דן ענבר / צילום: יורם רשף
אם יש מילה שמנהלי חברת הטכנולוגיה הישראלית אן טריג (N-trig) לא ירצו לשמוע במהלך הרוד שואו לקראת הנפקת החברה הבורסה בת"א, הרי שמדובר ב"מודו". ובאמת, לשתי החברות הללו - זאת שמנסה להפוך כעת לציבורית (אן טריג) וזאת שניסתה לעשות זאת בדיוק לפני ארבע שנים ללא הצלחה (מודו) ונסגרה עקב כך - יש יותר מדי מאפיינים משותפים.
לא מדובר רק במיקום הגיאוגרפי הזהה - מודו שכנה באזור התעשייה עתיר ידע בכפר סבא, בבניין הסמוך לבניין בו פועלת כיום אן טריג, ובעבר אף פורסם שאן טריג שכרה חלק ממשרדי מודו לאחר שהאחרונה נסגרה - גם הסכום המבוקש בהנפקה, 20 מיליון דולר, משותף לשתי החברות. ואם מחפשים עוד אנקדוטה אז אפשר לציין שהמנכ"ל הנוכחי של אן טריג, דן ענבר, היה בעבר בכיר באם-סיסטמס שייסד דב מורן, היזם של מודו.
אבל מעבר לפרטים הפיקנטיים והסמליים האלה, יש עוד מאפיינים משותפים שעלולים להדליק נורות אזהרה.
מודו, שנוסדה ב-2007 על-ידי מורן לאחר הצלחת אם-סיסטמס שנמכרה לסנדיסק, פיתחה טלפון נייד קל משקל שניתן להתאמה מודולרית ותכננה לכבוש את השוק. לצורך זה, היא נדרשה לסכומי כסף גדולים והצליחה לגייס יותר מ-120 מיליון דולר כחברת סטארט-אפ פרטית - סכום לא טריוויאלי לסטארט-אפ בתחילת דרכו.
לאחר ששרפה כספים ובדוחותיה נרשמה הערת "עסק חי", היא ביקשה לגייס מימון נוסף, הפעם משוק ההון המקומי. אולם הניסיון שלה להפוך לציבורית לא עלה יפה. הגופים המוסדיים הישראלים היפנו לה כתף קרה, ההנפקה בוטלה, וכעבור זמן קצר החברה קרסה.
אן טריג היא חברה ותיקה יותר שנוסדה עוד ב-1999, ופיתחה טכנולוגיה שמיועדת למסכי מגע. גם היא כמו מודו גייסה סכומי עתק לאורך השנים - למעלה מ-130 מיליון דולר ב-8 סבבי גיוס. כמו מודו, גם היא רושמת הפסדים, וגם לדוחות שלה מוצמדת הערת "עסק חי".
אן טריג גם לא עומדת בהתניות פיננסיות שקשורות להלוואה שלקחה, ומחויבת להשלים גיוס של לפחות 20 מיליון דולר כבר בחודש הקרוב. התחושה העולה מהתשקיף שלה היא שההנפקה המתוכננת היא אקט של חוסר ברירה. מזכיר לכם משהו? נכון, זאת בדיוק הייתה הסיטואציה בהנפקה שניסתה להוציא לפועל מודו, שכישלונה חרץ את גורל החברה.
אמנם ארבע שנים חלפו בין הניסיון של מודו לצאת להנפקה לבין הניסיון הנוכחי של אן טריג, אבל נראה שבחברות היי-טק הישראליות לא למדו את הלקח. קשה שלא לתהות איך ייתכן שלמרות הרצון של קברניטי הבורסה בת"א לקדם הנפקות של חברות טכנולוגיה, חברות הסטארט-אפ הישראליות מגיעות לבורסה המקומית רק אחרי שהן נשארות בלי אוויר.
אן טריג ומודו הן דוגמאות טובות לחברות שעשו הרבה באזז לאורך השנים (שמה של אן טריג נקשר לעסקאות עם חברות ענק כמו אינטל, מיקרוסופט, דל ולנובו), גייסו הון גדול, אבל אל המוסדיים הישראליים הן הגיעו רק בסוף, כשלא נותרה להן ברירה.
ההבדלים יעבדו לטובת אן טריג?
ובכל זאת, יש גם שוני ניכר בין שתי החברות. בניגוד למודו, שבעת הגשת התשקיף היו לה הכנסות זניחות, אן טריג מוכרת בעשרות מיליוני דולרים בשנה, גם אם היא אינה רווחית כיום. רוב ההכנסות שלה מגיעות מלקוח מרכזי גדול שהוא גם בעל מניות - חברת מיקרוסופט, שאחראית על 79% מההכנסות במחצית הראשונה של 2014.
הגידול במכירות הטאבלט של מיקרוסופט, Surface Pro 3, שנמכר יחד עם העט של אן טריג, אמור לתמוך בצמיחת המכירות של החברה. בתשקיף, החברה מציינת שיש לה "עשרות לקוחות פוטנציאליים" ובהם סמסונג, אפל, דל, לנובו, ZTE ועוד. סמסונג ואפל הן שחקניות גדולות בתחום, עם נתח שוק משמעותי יותר משל מיקרוסופט, ואם אן טריג אכן תעבוד איתן סביר להניח שהמכירות שלה יגדלו באופן מהותי.
לעומת זאת, דל ולנובו שמוזכרות כלקוחות פוטנציאליים כבר היו לקוחות החברה בעבר. ב-2009 דיווחה החברה על שילוב הטכנולוגיה שלה במוצר של לנובו, בחוזה שהוערך במיליוני דולרים, אבל כיום מוזכרת לנובו בתשקיף כלקוחה של חברה מתחרה בתחום העטים הדיגיטליים. עם דל ההתקשרות הופסקה בתחילת 2013, והדבר קיזז את הצמיחה שנבעה מהמכירות החדשות למיקרוסופט. מדוע הוספקה ההתקשרות? התשקיף אינו מספק לכך הסבר.
אבל ההכנסות של אן טריג צנחו עוד קודם, ב-2012. השורה העליונה התכווצה אז ב-63% בשל מה שמוסבר כירידת המחיר הממוצע למוצריה עקב שינוי במודל העסקי. אן טריג החלה עוד ב-2011 להתמקד בעטים דיגיטליים בלבד, במקום מערכת שלמה למסכי מגע. לפי נתוני התשקיף, אחרי ירידה במכירות העטים ב-2012, ב-2013 המכירות צמחו חזרה ועקפו את מכירות העטים ב-2011, כך שמבחינה זו הכיוון הוא נכון, גם אם סך ההכנסות הכולל ירד.
ובכל זאת, ככל הידוע, ב-2011, שנת השיא במכירות, שוויה של אן טריג הוערך ב-200-300 מיליון דולר. כיום היא מתכננת לגייס לפי שווי שמהווה פחות ממחצית הסכום הזה.