גם אם זה נשמע לרובנו לא לעניין בעת מיתון והאטה במשק - כדאי לנו להעלות באופן משמעותי את שכר חברי-הכנסת, השרים וראש הממשלה. יש לכך מספר סיבות טובות ומוצדקות:
1. לתגמל. רובם עושים עבודה חשובה וקשה. יש להם אחריות מרובה. הם עושים את העבודה החשובה ביותר במדינת ישראל. הם המנהיגים, המחוקקים, והאחראים. לכן, מוסרי ונכון לתגמל את העושים במלאכה.
2. לעודד תחרות. אנחנו רוצים שהטובים ביותר ישאפו להיות מנהיגים. לעודד את המוכשרים ביותר, החכמים והטובים ביותר לשאוף לתפקידים החשובים ביותר. אנחנו רוצים את המצוינים ביותר בתפקידים החשובים האלה.
3. להעניק שלווה. אנחנו רוצים שמנהיגנו לא יוטרדו בטרדות היום-יום. שלא יצטרכו לעבוד בחלטורות ובעבודות נוספות. כדאי שמנהיגינו שיהיו פנויים לעבוד הרבה שעות ביום, ולהתרכז בדברים החשובים.
4. לאפשר לכולם. אנחנו רוצים שגם חסרי אמצעים יוכלו להרשות לעצמם להיבחר ולהנהיג. זאת לא צריכה להיות פריבילגיה של מי שכבר עשה לביתו או יעשה לביתו בעתיד.
5. להוריד את השחיתות. אנחנו רוצים להוריד את רמות השחיתות והשוחד העקיף והישיר. מנהיג שרוצה לעשן סיגר או לקחת את אשתו לטיול בפריז לא צריך טובות מחברים. גם מנהיג שזקוק לחליפה טובה ורוצה יותר גלידה לא צריך להפוך למושחת בשביל כך.
משיכת אנשי-מקצוע ומנהיגים משכמם ומעלה יכולה לחולל את המפץ הגדול בתיקון הכלכלה והחברה הישראלית. אחרי חברי-הכנסת נעלה את שכרם של ראשי הערים. חברי-כנסת ושרים איכותיים יותר יביאו להעלאת שכר המורות והגננות.
הם יבינו כי עתיד מדינת ישראל מתחיל בגני-הילדים. הם יוכלו להפוך את החינוך, המדע והתרבות למקצועות שואבים ומעצבים עבור החברה הישראלית.
אחרי המורות והגננות, נמשיך עם העובדות-הסוציאליות, השוטרים, ונגיע גם למתמחים בבתי-החולים.
חברי-כנסת ושרים, שיושפעו הרבה פחות משחיתות, מקשרים ומסיאוב עבר, יוכלו גם לרענן את הכלכלה והחברה. הם יגרמו לפחות ריכוזיות. פחות הון-שלטון. ומנגד ליותר יזמות, אחריות קהילתית והיי-טק. הם יוכלו גם לרענן את השירות הציבורי עצמו. תארו לעצמכם שירות ציבורי קטן יותר, יעיל יותר ומחייך יותר.
בהמשך להעלאת השכר, אולי אפשר גם להקטין את בית-המחוקקים ל-60 מושבים, ואת הממשלה להגביל לתשעה שרים? הרי ברור שהאיכות יותר חשובה מהכמות. יכול להיות, שכך נוכל לשלם פחות ולקבל הרבה יותר!
בקניה שבאפריקה שכר הפוליטיקאים הוא מהגבוהים בעולם. לאחר מכן סינגפור, אינדונזיה, דרום-אפריקה, ניו-זילנד וצרפת. גם בארצות-הברית, יפן וגרמניה משלמים לנבחרים משכורות נאות יחסית לכלכלת המדינה.
נוציא את קניה מחוץ למשוואה, הרי לא נרצה לחקות אותה; ועדיין שכר הנבחרים הישראלים אינו גבוה במיוחד יחסית לשאר המדינות המתקדמות בעולם. במציאות הישראלית היום, קריירה בתחומי הפשע, צבא, רפואה פרטית ועסקים יכולה להניב לעוסקים בה הכנסה גבוהה הרבה יותר מאשר לחברי-הכנסת ולראש הממשלה. המצב הזה מרחיק מצוינים מתפקידים חשובים כל-כך ואפילו מעודד שחיתות.
התוכנית המתוארת כאן לא תקרה בין-לילה. צעירים רבים כיום רואים בפוליטיקה חור שחור של שחיתות, חוסר יעילות וסיאוב. המילה פוליטיקאי כמעט שקולה לנוכל תחמן. ייקח אולי דור שלם עד שנוכל לשלוח את המצוינים לניהול המדינה.
מסקר שערך משרד המדע השנה עולה כי המקצועות היוקרתיים ביותר בישראל הם רופאים, מדענים, מהנדסים וקציני צבא. המקצועות שהגיעו לתחתית הרשימה הם אנשי דת, אנשי בידור וחברי-כנסת. בואו נביא את חברי-הכנסת לראש הרשימה.