ניו יורק / צילום: שאטרסטוק
מאות אנשים, רובם יהודים, ובכללם ראש עיריית ניו-יורק לשעבר, רודולף ג'וליאני, ומושל מדינת ניו-יורק לשעבר, ג'ורג' פטאקי (לא יהודים), הפגינו אמש (ב') ברחבת לינקולן סנטר, משכן האופרה המטרופוליטנית של ניו-יורק, במחאה על בכורת "מותו של קלינגהופר", אופרה שמנציחה את רציחתו של ליאון קלינגהופר, יהודי קשיש ומרותק לכיסא גלגלים, במהלך חטיפתה של אוניית הנופש האיטלקית "אקילה לאורו" בים התיכון על-ידי טרוריסטים של החזית לשחרור פלסטין ב-1985.
בחודשים שקדמו לבכורה, ניהלו גורמים יהודיים בארה"ב קמפיין אינטנסיבי במאמץ לשכנע את הנהלת האופרה לוותר על "מותו של קלינגהופר", במיוחד בתקופה רוויית האנטישמיות שלאחר מבצע "צוק איתן". במוקד הקמפיין עמדו טענות שהאופרה אינה אלא המנון לטרור הפלסטיני, מאמץ להקנות לגיטימציה "אמנותית" לפרופוגנדה שמספקת רציונליזציה לרצח יהודים ולאלימות הפלסטינית בכלל.
הקמפיין לא עזר, ואמש נערכה הופעת הבכורה, אם כי משטרת ניו-יורק התפרשה בכוח מוגבר סביב בניין האופרה וחסמה את הגישה ללינקולן סנטר למי שלא הציגו כרטיסים לבכורה. בכל זאת, כמה בעלי כרטיסים קראו קריאות גנאי בעיצומה של האופרה. אחד מהם צרח: "לעולם לא תהיה מחילה על קצח קלינגהופר". המהומה חוללה הפסקה קצרה, והמפגינים הוצאו מהאולם. המשטרה הודיעה, שיוגשו נגדם כתבי אישום בגין הפרת הסדר. בחוץ, קראו מאות מפגינים אחרים "בושה" לעבר בעלי הכרטיסים שעשו דרכם לאולם והניפו כרזות מחאה: "בטלו את האופרה הגזענית, שמהווה עלבון לאמנות", "טרור אינו אמנות", ו"האופרה המטרופוליטנית מהללת את הטרור". מפגין נגדי בודד נשא כרזה: "חפשו בגוגל, 'היהודים שולטים בכל דבר'".
"מותו של קלינגהופר", פרי עבודתם של הקומפוזיטור ג'ון אדאמס ומחברת הליברית, אליס גודמן, עלתה בראשונה בברוקלין אקדמי אוף מיוזיק ב-1991, ומאז הועלתה בבתי אופרה שונים בעולם, אך זו הפעם הראשונה שהיא מצאה אכסניה כמו ה'מט', בית האופרה היוקרתי בלינקולן סנטר. למרבה תסכולם של יהודים רבים, מבקרים רבים שיבחו את "מותו של קלינגהופר", ויש שהגדירו אותה כ"יצירת מופת".
מנהל ה'מט', פיטר גלב, כתב באחרונה: "האופרה 'מותו של קלינגהופר' משקפת את הכתיבה האופראית הגדולה ביותר שיצאה אי פעם מתחת לידיו של אדמאס, הקומפוזיטור האמריקאי המוביל של אופרות עכשוויות... למרות הטענות שהאופרה היא אנטישמית ומאדירה את הטרור (שתי הטענות אינן נכונות), אני מאמין שהליברית חף מכל פשע במאמציו להבין את המניעים של הפושעים שאחראים למות קלינגהופר... ולחפש את האנושיות של הטרוריסטים ושל קרבנותיהם".
"הקהל צריך להתמודד עם הדילמות המוסריות שנובעות מהפרשה הזו, כפי שהיא מוצגת באופרה", אמר גלב.
ג'וליאני, אחד ממובילי הקמפיין נגד "מותו של קלינגהופר", אמר בהפגנה אמש, כי האופרה מציגה "תמונה מעוות של ההיסטוריה... אם תקשיבו, יתברר לכם שהתוכן האמוציונלי של האופרה מעניק לטרוריסטים הילה רומנטית". הוא הדגיש, עם זאת, כי ל"מט" ולמנהליה יש זכות להעלות על הבמה מה שהם רוצים והתנגדות לכך היא "בלתי אמריקאית".
בתגובה על התבטאויות דומות של ג'וליאני נגד האופרה אמר ראש עיריית ניו-יורק, ביל דה בלאסיו במסיבת עיתונאים: "ג'וליאני כבר הראה בעבר, שהוא קורא תיגר על מוסדות אמנותיים כאשר הוא אינו מסכים עם התכנים שהם מעלים. אינני חושב שזו הדרך האמריקאית. הדרך האמריקאית דוגלת בכיבוד חופש הביטוי. פשוט מאוד".
שתי בנותיו של קלינגהופר, ליזה ואילזה, כתבו אתמול, במאמר אופ-אד בסוכנות הידיעות היהודית JTA, כי ליבן נשבר כאשר ראו את האופרה בפעם הראשונה ב-1991: "הבאריטון שמגלם את ליאון קלינגהופר יופיע על במת ה'מט' וישיר את 'האריה של הגוף הנופל', בעת שהוא 'מוטל' לים באופן 'אמנותי'. מקהלות שמתחרות זו בזו יעלו את הנראטיב היהודי ואת הנראטיב הפלסטיני של דיכוי וסבל, ויציגו באופן סלקטיבי את הבעיות הסבוכות של הסכסוך".
"ארבעת הטרוריסטים שאחראים לרציחת אבינו יקבלו צביון הומני ע"י זמרי אופרה ידועים ויתנו הסבר לפעולות הטרור והאלימות הברוטליות. הצופים יכולו לראות ולשמוע בחינה מוזיקלית של הטרור, השואה והטענות הפלסטיניות, והכל בתוך פחות משלוש שעות", כותבות האחיות.
סיסמת הפרסומת של ה"מט" ל"מותו של קלינגהופר": "בואו לראות את האופרה, ותחליטו לבד". הסיסמה הזו מזכירה את המוטו של פוקס ניוז: "אנחנו מדווחים, אתם תחליטו".