הרחבת כביש החוף / צילום: תמר מצפי
"הממשלה מתבקשת לאשר חלופת הרחבה של כביש החוף מס' 2 מחבצלת השרון לזכרון יעקב, שתוביל לקטסטרופה תחבורתית ותסתום את אחד מתוואי התחבורה החשובים במדינה", כך טוענים תשעה יישובים בעמק חפר בעתירה לבג"ץ באמצעות עו"ד ענת לוי, נגד הממשלה, הוועדה לתשתיות לאומיות וחברת נתיבי ישראל (מע"צ לשעבר). הרחבת קטע הכביש מנתניה צפונה עד חבצלת השרון נמצאת בעיצומה וגורמת לקשיי תחבורה כבדים בכביש החוף.
תשעת היישובים דורשים שהממשלה תימנע מלאשר את תוכנית תת"ל (תוכנית תשתית לאומית) 31 להרחבת קטע הכביש לשלושה נתיבים לכל כיוון. לפי התוכנית, הכביש יתקרב מאוד ליישובים הקיימים ויידרשו מיגונים אקוסטיים בהיקף נרחב, תוך שינוי מוחלט במחלף ינאי ומינהור, ועם הבטחה מעורפלת לאפשרות הרחבת הכביש לארבעה נתיבים לכל כיוון.
היישובים טוענים שהרחבת הכביש לשלושה נתיבים לא תספיק לצורכי התחבורה העתידיים כבר במועד סיום הביצוע, שלוש שנים מתחילתו. לטענתם, יש לפעול על פי החלופה התכנונית הקיימת בתוכנית המתאר הארצית לדרכים המאושרת (תמ"א 3), לסלילת קטע כביש חדש של 8 ק"מ, 4 נתיבים לכל כיוון, לאורך תוואי מסילת הרכבת ומסדרון התשתיות המוכרז. תוואי זה מהווה את המשך נתיבי איילון ועוקף ממזרח את יישובי עמק חפר. הדיון בעתירה ייערך ברביעי.
עתירת היישובים נתמכת בחוות דעת של אינג' גיורא שילוני, מומחה תחבורה, המכנה את שינוי מחלף ינאי כ"קטסטרופה", ולדבריו אין שום אפשרות ליצור בקטע כביש זה ארבעה נתיבים לכל כיוון. לדבריו, העלות המוערכת של ביצוע ההרחבה, 1.5 מיליארד שקל, תוכפל לפחות, בגלל האי ודאות הגדולה בפרויקט והוצאות בלתי צפויות מראש (ב.צ.מ) של מאות מיליוני שקלים. זמן הביצוע לא יהיה שלוש שנים כמוצהר, אלא לפחות חמש שנים, תוך סכנה גדולה לשיבושי תנועה קשים ותאונות דרכים בזמן הביצוע. זאת, בניגוד לסלילת כביש חדש לאורך מסילת הרכבת, באופן שאין בהקמתו שום הפרעה לתנועה.
לפי חוות הדעת, באופציה של סלילת כביש חדש לאורך מסילת הרכבת לא יהיו כמעט עלויות הפקעות קרקע והוצאות בלתי צפויות, והיא תחסוך למשק כ-500 מיליון שקל בשלב ההקמה. לטענת העותרים, המלצת הות"ל על חלופת השדרוג היא תוצאה של קיבעון מחשבתי במשרד התחבורה ובות"ל, המבטא מדיניות המעדיפה הרחבת כביש קיים על פי סלילת כביש חדש, גם כשההרחבה נחותה בהרבה מסלילה חדשה.
"החלופה של כביש 2 היא יותר בעייתית"
בתחקיר "גלובס" (9 באפריל 2013) נחשף, כי ב-13.9.10, בישיבה בות"ל שדנה בשתי החלופות, אמר המתכנן מטעם נתיבי ישראל, המהנדס אברי קדמי: "אכן רואים שחלופת ההרחבה היא החלופה הנחותה מבחינה תחבורתית... לא מסתירים את הדבר הזה".
ראש מינהל התכנון, בינת שורץ, אמרה על הרחבת כביש החוף: "הקיבולת מספיקה עד 2030 פלוס עוד קצת.. הלכנו רחוק קדימה בניסיון לייצר איכויות לחלופה שהיא יותר בעייתית. אין ויכוח שהיא יותר בעייתית. החלופה של כביש 2 היא יותר בעייתית. היא יותר מאתגרת. בכל זאת, זו חלופה שתואמת מדיניות, וגם באומדנים התקציביים אנחנו לא מייצרים כאן עלות יותר גדולה בצורה משמעותית".
יאיר פינס, הרפרנט מאגף התקציבים באוצר, התפלא על כך שהוא מקבל המלצה על תוכנית גרועה יותר ויקרה יותר מהאלטרנטיבה במסדרון התשתיות, וביקש הסברים: "אני רואה חלופה לאורך המסילה ואני רואה אותה הרבה יותר הגיונית. יותר מזה, דיברתי עם גורם במשרד התחבורה שאמר לי, שלמעלה מכל ספק, אם יכניסו את שתי החלופות לנוהל פר"ת (פרויקטים תחבורתיים - מ.ל), אין שום ספק שהחלופה לאורך המסילה תהיה עדיפה. למה לא לקבל החלטה אחרי שרואים את תוצאות נוהל פר"ת בנוגע לשתי החלופות?"
פינס המשיך: "בסוף זה עלות של מיליארדים. אני רוצה לדעת מה התועלת למשק הגדולה ביותר. למה זה צריך להיות לוט בערפל? מדובר פה בסדר גודל של 2 מיליארד שקל. יכול להיות שהחלופה המסילתית היא החלופה העדיפה מבחינה כלכלית. איך אפשר לקבל החלטה לפני שראינו איזו חלופה יותר יעילה. שימו הכל על השולחן לפני שמקבלים החלטה".
בדיונים בות"ל התעוררה מחאה על כך, שלא היתה התייחסות למחלפים עתידיים ולחיבור לכביש 9 ועלותו. שורץ הבטיחה כי כל המסמכים יוגשו בזמן לצורך קבלת הערות, ואמרה: "כרגע אנחנו באמת בדיון עקרוני קונספטואלי".
במינהל התכנון קיימת מוסכמה, על תקן מדיניות, שעדיף להרחיב כביש קיים מאשר לסלול כביש חדש. העמדה הזו ניצחה את הטיעונים הנגדיים. בסיכומו של הדיון, למרות מה שנאמר על יתרונות כביש חדש בן 4 נתיבים במסדרון התשתיות, הוחלט על הפקדת תוכנית תת"ל 31 להרחבת כביש החוף.
