גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מדיניות החוץ הרוסית: למה גזפרום שופכת כסף על כדורגל?

הכול מתחיל ונגמר בפוליטיקה, וקשור לניסיון של ולדימיר פוטין לדחוף בכוח את הגז הרוסי למערב אירופה

שאלקה, בונדסליגה / צלם: רויטרס
שאלקה, בונדסליגה / צלם: רויטרס

אם לאחרונה אתם נתקלים יותר ויותר בשם "גזפרום" במשחקי כדורגל, זה לא רק נדמה לכם. חברת האנרגיה הרוסית היא כבר מזמן לא רק הבעלים והספונסר של זניט סט. פטרסבורג. אתם רואים אותה מופיעה על החולצות של שאלקה הגרמנית בתור הספונסרית הראשית של המועדון. היא הספונסר של הכוכב האדום בלגרד. לא מכבר היא הצליחה להשיג דריסת רגל בצ'לסי, כספונסר משני. היא הפכה לאחת מששת הספונסרים הרשמיים של הצ'מפיונס ליג של אופ"א; ומהשנה הקרובה היא תהפוך גם לספונסר ראשי של פיפ"א.

קצת מוזר בהתחשב בכך שגזפרום כקונצרן גז ואנרגיה לא באמת מנסה למכור משהו לציבור. מה הסיבה, אם כן? למה צריכה גזפרום להתעסק בנושא התדמית שלה אצל הצרכן, שממילא לא קובע מי מספק לו גז, נפט או אם בכלל? מה מנסה ממשלת רוסיה (שמחזיקה בשליטה על גזפרום) להשיג באמצעות הצבת גזפרום בפרונט של כל כך הרבה גופי ספורט? אם נסכם בשתי מלים: השפעה פוליטית.

***

קודם כל קצת פרופורציה: תקציב הספונסרשיפ של גזפרום עומד על-פי הערכות על כ-150 מיליון אירו בשנה. הסכום הפנטסטי הזה הוא פרומיל מהתקציב של הקונצרן, שהרווח השנתי שלו אחרי מס עומד כ-15 מיליארד אירו. במלים אחרות: הוא בבחינת מקבילה רוסית למטבעות שנשארו בכיס אחרי יציאה לבילוי, הניתנים כטיפ לשוער במלון. מעבר לכך, שינויים בשוק הגז העולמי מרמזים לעתיד שבו זכות בחירה בספק האנרגיה תהיה עניין יומיומי. אבל זה לא הכול. למשל, אמירתו של אלקסיי סורוקין, יו"ר הועדה המארגנת למונדיאל רוסיה 2018, שאמר בראיון כי "מנהיגינו הפוליטיים הבינו שהספורט הוא חלק ממדיניות החוץ הלאומית שלנו".

כדי להבין את ההקשר הפוליטי צריך לחזור קצת אחורה. עם התפרקות ברית המועצות, השתלטו אנשי עסקים על המשאבים והמחצבים הרוסיים ופירקו אותם לצרכיהם. רק את עסקי הגז הצליחו במדינה להשאיר כיחידה אחת. עם עלייתו של ולדימיר פוטין לשלטון בשנת 2000, הוחזרו המשאבים למדינה ואוליגרכים נפגעו - כך שהשאר ידעו שעליהם להיענות ל"בקשות" הקרמלין מעתה והלאה. ב-2005 ויתר רומן אברמוביץ' על חברת סיבנפט ומכר אותה לגזפרום. זו הולאמה והפכה באמצעות חקיקה למונופול בלעדי.

בספרו "דינמו פוטבול", מסביר מרק בנטס כי בדיוק באותו זמן הפכה גזפרום מספונסרית של זניט סט. פטרסבורג לבעלת השליטה במועדון. הסיבה: כדי לרצות את פוטין, יליד העיר. לפוטין עצמו שמור מקום בהנהלת הקונצרן לכשיפרוש מהחיים הפוליטיים, מספר פוליטיקאי בכיר לבנטס.

הכניסה של גזפרום לכדורגל האירופי החלה בגרמניה. ולא במקרה. את הקנצלר הגרמני גרהארד שרדר הצליחו גזפרום "לקנות" - רגע לפני עזיבתו את התפקיד לאנגלה מרקל, העביר בממשלה חוק שמסייע לקונצרן לבנות את ה'נורדסטרים', הצינור שיעביר גז לאירופה דרך הים הצפוני. עם עזיבתו את תפקיד הקנצלר קיבל שרדר את תפקיד ראש ועד השליטה בפרויקט.

הרומן עם הגרמנים נמשך אחרי עידן שרדר. בסתיו 2006 ניסה פוטין לשכנע את הקנצלרית מרקל לרכוש את הגז הרוסי, לשלוט בחלוקה ובמכירה ברחבי אירופה, ובכך להפוך למרכז חלוקת הגז האירופי - ללא הצלחה. במקביל ולא במקרה, נחתם ההסכם עם שאלקה, רבע שעת נסיעה ממשרדי מטה חברת האנרגיה EON באסן, בעלת המניות הגדולה בגזפרום מחוץ לרוסיה. הראשון שיצר את הקשר היה סרגיי פורסנקו, נשיא זניט וחבר ותיק של פוטין, שהתקשר לשרדר. זה ניסה עוד לפני כן לקשר את גזפרום לבורוסיה דורטמונד חביבתו, שהספונסר הראשי שלה היה EON. אבל דורטמונד סירבו. לטקס החתימה עם שאלקה הגיע פוטין שהסביר שלשמועות על קניית המועדון אין בסיס. "אם גזפרום הייתה רוצה לקנות משהו בגרמניה, אז זה היה את כל הבונדסליגה", הרגיע.

המטרה של גזפרום, כותב העיתונאי אולף זונדרמאייר בספרו "השער למזרח", הייתה שוק הספקים המוניציפליים בגרמניה, בעיקר במדינה הפדרלית נורדריין-וסטפליה על 18 מיליון תושביה. את מקבלי ההחלטות של אלה אפשר לפגוש סביב מגרש הכדורגל, והם מושפעים מהיכרות כזו. "לא תאמין כמה ספקים מקומיים ורשויות מוניציפליות פנו אלי בשאלה אם אני יכול לפעול בנושא שיתוף פעולה עם הרוסים", מצטט זונדרמאייר את וולפגנג קלמנט - שר האוצר והכלכלה בקבינט שרדר וראש ממשלת נורדריין-וסטפליה לשעבר, שעובד עבור חברות האנרגיה הגדולות במדינה.

החוזה עם גזפרום הציל את שאלקה מפשיטת רגל. אבל התמורה לא הגיעה רק בצורת כסף שקיבלו הגרמנים: המומחים לפיתוח נוער, מומחיות של שאלקה, נשלחו לרוסיה לעזור בבניית תשתיות ותכניות אימונים.

מה עוד משיגה גזפרום מהסיפור עם הכדורגל הגרמני? "שאלקה אמורה לשמש כפלטפורמה מרכזית לקמפיין תדמיתי שמטרתו להציג את גזפרום ורוסיה באור חדש ומתקדם למערב", כתב מנואל פיית בבלוג פוטבולגראד. הוא מציין גם שזה קורה במקביל לנקודת מפנה במעבר של רוסיה מכלכלה מבוססת על סקטור פיננסי להתבססות מוחלטת על משאבים תחת פוטין. מטרת הקמפיין היא להדחיק את הקונטקסט של ההשתלטות על הקונצרן ועל רוסיה.

