גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

זהבה גלאון, כנס "מידות" / צילום: סיון פרג'

רגע לפני אישור תקציב המדינה לשנת 2015 בכנסת מבקשת מרצ לעורר דיון סביב תקציב אלטרנטיבי שגובש במפלגה. התוכנית הכלכלית של מרצ מבוססת על יצירת מקורות תקציביים הנשענים על צעדי מיסוי המופנים אל בעלי הכנסות גבוהות במיוחד, בעלי הון וחברות ענק וצמצום ההוצאה על ביטחון והתנחלויות, במטרה לייצר בסיס תקציבי רחב ללא פגיעה נוספת במעמד הביניים ובשכבות המוחלשות.

התוכנית, שנכתבה על ידי רעות מרציאנו ויערה מן, בסיוע עמית לוונטל ובליווי הצוות החברתי-כלכלי במרצ, מציעה בין היתר לבטל את התוספת לתקציב הביטחון; לקבוע מס דיפרנציאלי על רווחי הון; לשנות את שיעורי גביית מס הכנסה מיחידים על ידי הוספת שתי מדרגות מס נוספות עד 60%; למגר את תופעת "חברות הארנק", באמצעות הטלת מס של 50% על כל רווחיהן; לפתוח 800 מעונות יום; להנהיג יום לימודים ארוך ותחבורה ציבורית בשבת וכן להרחיב את סל הבריאות.

ההכנסות הנוספות לקופת המדינה במסגרת התכנית זהות להוצאות ועומדות על 28.5 מיליארד שקל. זאת, אומרים במרצ, בניגוד לתקציב לפיד "המבוסס על מערך הוצאות והכנסות שאינו ריאלי". במפלגה סבורים שעל אף הגדלת מסגרת הגירעון, העלייה בהוצאות בפועל לא תהיה מאוזנת ותחייב העלאת מיסים או העמקה נוספת של הגירעון במהלך השנה.

התוכנית מתמודדת באופן מקיף עם שלוש הקבוצות שבהן לטענת מרצ "לא מעיזים נתניהו ולפיד לגעת": מערכת הביטחון, שתקציבה גדל מדי שנה; בעלי ההון וחברות הענק, שממשיכות לזכות בפטורים נרחבים וביחס מועדף מצד מערכת המיסוי בישראל; וההתנחלויות שמקבלות, לדברי מרצ, תקצוב יתר, וזוכות לתעדוף כמעט בכל תחומי ההוצאה הממשלתית.

מרצ מציעה לכלול בתקציב נושאים שהושארו מחוץ לתקציב המדינה כגון: יישום מסקנות וועדת אלאלוף למלחמה בעוני, יישום חוק הדיור הציבורי, הרחבת מעונות היום שייסיעו למשפחות עובדות; הפעלת יום לימודים ארוך ותכניות חברתיות נוספות.

על פי התוכנית, במקום קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה תבוצע "הרחבה רוחבית" במסגרתה יוחזרו הסכומים שקוצצו ב-2014 לאחר מבצע "צוק איתן", הנאמדים בגובה של 1.9 מיליארד שקל. בתחום הבריאות מציעים מגבשי המסמך מספר צעדים ובהם הרחבת סל התרופות בשיעור של 2% (0.5 מיליארד שקל); כיסוי גירעונות קופות החולים תוך עדכון קבוע של המימון הממשלתי לפי הגידול באוכלוסיה והגידול בעלות אישפוז (1.6 מיליארד שקל); הלאמת שירותי הבריאות לתלמיד והרחבת המימון של טיפולי שיניים מונעים לילדים בשנתונים נוספים במטרה להקל על משפחות צעירות (240 מיליון שקל, כולל סבסוד טיפולים למבוגרים מעל גיל 65).

במטרה להתמודד עם בעיית העוני מציעה התוכנית יישום של המלצות וועדת אלאלוף (כ-6 מיליארד שקל); הנהגת דמי אבטלה לעובדים עצמאיים באמצעות קרן ייעודית (0.5 מיליארד שקל); הפעלת תכניות סיוע והגנה לנפגעות עבירות מין (כ-38 מיליון שקל); שירותי בריאות ורווחה לאוכלוסיית הזרים שאינם בני הרחקה באמצעות היטלים על המעסיקים בשיעור זהה להיטל בגין עובד ישראלי (ללא הוצאה). וכן חידוש והרחבת פרוייקט "שיקום שכונות" ובניית תכנית ארצית רב-שנתית ליישומו (כ-1 מיליארד שקל).

