גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לטעון את התותח מחדש

ארסנל טובעת במזומנים; הרווחים מרקיעים; למה הררי הכסף האלו, ושחקני הרכש מברצלונה וריאל מדריד - לא מתורגמים למירוץ נורמלי על האליפות?

"אתה מרגיש כאילו אתה נלחם נגד מכונות ירייה בעזרת אבנים. אנשים לא רוצים לדעת את הפרטים האלו - הם רק דורשים ממך לזכות באליפויות". לרגל ציון עשור לזכייה האחרונה של ארסנל בכתר האנגלי, זכייה בלתי נשכחת יש לומר ("התותחנים" מודל 2003/04 סיימו את העונה ללא הפסד, במה שזיכה להם את הכינוי "The Invincibles" - הבלתי ניתנים להכנעה), התיישבה עיתונאית "הגרדיאן" אמי לורנס עם ארסן ונגר, המנג'ר של המועדון מ-1996. את הציטוט הנ"ל היא ניפקה מפיו לאחר ששאלה אותו כיצד הייתה באותם ימים התחושה להילחם נגד "הכסף החדש" שנחת בפרמיירליג, כלומר בעיקר אותם מאות מיליוני ליש"ט שהתחיל רומן אברמוביץ' להזרים לצעצוע החדש שלו, צ'לסי.

עובדתית, המזומנים של המיליארדר הרוסי (ובהמשך אלו של נסיכי הנפט הערבים של מנצ'סטר סיטי, ביחד עם הגאונות של אלכס פרגוסון) מנעו מאז מוונגר לשחזר את ההישגים. רק במאי האחרון, לאחר שהניפה את הגביע האנגלי בוומבלי, הצליחה ארסנל לשבור את בצורת התארים הארוכה שהחלה שנה אחת בלבד לאחר אותה עונת "Invincibles". רק שבניגוד מוחלט למטאפורת הדוד וגוליית של המאמן הצרפתי - בשנתיים האחרונות יש לוונגר ארטילריה לא רעה בכלל לעבוד איתה. על הנייר, ארסנל הנוכחית אמורה להיות מספיק חזקה, גם כלכלית, בשביל להסתכל בלבן של העיניים לאוליגרכים ולשייח'ים.

***

הנתון שמעיד על כך בצורה הטובה ביותר הוא דוח ההוצאות של הקבוצה על רכישת שחקנים, כפי שמשתקף מנתוניה של חברת transfermarkt. מאז שהחל עידן אברמוביץ' בפרמיירליג, ועד הפגרה האחרונה (שוק העברות של קיץ 2015), קנו צ'לסי וסיטי, "נטו" (לאחר קיזוז מכירות שחקנים) כדורגלנים בלמעלה מחצי מיליארד ליש"ט. כל אחת. ארסנל? היא נותרה הרחק מאחור עם 70 מיליון ליש"ט בלבד, כשגם מנצ'סטר יונייטד, ליברפול, ואפילו השכנה הלונדונית השנואה והצנועה טוטנהאם, מקדימות אותה. אבל אם מבודדים רק את שתי העונות האחרונות - 2013/14 ו-2014/15 - הרי שהתמונה נראית אחרת לגמרי: מלבד סיטי (114 מיליון ליש"ט) ויונייטד (שנלחצה מתום עידן פרגוסון, ונתנה לדייויד מויס ולואיס ואן חאל קרוב ל-200 מיליון ליש"ט לשחק איתם בשוק) - אף קבוצה באנגליה לא בזבזה על רכש יותר מ-86 מיליון הליש"ט של ארסנל.

שינוי הגישה של ארסנל בשנתיים האחרונות הביא ל"אמירייטס" שחקנים משני מועדוני העילית של הכדורגל האירופי - ריאל מדריד (מסוט אוזיל) וברצלונה (אלכסיס סאנצ'ז). רק שעל המגרש עצמו, מה לעשות, הרוחות החדשות שמנשבות בצפון לונדון לא באות לידי ביטוי. ארסנל, שתשחק הערב (ד') מול אנדרלכט בליגת האלופות ותקווה לנצח כדי לא לסבך את מצבה בבית שכולל גם את דורטמונד וגלטסראי, כבר רחוקה 11 נקודות מהמוליכה צ'לסי בתום שמונה מחזורי פרמיירליג בלבד. ונגר, בטוחים כיום מרבית אוהדי ארסנל, כבר איבד את היכולת להעמיד קבוצת "Invincibles" נוספת. הם מצביעים בין היתר על נתון סטטיסטי מדהים: כבר חלפו ארבע שנים מאז ניצחון החוץ האחרון של ונגר על קבוצה שסיימה בין ארבע הראשונות בפרמיירליג. בין אם המבקרים צודקים, ובין אם הצרפתי עוד יגרום לכולם להסיר את הכובע - אנחנו כאן כדי לענות על שאלה אחרת: מה בכלכלה של ארסנל "החזיר אותה למשחק"?