בכל מקרה, שבועות ספורים אחרי ההסכם ב-2006, הודיע מנכ"ל גזפרום אלכסיי מילר על עסקאות ענק בגרמניה. בפגישה שנערכה בין פוטין, מילר וראש ועד השליטה בשאלקה, קלמנס טוניס, בעליה העשיר של חברה לייצור בשר, עלה רעיון חדש. ושנתיים מאוחר יותר הודיעה חברת "בשר טוניס" על הקמת מפעל חדש וענקי במחוז על גבול אוקראינה שיעסיק אלפיים איש וישחט שני מיליון חזירים בשנה. בכך עוקפת רוסיה את הצורך ביבוא בשר מפולין, שגרם לקונפליקטים. טוניס הפך לבן בית בקרמלין ולידידו של פוטין. חודשים ספורים מאחור יותר הודיעה הליגה הגרמנית בשמחה על מכירת זכויות השידור לרוסיה, לערוצים בשליטת גזפרום. שאלקה היתה המתווכת. כך ממשיך הכדור להסתובב - מהפוליטיקה לכדורגל, לתעשייה וחזרה לפוליטיקה - וחוזר חלילה.

***

"גזפרום לא משקיעה בכדורגל רק עבור תדמיתה", מוסיף פיית בבלוג. "רוסיה משתמשת בהשקעות כדי להשפיע ישירות על תהליכי קבלת החלטות. בעיקרון אפשר לטעון שרוסיה טומנת זרעי שליטה דרך גזפרום במסווה של פרויקטים ספורטיביים ברוסיה ומחוצה לה".

כך למשל ההסכם שנחתם ב-2012, לאספקת אנרגיה לצ'לסי. "גזפרום אנרג'י הבריטית מספקת חשמל וגז ליותר מ-15 אלף בתי עסק בבריטניה ובאירופה, בגרמניה יש לנו גם יותר ממאה אלף לקוחות פרטיים", טוען אתר החברה. "הגרדיאן" טוען שהיתרון העיקרי למועדון מהעסקה הוא בכלל עקיפת הפייננשל פייר-פליי, כי כספים מגיעים עכשיו מספונסר ולא ישירות מהבעלים. זהו אגב יתרון נוסף של עבודה עם מועדוני כדורגל: הזרמת כספים ללא ביקורת אמיתית.

ג'ונתן הווארד עלה באתר "ביזנס אוף סוקר" על משהו נוסף: "זו לא מקריות. כל עסקה מייצגת צעד אסטרטגי משמעותי לצמיחת החברה המתלווה לצעדים עסקיים מרכזיים באותו איזור גאוגרפי. העסקה עם סט. פטרסבורג הקדימה את המונופוליזציה לייצוא ברוסיה ויצרה רצון טוב כמו גם חשיפה לחברה עם שאיפות התפשטות מדהימות. הצעד הבא היה הכניסה לגרמניה עם שאלקה, במקביל לעסקאות בשוק הגרמני הקריטי לרוסים כלקוח הגדול ביותר בפער גדול וכניסה כשותף ב'נורדסטרים'".

ב-2008 נכנסה גזפרום לסרביה ורכשה 51% מחברת הנפט הממשלתית במחיר מציאה, תוך כוונה לפתח בטווח הארוך את ה'סאות'סטרים', הצינור המזרים גז לדרום אירופה. השותפות עם הכוכב האדום ב-2010 נראית פתאום הגיונית וברורה. גם הצעד בבריטניה עם צ'לסי הגיע במקביל למאמץ שיווקי של זרוע של גזפרום בבריטניה שהוביל לרכישה של 14 אלף לקוחות עסקיים, נתח שוק משמעותי שכולל רשתות מסעדות, בנקים וחברות לייצור תרופות. העסקאות עם אופ"א ופיפ"א מקבלות אור חדש לאור שליטה על 30% מהגז באירופה וכחצי מזה בגרמניה. איזה קונפליקטים שלא יהיו מעורבים עם גזפרום, ומה שלא תהיה משמעותם לשוק האנרגיה העתידי באירופה - לפחות יש להכיר בהפעלה ובקואורדינציה הסינרגטית של שיווק ואסטרטגיה עסקית של גזפרום.

