גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שעון מים צינור מים / צילום: איל יצהר

הסיסמא : "חבל על כל טיפה" שגורה בפי כל ישראלי, ויש המנסים להרחיב אמירה זו באופן שתחול גם על מים אפורים. היום התכנסה ועדת מומחים שדנה סביב אישור תקינה למחזור מים אפורים, שתאפשר למשקי בית רבים בישראל למחזר את המים האפורים בביתם, לשמור על הסביבה, ולחסוך כ-30% בחשבון המים שלהם.

ועדת מומחים זו הוקמה כבר לפני שלוש שנים במכון התקנים במטרה לבחון את נושא מחזור המים האפורים, ומאז ועד היום לא הצליחה לקבל את חתימתו של מכון התקנים, זאת לאור התנגדות חוזרת ונשנית של נציג משרד הבריאות.

מקורם של מים אפורים הוא בכיורים, אמבטיות ומכונות כביסה, והם מהווים יותר מ-30% מצריכת המים הביתית. רמת הזיהום שלהם נחשבת נמוכה יחסית ולאחר פעולת טיהור במתקנים ביתיים הם ניתנים לשימוש חוזר בהדחת אסלות ובהשקיית גינות. היום מודחות האסלות במי שתיה, שהם המים היקרים ביותר בנמצא וכך גם הגינות מושקות במים שפירים. הרעיון המתבקש הוא, להשתמש במים האפורים לשתי מטרות: גם להדחת אסלות וגם להשקיה.

למרות שאין תקינה וחוק המאפשרים פיקוח על רמת המערכות והמים האפורים המטופלים, קיימים היום בארץ כ-15,000 משקי אב אשר משתמשים במים אפורים ממוחזרים באופן פיראטי, בעיקר להשקיית גינות. הדאגה בקרב מומחים רבים היא שמכיוון שאין תקן ופיקוח ממשלתי, לא ניתן לוודא כי השימוש במערכות הביתיות הוא בטוח.

קיימות מדינות לא מעטות אשר עושות שימוש במים אפורים, כמו למשל גרמניה ואוסטרליה, כך שלא מדובר ברעיון אוונגרדי, ואיפה ישראל עומדת?

רמי הלפרין, לשעבר מהנדס ראשי לבריאות הסביבה במשרד הבריאות והיום יו"ר הועדה להכנת התקן למערכות מים אפורים: "השימוש במים אפורים מקובל בארצות המתקדמות בעולם, ונעשה במיליוני בתים ועד היום אין שום דיווח בעולם על תקרית שנבעה משימוש במים אפורים. בגלל החששות של משרד הבריאות, התקן הוא המחמיר ביותר מבין כל התקנים שמצאנו ומבטיח בקרה רציפה אונליין. שרת הבריאות דווקא מעוניינת לקדם את זה".

לשימוש במים אפורים יש משמעות כלכלית ניכרת. על פי הניתוח של ליאור שמואלי ויפעת בס מפירמת EcoFinance, מחזור מים אפורים יובילו לחיסכון ברמה הפרטית והמשקית. החיסכון בא לידי ביטוי בהקטנת ההוצאה הכספית על צריכת המים הביתית בהיקף מאות שקלים בשנה.

ברמת כלל המשק, כותבים שמואלי ובס, מדובר בחיסכון של עשרות מיליארדים עד שנת 2050. זאת לאור צמצום העלויות הכוללות של הצעדים שתיאלץ המדינה לנקוט על מנת להתמודד עם הגירעון ההולך וגדל הצפוי במשק הישראלי בשנים הקרובות.

הגירעון בו מדובר נובע מכך שהביקוש למים עולה וההיצע יורד. על פי נתונים של רשות המים, צריכת המים העירונית צפויה להכפיל את עצמה עד שנת 2050, והיצע המים השפירים צפוי להמשיך לרדת בשנים הבאות בכ-15%.

על מנת לענות על פער זה, מתכננת המדינה להגדיל את התפלת מי הים, ועד שנת 2050 צפויים להיות מותקנים 16 מתקני התפלה לאורך חופי ישראל (כיום קיימים שלושה) אשר כל אחד ממנו פרוש על פני 70 דונמים לאורך מישור החוף. מעבר לתפיסת הקרקעות, צורכים מתקני ההתפלה חשמל רב ופולטים גזי חממה. מאמץ מקביל להתפלת מים הוא המאמץ להשתמש במים אפורים, משום שכל קוב של מים אפורים שיעשה בהם שימוש יחסוך קוב של מים מותפלים. "ברור שישראל חייבת להתפיל מים על מנת לסגור את הפער בין מקורות המים המוגבלים וצריכת המים ההולכת וגדלה" טוען פול שטיינר יו"ר החטיבה למחזור מים אפורים באיגוד לשכות המסחר. "אך עם זאת מחזור מים אפורים במגזר הפרטי עשוי לחסוך עד כ- 150 מיליון קוב בשנה, דהיינו 1.1 מטר במפלס הכנרת" הוא אומר.

חיסכון במונחים כספיים ומונחים אחרים כתוצאה ממחזור מים אפורים - עד 2050:

■ חיסכון כספי ברכישת מים מותפלים: 6.95 מיליארד שקל

■ חיסכון בכספי השקעות בתשתיות מים: 6 מיליארד שקל

■ חיסכון בפליטות גזי חממה: 7 מיליון טון

■ חיסכון בחשמל: 11,000 מיליון קוט"ש

■ חיסכון בצריכת מים: 2,500 מלמ"ק