גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מדיניות החוץ הרוסית: למה גזפרום שופכת כסף על כדורגל?

הכול מתחיל ונגמר בפוליטיקה, וקשור לניסיון של ולדימיר פוטין לדחוף בכוח את הגז הרוסי למערב אירופה

שאלקה, בונדסליגה / צלם: רויטרס
שאלקה, בונדסליגה / צלם: רויטרס

אם לאחרונה אתם נתקלים יותר ויותר בשם "גזפרום" במשחקי כדורגל, זה לא רק נדמה לכם. חברת האנרגיה הרוסית היא כבר מזמן לא רק הבעלים והספונסר של זניט סט. פטרסבורג. אתם רואים אותה מופיעה על החולצות של שאלקה הגרמנית בתור הספונסרית הראשית של המועדון. היא הספונסר של הכוכב האדום בלגרד. לא מכבר היא הצליחה להשיג דריסת רגל בצ'לסי, כספונסר משני. היא הפכה לאחת מששת הספונסרים הרשמיים של הצ'מפיונס ליג של אופ"א; ומהשנה הקרובה היא תהפוך גם לספונסר ראשי של פיפ"א.

קצת מוזר בהתחשב בכך שגזפרום כקונצרן גז ואנרגיה לא באמת מנסה למכור משהו לציבור. מה הסיבה, אם כן? למה צריכה גזפרום להתעסק בנושא התדמית שלה אצל הצרכן, שממילא לא קובע מי מספק לו גז, נפט או אם בכלל? מה מנסה ממשלת רוסיה (שמחזיקה בשליטה על גזפרום) להשיג באמצעות הצבת גזפרום בפרונט של כל כך הרבה גופי ספורט? אם נסכם בשתי מלים: השפעה פוליטית.

***

קודם כל קצת פרופורציה: תקציב הספונסרשיפ של גזפרום עומד על-פי הערכות על כ-150 מיליון אירו בשנה. הסכום הפנטסטי הזה הוא פרומיל מהתקציב של הקונצרן, שהרווח השנתי שלו אחרי מס עומד כ-15 מיליארד אירו. במלים אחרות: הוא בבחינת מקבילה רוסית למטבעות שנשארו בכיס אחרי יציאה לבילוי, הניתנים כטיפ לשוער במלון. מעבר לכך, שינויים בשוק הגז העולמי מרמזים לעתיד שבו זכות בחירה בספק האנרגיה תהיה עניין יומיומי. אבל זה לא הכול. למשל, אמירתו של אלקסיי סורוקין, יו"ר הועדה המארגנת למונדיאל רוסיה 2018, שאמר בראיון כי "מנהיגינו הפוליטיים הבינו שהספורט הוא חלק ממדיניות החוץ הלאומית שלנו".

כדי להבין את ההקשר הפוליטי צריך לחזור קצת אחורה. עם התפרקות ברית המועצות, השתלטו אנשי עסקים על המשאבים והמחצבים הרוסיים ופירקו אותם לצרכיהם. רק את עסקי הגז הצליחו במדינה להשאיר כיחידה אחת. עם עלייתו של ולדימיר פוטין לשלטון בשנת 2000, הוחזרו המשאבים למדינה ואוליגרכים נפגעו - כך שהשאר ידעו שעליהם להיענות ל"בקשות" הקרמלין מעתה והלאה. ב-2005 ויתר רומן אברמוביץ' על חברת סיבנפט ומכר אותה לגזפרום. זו הולאמה והפכה באמצעות חקיקה למונופול בלעדי.

בספרו "דינמו פוטבול", מסביר מרק בנטס כי בדיוק באותו זמן הפכה גזפרום מספונסרית של זניט סט. פטרסבורג לבעלת השליטה במועדון. הסיבה: כדי לרצות את פוטין, יליד העיר. לפוטין עצמו שמור מקום בהנהלת הקונצרן לכשיפרוש מהחיים הפוליטיים, מספר פוליטיקאי בכיר לבנטס.

הכניסה של גזפרום לכדורגל האירופי החלה בגרמניה. ולא במקרה. את הקנצלר הגרמני גרהארד שרדר הצליחו גזפרום "לקנות" - רגע לפני עזיבתו את התפקיד לאנגלה מרקל, העביר בממשלה חוק שמסייע לקונצרן לבנות את ה'נורדסטרים', הצינור שיעביר גז לאירופה דרך הים הצפוני. עם עזיבתו את תפקיד הקנצלר קיבל שרדר את תפקיד ראש ועד השליטה בפרויקט.

הרומן עם הגרמנים נמשך אחרי עידן שרדר. בסתיו 2006 ניסה פוטין לשכנע את הקנצלרית מרקל לרכוש את הגז הרוסי, לשלוט בחלוקה ובמכירה ברחבי אירופה, ובכך להפוך למרכז חלוקת הגז האירופי - ללא הצלחה. במקביל ולא במקרה, נחתם ההסכם עם שאלקה, רבע שעת נסיעה ממשרדי מטה חברת האנרגיה EON באסן, בעלת המניות הגדולה בגזפרום מחוץ לרוסיה. הראשון שיצר את הקשר היה סרגיי פורסנקו, נשיא זניט וחבר ותיק של פוטין, שהתקשר לשרדר. זה ניסה עוד לפני כן לקשר את גזפרום לבורוסיה דורטמונד חביבתו, שהספונסר הראשי שלה היה EON. אבל דורטמונד סירבו. לטקס החתימה עם שאלקה הגיע פוטין שהסביר שלשמועות על קניית המועדון אין בסיס. "אם גזפרום הייתה רוצה לקנות משהו בגרמניה, אז זה היה את כל הבונדסליגה", הרגיע.

המטרה של גזפרום, כותב העיתונאי אולף זונדרמאייר בספרו "השער למזרח", הייתה שוק הספקים המוניציפליים בגרמניה, בעיקר במדינה הפדרלית נורדריין-וסטפליה על 18 מיליון תושביה. את מקבלי ההחלטות של אלה אפשר לפגוש סביב מגרש הכדורגל, והם מושפעים מהיכרות כזו. "לא תאמין כמה ספקים מקומיים ורשויות מוניציפליות פנו אלי בשאלה אם אני יכול לפעול בנושא שיתוף פעולה עם הרוסים", מצטט זונדרמאייר את וולפגנג קלמנט - שר האוצר והכלכלה בקבינט שרדר וראש ממשלת נורדריין-וסטפליה לשעבר, שעובד עבור חברות האנרגיה הגדולות במדינה.

החוזה עם גזפרום הציל את שאלקה מפשיטת רגל. אבל התמורה לא הגיעה רק בצורת כסף שקיבלו הגרמנים: המומחים לפיתוח נוער, מומחיות של שאלקה, נשלחו לרוסיה לעזור בבניית תשתיות ותכניות אימונים.

מה עוד משיגה גזפרום מהסיפור עם הכדורגל הגרמני? "שאלקה אמורה לשמש כפלטפורמה מרכזית לקמפיין תדמיתי שמטרתו להציג את גזפרום ורוסיה באור חדש ומתקדם למערב", כתב מנואל פיית בבלוג פוטבולגראד. הוא מציין גם שזה קורה במקביל לנקודת מפנה במעבר של רוסיה מכלכלה מבוססת על סקטור פיננסי להתבססות מוחלטת על משאבים תחת פוטין. מטרת הקמפיין היא להדחיק את הקונטקסט של ההשתלטות על הקונצרן ועל רוסיה.

בכל מקרה, שבועות ספורים אחרי ההסכם ב-2006, הודיע מנכ"ל גזפרום אלכסיי מילר על עסקאות ענק בגרמניה. בפגישה שנערכה בין פוטין, מילר וראש ועד השליטה בשאלקה, קלמנס טוניס, בעליה העשיר של חברה לייצור בשר, עלה רעיון חדש. ושנתיים מאוחר יותר הודיעה חברת "בשר טוניס" על הקמת מפעל חדש וענקי במחוז על גבול אוקראינה שיעסיק אלפיים איש וישחט שני מיליון חזירים בשנה. בכך עוקפת רוסיה את הצורך ביבוא בשר מפולין, שגרם לקונפליקטים. טוניס הפך לבן בית בקרמלין ולידידו של פוטין. חודשים ספורים מאחור יותר הודיעה הליגה הגרמנית בשמחה על מכירת זכויות השידור לרוסיה, לערוצים בשליטת גזפרום. שאלקה היתה המתווכת. כך ממשיך הכדור להסתובב - מהפוליטיקה לכדורגל, לתעשייה וחזרה לפוליטיקה - וחוזר חלילה.

***

"גזפרום לא משקיעה בכדורגל רק עבור תדמיתה", מוסיף פיית בבלוג. "רוסיה משתמשת בהשקעות כדי להשפיע ישירות על תהליכי קבלת החלטות. בעיקרון אפשר לטעון שרוסיה טומנת זרעי שליטה דרך גזפרום במסווה של פרויקטים ספורטיביים ברוסיה ומחוצה לה".

כך למשל ההסכם שנחתם ב-2012, לאספקת אנרגיה לצ'לסי. "גזפרום אנרג'י הבריטית מספקת חשמל וגז ליותר מ-15 אלף בתי עסק בבריטניה ובאירופה, בגרמניה יש לנו גם יותר ממאה אלף לקוחות פרטיים", טוען אתר החברה. "הגרדיאן" טוען שהיתרון העיקרי למועדון מהעסקה הוא בכלל עקיפת הפייננשל פייר-פליי, כי כספים מגיעים עכשיו מספונסר ולא ישירות מהבעלים. זהו אגב יתרון נוסף של עבודה עם מועדוני כדורגל: הזרמת כספים ללא ביקורת אמיתית.

ג'ונתן הווארד עלה באתר "ביזנס אוף סוקר" על משהו נוסף: "זו לא מקריות. כל עסקה מייצגת צעד אסטרטגי משמעותי לצמיחת החברה המתלווה לצעדים עסקיים מרכזיים באותו איזור גאוגרפי. העסקה עם סט. פטרסבורג הקדימה את המונופוליזציה לייצוא ברוסיה ויצרה רצון טוב כמו גם חשיפה לחברה עם שאיפות התפשטות מדהימות. הצעד הבא היה הכניסה לגרמניה עם שאלקה, במקביל לעסקאות בשוק הגרמני הקריטי לרוסים כלקוח הגדול ביותר בפער גדול וכניסה כשותף ב'נורדסטרים'".

ב-2008 נכנסה גזפרום לסרביה ורכשה 51% מחברת הנפט הממשלתית במחיר מציאה, תוך כוונה לפתח בטווח הארוך את ה'סאות'סטרים', הצינור המזרים גז לדרום אירופה. השותפות עם הכוכב האדום ב-2010 נראית פתאום הגיונית וברורה. גם הצעד בבריטניה עם צ'לסי הגיע במקביל למאמץ שיווקי של זרוע של גזפרום בבריטניה שהוביל לרכישה של 14 אלף לקוחות עסקיים, נתח שוק משמעותי שכולל רשתות מסעדות, בנקים וחברות לייצור תרופות. העסקאות עם אופ"א ופיפ"א מקבלות אור חדש לאור שליטה על 30% מהגז באירופה וכחצי מזה בגרמניה. איזה קונפליקטים שלא יהיו מעורבים עם גזפרום, ומה שלא תהיה משמעותם לשוק האנרגיה העתידי באירופה - לפחות יש להכיר בהפעלה ובקואורדינציה הסינרגטית של שיווק ואסטרטגיה עסקית של גזפרום.

עוד כתבות

ימים לפני תחילת המחאות: "ההסכם הסודי" בין איראן וישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: לפי דיווח של וושינגטון פוסט, ישראל העבירה מסרים דרך הרוסים לאיראן לאי-תקיפה הדדית, למה גרמניה עדיין סוחרת עם איראן, וסערת הקצין הבריטי שמנע מאוהדי מכבי ת"א להגיע למשחק לא נרגעת • כותרות העיתונים בעולם

סאייק IM5 / צילום: יח''צ

המחיר תחרותי, אבל האם זה יספיק? בדקנו את רכב הפרימיום של סאייק ועליבאבא

מכונית הפרימיום-סדאן החשמלית של סאייק ועליבאבא, סאייק IM5, מציגה עיצוב בעל נוכחות, תא נוסעים איכותי ומאובזר היטב, טווח מכובד וביצועים מרשימים ● הבונוס הוא התנהגות כביש עם תחושה אירופית ● המחיר תחרותי, אבל לא ברור אם זה יספיק כדי להעניק לה יתרון משמעותי בפלח הצפוף

ג'יימס בולדווין. קאנון אמריקאי / צילום: Reuters, ZUMA Press Wire

כל הכיעור וכל היופי שבעולם מתנקזים לרחוב אחד בהארלם

קריאה מחודשת ב"אם רחוב ביל היה יכול לדבר" של ג׳יימס בולדווין מציפה מחאה רלבנטית על גזע, מגדר ואלימות ממסדית

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מניות הבנייה והגז הובילו את העליות

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.2% ● מדד ת"א 125 חצה לראשונה את רף 4,000 הנקודות ● וול סטריט ננעלה אתמול בעליות, אותן הוביל סקטור השבבים, בעקבות דוחות חזקים של TSMC ● מחירי הנפט נפלו במעל 4%, בעקבות דיווחים על השהיית התוכנית האמריקאית לתקיפה באיראן ● וגם: האנליסט שמעריך - ה-S&P 500 עשוי לרדת ב-2% בטווח הזמן הקרוב

חוק מס רכוש המחודש / צילום: Shutterstock

התיקון סותר את תכליתו המוצהרת: כשלים מהותיים בחוק מס רכוש המחודש

אף שהכוונה העומדת בבסיס החקיקה ראויה, ניתוח מעמיק של נוסח החוק המוצע חושף כשלים מהותיים העלולים לייצר עיוותים, ולהכביד שלא לצורך על ציבור רחב של בעלי קרקעות

מפעל ענקית השבבים הטייוואנית TSMC / צילום: Shutterstock

יצרנית השבבים הגדולה בעולם עקפה את התחזיות. ומה היא צופה להמשך?

TSMC עקפה את תחזיות האנליסטים ברבעון הרביעי ומציגה המשך צמיחה מהירה, וזאת על רקע הביקוש לשבבים מתקדמים לשרתי בינה מלאכותית

אילוסטרציה: Shutterstock

המספרים הסופיים הגיעו: מה עשו החסכונות שלכם ב-2025?

כלל ומנורה מבטחים חולקות ביניהן את המקומות הראשון והשני במסלולים הכלליים והמנייתיים, עם תשואה שנתית של יותר מ-16% כל אחת בכללי וכמעט 28% במנייתי ● התשואה לחוסכים בשנת 2025 היא הטובה ביותר מאז שנת 2009 ● בתחתית נמצאים אלטשולר שחם וילין לפידות, כשבדצמבר אלטשולר שחם כמעט לא הניב תשואה לחוסכים

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה שלילית בוול סטריט; מיקרון ונובו נורדיסק עלו

המשקיעים המשיכו לעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות באיראן, כאשר לפי הדיווחים האחרונים, בכירים אמריקאיים מסרו שהנשיא טראמפ דחה את ההחלטה על תקיפה בשלב זה ● המסחר ננעל אתמול בעליות, לאחר יומיים רצופים של ירידות ● באירופה נרשמו ירידות ברקע המתיחות הגאופוליטית

מחאת תמיכה באיראנים, לונדון השבוע / צילום: Reuters, Seiya Tanase

המשטר האיראני ניתק 90 מיליון איש מהרשת. אז איך התוצאה שקיבל הייתה הפוכה לגמרי?

בניסיון לחנוק את המחאה, המשטר האיראני ניתק כ־90 מיליון איש מהרשת, אך התוצאה הפוכה מהצפוי ● בעזרת עשרות אלפי טרמינלים של סטארלינק שהוברחו למדינה, שימוש ב־VPN ושירותים מוצפנים, המפגינים מצליחים לעקוף את ההחשכה ולהציף את העולם בתיעודים מהשטח

''אין ודאות שנפילת המשטר תביא לאיראן טובה יותר''. כרזה עם תמונת חמינאי בטהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

ההערכה בישראל: טראמפ עדיין לא קיבל את ההחלטה על תקיפה באיראן

דיווח: ראש הממשלה ביקש לדחות את התקיפה באיראן - הסיבה: חוסר מוכנות ● בכירים אמריקאים: הנשיא דחה בשלב זה את ההחלטה על התקיפה באיראן, אך היא עדיין על השולחן ● הניו יורק טיימס: "בפנטגון נערכים להחזיר את הכוחות שפונו מבסיסים באזור" ● שר החוץ של טורקיה: אנקרה אינה מקבלת אפשרות של שימוש בכוח נגד איראן ● שר החוץ של איראן: "אין כוונה לתלות אנשים" ● עדכונים שוטפים

פרופ' דפנה קולר / צילום: Scott R. Kline for insitro

העצה של חלוצת ה־AI למי שרוצה לשרוד בשוק העבודה העתידי

לפני 15 שנה כמעט עשתה פרופ' דפנה קולר מהפכה בגישה ללימודים כשהקימה את קורסרה, ועכשיו היא פועלת במרץ לקידום המהפכה הבאה - שינוי עולם התרופות מהיסוד, בעזרת בינה מלאכותית ● השבוע רכשה אינסיטרו, החברה שהקימה, סטארט־אפ ישראלי כדי לסייע לה במשימה ● בראיון בלעדי לגלובס היא מסבירה למה היא נלהבת כל כך מ־AI ומגלה איזו יכולת הכי חשובה כדי לשרוד בעולם העבודה העתידי

הראל ויזל, בעלים ומנכ''ל פוקס / צילום: ההסתדרות

הסמנכ"ל החדש בחברת הבת של פוקס: הבן של ויזל

איתי ויזל ימונה לסמנכ"ל מכירות בחברת הבת איתי ברנדס ● בתחילת 2025 עוד עמד שכרו על כ-13 אלף שקל ובשנת 2028 הוא צפוי לעמוד על כ-28 אלף שקל

מאגר הגז לוויתן / צילום: אלבטרוס

סופית: השקעת הענק של שותפויות הגז בהרחבת פיתוח לוויתן ב-2.4 מיליארד דולר

שותפויות מאגר לוויתן, שברון, ניו-מד ורציו, החליטו סופית להשקיע בהגדלת ההפקה במאגר לקדוח שלוש בארות נוספות, במטרה להגיע ליכולת הפקה של עד 21 BCM בשנה במחצית השנייה של 2029 ● ההחלטה התקבלה לאחר הסכם יצוא הגז הענק למצרים בהיקף של כ-12% מעתודות הגז של ישראל ובהיקף כספי של 35 מיליארד דולר

ההצעה של אב־גד / צילום: יח''צ

הטרייד־אין של אב-גד חוסך עשרות אלפי שקלים ובעיקר כאב ראש

החברה מציעה לרוכשים למכור עבורם את הדירה הישנה בהפחתה של 6% מהמחיר שיקבע שמאי, ב־14 פרויקטים שהיא משווקת כיום בארץ • למשפרי דיור ההצעה יכולה לחסוך בעיות בתקופה קשה בשוק היד השנייה ● מאחורי המבצעים, מדור חדש

שנה מעולה בפנסיה ובגמל. מה צפוי בשנה החדשה? / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

הלקח מטבלת התשואות: אף אחד לא נשאר בצמרת לאורך זמן

חברות הביטוח כבשו את המקומות הראשונים בתשואות הגמל לשנת 2025, בזכות ביצועי השיא של הבורסה בת"א ● עם זאת, במבט ל–3 ו–5 שנים הן עדיין מאחורי בתי ההשקעות ● מדוע זה כך, האם זה ישתנה בקרוב, ומה מנהלי ההשקעות חושבים שכדאי לעשות כעת עם הכסף

מערכת פטריוט / צילום: יח''צ

ישראל כבר לא משתמשת בנשק הזה אבל ארה"ב קונה 2,000 מיירטים

צבא הודו חתם על חוזה בסך 35 מיליון דולר לאספקת מערכות שיגור רקטות המבוססות על פיתוחים של אלביט ● בתאילנד מביכים את בייג'ינג ומותחים ביקורת קשה על טנק המערכה הסיני ● ארה"ב סוגרת עסקה במיליארדים עבור תחזוקת מסוקי אפאצ'י ● וענקית הנשק לוקהיד מרטין מגדילה את קצת ייצור מיירטי הפטריוט ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

רזא פהלווי, בנו של השאה האחרון / צילום: ap, Thomas Padilla

יורש העצר רוצה לחזור לשלוט באיראן. אלה החסמים שעומדים בדרכו

46 שנים אחרי שאיבדה את השלטון, שושלת פהלווי מנסה לחזור להנהיג את איראן ● יורש העצר נפגש עם ויטקוף, מבטיח הכרה בישראל ומביע נכונות לוותר על הגרעין ● אבל המומחים מזהירים: הדרך שלו לתפוס את המושכות תהיה לא פשוטה

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג / צילום: באדיבות אנבידיה

המשקיע שבטוח: זו החברה שתעקוף את אנבידיה בשווי שוק

היזם והסוחר המפורסם טום סוסנוף טוען כי "אנבידיה היא השקעה משעממת שתאבד את התואר הנכסף לגוגל" ● אבל הוא די לבד - למעט מייקל ברי, יש קונסנזוס בקרב אנליסטים מובילים בוול סטריט שמניית החברה תספק אפסייד משמעותי ב־2026 ואף תעבור שווי שוק של 6 טריליון דולר ● בבלומברג מציינים את הסיכונים והמהמורות שבדרך ● וגם: אנבידיה היא החברה הכי זולה בין "שבע המופלאות", בנק אוף אמריקה: "זו הזדמנות"

העליות בבורסה דחפו לשיא בכספים המנוהלים של הישראלים / אילוסטרציה: Shutterstock

העליות בבורסה דחפו לשיא בכספים המנוהלים של הישראלים: 4 טריליון שקל

בכך הוכפלו כספי החוסכים בפנסיה ובגמל בתוך פחות מ-7 שנים ● החזרה הביתה: היקף החשיפה של המוסדיים לחו"ל ירד ל-22.6%, לאחר שכבר עמד על כמעט 27%

גם זה קרה פה / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות, איל יצהר

שמחון מציג: עוד תוכניות להרעפת מזומנים על הציבור

בכנסת אי אפשר לסיים משפט ● מה אומר המדד שאוהבים לסקר ● ומה עקום בתוכנית המשכנתאות החדשה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק