"חדשות 10, יומן מלחמה", יום א' 21:00, ערוץ 10
עד שצפיתי בסרט הזה, חשבתי שלא יהיה בו יותר מטפיחה עצמית על השכם, כזאת שאולי מגיעה לחברת החדשות של ערוץ 10 בזכות יכולתה לנפק תוצרים מעולים בשעה שאי-בהירות תמידית מרחפת מעל ראשה, אך עדיין מוטב שתישמר ל"ערב חברה", יחד עם יתר ביטויי ההוויה הפנימית.
ולא היא, או ליתר דיוק - לא רק היא: הסרט הזה לא מראה רק את מה שהתרחש מאחורי הקלעים של משדרי החדשות הבלתי פוסקים בעת ימי "צוק איתן", אלא גם מאיר, עבור הדיוטות כמוני, את פס הייצור שהופך התרחשות אמפירית בשטח לאייטם חדשותי בעל גוון כזה או אחר. סובייקטיביזציה של המציאות, לא חלילה מתוך ניסיון לסלפה, אלא מתוך קרבת כל מגיש ופרשן אל עצמו.
ה-DNA של חדשות 10 נחשף בסרט הזה, ואם צריך לצמצמו למשפט אחד, הרי שהוא מעין קולקטיב של אינדיבידואליסטים.
* ציון: 8
אשרי המאמין
"בריאן כוכב עליון", יום א' 22:00, ערוץ yes3
על רקע הופעת האיחוד של מה שנותר מחבורת מונטי פייטון, נעים להיזכר בסרט הזה, אולי הטוב - ובוודאי החשוב - בין סרטי החבורה.
"בריאן כוכב עליון" נתפס כפרודיה על הנצרות. הוא כמובן כזה, אבל אין צורך לקשור את המנדט שלו דווקא אל הצלב: יותר משהוא מצחיק (והוא מצחיק מאוד), הוא התרסה נגד כל אמונה בישות אלוהית, קדושים וצדיקים.
אולי משום כך הוא נאסר להקרנה בארצות קתוליות לפני יותר מ-40 שנה. למרבה המזל (או הצער), הוא אקטואלי היום בדיוק באותה המידה.
כמעט ושכחתי, שלום
"שלום ירדן", יום א' 20:35, ערוץ ההיסטוריה
20 שנה בדיוק מלאו להסכם השלום עם ירדן, והסרט הלא חדש הזה של דב גילהר מצליח לעורר געגוע. געגוע לנאיביות שאפיינה את אותם ימים של אמונה בשלום מטפיזי.
אמנם המציאות הוכיחה שהאמונה הזאת אינה רציונלית יותר מאמונה משיחית בארץ ישראל השלמה, כפי שנוטים לחשוב רוב מאמיני דת החילוניות הליברלית. אבל אתם יודעים איך זה: לכל מבוגר נואש מותר להתגעגע לנער הנאיבי שהיה בגיל 16, גם כאשר ברור לו שהוא היה אידיוט לא קטן.
* ציון: 7