקיימים בישראל קו ייצור, שואלים את עצמם למה כדאי להם לייצר כאן ולא במקום אחר.
"במקרה של מפעל המגבות, הייצור לא יוצא לאחת ממדינות העולם השלישי אלא לארה"ב שהחליטה לעודד את התעשייה המסורתית ולאפשר לה להתקיים בתנאים טובים. בזמן שבישראל משלמים הרבה על מים לתעשייה. במדינות רבות בעולם המפעלים לא משלמים כלל על מים. ובזנה הבאה יהיה יותר קשה: עד כה התעשייה זכתה להנחה של 20% במחיר המים והנחה זו צפויה להתבטל ב-2015. אז אפשר להוסיף עוד התייקרות לתעשיינים. נראה שהמשבר פוקד אותנו הוא לא רק בתעשיית הטקסטיל - אלא ביותר ויותר ענפי תעשייה".
המפעל בערד נמצא בבעלות גרי היימן, יהודי אמריקני שניהל עד לאחרונה עוד מפעלי טקסטיל בארץ וסגר אותם. סגירת מפעל המגבות, מכה נוספת לתעשיית הטקסטיל בארץ שהולכת ומצטמקת מדי שנה: במהלך השנה האחרונה, בעלי מפעלים בתחום נפגעו גם מדולר חלש ששחק את הרווחיות, אל מול התייקרויות בתשומות הייצור. אלה, לצד תחרות גוברת עם תוצרת זולה יותר בעולם.
חברת פלקסטורניקס, שמנהלת בין השאר שירותי ייצור עבור חברת אלביט מערכות מעסיקה בערד 40 עובדים ומהם יפוטרו בימים הקרובים 15. לדברי אחד ממנהלי החברה, "פלקסטרוניקס מעסיקה באתריה שבישראל כ-3,500 עובדים ויתכנו תנודות פה ושם. לפעמים יש קליטת עובדים ולפעמים גם דילול במצבת. ההחלטות שלנו מתקבלות בהתאם לנפח הפעילות באתרים השונים ובמקרה של ערד, לא הצלחנו להחזיק פעילות בהתאם למספר העובדים באותו אתר".
