יצירת רחוב של בנקסי / צילום מהאתר של בנקסי
"בנקסי לא נעצר". הכותרת הראשית במדור השבועי של ה"וושינגטון פוסט", הסוקר דברים שלא קרו (אבל עשו הרבה רעש בתקשורת הוויראלית), היא האישור האחרון למה שפורסם והופרך בתוך כמה שעות בשבוע שעבר. את השמועה על מעצרו המתוקשר של בנקסי, וחשיפת זהותו של האמן החמקן, הפיץ אדם בשם פול הורנר, קומיקאי מפיניקס, שהצליח להגיע ליותר מ-5 מיליון גולשים ששלחו 3 מיליון שיתופים.
כמה שעות מאוחר יותר, כבר נודע שזהו תרגיל סרק, באמצעות ההוכחה הטובה ביותר: בלילה שבו לכאורה נעצר, לאחר מארב משטרתי מטופש ועתיר משאבים, הופיע ציור קיר חדש של בנקסי בעיר הולדתו, בריסטול - גרסת גרפיטי ל"נערה עם עגיל פנינה" המפורסם של ורמיר. כבר למחרת הציור הנפלא הושחת, למרבה הצער.
אבל לא תשמעו את בנקסי מתלונן. לדידו זהו חלק ממחזור חייה של האמנות שלו, החיה במרחב הציבורי, נתונה לחסדי הקהל, הרשויות, עשן האוטובוסים ומזג האוויר.
יצירות מקוריות של בנקסי, שזוכות דווקא ליחס מועדף ולהגנה, תוכלו לפגוש פנים אל פנים בסיור אמנות ברחובות שורדיץ', במזרח לונדון, שמדריכה דניאל הייבלום. היא ושותפתה, טליה לדרמן, הקימו את "ארטרנטיב לונדון" (https://www.arternative.guide). הן מציעות סיורי אמנות ברחובות לונדון, בגלריות נסתרות או במוזיאון טייט מודרן. הסיורים מתאימים לחובבים וגם למי שלא ממש מתעניין באמנות, אבל סקרן לגלות את סודות העיר הנסתרות מהעין. הן מדריכות בעברית, בהתאם לקבוצות מגוונות ובכל מזג אוויר.
"תארי לעצמך שבלונדון אבטל סיור בגלל יום גשום", צוחקת הייבלום.
היא למדה אמנות ומינהל עסקים, הייתה בין מקימי מיזם העיצוב החברתי "לצאת מהקופסה", והמשיכה לתואר שני באמנות באוניברסיטת גולדסמית בלונדון. את הידע הרב שלה היא מפגינה ברהיטות ובחוש מידה מקסים, תוך כדי שוטטות נינוחה ברחובות. כך, לצד ההיכרות עם יצירות הרחוב העדכניות ביותר, היא מספקת מדי פעם אזכור למקורות ההשראה של האמן, לרקע הפוליטי או החברתי שבו הוא פועל, ול"תיק העבודות" המצטבר שלו ברחבי העולם.
שמורת טבע היפסטרית
האמנות היא חלק מהמהפך של שורדיץ', שמשנה פניה משכונת פועלים קשוחה לאחד האזורים האופנתיים, המבוקשים והמתייקרים בלונדון. בסיור שלה מספרת הייבלום קצת על ההיסטוריה של האזור - כולל גלי ההגירה ובעלי המלאכה ששלטו בו בתקופות שונות, תעשיית הטקסטיל שזיכתה את אחד מרחובותיו בכינוי החיבה "סמטת התחתונית" והנקודה היהודית הבלתי נמנעת, שאף רובע מהגרים קשי-יום אינו שלם בלעדיה.
בשורדיץ' זוכים אמני הגרפיטי למעמד מוגן, לאחר שהרשויות זיהו את תרומתם הייחודית לאופי השכונה הטרנדית. לצד עבודות-גרילה, שנעשות באישון לילה ומככבות על קירות מיועדים להריסה ועל גדרות הגנה הסובבות פרויקטים של בנייה והתחדשות, מככבות עבודות מוזמנות - בחסות גופים מסחריים או ברשות בעלי העסקים. אלה מצוירות על הקירות בנחת, במקום שהוקצה לכך, חלקן זוכות לתאורה הולמת ולרובן צמודה מצלמת אבטחה - מאלה שבהן מרושתים רחובות לונדון יותר מכל עיר אחרת בעולם כנראה.
החיבוק הממסדי לא תמיד עושה טוב לאמנות, אבל בינתיים נשמרת ברחובות שורדיץ' אווירה של ביקור בשמורת טבע היפסטרית, בה הפריחה על הקירות מוגנת לרגע (עד שיבואו דחפורי הנדל"ן). גלריות שעברו לשורדיץ' לפני עשור, מספרת הייבלום, הפכו ליוקרתיות והעלו את ערך הנדל"ן, בתהליך ג'נטריפיקציה (חדירה של השכבות מהמעמד הבינוני והגבוה לשכונות חלשות), מוכר וידוע.
לא במקרה האזור מזכיר במשהו את ברלין של תחילת שנות ה-2000. יש קסם מיוחד בשילוב בין הישן והבלוי, המנופים ובורות הבנייה והבנייה החדשה והמסוגננת.
אחד האמנים שאנו פוגשים את יצירתו הוא תיירי נואר, מחלוצי הגרפיטי ההיסטורי על חומת ברלין - שבדיעבד היה חלק מהתהליך של ניפוץ החומה. עבודות איקוניות שלו ממפות את שיטוטיו בעולם. אמן אחר הוא "ספייס אינביידר", שמטביע בקירות יצירות פסיפס קטנות המבוססות על משחקי הווידאו "חלליות" משנות ה-80. אמנים מבייג'ין ועד מקסיקו מציירים בשורדיץ'. גם למשוררת הרחוב ניצן מינץ ולקבוצת הגרפיטי הישראלית "ברוקן פינגאז" יש ייצוג על הקירות.
אבל גיבור-העל, הרובין הוד או הבאטמן הבלתי מעורער, הוא בנקסי. יצירותיו הפכו ליוקרתיות ויקרות ערך כל-כך, שבמקומות רבים הן מוגנות מפני השחתה מאחורי לוחות פרספקס או זכוכית, למרבה הצער. ולמרות שהן מאבדות משהו מאופיין המחוספס, אפשר להבין את בעלי הפאב או המכולת שרוצים להגן על האוצר הקטן שזכו בו.
בנקסי הוא כיום סופרסטאר בעולם התרבות והאמנות, ולא רק בסצנת הרחוב. עבודותיו נמכרות במאות אלפי דולרים בגלריות ובמכירות פומביות. הוא סרקסטי וביקורתי, שנון ומצחיק ומתבל את עבודותיו בהומור בריטי דק וקולע. הוא מצליח לחולל סערות ולייצר שיח אמנותי-חברתי בכל מקום ובכל דבר שהוא נוגע בו.
בנקסי הוא אמן שיווקי, שמשכיל לרתום לטובתו את המציאות הוויראלית והרשתות החברתיות, שהפכו לתופי הטמטם של זמננו. זוהי גם גדולתו של הסרט התיעודי "בנקסי עושה את ניו יורק" ("Banksy Does New York"), שתחשוף רשת HBO מחר (ו') בארה"ב - למזמינים בתשלום בלבד וב-17 בנובמבר לכלל המנויים.
הסרט שיצר כריס מוקרבל מתעד את "שהות האמן" של בנקסי בניו יורק לפני שנה בדיוק, במשך חודש אוקטובר, שבו הפתיע את העיר בכל יום ביצירה חדשה. הסרט, כראי התקופה, מבוסס כולו על תוכן גולשים, שנאסף באינטרנט. כך מוצגת "תופעת בנקסי" דרך עיניהם של העוברים ושבים, התיירים המזדמנים או המעריצים הלהוטים העוקבים אחריו.
ואם שאלתם את עצמכם איפה הוא מסתובב היום, אתם מוזמנים להצטרף למאות אלפי העוקבים אחריו באינסטגרם. רק שלשום העלה בנקסי סרטון שמציג אדם (אולי הוא ואולי לא), נכנס למוזיאון המטרופוליטן ותולה בזריזות עבודת אמנות קטנה, שמתמזגת בתערוכה. מעין נקודת חן פולשנית על קיר המוזיאון.