גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מנתקים את מכונת ההנשמה

סימנים של שבירת אמון בכוחם של נגידי הבנקים הכל יכולים

בורסה- מניות / צילום: שאטרסטוק
בורסה- מניות / צילום: שאטרסטוק

זו אחת התקופות מן המאתגרות ביותר עבור קובעי המדיניות הכלכליים, ובמיוחד עבור נגידת הבנק המרכזי האמריקאי. למה היא דווקא? כי היא הייתה חוד החנית של ניסוי שיקום המשבר שחווינו מאז 2008. למעשה, וזו תהיה עובדה מפתיעה לחלק מן הקוראים, יותר נכון לומר מן המשבר שהחל בשנת 2000, כפי שהגרפים שאראה בהמשך יראו.

ומדוע הזמנים כה קשים עבור אותם מחליטים? כי הגענו לסוג של פרשת דרכים לגבי הפתרונות שניתנו, בחינת התוצאות שהתקבלו עד כה, והמעשים שנעשים כדי לחזור לסוג של שגרה. שגרה שאמורה למתן במקצת חלק מתופעות הלוואי הלא רצויות שקרו.

תחילה, קצת היסטוריה עבור מי שלא היה עקב אחרי מהותו של אותו משבר מתפתח:

מתחילת שנות ה-80, כלכלת העולם צמחה בחוזקה, וחזרה לאיתנה אחרי תקופה של דיכאון אינפלציוני קשה. לא אכנס לסיבות אותה צמיחה גדולה, אך מספיק אם נאמר שחלק גדול ממנה מומן על ידי לקיחת אשראי, ולא על ידי חסכון והשקעה חוזרת של עושר אמיתי.תהליך שגדל ושיאו נראה בראשונה בבועת ההיי-טק, ופיצוצה, בשנת 2000.

למרות שמדיניות ההקלה בזמני משבר בוצעה בהצלחה במקרים שונים בעבר (1987, מלחמת המפרץ, המשבר האסיאתי, LTCM, משבר רוסיה, וכו'), 2000 היוותה נקודת מפנה באיכות, ובכמות של אותה תפיסה, כאשר עקב באג 2000, נפילת הנסדק, ולאחר מכן פיגועי התאומים, אלן גרינספאן החליט להוריד את הריבית ל-1%, ולהשאירה שם המון המון זמן. המהלך נראה כמצליח, וממנו התפתחה בועת נדל"ן, אשר הגיעה תורה לאיים על קיומנו הכלכלי ב-2007 ו-2008.

יש אמרה ידועה האומרת שאין הגיון בלהחליף סוס מנצח. וכך היה, כאשר במקרה הזה הסוס היה מושג ההקלה העוצמתית בריבית, ולאחר מכן ה"הרחבה הכמותית" אשר היוו את הפתרון המובן מאליו לבעיה החדשה שנוצרה.

על פי הנאמר אז, מהות הצעדים האלו הייתה להחזיר את כלכלת ארה"ב תחילה, וזו של העולם כולו לאחר מכן, למסלול של צמיחה נורמאלית. בפועל, קרה משהו מעניין, וקצת לא צפוי באותה אמריקה המהווה תמיד את המרכז הפיננסי הגלובלי, ומקור האשראה עבור קובעי המדינות הכלכליים, והבנקאים המרכזיים בפרט.

כנראה שהיה ידוע מראש שדי הרבה מן הכסף המוזרם ילך לספקולציה ולא לכלכלה האמיתית, אך התקווה הייתה שהביטחון שתופעת השיקום של אותם שווקים תנחיל על העסקים, בנוסף לאשראי הזול הנובע מן הריביות הנמוכה, יצליחו לאתחל סקטורים שלמים, וישפרו במקצת את כולה. זה לא קרה, למרות הדעה הרווחת שאכן ראינו שיפור משמעותי שם.