דיור ציבורי

בהתאם להמלצות ועדת טרכטנברג, ממליצים במרצ להעביר את הטיפול במעונות היום לפעוטות תחת סמכותו של משרד החינוך; לממן הקמה ופתיחה של כ-800 מעונות יום נוספים לכ-60 אלף פעוטות (כ-2.2 מיליארד שקל); להנהיג יום לימודים ארוך (כ-2 מיליארד שקל); ולבטל את הקיצוץ בתקציב (0.5 מיליארד שקל).

בסעיף הדיור כוללת התוכנית את יישום חוק הדיור הציבורי כולל העברת הכספים ממכירת דירות הדיור הציבורי שישמשו ליצירת מקורות נוספים לבניית דירות בדיור ציבורי והרחבת היצע הדירות; בניית דירות נוספות בדיור הציבורי (כ-6 מיליארד שקל); הרחבת הזכאות וסכומי הסיוע לזכאים לשכר דירה (1.3 מיליארד שקל); והקפדה על שילוב של דיור בר-השגה איכותי בפרויקטי בנייה חדשים.

התוכנית כוללת צעדים גם בתחום התחבורה: הפעלת תחבורה ציבורית בשבת; יישום הרפורמה בתעריפי התחבורה הציבורית, שיפור התשתיות והשירות במגזר הערבי; וביטול הקיצוץ בתקציב הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.

במטרה להקטין ולמנוע את נזקי הפליטה של אנרגיה מבוססת דלק ממליצה התוכנית לפעול לקידום אנרגיות מתחדשות לפי המלצות ועדת שני, לרבות ביטול הקפאת פרויקט הפחתת פליטת גזי החממה (כ-0.2 מיליארד שקל), הגדלת תקציב המדען הראשי במשרד האנרגיה (כ-0.25 מיליארד שקל) וקידום פרויקטים סולאריים (כ-100 מיליון שקל).

מנגד, בתום ההכנסות, מציעים מגבשי התוכנית לבטל את התוספת לתקציב הביטחון (כ-6 מיליארד ש"ח) ולחזור למתווה וועדת ברודט. באשר לתקציבים המופנים להתנחלויות מבקשים במרצ לבטל את תיקצוב היתר והפחתת המענקים ליישובים שמעבר לקו הירוק וביטול המנגנון המאפשר העברת הכספים במהלך השנה ל"חטיבה להתיישבות", הזרוע הביצועית לבנייה בהתנחלויות, מעבר לתקציב הרגיל (הכנסה או החסכון צפויים נאמדים ב-1.5 מיליארד שקל).

עוד מוצע לעצור את חוק מע"מ אפס (כ-2.5 מיליארד שקל על פי הערכות משרד האוצר); להשית מס שנתי, בשיעור 1% מערך הדירה, על דירות "רפאים" שעומדות ריקות מעל חצי שנה (הכנסה צפויה: כ- 800 מיליון שקל לפי כמות הדירות המוערכת).

מיגור חברות הארנק

בתחום המיסוי מבקשים במרצ לטפל בתופעת תכנוני המס האגרסיביים וב"הון השחור" של החברות הגדולות על ידי הקמת ועדה ברשות המסים שתפקידה לבחון את דרכי ההתמודדות עם תכנוני המס האגרסיביים של החברות הגדולות; יצירת תמריץ שלילי לתכנוני מס באמצעות התניית קבלת הטבות מס, התקשרות במכרז או קבלת רישיון מהמדינה, בהתנהלות ראויה של תשלום מסים; מיגור תופעת "חברות הארנק" באמצעות הטלת מס של 50% על כל רווחיהן, לרבות רווחים שחולקו כדיווידנד ורווחים שנותרו בקופת החברה (הכנסה צפויה: 3 מיליארד שקל).

בנוסף, להנהיג מס חברות דיפרנציאלי לפיו שיעור המס לחברות שהכנסותיהן החייבות קטנות מ 1.2 מיליון שקל בשנה יעמוד על 25%, כקבוע היום, ושיעור המס על הכנסות בסכומים גבוהים יותר יעלה על 30%. על סמך נתוני מנהל הכנסות המדינה, העלאת המס תחול על העשירון העליון של החברות בלבד (הכנסה צפויה: 3.5 מילארד שקל). עוד מוצע לקבוע מס דיפרנציאלי על רווחי הון בהתאם למדרגות מס הכנסה.

