גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההסדרה החדשה של סלינגר: חברות הביטוח מחייכות

עדיין לא ברור האם ההסדרה של שוק הביטוח הסיעודי טובה לציבור, אבל כבר אפשר לומר למי היא כן טובה

דורית סלינגר / צילום: תמר מצפי
דורית סלינגר / צילום: תמר מצפי

ההסדרה החדשה שהפיקוח על הביטוח באוצר מתכנן לשוק ביטוחי הסיעוד הקבוצתיים בישראל מעלה תהיות ותמיהות מוצדקות, סביב השאלה האם היא טובה לציבור הרחב. מדובר הן על הביטוחים הקבוצתיים לחברים בקופות החולים, אשר כפופות למשרד הבריאות, והן על הביטוחים הקבוצתיים הרגילים, למשל במקומות העבודה. לפי שעה, כך נראה, ניתן לומר שההסדרה הזו טובה לחברות הביטוח וגם - במידה פחותה - לקופות החולים.

על מה מדובר? בימים האחרונים הוציאה המפקחת על הביטוח, דורית סלינגר, טיוטת הסדרה להאחדת תנאי הביטוחים הסיעודיים הקבוצתיים של קופות החולים , כך שהן וחברות הביטוח שיבטחו אותן יתחרו ביניהן רק על המחיר ועל השירות, והתמחור ייעשה לפי שלוש קבוצות גיל, לפי מועד הצטרפות המבוטח לביטוח.

מטרת ההסדרה היא להסיר חסמי מעבר בין הקופות. במסגרת זו מייעדת סלינגר את הפוליסה האחידה לביטוח הסיעודי של הקופות כפתרון למבוטחים המבוגרים (בני שישים ומעלה), שמבוטחים עדיין בביטוחי הסיעוד הקבוצתיים ה"רגילים" שאינם מחודשים, ושלא מימשו את זכות ההמשכיות שקיימת להם לביטוחי פרט בחברות הביטוח. זאת באמצעות כך שהפוליסות האחידות של קופות החולים יכללו בעתיד מנגנון שיאפשר למבוגרים להיכנס לביטוח בתנאים מופחתים ובמחיר מותאם. לפי שעה הרפורמה אמורה להיכנס לתוקף בחידושי הביטוח של קופות החולים שייעשו החל מאפריל 2015.

הפתרון שמציג האוצר טומן בחובו צדדים חיוביים. למשל, הסדרת חסמי מעבר בין קופות החולים, הודות לפוליסה אחידה בין הקופות, וכן אי-ביצוע חיתום רפואי ושמירה על הוותק בביטוח - גם בעת מעבר מקופה אחת לאחרת.

עם זאת, הוא רחוק מלהיות פתרון מלא וראוי לגמרי, זאת בין היתר משום שהוא כולל גם צדדים פחות חיוביים. אחד מהם הוא החשש שייווצר סבסוד חריף יותר בין מבוטחי הקופות, כך שיותר צעירים שרוכשים את הביטוח הסיעודי של קופות החולים ירכשו ביטוחי פרט של חברות הביטוח. נקודה נוספת היא חלקיות הפתרון לגמלאים שהיו מבוטחים בביטוחים הקבוצתיים שאותם מפסיקות החברות לבטח בהוראת האוצר. זאת לאחר שנים ארוכות שבהן קיבלו אותן חברות פרמיות עבור הביטוח, ולאחר שביטוחים אלה התייקרו בשיעור אדיר.

חברות הביטוח יוצאות המרוויחות מהמהלך משני היבטים מרכזיים. האחד הוא חיזוק הכדאיות והצורך של חוסכים צעירים בהבטחת זכויות הביטוח הסיעודי שלהם באמצעות ביטוח פרט. זאת כדי להימנע מסבסוד חברי קופה מבוגרים וגמלאים שמצטרפים לקרן.

ההיבט השני נובע מכך שלפי מתווה האוצר הנוכחי, החברות אינן נדרשות להשתתף במימון הפתרון לחברי הביטוח הסיעודי הקבוצתי הרגיל, שאינם יכולים להמשיך ולבטח את עצמם בביטוח זה - דווקא עם הגיעם לגיל שבו הסיכון להפוך לסיעודי הופך מוחשי מאוד.

