ביידו היא חברת החיפוש המובילה בסין, "גוגל הסינית" מבחינת טווח השירותים שהיא מספקת וגם עוצמתה. בנוסף היא מובילה בהפצה של אפליקציות ואיכון, מציעה שירותי ענן ויכולות ביג דאטה, המפות שלה הן המובילות בסין ומציעות שכבות מידע. יש לה אפילו מוצר מציאות מועשרת שמזכירים את הגוגל גלאס.
"בעולם ה-PC, סין הייתה תמיד המעתיקה, זו שמגיעה לשוק באיחור. בשוק המובייל אנחנו כבר לא מעתיקים, אנחנו מובילים". אומר ג'ינג וואנג, סגן נשיאט בכיר בביידו, שאייש גם תפקידים בכירים בעמק הסיליקון, והוא יודע על מה הוא מדבר. וואנג דיבר במסכרת פאנל בכנס ג'רני של "גלובס" וארנסט אנד יאנג.
למשפט הזה יש שורשים הרבה יותר עמוקים, כך מסתבר. "עד 1820 היינו הכלכלה הגדולה בעולם מבחינת תל"ג, כשליש מהתל"ג העולמי. אחר כך צנחנו והיינו אחת הכלכלות המתקשות. היום אנחנו מהווים 16% מהתל"ג העולמי, קרובים מאוד לכלכלות החזקות ביותר. ב-2020 שוב נהיה הכלכלה הגדולה בעולם תוך עקיפת ארה"ב", הוא מכריז בלי מבוכה. לא בטוח שהנתונים הללו מוסכמים על רקברניטי כלכלות המערב, אבל עצם השאיפה מצביעה על צורת החשיבה של הסינים היום.
לביידו יש 600 מיליון משתמשים באינטרנט ו-527 מיליון משתמשי אינטרנט במובייל (מהם מגיעים 35% מהכנסותיה), וג'ינג מאשר שזו רק ההתחלה עבודה, בהינתן אוכלוסייתה. היא מנוע החיפוש המוביל בסין ומתרחבת לדרום מזרח אסיה, אפריקה ודרום אמריקה. "אנחנו המותג המוערך ביותר במגזר הפרטי (בסין יש גם מגוון מותגים ממשלתיים מעורכים). רובין לי, המייסד והמנכ"ל, הוא גם בעל הפטנט על טכנולוגיית החיפוש. אנחנו רואים עצמנו כחברת טכנולוגיה קודם כך, עם 10,000 מהנדסים ומשקיעים כ-11%-14% מהכנסותינו במו"פ בכל שנה". לחברה שלוש מעבדות מחקר, אחת בעמק הסיליקון ושלוש בסין.
לדבריו, "אלגוריתם הביג דאטה שלנו יודע לנבא שלושה שבועות מראש היכן יהיו עומסי תיירות, כדי לאפשר לתיירים לתכנן יותר טוב את החופשה שלהם, להימנע מעומסים ומחירים גבוהים", הוא מציין כדוגמא ליכולות. כעת המטרה היא לכבוש את העולם, וביידו השקיעה בחברות סטארט-אפ גם במדינות מערביות, החל מתחום הסקיוריטי, דרך תחום החיפוש המכוון לתיירות ועד מיפוי פנימי של מבנים.
"אנחנו מאוד מעוניינים לעשות מגוון סוגים של שת"פ אסטרטגי בישראל, גם רכישות וגם השקעות, קשר עם חממות וקרנות הון סיכון. השוק הענק שלנו וההון שאנחנו מביאים, מול החדשנות שלכם זה win-win", אמר.
בפאנל בו השתתפו ג'ינג וחברות ישראליות והנחה דן גבע ממשרד עורכי הדין מיתר ליקוורניק גבע לשם טל, ציין גבע כי יש 74 חברות ישראליות הפועלות היום מסין, בעיקר בתחום הטלקומוניקציה, תוכנה, מוליכים-למחצה, קלינטק ומדעי החיים, בסדר הזה. אלפי חברות פועלות מול סין, ו-50 חברות גייסו הון ממקורות סיניים, כולל 7-8 קרנות הון סיכון אשר גייסו הון מגורמים סינים.
משתתפי הפאנל הסכימו כי העניין הסיני בישראל מוגבר בשנים האחרונות, ואפילו עוד יותר בארבעה-חמישה החודשים האחרונים. "פעם בשבוע יש לי במשרג משלחת סינית", נותן יהל זילכה, שותף בקרן מגמה וונצ'רס, סדר גודל של טיב הקשר, אך מסייג: "לא ראינו כאן עדיין את הקרנות הסיניות הגדולות".