המס הדיפרנציאלי לא יחול על החסכונות ארוכי הטווח של הציבור המושקעים בקופות הגמל וקרנות הפנסיה; שינוי שיעורי גביית מס הכנסה מיחידים על ידי הוספת שתי מדרגות מס: שיעור המס השולי על הכנסה חודשית שבין 60 אלף שקל ל-100 שקל יעמוד על 55% ושיעור המס השולי על הכנסה חודשית גבוהה מ-100 אלף שקל יעמוד על 60% (הכנסה צפוייה:כ-2.25 מיליארד שקל).

בנוסף, להטיל מס בשיעור של 10% על ערך עיזבון נטו של יחידים תושבי ישראל העולה על 2 מיליון שקלים; חיוב יחידים בדיווח על מתנות שנתנו שסכומן בשנת המס עולה על 50 אלף שקל (הכנסה צפויה: 3.5 מיליארד שקל); קביעת תקרה של כחצי מיליארד שקלים לסך ההטבות השנתי שמקבלת חברה בודדת והקצאת חלק מן הסכומים שייחסכו לטובת מתן אשראי לעסקים קטנים; הגברת השקיפות בנוגע לגובה ההטבות הניתנות ברמת החברה הבודדת (הכנסה צפויה: כ-2 מיליארד שקל).

מקור תקציבי נוסף מוצאים במרצ באמצעות סגירה מיידית של מתקן "חולות" בהתאם לפסיקת בג"צ והעברת הסכומים שהוקצו ליישום והרחבה של פרוייקטי רווחה בשכונות המוחלשות בערים הגדולות (הכנסה צפוייה: כחצי מיליארד שקל).

יו"ר מרצ, זהבה גלאון, מסבירה כי "התכנית של מרצ מהווה אלטרנטיבה לתוכנית הממשלתית, שתאפשר לעמוד ביעדי הגירעון מבלי לפגוע במעמד הביניים ובשכבות המוחלשות. מרצ מציעה להתייצב באומץ מול הממסדים שמולם נתניהו ולפיד חוששים להתעמת: מערכת הביטחון, בעלי ההון וחברות הענק, וההתנחלויות. זו תכנית המשקפת סולידאריות חברתית ושינוי סדרי העדיפויות המעוותים שיצרו לפיד ונתניהו במדיניותם הברורה של העדפת אינטרסים חברתיים וכלכליים צרים של מקורבים ובעלי הון, על חשבון כלל החברה בישראל, בזמן שהנטל על משקי הבית הולך וגדל ומאות אלפי משפחות קורסות תחת נטל של הלוואות מצטברות רק כדי לגמור את החודש".

לדברי גלאון, "התקציב של נתניהו ולפיד הוא מצג שווא אשר ישאיר את הממשלה הבאה בגירעון. זהו תקציב שמבוסס על מערך הוצאות והכנסות שאינו ריאלי, עם מספרים שאינם מסתדרים. אין ספק שלמרות הגדלת מסגרת הגירעון, העלייה בהוצאות בפועל לא תהיה מאוזנת ולכן תחייב העמקה נוספת של הגירעון במהלך השנה או העלאת מיסים על מנת לממן את הוצאות הביטחון המופרזות. התכנית שמרצ מציעה היא תוכנית מאוזנת וראויה ואני קוראת לממשלה לאמץ אותה".

יו"ר סיעת מרצ, אילן גילאון, הוסיף כי "מרצ כופרת בתקציב הנוכחי, הקודם והקודם של הקודם, ומציעים אמנה אחרת לציבור בישראל. התקציב הוא המאני טיים, הקובע את כל סדר העדיפויות. במסווה של פוליטיקה חדשה, לפיד ממחזר את התקציב הממוחזר של נתניהו בעשור וחצי האחרונים. זהו אותו תקציב שדירדר אותנו למקום הראשון בשיעורי העוני ולסוף הרשימה במתן שירותים לציבור". גילאון אמר עוד כי "לא המילקי הוא הבעיה על ממשלת ישראל להעניק לציבור די סיבות לחיות כאן. בתקציב המוצע החזרנו למדינה את אחריותה לאזרחיה, ופירקנו סוף סוף את הפרות הקדושות - בולעני הביטחון, ההתנחלויות והמתנות לחברות הגדולות - שקבלן הביצוע של נתניהו חשש לגעת בהן".