דלק / צלם: פוטוס טו גו
מ' הוא הבעלים של רכב שטח מפואר המבוטח באחת מחברות הביטוח הגדולות. באחד הימים נהג ברכב בנו שנסע לטיול בנחל דישון במסלול שמשלב מעבר במים. באחד מהמעברים נעצר הרכב, ומנועו נדם לאחר שמים חדרו לתוכו, ונגרם לו נזק בשיעור שגרם להשבתתו.
מ' פנה לחברת הביטוח, אולם זו סירבה לפצות אותו, בטענה כי חדירת המים גרמה לנזקי הצפה וקורוזיה שאינם מכוסים בפוליסת הביטוח. עוד הוסיפה והדגישה חברת הביטוח כי מדובר בנזק תוצאתי שאף הוא אינו מכוסה בפוליסה.
האם חברת הביטוח צדקה כשטענה כי חדירת המים למנוע מהווה נזק תוצאתי? איזו הבחנה עושה בית המשפט בין נזק תוצאתי לנזק תאונתי (שנכלל בכיסוי בפוליסה)?
נזק תאונתי מוגדר בדרך-כלל על-ידי חברות הביטוח כאירוע פיזי, בלתי צפוי ופתאומי, והוא מתקשר לנזק הישיר שנגרם כתוצאה מהתאונה. נזק תוצאתי, לעומת זאת, הוא כזה שנגזר מהנזק הישיר, ואשר בגינו עלולים להיגרם נזקים עקיפים ותוצאתיים שאינם מכוסים בדרך-כלל בפוליסת הביטוח.
בית המשפט שדן בנושא קבע במקרה הנ"ל כי אין מחלוקת שמנוע הרכב נדם מיד עם חדירת המים שגרמו לנזק לרכב, וכי אירוע כזה דומה מבחינת תוצאותיו למכה מפגיעת אבן או התנגשות ברכב אחר. לפיכך, חייב את חברת הביטוח לשלם את תגמולי הביטוח.
במקרה אחר, חברת הבנייה נ' החלה בבניית שני מבנים. לאחר יציקת גג הקומה השנייה בבניין הראשון התברר כי הבנייה מתבצעת בסטייה של כ-6 מטרים מהמקום המיועד, וזאת בשל טעות במדידה. לא הייתה ברירה אלא להרוס את השלד ולבנות מחדש את המבנה כולו, הפעם במקום הנכון.
את פרויקט הבנייה ביטחה חברת ביטוח בפוליסת ביטוח מסוג "כל הסיכונים". חברת הבנייה טענה כי המקרה נחשב ל"תאונה", שכן גם הנזק התהווה באופן הדרגתי, ולכן עשוי להיחשב לנזק תאונתי ולא תוצאתי.
כדי לזכות את נ' בתגמולי ביטוח, בית המשפט העליון קבע כי על החברה להוכיח כי התקיימו 3 תנאים: רכיב של תאונתיות; רכיב של היעדר צפיות (כלומר, שהאירוע לא היה צפוי מראש); ונזק פיזי.
באשר לרכיב התאונתיות, בית המשפט העליון ציין כי הגדרת המונח "תאונה" אינה אחידה, ויש לבחון כל מקרה לפי נסיבותיו. במקרה המפורט לעיל נקבע כי אין צורך להוכיח את יסוד ה"פתאומיות" שנכלל בהגדרת המונח "תאונה" בפוליסת הביטוח, מאחר שנזקים לרכוש שנגרמים במהלך ביצוע עבודות קבלניות יכולים לקרות גם בדרך שאינה פתאומית, חדה ומיידית. כלומר, גם נזק שנגרם בצורה איטית והדרגתית עונה להגדרת המונח "תאונה".
באשר לרכיב היעדר צפיות, בית המשפט קבע כי הקמת המבנה במקום שגוי הינו "נזק תאונתי בלתי צפוי".
למרות זאת, תביעתה של החברה נדחתה, ונקבע כי לא מדובר ב"נזק תאונתי", זאת לאחר שלא עמדה בהוכחת רכיב ה"פיזיות", מאחר שהקמת המבנה במיקום שגוי אין בו משום נזק פיזי מבחינה תכנונית.
עם זאת, חשוב להדגיש כי בפסק הדין נקבעה הלכה חשובה שהגמישה את הגדרת המונח "תאונה", בכך ששללה את נחיצותו של רכיב הפתאומיות.
אין הבדל בנזקים
ברכב של ב' מותקן מנוע דיזל, והוא מבוטח באחת מחברות הביטוח. באחד הימים נסעה אשתו ברכב ותדלקה אותו בבנזין בטעות במקום בסולר. בגין האירוע נגרמו לרכב נזקים.
ב' תבע את חברת הביטוח, אולם זו דחתה את דרישתו לפיצוי, בטענה כי האירוע אינו נופל תחת הגדרת "מקרה ביטוח" המפורט בפוליסה. לטענת חברת הביטוח, תדלוק הרכב בבנזין במקום בסולר אינו נחשב לתאונה.
עוד טענה החברה כי הפרשנות למונח "תאונה מכל סוג שהוא" המופיע בפוליסה כוללת רק את הסיכונים בגין התנגשות מקרית או התהפכות, ולא תדלוק שגוי.
ב' מצדו טען כי יש להכיר בתדלוק השגוי, על תוצאותיו ונזקיו, כמקרה ביטוח המכוסה על-ידי הפוליסה התקנית שרכש בחברת הביטוח שלו.
כמו כן טען ב' כי אם קיים ספק בפירוש הפוליסה, הרי שספק זה יפעל לטובת המבוטח באופן שממלא אחר ציפיותיו.
בית המשפט קבע כי 4 תנאים חייבים להתקיים על מנת שהאירוע ייחשב לתאונה: בלתי מתוכנן, בלתי צפוי, ישיר ופתאומי. אשתו של ב' לא תכננה לתדלק בסוג דלק שגוי ולא צפתה זאת. לאחר נסיעה קצרה נעצר הרכב בשל תקלה במנוע, כך שהסיכון עצמו התממש בפתאומיות.
בית המשפט ציין כי אין הבדל בין נזק שנגרם בשל נהיגה לא נכונה שמובילה לתאונה - לבין נזק שנגרם בשל תדלוק שגוי ונהיגה לאחר מכן. אלה הן פעולות הנכללות בסיכונים המכוסים בפוליסה התקנית. לכן בית המשפט חייב את חברת הביטוח לפצות את ב' בתגמולי ביטוח.
■ הכותב הוא מומחה בביטוח ונזיקין, הבעלים של משרד עורכי דין ג'ון גבע ומשמש, בין היתר, כיועץ המשפטי לחברי לשכת סוכני הביטוח.