"אני מקווה שלא תזרקו עלי חפצים, אבל אני חייב לגלות לכם שישראל מדורגת אחרי רואנדה ואחרי דרום אפריקה, במדד של 'קלות עשיית עסקים'", כך מבשר לנו פול אליוט זינגר, משקיע ומנהל קרן הגידור אליוט בהיקף של 23 מיליארד דולר, שהונו האישי מוערך ב-23 מיליארד דולר.
זינגר דווקא היגע לכנס ג'רני שנערך היום בתל אביב על ידי ארנסט אנד יאנג ו"גלובס", כדי לפרגן לישראל - הוא יהודי כצפוי משמו ופילנטרופ לתעשיית ההייטק הישראלית דרך המלכ"ר "Start up nation central" העובד לשם חיבור משקיעים וגורמים זרים לישראל. אולם במדד הזה, של איכות החיים של גורם זר שמנסה לפעול בישראל, יש לנו, הוא אומר, עוד הרבה מה ללמוד.
אבל בתחומים אחרים מצבנו מצויין, למשל באופן שבו שרדנו את המשבר הכלכלי האחרון, של 2008, והצגנו צמיחה אמיתית. הצמיחה ביתר העולם המערבי, הוא אומר, היא פיקטיבית, כבר 15-20 שנה. "מה שקרה בתחום הפיננסי הוא דוגמא נדירה לכך שחדשנות מביאה רק צרות", הוא טוען. "ב-2008, המצב החמיר ומנהלי החברות הפיננסיות הגדולות פשוט איבדו את הראש. אנשים ניהלו עסקים של מיליארדים בלי באמת להבין אותם. בסופו של דבר הממשלות נאלצו להיכנס ולתמוך כדי שאותם גורמים לא יקרסו.
"ומה קרה מאז? צמיחה שמבוססת על אפס ריבית ומהלכים חיצוניים אחרים שהממשלות עושות, בעוד מוותרות על רגולציה אמיתית בתחומים כמו יחסי עבודה ומסחר או תמיכה בחינוך. זהו כשל פוליטי של מנהיגי העולם המערבי, שאמרו לבנקאים 'תעשו את מה שאתם עושים', וקיבלנו את מה שבנקאים יודעים לעשות. אירופה ויפן לא מתרוממות, ארה"ב במגמה חיובית קטנה ולא בטוח שבת קיימא. מי שיש לו מניות להשקעה, מי שיש לו בית שני - אלה נהנים מצמיחה בסגנון האמריקני היום, אבל לא האדם הרגיל. המערכת הפיננסים לא באמת שקופה, המינוף לא באמת הופחת ובכנות - זה מפחיד".
ומה עם ישראל?, שואל אותו המנחה דן שנאור, מכותבי הספר "סטארט אפ ניישן" שחוגג את תעשיית ההיי-טק הישראלית, וממקימי המרכז "Start up nation central" בו גם זינגר מעורב.
"לישראל היו כמה עליות וירידות כשהעיקרית הייתה בשנות ה-80 עם התפוצצות בועת הבנקים, וכתוצאה מכך קובעי המדיניות בישראל פיתחו גישה שמרנית, לעומת ארה"ב שיצאה ממשבר בתקופה דומה יחסית בקלות ותוך הרגשה שהבנקים חזקים, מה שיצר יהירות ושחצנות. המינוף של בנק בארה"ב, בגרמניה ואפילו בשווייץ, הוא גבוה פי 20 משל הבנקים המובילים בישראל, וכך ב-2008 - הם התנדנדו אבל לא קרסו.
"ובעוד ארה"ב מנפחת צמיחה פיקטיבית, ישראל פיתחה צמיחה אמיתית המבוססת על תעשיית ההיי-טק. נכון שרק שיעור קטן מהישראלים מועסק בתעשיית ההיי-טק, אך היא זו שהובילה את ישראל לרמת חיים של העולם המערבי".
- אז מה הבעיות?
זינגר: "ככל שישראל סומכת על תעשיית ההייטק לצמיחה שלה, כך גדל הסיכון אם תפשלו את זה. מה זה אומר לפשל את זה? למשל, היה כדאי שתאפשרו מדיניות הגירה יותר פשוטה ללא-יהודים מבריקים שרוצים לבוא לכאן ולהשתתף בחלום שלכם. אז גם חברות רב לאומיות יוכלו להקים כאן סניפים בלי דרכה.
"כמו כן, 41% מהייצור של ישראל הוא לאירופה. צריך לייצא גם מוצרים שאינם היי-טק, ולגיאוגרפיות מגוונות. להוריד את התלות באירופה".
כמובן קיימות גם הבעיות הבירוקרטיות והתרבותיות הגורמות לתחושת "קלות עשיית עסקים" הגרועה שתוארה לעיל. "אבל אני אופטימי שישראל יכולה לעמוד באתגרים כי הישראלים הם אופטימיים. 80% מהישראלים אופטימיים לגבי עתיד המדינה שלהם, לעומת מעל 60% מהאמריקנים שמהמרים שלנכדים שלהם יהיו חיים גרועים משלהם".