***

בלוג כלכלת הכדורגל המוערך SWISSRAMBLE מנסה לשפוך מעט אור על הנושא. כדי להבין את הסיפור לעומק, חובה קודם כל להדגיש: ארסנל היא כבר שנים ארוכות ארגון רווחי. זה לא שפתאום לפני שנתיים גילו שם מזומנים מוחבאים מתחת לבלטות. הפעם האחרונה בה סיימה עונה בהפסד הייתה ב-2001/02, כשב-10 העונות האחרונות הצטברו הרווחים שלה (לפני מס) ל-244 מיליון ליש"ט. מלבד באיירן מינכן הגרמנית - אין תקדים לנתונים בסדר הגודל הזה אצל אף קבוצת כדורגל אחרת בעולם. רק שבשנתיים האחרונות, הרווחים פתאום מתחילים להיות "שווים" הרבה יותר.

מה השתנה? ארסנל ממשיכה להעלות את מחירי הכרטיסים והמנויים (המחירים שלה הם היקרים בכדורגל העולמי); ממשיכה להופיע בקביעות בצ'מפיונס ליג ולחתוך את הקופונים של אופ"א, וגם נהנתה מהגידול בשווי זכויות השידור של הליגה האנגלית. וכך, סיימה הקבוצה שנמצאת בשליטת סטן קרונקי, טייקון ספורט אמריקאי שבידיו גם קבוצות NFL, NBA, MLS ו-NHL, את עונת 2013/14 עם הכנסה מטאורית מבחינתה, בסך 298.7 מיליון ליש"ט (עלייה של 27% לעומת עונת 2011/12).

כלכלת ארסנל, הכנסות ורווחים

ההכנסות שכל הזמן עולות מאפשרות לארסנל לסיים כל עונה ברווח, גם מבלי להיות תלויה במיזמי הנדל"ן שלה (על חורבות אצטדיונה הישן הייבורי ובסביבת המגרש החדש) שפעם היו שווים יותר: למשל, רווחים של 24 מיליון ליש"ט ב-2010/11 ו-2009/10. ובעיקר: ללא תלות במכירת שחקנים, שעד לפני שנתיים הייתה קריטית לספרי החשבונות. במקביל, קופת המזומנים של המועדון הולכת וצומחת. הרזרבות הסתכמו בקיץ האחרון ב-208 מיליון ליש"ט, סכום שאפילו המפלצת הכלכלית של מנצ'סטר יונייטד יכולה לקנא בו (הנתון הזהה של "השדים האדומים" הוא 94 מיליון ליש"ט).

נכון, המספר הזה מעט מרמה, כי הוא לא כולל חלק ממסע הרכש של הקיץ והתחייבויות רכש שחקנים משנים קודמות, והכנסות עתידיות שנלקחות בחשבון (למשל, סכום שאמור להגיע מספונסרית ההלבשה פומה). וכמובן, יש עדיין את עניין החובות שעומד על הפרק, שנוצרו בעיקר לצורך מימון בניית ה"אמירייטס", באמצעות הנפקת אג"חים: כיום עומדים החובות על סך של 240 מיליון ליש"ט, רובם תחת סטטוס של פירעון ארוך טווח. אבל גם מהנתון האחרון, הכביכול מדאיג - אפשר להוציא שבבי אופטימיות: ב-2008 החובות הכוללים עוד עמדו על 411 מיליון ליש"ט, ובהתחשב בדרך בה העסק מת קתק - מעריכים ב-SWISSRAMBLE כי הקבוצה תוכל בקרוב למחזר את החובות, ולשחרר כ-35 מיליון ליש"ט בעונה מהחזרי ריביות והחזרים למחזיקי האג"ח.

***

"הפער מצ'לסי גדול כרגע, אני מסכים לחלוטין. אבל שום דבר לא אבוד". גם 10 שנים אחרי ההתפכחות מחלום ה-"Invincibles", ארסן ונגר המשיך לאחרונה לשדר אמונה בריאיון לערוץ הטלוויזיה beIN.

האמת? ייתכן שדווקא על העידן החדש אליו נכנסה הקבוצה, עידן שבו בדומה ליריבתה מוכת החובות מנצ'סטר יונייטד, מסוגלת ארסנל להתנהל גם עם ספרי חשבונות חיוביים וגם עם רכש מאסיבי - צריך לפקח מנג'ר חדש. לא אחד כמו ונגר, בוגר בית הספר לכלכלה של אוניברסיטת שטרסבורג, ואחד שכנראה מצליח לעשות את המלחמות שלו בצורה הרבה יותר טובה כשיש לו אבנים בקנה. ארסנל זקוקה לגנרל שאוהב את התותחנים שלו רועמים.

עוד כתבות

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

לאחר התחדשות עירונית: בכמה נמכרה דירת 5 חדרים בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

תקיפה בלבנון (ארכיון)

צה"ל מאשר את הדיווחים: מספר רב של מחבלי חיזבאללה חוסלו

מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו אמש מפקדות של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב בעלבכ שבעומק לבנון - על פי דיווחים לבנוניים, בהפצצות נרשמו נפגעים רבים ● דובר צה"ל: "עוקבים אחרי ההתפתחויות וערים לשיח הציבורי על איראן" • המשחתת האמריקנית "מהן" מקבוצת התקיפה של פורד נכנסה לאזור • שר החוץ האיראני: "ארה"ב לא דרשה מאיתנו במשא ומתן אפס העשרה. ביומיים שלושה הקרובים נגבש הצעת טויטה להסכם גרעין" ● עדכונים שוטפים

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

כך הסתננו שלושה מרגלים איראנים לגוגל ומסרו מידע לטהרן

כתב אישום הוגש בסוף השבוע, נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה