אחד משירותי דת החשובים ביותר לכל ישוב הינו מקווה טהרה לנשים שומרות מצוות אשר במהלך חייהם ולצרכי טהרת המשפחה חייבות להיות בסמיכות של מקווה טהרה. העניין חיוני לא רק לנשים דתיות, אלא גם לגברים שומרי ממצוות שגם הם נוהגים לפקוד מקווה טהרה לצרכי אמונה וטהרה. ענין הקמת מקווה כרוך מצד אחד בהכנת תקציב ומצד שני הכנת תכניות בניין עיר שמאפשרות באותו מקום בניית מקווה טהרה.
בהיות והענין קשור גם לענייני דת, למשרד הדתות יש את הזכויות והסמכויות להקדיש תקציבים ולסייע לרשויות מקומיות בהקמת מבנים של מקווה טהרה.
הרשות המקומית היא הסוברנית להחליט אם היא מעוניינת בהקמת מקווה טהרה, וזאת לפי שיקולים של אינטרסים ציבוריים וחיוניות השירות לתושבי אותה רשות.
לאחרונה בית משפט העליון הכריע בסוגיה מעניינת של בניית והקמת מקווה טהרה בכפר ורדים כשהמועצה המקומית פעם אחת החליטה להקים מקווה טהרה אך פעם נוספת ביטלה החלטתה הקודמת, ובעקבות כך, המערערים פנו לערכאות שיפוטיות לכפות על המועצה להקים מקווה טהרה.
העניין עבר גלגולים רבים. בשנת 2007, הרשות הארצית לשירותי דת במשרד ראש הממשלה, אישרה תקציב לא שגרתי לבנית מקווה טהרה בישוב כפר ורדים. המועצה המקומית נדרשה לאשר את ההצעה והמועצה הסכימה עם הקמת המקווה וכתנאי, שלא תחול עליה כל הוצאה בגין הקמה או תחזוקה של המקווה. לאחר דין ודברים סוכם שאכן המועצה לא תישא בהוצאות כלשהן, ונפתח מכרז לקבלנים שניגשו למרכז לבנית המקווה. בין לבין ראש המועצה התחלף והחלט במועצה להקצות את הקרקע של המקווה להקמת בית הספר.
דא עקא, גם החלטה זו לא יצאה לפועל באשר החליטו לשנות את מקום בית הספר. ראש המועצה סרב לאשרר את ההחלטה הקודמת של המועצה, ובמקום זאת העדיף לעשות סוג של דיון פומבי לגבי צרכי הישוב מול כל התושבים ובסוף הדיון לטענת המועצה התברר כי הצורך בהקמת מקווה טהרה הינו בעדיפות אחרונה מצד כלל התושבים. לכן נקבע בהחלטה כי אין דחיפות כי בקרוב יוקם מקווה טהרה בישוב.
העתירה של המערערים לבית משפט המחוזי בחיפה נדחתה באשר בית המשפט קבע כי החלטת ודרך קבלת החלטות הינן הגיוניות וסבירות מבחינת משפט מינהלי, ואין ממש בטענות כנגד המועצה.
המערערים הגישו ערעור זה לבית משפט העליון אשר קיבל את ערעורם וביטל את החלטת בית המשפט המחוזי וחייב את המועצה בבנית המקווה תוך שנה וחצי.
השופט פוגלמן אשר נתן את פסק הדין ויתר השופטים (חיות,הנדל) הסכימו עמו, מתח ביקורת על דרך התנהלות ושיקולי המועצה כפר ורדים.
השופט פוגלמן קבע כי השיקולים שהמועצה לקחה בחשבון הגיוניים, אך המועצה לא קיבלה החלטה המאזנת באופן סביר בין השיקולים השונים. החלטת המועצה לא לפעול למען הקמת מקווה טהרה אינה עומדת במתחם סבירות. שיקולים תקציביים נבחנים בין היתר אל מול חשיבות הזכויות והאינטרסים העומדים מנגד. בעניין דנן לפי קביעת השופט פוגלמן הפגיעה בתושבות היישוב שהינן שומרות מצוות היא פגישה בעוצמה בלתי מבוטלת בעוד "שהמחיר" הגלום בהקמת המקווה הוא מינורי. יודגש כי תושבות דתיות של הישוב לצרכי מקווה נאלצות לנסוע מרחק של כמה דקות נסיעה לישוב סמוך, דבר שבשבתות וחגים יכול להפוך למעמסה קשה.
חרף רוחב יריעה של שיקול דעת והיקף המצומצם של ביקורת שיפוטית על החלטות רשות מקומית, החלטות של המועצה צריכות להיות מאוזנות.
גם אם הרשות לוקחת בחשבון שיקולים עניינים, עדיין אם המשקל הפנימי שניתן לכל שיקול ושיקול אינו סביר ניתן לבטל את ההחלטה.
עצם העובדה שהמועצה הקימה ועדה מקצועית שבחנה וקבעה את הצורך בהקמת מקווה טהרה, המועצה לא יכולה לבטל החלטה זו אם לא מצאו בהחלטה הועדה המייעצת פגם כלשהו, ונראה כי בדיונים שהתקיימו במועצה ענין של הקמת מקווה טהרה, לא קיבלה התייחסות רצינית ועל כך דין ההחלטה להתבטל.
עע"מ 662/11 יהודית סלע ואח' נ' מועצה כפר ורדים ואח'.
הכותב הינו עו"ד, מומחה לדיני מקרקעין ותכנון ובניה ממשרד זיסמן אהרוני גייר.