אמיל אלון, מנכ"ל פבלס ממשקים, ציין כי שותפים אסטרטגיים בסין, שמים דגש רב על טיב המוצר שכבר יש לחברה, האם ניתן למכור אותו בשוק הסיני, והאם זה יהיה רווחי?. "התחרות בשוק הזה מטורפת", הוא מציין, וג'ינג מסכים איתו. "עכשיו כשהשוק יותר בוגר וכה תחרותי, הטכנולוגיה סוף סוף חשובה לנו, כאמצעי בידול".
אלון מציין גם כי "הסינים אנשי עסקים טובים וצריך להשקיע זמן כדי להבין עד כמה הם טובים". כשהם מאוד טובים, זה לא תמיד לגמרי win win.
גבע שואל על פערי התרבות ומספר בעצמו, כי בפגישה עם לקוח סיני הוא, עורך הדין, הרשה לעצמו להעיר למנכ"ל החברה שייצג. "הסינים היו בהלם. הישראלים דוגלים בהיררכיות יותר שטוחות. זה לאו דווקא אומר שאנחנו יותר פתוחים. אולי אנחנו סתם יותר מבולגנים".
עירד דור, המשמש כסקאוטר בישראל של חברת סינגטק הסינגפורית, מציין כי הדור הצעיר בסין יותר פתוח, והבדלי התרבות הולכים ופוחתים.
קובי רוזנגרטן מציין כי ניסיון אחד שלו להביא חברה ישראלית מובילה לסין, נכשל בגלל חוסר האמון בין שלושה הגורמים - הצוות הישראלי, השותף בסין וקרן הון סיכון דומיננטית מארה"ב שהייתה משקיעה בחברה הישראלית. הוא מציין כי האמון נבנה לאורך זמן, ולכן אין לצפות כי דברים יקרו בסין במהירות שבה הם מתרחשים בישראל או אפילו בארה"ב.
זליכה מציין כי: "חברות אמריקניות רבות נכשלו בארה"ב כי הן רוצות להיות 'הבעלים של הלקוח', אבל הסינים לא יאפשרו זאת. הדרך היחידה היא שותפות". הוא טוען כי יש דווקא דמיון תרבותי בין סינים ליהודים. "קל לי איתם יותר מאשר עם היפנים ולפעמים יותר מאשר עם האמריקנים. ברגע שיש אמון, הם דווקא מקבלים את הישירות שלנו, ודברים איתם הרבה יותר ברורים. יש הבדלים תרבותיים שדווקא עובדים לטובתנו, אנחנו שואלים שאלות על כל דבר וזה תורם לחדשנות, וגם מסוגלים לקבל כישלונות. בסין כישלון הוא חוויה יותר משפילה".
אלון לא מסכים: "הסינים דווקא מוכנים לקבל כישלונות, אם ברור מראש בדיוק עד כמה פרוייקט הוא באי ודאות". מכאן, שכשישראלי אומר ש'זה בטוח יצליח. אין מצב שלא!' וחש שהינו איש מכירות מעולה, יזם אופטימי ונחוש, הרי שבעת הכישלון הסיני עלול לתפוס אותו פשוט כשקרן. אלון: "כשלישראלי יש חזון, הוא רואה מוצר לנגד העיניים. הסינים רוצים לראות מוצר אמיתי, אם אמרת שיש מוצר. שיהיה ברור בדיוק איפה הוא עובד ואיפה לא. ניהול ציפיות בהקשר הזה הוא דבר מאוד חשוב". ג'ינג מסכים: "אני הובלתי את הכניסה של איביי לסין. זה נכשל מאוד. לא נורא".
לעומת זאת ישראלי יתפלא לגלות שאף שסין שיפרה מאוד את חוקי הקניין הרוחני שלה, הרי שהאכיפה עדיין בעיתיית, ושותפיכם הסינים עלולים למשוך ולמשוך את החבל בתחום הזה - עד שהממשלה תשים להם גבול.
אלון מוסיף כי: "שאלתי סינים - מה הדבר הכי חשוב לך בחיים. חלקם ענו 'עסקים'. זו תשובה לא טריוויאלית. מסתבר שעסקים בסין זה תרבות, זה סט חוקים, זו מערכת יחסים. אם בארה"ב ניתן לסגור עסקאות בסקייפ, בסין הם רוצים לראות ולשמוע אותך מתחייב לדברים במילים שלך, שוב ושוב ושוב". גבע: "ואת האמון שנוצר ניתן להפסיד בן לילה".