מספרים שונים נזרקים לגבי הכלכלה האמריקאית, אך יש כמה גרפים המגיעים מאתר הפדרל רזרב עצמו המראים את האמת הערומה. תחילה התעסוקה. אחוז האבטלה במשק האחרון דיבר על פחות מ-6%. ירידה לכאורה מרשימה, אך מי שמתעניין יודע שזו אילוזיה, ושרוב הירידה נובעת מן ירידה של אחוז השתתפות ולא מייצור מקומות עבודה חדשים.

לפניכם גרף יחס התעסוקה-אוכלוסיה המראה איפה אנו נמצאים באמת בפרמטר זה של המשק:

משה-שלום-תעסוקה-21-10

סקטור הבניה היה תמיד סמן מצוין לפעילות במשק צומח, ובמיוחד מכירת בתים חדשים בו. בתים חדשים מהווים את התוצאה הישירה של גידול בצריכה בנדל"ן, וקנה מידה ליכולת הצעירים לגייס סכומים גדולים לעתיד טוב יותר.

הנה הגרף עבור מכירת הבתים החדשים לאותה תקופה:

משה-שלום-בתים-21-10

קשה שלא להתרשם מן ההבדל הגדול שבין התעמולה החיובית כלפי מה שנעשה, ומה שהגרפים מראים שקורה בשטח האמיתית. רבים וטובים שאלו אותי לגבי פרמטר אחד שיכול להוות קנה מידה לפעילות מוצלחת של כלכלה, והתשובה שלי תמיד זהה: קצב תחלופת הכסף.

הצגתי בפורום זה את הגרף הזה בעבר, והנה גרסה מעודכנת שלו:

משה-שלום-תאוצת-הכסף-21-10

מן הגרף אנו למדים שני דברים שכבר רמזתי עליהם לעיל:

  • תחילת הבעיה הייתה ב-2000, ולא ב-2007, כפי שרוב הכלכלנים, והמדיה, נוטים לומר לנו.
  • למרות שינוי מזערי בשנת 2010, הפרמטר הזה ממשיך להתדרדר למרות כמויות הכסף האדירות שנשפכו מאז.

פשוט אין תחלופה של אותו כסף חדש. למה הדבר דומה? אם ניזכר בדימוי של בן ברננקי שהצהיר שאם יהיה צורך בכך הוא יזרוק כסף ממסוקים, נוכל לדמיין את בעל הגינה שהכסף נוחת לו על הדשא פשוט מאחסן אותו בבוידם במקום ללכת, ולצרוך איתו, וכך לגלגל את גלגלי הביקושים, והעבודה.

במרץ 2009 היו שלושה גורמים אשר גרמו לשוק המניות לעצור את הירידה, ולחזור מעלה בחוזקה:

  • שינוי בתקנה שאפשרה לתמחר נכסים על פי מודל, ולא על פי שווי השוק שלהם,
  • ההרחבה הכמותית הראשונה שמוערכת היום בכ-2 טריליון דולר,
  • ורמות מחיר מגוחכות שאליהן הגיעו המניות.

התקנה המדוברת עדיין קיימת, אבל היא כבר עשתה את שלה.

רמות המחיר כבר לא מגוחכות, ויש האומרים הוגנות אם לא יותר מכך.

ומה לגבי ההרחבות הכמותיות?

הנה גרף אחרון, המראה את בסיס הכסף, או במילים פשוטות יותר ראי של מאזן הפד היום:

משה-שלום-בסיס-כסף-21-10

אין צורך לומר הרבה על המסלול, ועל הזוית של העקומה. היא הסיבה העיקרית לצמצום בהרחבה האחרונה, כאשר 85 מיליארדי הדולר שהיו בתחילתה קטנו עכשיו לכדי 15 מיליארד בלבד, לכיוון ה-0 בקרוב מאוד.

כאשר שלושת הגורמים שנתנו את הדחיפה כבר לא משפיעים והתוצאות כה לא משכנעות, כעת נותר רק לשער עד כמה קשה עובדים בפד בימים אלו כדי למנוע את הבלתי נמנע:

סיום שלב ההנשמה המלאכותית, וניסיון לייצר סביבה הולמת לתהליך גמילה מן הנזילות העודפת. הגידול בתנודתיות האחרונה מעיד על התחלת חשש מצד הפעילים, ואולי על התחלת שבירת האמון המוחלט שהיה להם בנגידים הכול יכולים.

