קניות בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי
דוח חדש שמפרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת חושף בדיוק כמה עלו מחירי המזון בישראל ב-8 השנים האחרונות' ועד כמה באמת יוקר המחיה מעיק על אזרחי ישראל.
הדוח מוגש לבקשת ועדת הכספים של הכנסת לקראת דיון שיתקיים בוועדה מחר (ב'), והוא משווה בין יוקר המחיה בישראל והשינוי במחירי המוצרים בהשוואה למדינות ב-OECD.
מהדוח עולה כי המחירים של מוצרי המזון בישראל זינקו מ-2005 ועד 2013 בשיעור מצטבר של 34.1%. רק לפני פחות מעשור, בשנת 2005, המחירים בישראל היו נמוכים מממוצע המחירים במדינות ה-OECD, והנה בשנת 2013 המחירים בישראל היו גבוהים ב-10% ממוצע מדינות ה-OECD. במילים אחרות, המחירים בישראל זינקו בתקופה זו ביותר מ-34% מהזינוק שרשמו המחירים במדינות ה-OECD.
המחירים גבוהים במיוחד בענפים הריכוזיים. כך, ענף המשקאות הקלים גבוה ב-56% מממוצע ה-OECD. בהשוואה למדינות האיחוד האירופאי הפער גבוה עוד יותר ועומד על 68%.
בענף החלב והביצים - ענפים המנוהלים באמצעות מכסות מפוקחות, וחלק מהמוצרים בהן מפוקחים - רמת המחירים גבוהה ב-51% בהשוואה למדינות ה-OECD וגבוהה ב-59% בהשוואה למדינות האיחוד האירופאי.
הקטגוריה היחידה שבה רמת המחירים בישראל נמוכה לעומת המדינות המפותחות היא קטגוריית הפירות והירקות.
השנה שבה נרשם הזינוק הגבוה ביותר במחירים היא שנת 2009, שבה המחירים זינקו בשיעור של 15.9%, וזאת בזמן שהשכר הריאלי עלה בשנה זו בשיעור של 2.3% בלבד.
העובדה שהזינוק החד ביותר אירע בשנת 2009 ממחישה יותר מכל את הבעייתיות בשוק הישראלי. שנתיים קודם לכן, בשנת 2007, חל זינוק חד במחירי הסחורות בעולם, ובעקבות כך זינקו מחירי המזון גם בישראל.
ואולם, במהלך שנת 2008 החל מפנה במגמה, כאשר עם פרוץ המשבר הכלכלי העולמי צנחו מחירי הסחורות בעולם - צניחה שהייתה אמורה להביא לירידה במחירים. אלא שספקי המזון בישראל (יצרנים ויבואנים) בחרו שלא לגלגל את ההוזלה לצרכנים אלא להגדיל את רווחיהם.
אחת ההוכחות לכך היא העובדה שמחירי מוצרי החלב שבפיקוח ממשלתי ירדו בעקבות ירידת מחירי הסחורות, אך מחירי כל יתר מוצרי המזון נותרו גבוהים.
לפי הדוח, שנת 2013, שנתיים אחרי חרם הקוטג', ישראל רשמה שיא חדש בפער במחירים בהשוואה למדינות ה-OECD, וזאת בעקבות עליות המחירים שהספקים בישראל ביצעו בסוף שנת 2012.
על אילו עוד ענפים אנחנו משלמים יותר? מתברר שלא מעט. הנתונים אמנם נכונים השוואתית לשנת 2011, אם כי כלל לא בטוח שהפערים הצטמצמו. מדד מחירי התקשורת בתקנון כוח קנייה גבוה ב-29% בהשוואה ל-OECD וב-31% בהשוואה לאירופה.
בתחום המסעדות ובתי-המלון הפער עומד על 26% ו-21% בהתאמה. התחבורה בישראל יקרה יותר ב-20% ממדינות ה-OECD וזולה רק במעט מאירופה. מחירי המזון והמשקאות גבוהים ב-19% ממדינות ה-OECD וב-25% מאירופה.
גם על תרבות ובידור אנחנו משלמים יותר - פער של 17% ממדינות ה-OECD ו-11% מאירופה. בזמן שחברות האופנה כאן טוענות כי המחירים בישראל נוחים, הדוח מספק גם כאן נתון מאכזב, כשמתברר שהצרכן הישראלי משלם 9% יותר מהצרכן במדינות ה-OECD ו-6% יותר מהצרכן האירופאי.