עוד כתבות

שדה התעופה בהרצליה / צילום: נועם הרמן

"עשו לנו מחטף": בענף התעופה הישראלי מודאגים מהפרויקט שיכניס למדינה מיליארדים

בעוד כשנה יחל פינוי שדה התעופה בהרצליה לטובת הקמת שכונה שתכניס לקופת המדינה מיליארדי שקלים ● אלא שתפקידו כיום קריטי: הוא מכשיר בשטחו את מרבית הטייסים לחברות הגדולות, משמש לניסויים לתעשיות הביטחוניות ומאפשר סיוע בחירום ● פתרונות בינתיים אין, ובענף מודאגים: "ייקח עשור לבנות חלופה ראויה"

ChatGPT / צילום: Unsplash, mojahid mottakin

לראשונה: OpenAI מתחילה לשלב פרסומות ב-ChatGPT

המהלך יחל כפיילוט למשתמשי ChatGPT בארה"ב, ויחול על המסלולים החינמי ועל Go - חבילת מנוי מוזלת במחיר 8 דולר לחודש, בעוד המנויים בתשלום יישארו ללא פרסום

OnePlus / צילום: יח''צ

שיאומי רוצה תחרות עם כולם, אבל יש לה דרך ארוכה לפניה

שיאומי שחררה את סדרת Redmi Note 15 שלה, והדגם Pro+ 5G מנסה לטשטש את הגבול בין מכשיר ביניים לפרימיום ● הוא מציע חבילה מרשימה על הנייר, אלא שתחרות עזה, לצד מחיר של מעל 2,000 שקל, מעלים את השאלה האם התמורה מצדיקה את ההשקעה

בברודקום נערכים לבדיקת השבבים שיתחרו באנבידיה / צילום: Reuters, Ying Tang

"יש לה מלאנוקס משלה": חברת השבבים שמאיימת על השליטה של אנבידיה

שילוב בין רכישות תוכנה נועזות לפיתוח מעבדי ה־TPU המהפכניים עבור גוגל הפך את ברודקום לאיום ממשי על הדומיננטיות של אנבידיה - שנסחרת בשווי הגבוה ממנה בערך פי שלושה ● בזכות שבבי תקשורת שנולדו בישראל והתאמה אישית לצרכי ענקיות ה־AI, החברה מספקת פתרון זול ויעיל בהשוואה לאנבידיה וסוחפת את המשקיעים

גליה באר–גבל / צילום: רון קדמי

היא שותפה באחת הקרנות הגדולות בישראל. זה מה שהיא עושה כל יום ב־23:00

כילדה נסעה שלוש שעות ביום לבית הספר, בצבא שירתה בפרקליטות, ולמרות שלמדה משפטים כי זו "תעודת ביטוח", היצר העסקי גרם לה לשנות כיוון ● אז היא פנתה למנכ"לית לאומי לשעבר: "הכרתי את רקפת רוסק-עמינח, וכשהיא הודיעה שהיא עוזבת את הבנק, הרמתי אליה טלפון" ● שיחה קצרה עם גליה באר-גבל, שותפה־מנהלת בקרן Team8

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

שוכרים עזבו, בעלת הדירה התנגדה. למה ביהמ"ש קבע שלא הפרו חוזה?

נקבע כי שוכרים רשאים לעזוב את הדירה גם ללא שוכר חלופי, כאשר בעלת הנכס הכשילה את ניסיונם למצוא מחליף ● בריטיש איירווייס תפצה משפחה בכ־26 אלף שקל, לאחר שעקב ביטול טיסה נקלעו למסע בן תשעה ימים בחזרתם הביתה ● ביהמ"ש ביטל העברה של בני זוג, לאחר שההעברה בוצעה בסמוך לצו חדלות הפירעון ● 3 פסקי דין בשבוע 

המניות שהפכו למנוע של ת"א – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

מנהל ההשקעות שמזהיר מפני האופטימיות בשווקים וממליץ לצאת מגבולות וול סטריט: "תשואת החסר תימשך" ● מדד ת"א ביטחוניות עבר מירידות לעליות חדות בתוך שבועות בודדים ● הפערים המשמעותיים בין הבנקים השונים בריבית על הפיקדונות ● האם הגיע הזמן לצאת מ-S&P500? ● וגם: איך המעבר של הבורסה לשישי עשוי להשפיע על החלטות ההשקעה שלכם?

