איזה מזל שגיליתי את האלבום הנפלא הזה! מסתבר שמייק הדריס, אמריקאי בן 32 הפועל תחת הכינוי "פרפיום ג'ינייס", הוציא כבר שני אלבומים מוערכים לפניו. האחרון אפילו חולל שערורייה צהובונת כשקליפ מתוכו, שבו הדריס נראה חבוק עם כוכב פורנו נודע, הוסר מיו-טיוב בשל טענה לתכנים קשים מדי לצפייה. ואם כל זה חמק מתחת לרדאר שלי, הרי שלא עוד. הכישרון של הדריס כה בוהק, ברור, נדיר ומזהיר, והוא מתבהר ככזה עוד יותר על הרקע החיוור של אלבומים אחרים שיוצאים סביבו.
לכאורה הדריס הוא חוליה נוספת בשרשרת של אמנים, המוכר מתוכם שכבר הפך לכמעט שם מותג גנרי הוא כמובן ג'יימס בלייק הבריטי, שמנסחים אינטימיות אלקטרונית שמחברת בין מסורת היוצרים-מבצעים בפופ שכותבים ומנגנים בכלים אקוסטיים, לבין היצירתיות והציוד של אנשי החזיתות הדיגיטליות. אלא שהדריס חמוש בנשק אחר ונדיר יותר: המנעד שלו בכתיבה פשוט עצום. מילא המילים היפות, הרגישות והמרגשות שלו. אלה יכולותיו כמלחין ששבות ומפעימות בכל האזנה. רוב האלקטרונאים המזמרים והאינטימיים מבכרים להיצמד לאסתטיקה של אלבומי חדר שינה, מה שנשמע כפרי אמנותם של איש או אישה שיצרו בלילות עם הלפ-טופ במקסימום תחושה ומינימום אמצעים הפקתיים. אבל אצל הדריס קיים מתח עתיר-הוד בין יצירתיות עשירה במיוחד לבין איפוק.
עם חזון מסחרי יותר ודאי ששיריו היו יכולים לתפקד בקלות כהמנונים לקתדרלות ולאצטדיונים. ב-"fool", הוא נשמע כמו מפגש פסגה דמיוני בין סיימון וגרפונקל לקרטיס מייפילד בחדר השינה של ג'יימס בלייק. וזה אכן כביר. "הגוף שלי" משתמש בגיטרות ובאפקטורות מבריקות, משירי הגיטרות המקוריים של השנים האחרונות.
הדריס נעזר, בין היתר, בנגנים מ"פורטיסהד" ומה"אילז" שמסייעים לו שלא להפסיק לרתק ולרגש בו-זמנית: מ"אני אמא" שהוא קטע של מלמול תפילה פנטסטי, הכי קרוב וקטן, ועד לשיר הנושא שמצטיין בכלי נשיפה ובגיטרות ובהרמוניות קוליות עשירות, ובפסנתרים שמובילים את כל האלבום. והכול, ובכן, נוגע ונפלא. אם יש הסתייגות שמונעת מ"בהיר מדי" להיות מושלם, היא תלויה בנוכחות הקולית של הדריס.
אין טענות: הפלסט שבו הוא משתמש רוב הזמן אמין, פשוט, חם, עושה את העבודה. אבל לפעמים נדמה שהמנגינות הענקיות של הדריס והגודש של ההבעה והמתחים והכמיהות הנפשיים שהוא חולק, היו יכולים בפי מגיש שירים גדול יותר, להפוך באמת לקלאסיקות פופ-רוק עדכניות ונצחיות. אולי עקומת הצמיחה שלו תיקח אותו גם למחוזות כה מופלאים כזמר, ובכל אופן ברור שהוא כבר הרים תרומה משמעותית ביותר לפסקול חיינו. אמצו אותו לאוזניכם.
* ציון: 9