אמרנו שהחברות יוצאות המרוויחות מהמהלך, ובעיקר מדובר על הראל - החברה הגדולה בשוק הביטוח הסיעודי לפרט, ובשוק הביטוח הסיעודי הקבוצתי; כלל ביטוח, בעלת התיק הסיעודי הקבוצתי השני בגודלו; הפניקס, ואולי גם מגדל.

הרווח שינבע לחברות הביטוח כתוצאה מההיבט השני ברור - כל עוד הוראות האוצר ייוותרו כפי שהן, החברות לא יידרשו לתת הנחה מיוחדת או לתת זכויות שמסובסדות על-ידיהן לגמלאים ש"נתקעו" ללא ביטוח סיעודי לאחר שנים ארוכות ששילמו עבור ביטוח קבוצתי שכזה.

גם בכל הקשור להיבט הראשון נראה שחברות הביטוח יכולות להיות מרוצות: הפתרון של האוצר בטח לא יקטין את הביקוש לשירותיהן.

בפועל ישלמו הצעירים בקופות יותר מכפי חלקם, כדי לאפשר מחיר נוח יותר למבוגרים, שמצדם יקבלו זכויות מופחתות. מדובר בעיקרון בסבסוד צודק, שנועד לאפשר החלקה בין-דורית של המחיר, כדי שרבים יותר יוכלו ליהנות מהביטוח. נוסף על כך, תנאי הביטוח יעודכנו אחת ל-5-8 שנים, עם חידוש הביטוח הקבוצתי של הקופה, וזאת בהתאם לתנאים שישררו אז בשוק. בביטוח פרט בסיס התמחור גבוה יותר, אך אין סבסוד, וחישוב הפרמיה אינו משתנה אחת לתקופה.

מבחינת חברות הביטוח מדובר בסחורה לא רעה בימים אלה, משום שהביטוח הסיעודי מאופיין במיעוט תביעות בגיל צעיר ושכיחות תביעות גבוהה בגילאים מתקדמים (מעל 65). כלומר, כמעט כל צעיר שירכוש היום פוליסת פרט מחברת ביטוח, במקום להסתפק בביטוח של הקופה, יניב לחברה שנים ארוכות של תשלומי פרמיות ללא תביעה.

איפה אפשר למצוא את המידע?

כבר כמה שנים שהאוצר מנסה למצוא את הדרך לפתור את הבעיות שקיימות בשוק הביטוח הסיעודי, בעיקר מזווית היציבות של החברות. באוצר מתמקדים בעיקר בביטוחים הקבוצתיים, משום ששם התממשות פוטנציאל האיום קרובה יותר. אבל, ייתכן שקיים איום פוטנציאלי עתידי גם על יציבות ביטוחי הסיעוד לפרט. כמו כן, רק לאחרונה החלה סלינגר להתייחס לבעיה נוספת שמאפיינת את שוק הביטוח הסיעודי בישראל: דחיית תביעות בשיעור די גבוה ביחס לביטוחים אחרים.

לפני מספר חודשים פרסם האוצר נתונים שמהם עלה כי ב-2013 דחו חברות הביטוח יותר משליש (34%) מתביעות הביטוח הסיעודי פרט, שהטיפול בהן הסתיים. זמן קצר לאחר מכן פרסם האגף שבראשות סלינגר את מדד הטיפול בתביעות, שבו נמצא כי בתחום הביטוח הסיעודי התמונה טובה פחות מאשר בתחומי ביטוח אחרים (הגם שיש שונות רבה בין החברות), והניקוד עבור אופן סיום התביעה נמוך משמעותית ביחס לתחומים אחרים.

בעקבות חשיבות הנושא, ובמטרה לקבל תמונה רחבה יותר על מצבם של המבוטחים בביטוח הסיעודי, פנה עו"ד אלעד מן, בשם עמותת הצלחה, לאוצר, בבקשה לקבל את הקצבה החודשית הממוצעת והחציונית שמשולמת בפועל על-ידי מבטחים בביטוח סיעודי ובביטוח אובדן כושר עבודה. זאת במסגרת בקשת חופש מידע. בספטמבר הוא קיבל מהמדינה תשובה: "המידע שביקשת אינו מצוי ברשותנו".

לרשות ציבורית מותר לדחות בקשה לקבל מידע אם הטיפול באותה בקשה מצריך הקצאת משאבים בלתי סבירה, אם התיישן המידע ושחזורו כרוך בקושי של ממש, או לאחר שהרשות הציבורית "נקטה אמצעים סבירים, והתברר לה שלא ניתן לאתר את המידע או שאינו מצוי ברשותה".

בהקשר זה נציין, כי בדוח השנתי של האוצר לשנת 2013 פורט, כי בשנה זו הסתכמו דמי הביטוח בביטוחים הסיעודיים הקבוצתיים בכ-1.94 מיליארד שקל (לעומת כ-361 מיליון שקל בלבד ב-2003), בעוד שדמי הביטוח הסיעודי לפרט הסתכמו בכ-1.03 מיליארד שקל (לעומת כ-180 מיליון שקל ב-2003).

עוד ציין האוצר, שנכון לסוף 2013 היו בישראל 5.22 מיליון פוליסות ביטוח סיעודי, ומתוכן כ-0.54 מיליון פוליסות פרט, וכ-4.7 מיליון פוליסות בביטוח הסיעודי הקבוצתי (מתוך זה כ-4 מיליון פוליסות בארבע קופות החולים).

הוסיפו לכך שבאוצר יודעים כמה תביעות היו וכמה אושרו (אגב מדד התביעות האמור לעיל) ושאלו את עצמכם - האם האוצר באמת לא יודע מהי גמלת הסיעוד הממוצעת והחציונית המשולמת פה, בעיצומו של מהלך הסדרה שהוא עצמו מוביל בשוק זה, או שמא הוא מעדיף שלא לשתף את הציבור בנתונים אלה?

עיקרי ההסדרה החדשה של סלינגר

קופות החולים ישווקו פוליסה סיעודית בתנאים אחידים; המעבר בין קופה לקופה לא יפגע בוותק הביטוחי ולא ידרוש חיתום רפואי

התנאים והתמחור בפוליסה האחידה ייעשו לפי 3 קבוצות גיל, בהתאם למועד ההצטרפות

לא יוארכו הביטוחים הקבוצתיים הרגילים החל מאמצע 2015

מבוטחים בני 60 ומעלה שייפלטו מביטוחים אלה, ואין להם ביטוח סיעודי אחר, יורשו להצטרף לביטוחי הקופות

היקפי דמי הביטוח

עוד כתבות

מפגין בבלפור / צילום: AP - Oded Balilty

דור אבוד: דוח חדש מזהיר - צעירים רבים עלולים לא להתאושש מהמכה הכלכלית לעולם

אל תיתנו לתחפושות, למעגלי המדיטציה ולשלטים השנונים של מחאת בלפור לבלבל אתכם. המילניאלס כועסים ומיואשים ויש להם סיבות טובות: דוח חדש של חברת דלויט מזהיר מפני הפיכתם ל"דור אבוד" ● "גם אם יימצא מחר חיסון - הם עלולים לא להתאושש מהמכה הכלכלית הזאת" ● האזינו

קיה נירו פלאג־אין  / צילום: יח"צ

קיה נירו גרסת הפלאג-אין: חשמלית מחוברת ועממית

גרסת הפלאג-אין של הקיה נירו המוכרת היא פיתרון מושלם למי שמחפש את היתרונות של רכב חשמלי בלי "לקפוץ למים הקרים" ● היא שימושיות, זריזה, לא תלויה בזמינות של נקודות טעינה ומתומחרת כמו היברידית רגילה

שיירת המחאה של יוצאי חיל הים הקוראת לחקירת פרשת הצוללות  / צילום:

"בידיים נקיות": שיירת מחאה של יוצאי חיל הים קוראת לחקור את פרשת הצוללות

השיירה יצאה בצהריים ביותר מ-100 מכוניות מחיפה, דרך לטרון, אל בית ראש הממשלה בירושלים ● מובילי המחאה דורשים "להקים ועדת חקירה ממלכתית לחקר תהליך קבלת ההחלטות של הדרג המדיני והצבאי בקשר למכירת ורכישת כלי השיט האסטרטגיים"

חנות צעצועים בסין, יוני. השוק הסיני אמנם עתיר בצרכנים, אך הם משתכרים הרבה פחות מאשר במערב / צילום: Aly Song, רויטרס

הקורונה שינתה סדרי עולם: בסין כבר לא בונים על הצרכן מהמערב

הקורונה שינתה סדרי עולם וההזמנות מסין נעצרו • הייצוא מסין נפל בחצי השנה הראשונה של 2020 ב-6.2% • עכשיו, היצואנים שהתבססו עד כה על הצרכנים במערב, נאלצים לשנות מודל עסקי ולהתמקד בשוק המקומי

רותם טלמור, הבעלים של בוטיק רותשיק ביפו / צילום: מושיקו שבבו

"אנשים בגילי שולחים קורות לכל מקום, ולא לוקחים אותם לעבודה"

רותם טלמור, בת 29, הבעלים של בוטיק רותשיק ביפו ● גלובס" שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז

ד"ר אלחנן מגידוביץ' ותמיר בן שחר / צילום: דיאגו מיטלברג, שלומי יוסף

הזדמנות או שטות? האם בחסות הנגיף נכון להשקיע בחנות

המשבר הכלכלי הביא לסגירתן של חנויות רבות במרכזי הערים ולירידה במחיריהן ובמחירי השכירות ● בפאנל מיוחד שקיימנו במסגרת הפודקאסט "כסף בקיר" עם היועץ הכלכלי תמיר בן שחר ומשקיע הנדל"ן ד"ר אלחנן מגידוביץ', ניסינו לברר האם במצב שנוצר שווה לרכוש חנות להשקעה ● האזינו

צל וצללים. יער שמעורר את הדמיון / צילום: יותם יעקבסון

צל כל השנה: יער מסתורין, כאן אצלנו בגליל

טיול ברגל: יער ברעם ונחל צבעון. שמורת טבע שניצלה מכריתה

וורן באפט. מכר מניות בענף התעופה, זיהה הזדמנות בשוק האנרגיה / צילום: Nati Harnik, Associated Press

אחרי שנכווה מהקורונה: באפט ביצע רכישה חוזרת של מניות ברקשייר בלמעלה מ-5 מיליארד דולר

מדובר בהיקף המניות הגדול ביותר שחברת ההשקעות רוכשת בפעם אחת ● שורה של חברות בפורטפוליו של באפט נפגעו מהמשבר והוא אף מכר בתחילתו את אחזקותיו בתחום התעופה ● הרווח התפעולי של ברקשייר התאוויי ירד ב-10% ברבעון השני, אך הרווח הנקי זינק

בדיקות קורונה במעבדה בבית חולים בילינסון  / צילום: דוברות בית החולים רבין

בדיקת קורונה פרטית: האיסורים, המעקפים וכמה תעלה בקרוב בדיקה בנתב"ג?

משרד הבריאות בוחן קידום בדיקות מעבדה לאיתור נגיף הקורונה במסגרת מעבדות רפואיות פרטיות ● גורם במשרד: "בשוק נגבים מחירים אסטרונומיים. לא סביר שבעלי ההון יוכלו לקבל קדימות לבדיקות" ● וכמה תשלמו על בדיקה מהירה בנתב"ג?

ההפגנה הערב בבלפור. לפי הערכת המשטרה, הגיעו כ-15 אלף מפגינים / צילום: מחאת הדגלים השחורים, יח"צ

הפגנות ברחבי הארץ נגד נתניהו; כ-15 אלף מפגינים בבלפור

מאות מפגינים מול ביתו של נתניהו בקיסרה ומאות נוספים השתתפו בהפגנות נגד השחיתות על כ-200 גשרים ברחבי הארץ ● המשטרה סגרה רחובות באזור כיכר פריז בירושלים

חוקר המח, יוחאי עתריה / צילום: איל יצהר, גלובס

מדעי הבדידות: הכירו את הפרופסור שיגרום לכם לשכוח את כל מה שסיפרו לכם על חוקרי מוח

שיחה תזזיתית ומרתקת עם הפילוסוף וחוקר המוח פרופ' יוחאי עתריה, שמתחילה בנבכי המחשב, עוברת בשואה ובשבי ונגמרת בחרדה מהסגר

מארק צוקרברג / צילום: Francisco Seco, Associated Press

מדד המיליארדרים: צוקרברג הגיע להון אישי של 100 מיליארד דולר

המיליארדר בן ה-36 מצטר לג'ף בזוס וביל גייטס, האנשים היחידים בעולם שיש להם כיום הון של מיליארד דולר ● צוקרברג צבר השנה כ-22 מיליארד דולר, בזוס הרוויח למעלה מ-75 מיליארד דולר

גרנולה תוצרת בית / צילום: מורן מזרחי

הגרנולה הטובה בעולם. ויש גם מתכון איך להכין אותה בבית

חיליק גורפינקל אוהב להתחיל את הבוקר עם בירה ודג מלוח, אבל כשזה לא מתאפשר, הוא מסתפק ביוגורט עם גרנולה ● אבל אז, שתהיה גרנולה טובה באמת, ורצוי תוצרת בית. כמו הגרנולה הזו, למשל

ניר שטרן/ צילום: כדיה לוי

פז במו"מ מתקדם לרכישת רשת המרכולים סופר יודה

הרשת התל-אביבית סופר יודה שבבעלות יהודה גואטה מונה כ-16 סניפים עירוניים הפועלים 24 שעות ביממה גם במהלך סוף השבוע ובחגים ● ורמים בשוק מעריכים שהעסקה, אם תושלם, תתבצע לפי שווי של 120-130 מיליון שקל לסופר יודה

מנכ"ל מיקרוסופט סאטיה נאדלה ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ / צילום: Alex Brandon, AP

הנתונים המדאיגים של הענקיות והמהלך המפתיע של עזריאלי: השבוע בהייטק

טראמפ תוקף את טיקטוק אך עשוי לפגוע דווקא במגזר העסקי האמריקאי ● אמזון מתכננת להקים דאטה סנטרים בישראל ● המצגת הבעייתית שגרמה ל-GE להפסיד מיליארדים והפיצ'ר המפתיע שפיתחו עובדי מיקרוסופט בסין ● השבוע שהיה בהייטק

סגן הנשיא לשעבר, ג'ו ביידן / צילום: REUTERS/Jonathan Ernst

ארה"ב מתקרבת לבחירות: האם לשוק ההון יש סיבות לדאגה?

למשקיעים כדאי להוריד את מפלס הפאניקה: נשיא כמו ג'ו ביידן בבית הלבן יכול להיות בדיוק מה שישראל צריכה כדי לשדרג את המעמד האזורי שלה ● עבור התעשייה הביטחונית והטכנולוגית בישראל טמונות בשינוי כזה הזדמנויות עסקיות

עטיפת הדיסק “עם רעש נסתר” של להקת “אפור גשום” / עיבוד: טלי בוגדנובסקי , גלובס

להקת "אפור גשום" מתקמבקת (שוב) באלבום היפהפה והרלוונטי "עם רעש נסתר"

האלבום "עם רעש נסתר" של להקת "אפור גשום" מהאייטיז הוא פוליטי לא פחות מאשר תרבותי

איך לבקש מהבוס פידבק? / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק

מה עושים כשהבוס לא נותן משוב מיידי? האם כדאי לחכות בסבלנות להערכה השנתית? טור ייעוץ חדש למנהלים ולעובדים

יאנה שכטרמן היא יועצת ארגונית ואמיר גרינשטיין הוא חוקר ומרצה בתחום השיווק והיזמות וביחד הם משיבים לשאלות ניהוליות ● והשבוע: מה עושים כשהבוס לא נותן פידבק

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ / צילום: ONATHAN ERNST, רויטרס

טראמפ חתם על צו נשיאותי נגד טיקטוק: החברה "המומה מהצעד"

הצו ייכנס לתוקף תוך 45 יום ● בעקבות הצו, מניית טנסט (Tencent) חברת האם של WeChat צוללת ביותר מ-7%

אורי גלבוע, מנכ"ל סייברוואן (משמאל), והדירקטור גיל שרצקי / צילום: איל יצהר, גלובס

"לקורונה יש יחסי ציבור אבל יותר אנשים מתים משימוש בסלולר בנהיגה"

חברת סייברוואן, שהונפקה לאחרונה בבורסה בת"א, פיתחה טכנולוגיה למניעת היסח הדעת מהטלפון הסלולרי בזמן נהיגה ● לטענת בכיריה "מדובר בהתמכרות - אנחנו צריכים טכנולוגיה שתעזור לנו להגביל את עצמנו, אחרת הרי היינו מכבים את הטלפון כשאנחנו נכנסים לאוטו"