צבי אלון ויואב זייף / צילום: טיגו, סטרטסיס

ההודעה שהקפיצה את מניית סטרטסיס, והישראלית שזינקה במעל 60%

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● סטרטסיס קפצה במעל 10%, לאחר שהודיעה כי מדפסות התלת־ממד שלה סייעו ליצרנית הרכב סובארו להפחית בחצי את זמן פיתוח הכלים בפסי הייצור שלה ● חברת האנרגיה הסולארית טיגו זינקה במעל 60% מבלי שפרסמה דיווח מהותי ● פרייטוס זינקה גם היא בשיעור דו־ספרתי, בעקבות נתונים תפעוליים חיוביים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

המכסים החדשים של טראמפ על אירופה - בצל המאבק על גרינלנד

על רקע ניסיונותיו העקביים של טראמפ לרכוש את גרינלנד, הוא הודיע אמש על הטלת מכסים נוספים נגד שורת מדינות אירופיות, ביניהן צרפת, גרמניה ובריטניה ● החרפת הטון מגיעה לאחר שבשבוע שעבר מספר מדינות שלחו כוחות צבאיים אל האי ● באירופה יתכנסו היום לדיון חירום

חיילי צה''ל בעזה / צילום: דובר צה''ל

גורם אמריקאי: "לא עדכנו את נתניהו על הרכב הוועד המנהל של עזה"

דיווח ברויטרס: בכירים אמריקאים העלו את האפשרות שתחומי מועצת השלום של עזה יתרחבו ויכללו גם את ונצואלה ואוקראינה ● במקביל, הבית הלבן הודיע על מינויים לדירקטוריון המועצה. בין הנציגים: שרים מקטאר וטורקיה, וגם איש עסקים ישראלי ● בישראל סבורים כי התקיפה האמריקאית באיראן לא ירדה מהפרק, וכי ארה"ב מחפשת את העיתוי הנכון ● טראמפ ונתניהו שוחחו אמש שוב בנושא - בפעם השנייה בתוך יומיים ● דיווח בפוקס ניוז: צבא ארה"ב מקדם כוחות אוויר, יבשה וים למזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: תדמית הפקות

הממשלה לבג"ץ: אין לכם סמכות להורות על הקמת ועדת חקירה ממלכתית ל-7 באוקטובר

המחאה באיראן נעצרה, המשטר עוסק ב"ציד מכשפות"; גורם רשמי במדינה מודה: כ-5,000 בני אדם נהרגו במחאות ● לשכת נתניהו גינתה, אך בפועל ישראל הכירה וגם בדקה את שמות המועמדים של טראמפ לוועד המנהל של עזה ● דיווח: טראמפ רוצה שמדינות יתרמו לפחות מיליארד דולר כדי להיות חברות קבע ב"מועצת השלום" בעזה ● מתווה ההטבות למילואימניקים לשנת 2026 אושר בוועדת השרים ● עדכונים שוטפים

בודקים את המיתוס. בעלי חיים / צילום: Shutterstock

ארבעה בעלי חיים שהשפה העברית עושה להן עוול

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: ביטויים רבים שאבו השראה מבעלי החיים, אלא שלא פעם הם נשענו על אבחנה שגויה

רמי לוי / צילום: יונתן בלום

הישורת האחרונה בהנפקת הנדל"ן של רמי לוי: הבעלים "ויתר" על 360 מיליון שקל

לאחר כמעט חמישה חודשי מגעים, "כופפו" הגופים המוסדיים את רמי לוי, שנאלץ להפחית את השווי ואת היקף הגיוס של זרוע הנכסים שלו ● כן ייאלץ לוותר על חלוקת מחצית מכספי ההנפקה כדיבידנד ● לאחר ההנפקה יוכפל שכרם של לוי ומנכ"ל חברת הנדל"ן המניב

זהבית כהן / צילום: רמי זרנגר

"האישה הראשונה של שוק ההון" הורידה פרופיל במשך שנים. עכשיו היא עושה קאמבק

זהבית כהן ידעה בעבר הצלחות עסקיות גדולות לצד מאבקים וסערות מתוקשרות בתנובה, בבית ההשקעות פסגות, בזאפ ובחברת ההסעדה שולץ ● לאחר כמה שנים שבהן הורידה פרופיל, חוזרת כהן עם אקזיט מרשים ברשת מקס סטוק, רכישת הענק של אתר יד2 וכניסה לתחום מפתיע ● וגם: איזה רווח הניבה הקרן שהיא מובילה למשקיעיה?

דן וילנסקי ז''ל / צילום: יח''צ

הלך לעולמו דן וילנסקי, ממייסדי תעשיית השבבים בישראל

וילנסקי היה מעורב לאורך עשרות שנים בבניית התעשייה הישראלית במובנה הרחב: מהקמה והובלה של פעילות חברות טכנולוגיה בינלאומיות בישראל, בהן אפלייד מטיריאלס, KLA ו־Kulicke & Soffa, דרך ניהול קרן בירד לקידום שיתופי־פעולה תעשייתיים בין ישראל לארה"ב ועד פעילות שיטתית לחיבור בין אקדמיה, מחקר ותעשייה

מנכ''ל קרן מנור אוורגרין, אבי אורטל / צילום: אורן דאי

שניב מציגה: הפספוס של סנו, הרווח של משפחת ברנט

בעלי השליטה בחברת הנייר ומוצרי הניקיון במו"מ למכירת מניותיהם לפי 485 מיליון שקל – לאחר שב-2008 רכשו את מניות סנו בחברה לפי 60 מיליון שקל בלבד

במשלחי היד האקדמיים נפער פער בין מספר מחפשי העבודה למשרות הפנויות / צילום: Shutterstock

דווקא בעלי המיומנויות הנמוכות נדרשים יותר: הדוח המפתיע של שירות התעסוקה

שוק העבודה הדוק על הנייר, אבל ההתאמה בין סוג כוח האדם, המיומנויות והמשרות הפנויות נשחקת ● דוח שירות התעסוקה מציג תמונה של עודף אקדמאים מול מחסור חמור בעובדים בענפי התעשייה והבנייה, השכלת-יתר שלא מתורגמת למיומנויות – וטכנולוגיה ודמוגרפיה שמאיצות פערים

הפקולטה. מודלי AI שונים סחרו בקריפטו לבדם / צילום: Shutterstock

שישה מודלי AI התבקשו לסחור בקריפטו לבדם. מי הרוויח ומי הפסיד?

מודלי בינה יוצרת מובילים קיבלו 10,000 דולר למסחר בקריפטו, ללא מידע חיצוני בזמן אמת ● התחרות חשפה כיצד הם התחלקו למשפחות חשיבה על בסיס הדפוסים הקוגניטיביים שעליהם אומנו, והאופי השונה הזה צריך לעניין כל ארגון שמכניס AI לקבלת ההחלטות

"פשרות משמעותיות": איך עשוי להיראות שלטון חמינאי באיראן?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים בטורקיה את צירוף המדינה לוועד המנהל בעזה, הסעודים מקימים ברית צבאית נגד ההשפעה של איחוד האמירויות במרחב, והמשטר האיראני כבר לא יחזור להיות מה שהיה • כותרות העיתונים בעולם

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

"לעולם אל תעשו את זה": העצה היחידה שוורן באפט נותן להורים

וורן באפט נודע בעיקר בגלל השקעותיו ועסקיו, אך בראיון נדיר שנתן ל-CNBC הוא מוכיח שהשיעורים החשובים של החיים לא תמיד קשורים למספרים ● מה הטיפ שלו להורים חדשים, למה הפסיק לדבר על פוליטיקה ומתי הבין שהימורי סוסים לא יהפכו אותו למיליונר?