"הוליווד היא דינוזאור, היא נשארת מאחור", אומר כריסטופר ווגלר, מגדולי יועצי ומפתחי התסריטים בהוליווד, בראיון בלעדי ל"גלובס". ווגלר עבד במהלך הקריירה הארוכה שלו באולפני וורנר, פארמונט, פוקס ודיסני, לפני שעבר לעבוד כמפתח וכיועץ עצמאי עבור לקוחות כמו וויל סמית' (פיתח עבורו את "הנקוק" ואת "אני, אגדה"), השחקנית הלן האנט והתסריטאי והבמאי זוכה האוסקר דארן ארונו פסקי (ווגלר סייע לפיתוח "ברבור שחור" ו"נוח" והוא מעורב כמעט בכל סרטיו).
וולגר, שבנוסף לכל אלה, גם עובד עבור דיסני כיועץ חיצוני, מבקר בימים אלו בארץ כאורח של איגוד המפיקים. השבוע הספיק להעביר סדנה בת יומיים בסינמטק תל-אביב, ומחר (ו') יעביר סדנה ליוצרים בסינמטק ירושלים, שמתמקדת בדרך ליצירת להיט הוליוודי. הסדנה מתבססת על רב המכר שלו, "יומני הכותב", תחת השם: "מהות הסיפור הקולנועי", ושם יקנה למשתתפים דרכים להעמקת המעורבות הרגשית של הצופה בסרט. כל זאת דרך שמונה אבות טיפוס של דמויות, ו-12 שלבים רציפים אותם ווגלר מכנה כ"מסע הגיבור".
ווגלר: "יש 12 צעדים במסעו של הגיבור הקולנועי, אך למעשה המסע מתחיל עוד לפני. הוא מתחיל אצלנו, הכותבים, באיסוף הרכיבים השונים שמתאספים לכדי סיפור. כל החוויות האישיות שצברנו: ידע היסטורי כללי, ההיסטוריה הפרטית שלנו, אירועים בחיינו, חלומות, סרטים".
- במה שונה הגישה שלך מגישותיהם של קולגות כמו רוברט מקי, שהעביר בישראל את הסדנא שלו "סיפור" או סיד פילד המנוח, ומיקל הייג', שאף הם היו בישראל בעבר?
"הקולגות שלי, הייג', טובי, לינדה סגר, ואני, גילינו שכולנו מדברים על אותו עיקרון: הפסיכולוגיה של ה'סטורי טלינג', של כתיבת הסיפור הקולנועי. מה ששונה בטכניקה שלי זה שאני מצאתי דרכים לתקשר עם קולנוענים מודרניים באמצעות הדרך הישנה שבה מספרים סיפור. במיוחד עכשיו, עם הצלחת סדרות הטלוויזיה, שהאיכותיות מביניהן מהוות אלטרנטיבה ממשית לקולנוע. אני מוצא שהרבה מהצורות הישנות של כתיבת תסריט קולנועי, יעילות מאוד לכתיבה לטלוויזיה".
- בישראל התרבות הקולנועית היא אמריקאית. אנחנו רוצים הוליווד. רוצים למכור ל-HBO ו-NBC.
"אני יודע שבשנים האחרונות אנחנו לוקחים את הסיפורים שלכם והופכים אותם לשלנו".
- לשם כך, עדיף להיות יוצר ישראלי? נראה כי היום לישראלים יש סיכוי טוב יותר להשתלב בתעשייה האמריקאית.
"כן. הוליווד מתעניינת בישראל כי היא מזהה בה מקור יצירתי. הצד הרע של הוליווד הוא שהאולפנים לא מוכשרים בליצור רעיונות טובים או גישות חדשות. הם טובים בלמכור. לכן אנחנו צריכים אתכם, הישראלים, שתכניסו חומרים טריים ומקוריים פנימה".
- לעתים נדמה שהאולפנים רוכשים במיטב כספם "תעודות ביטוח" בדמות כוכבים ואפקטים. לפיתוח תסריט לא נשאר יותר מדי.
"הם מוציאים הרבה יותר על מכירת הסרט. תקציב השיווק הוא לפעמים גבוה פי שלושה מתקציב ההפקה בפועל. לכן, אם אין לך רעיון חדש או רענן למכור, אתה תיקח כוכבים".
- לתסריטאי המקורי יש בכלל שליטה על התוצר המוגמר?
"תראה, ליוויתי לאחרונה סרט אנימציה שהשם המקורי שלו היה 'יום המתים'. לבמאי, שגם כתב את התסריט, היה את החזון האמנותי שלו, את הסטייל הייחודי שלו. הוא התעקש על הסגנון והאולפן קיבל את זה, אבל הוא נאלץ לוותר על השם. הם פחדו מהשם, חשבו שזה שלילי, שזה מזכיר סרט ערפדים, והם שינו לו אותו. היוצר היה מתוסכל. הוא מקסיקני במקור, ו'יום המתים' הוא יום מיוחד במקסיקו. יום חג שבו המתים חוזרים לחיים. אבל בסטודיו לא רצו, כי הם מתנהלים מתוך פחד, ולא מתוך תשוקת היצירה".
- זה גם מה שאמר לא מכבר הבמאי דייוויד מאמט בראיון ל"גלובס". ממה נובע הפחד לדעתך?
"להוליווד יש סיבה טובה לפחד, כי העולם משתנה תחת רגליה. הוליווד לא יודעת איך להתמודד עם הדרך שבה צעירים בימינו מבדרים את עצמם. הבידור הוא במחשב ובסמארטפון, ולכן מופקים סרטים ענקיים בלי הרבה דיאלוגים, מה שלא משאיר מקום, או תקציב, לשאר הסרטים. תעשיית הסרטים של הוליווד היא כמו דינוזאור. היא זזה לאט. מאוד לאט. במידה מסוימת היא כבר נשארה מאחור".
- זה בא לידי ביטוי בתעריפי הכתיבה של התסריטאים?
"בהחלט. גם בכמות העבודה, וגם בשכר, שבשנים האחרונות קוצץ בחצי. פעם היו שני סוגי מחיר לפיתוח תסריט: מחיר סטודיו, ומחיר עצמאי - אתה אמור לפתח את הסרט בעצמך, ואז, אם הסרט מתקבל, אתה מקבל תמורה בעד הפיתוח. היום הכול עצמאי".
- אז מה צריך בשביל להצליח כתסריטאי בהוליווד היום?
"הייתי אומר שבשביל להיות תסריטאי בהוליווד, זה עוזר להיות קצת משוגע. מעצם המחשבה שאתה יכול לעשות את זה, ומהאומץ שנדרש ממך על מנת לנסות, חרף העובדה שאתה עומד לקבל הרבה מאוד סירובים.
"אתה צריך עצבים חזקים, צריך להיות אדם עם פה גדול. כיום, יותר מבעבר, המשימה היא קשה. אתה צריך להגיע למצב שהצופים יקשיבו לך, ורק לך, למשך שעתיים. "העולם לא בנוי לכך יותר. העולם כיום מאוד רכושני לזמן שלו. יש הרבה הסחות דעת. לכן זה מאוד קשה. זה דבר גדול לבקש, שישימו לב אליך לשעתיים. צריך שיהיה לך הרבה ביטחון ואמונה בעצמך".