  1. משה שלום הינו ראש מחלקת המחקר ב FXCM ישראל (חברה למסחר במטבע חוץ, מדדים וסחורות).
  2. ניתן לפנות אליו, ולהצטרף לרשימת התפוצה שלו, דרך פניה ישירה לאימייל: Moshe.Shalom@gmail.com.
  3. מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה - על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.

עוד כתבות

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא התרסקה ב-15% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, הכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות, הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב, אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

ג'רום פאוול, יו''ר הפרדל ריזרב / צילום: ap, Andrew Harnik

כאב הראש של הפד רק גובר ובשווקים מיואשים

העלייה המחודשת של האינפלציה לא תאפשר לפד להוריד את הריבית ● היום יתפרסמו נתוני מדד ה-PCE החודשיים, אך אין מקום לתקווה רבה ● המטרה של הבנק המרכזי היא דואלית: לשמור על תעסוקה מקסימלית תוך הגעה ליציבות מחירים

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה מעורבת בוול סטריט; אנבידיה ירדה בכ-3%, טסלה זינקה ב-12%

הנאסד"ק עלה ב-0.2% ● אירופה ננעל בירידות קלות ● מדד הנג סנג עלה ב-2% ● בנק פיקטה: "שוק המניות בארה"ב תלוי ברווחי החברות הגדולות" ● יו"ר UBS: "הבנק אינו גדול מכדי ליפול" ● טסלה פספסה את התחזיות, אך המניה זינקה במסחר המאוחר; תאיץ השקת דגמים מוזלים • דריכות בשוק לקראת דוחות מטא לאחר הנעילה בוול סטריט • בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות"

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

מה אפשר ללמוד מגוגל? ארבע תובנות מדוחות ענקיות הטכנולוגיה

שלוש ענקיות טכנולוגיה פרסמו אמש את דוחותיהן לרבעון הראשון והציגו תוצאות מרשימות עם הכנסות ורווחים של עשרות מיליארדי דולרים כל אחת: מיקרוסופט, גוגל ואינטל ● התנודתיות הקיצונית במניות הענק הללו יכולה להזכיר למשקיעים מספר תובנות שחשוב לשים לב אליהן בשוק ההון

מתחם אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock

"רבעון שהוא תחתית עבורנו": למה אינטל אכזבה כל כך את המשקיעים

בשיחת המשקיעים כינה מנכ"ל החברה, פט גלסינגר, את הרבעון הראשון כ"רבעון שהוא התחתית עבורנו" ● אינטל לא יכולה לערוב לכך שהרבעון הבא ייראה טוב יותר - ההכנסות אף עלולות להיות נמוכות יותר מאלה של הרבעון הנוכחי ● גם בתחום הייצור נראה שהדרך של אינטל עוד ארוכה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

ההצעה החדשה: 20 חטופים תמורת חזרה לצפון

גורם בכיר בממשל ביידן: יש עסקה על השולחן, בקרוב נדע יותר ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' • צה"ל תקף הלילה מטרות חיזבאללה במרחב מרון א-ראס • דובר צה"ל: סרטון החטוף מהשבי - קריאה דחופה לפעולה • עדכונים שוטפים

רחפן Autel EVO 2 Enterprise / צילום: Reuters, Steve Marcus

אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות

אלפי רחפנים תוצרת DJI ואוטל הסיניות נרכשו כדי למלא את השורות בצבא, לאחר ערב רב של דגמים שהגיעו מתרומות ואנשי מילואים ● למרות האיסור בארה"ב ובעוד שצבאות מערביים חוששים מריגול סיני, בצה"ל מבהירים: "נעשו התאמות כדי לשמור על ביטחון המידע"

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם