קובי מלכין / צילום: בן יוסטר
פקטורינג נחשב אמצעי מימון נפוץ בעולם - לפי נתוני ארגון ה-IFG (ארגון הפקטורינג הבינלאומי), היקפו מוערך ב-2.2 טריליון אירו. לעומת זאת, בישראל התחום קיים לא מעט שנים, ואולם השוק עדיין קטן ומוערך ב-7 מיליארד שקל בלבד.
בבנק אוצר החייל מאמינים כי קיים פוטנציאל לצמיחה משמעותית בתחום. הבנק, מקבוצת הבינלאומי, נהפך לפני שנתיים שחקן מרכזי כשרכש את תיק הלקוחות בתחום הפקטורינג של כלל מימון. היקף הנכסים שלו בתחום עומד כיום על כ-2 מיליארד שקל- נתח שוק של 30% בקירוב מהשוק בישראל.
אוצר החייל מזוהה עם אוכלוסיית כוחות הביטחון, אך יש לו גם פעילות לא מבוטלת עם העסקים הקטנים, ובעקבותיה הבנק נכנס לפעילות בתחום הפקטורינג. בשנה האחרונה חלו שינויים מהותיים בשוק בישראל: בראשונה, עיקר פעילות הפקטורינג נעשה באמצעות המערכת הבנקאית ולא בגופים החוץ-בנקאיים, ששלטו עד לא מזמן בתחום. לפי הערכות, הגוף השני בגודלו הוא בנק מזרחי טפחות, שנכנס לתחום לפני 7 שנים. מי שעוד פעיל הם שני הבנקים הגדולים, הפועלים ולאומי, וכן קיימים גופים חוץ-בנקאיים בהם פנינסולה, גלובל פקטורינג וגמא.
ביום שלישי השבוע יקיים אוצר החייל כנס בנושא הפקטורינג. בבנק מאמינים כי צפויה צמיחה משמעותית של התחום בישראל. "שוק הפקטורינג בישראל גדל, נכנסו עוד שחקנים והתרחבו. התחום הזה נמצא בצמיחה, ולהערכתי תוך 3 שנים השוק יכפיל את עצמו", אומר ל"גלובס" מנכ"ל אוצר החייל קובי מלכין.
נציין כי לא אחת בשנים האחרונות אמרו שחקנים כי קיים פוטנציאל משמעותי לצמיחת השוק, אך נראה כי עדיין לא התרחשה פריצת הדרך המשמעותית. "הסיבה לכך שהנתונים בישראל נמוכים ביחס לעולם היא מכיוון שיש שכבה גדולה במגזר העסקי שלא נחשפה עדיין לכלי הזה ולא מודעת אליו. לעומת זאת, מי שעושה פעם אחת פקטורינג, מגיע לעשות זאת שוב", מעריך מלכין.
נזכיר כי מימון באמצעות פקטורינג מאפשר לחברה למכור את החוב של לקוחותיה, ולקבל את סכום החוב באופן מיידי בניכוי ריבית ועמלות המשולמות לחברת הפקטורינג. מלכין מציין כי לשיטה זו לא מעט יתרונות, בהם שיפור בתזרים המזומנים של העסק, וכן העסק לא צריך להעמיד ביטחונות מולו.
"הפקטורינג מסייע לחברה לשפר את הדוחות הכספיים שלה - סעיף החובות של הלקוחות קטן, ולא פחות חשוב, האובליגו שלהם לא גדל, שכן הפקטורינג לא נחשב אשראי שהחברה נוטלת על עצמה. גם חברות שקרובות לחריגה מהקובננטס (אמות המידה הפיננסיות שלהן הם התחייבו כלפי נותני האשראי שלהם - ע.א) לוקחות פקטורינג כדי לשפר את יחסי הנזילות ויחסים פיננסיים אחרים", אומר מנכ"ל אוצר החייל.
יתרון נוסף של שימוש בפקטורינג הוא שנטל הגבייה עובר אל הבנק, ורק במקרה של סכסוך עסקי ניתן לחזור אחורה אל הלקוח שייקבל אחריות על הגבייה. "כמעט ולא נתקלנו במקרים שכאלה", אומר מלכין. כדי להקטין את הסיכון, הבנק או הגוף המעניק של הפקטורינג מבטח חלק גדול מהמימון.
כמובן שאין ארוחות חינם; המחיר של אשראי מסוג פקטורינג תלוי ברמת הסיכון של החברה והלקוחות שלה, אך לרוב הוא גבוה מאשראי רגיל מהבנק. לדברי מלכין, ההבדל זניח. מלבד ניכוי הריבית, הלקוח צריך לשלם גם עמלה בגין הביטוח שעומדת על כ-0.4%. נציין כי אשראי הפקטורינג הוא לתקופה קצרה של עד חצי שנה, כך שבמונחים שנתיים 0.4% מהווה תוספת אפקטיבית לריבית של לפחות 0.8% (תלוי בטווח האשראי).
מלכין מציין כי יכולים להיות מקרים שבהם הריבית בפקטורינג תהיה נמוכה מהריבית באשראי הרגיל של החברה. "עיקר התמחור הוא לפי רמת הסיכון של הלקוחות, ולכן במקרים שבהם לחברה יש לקוחות גדולים ואיתנים פיננסית, ייהנה הלקוח מכך שרמת הסיכון של הלקוחות שלו נמוכה מרמת הסיכון שלו", הוא מסביר.
- מה היקף החוב שמגיע לחדלות פירעון בפקטורינג?
מלכין: "הדיפולט קטן מאוד, ונמוך מהאשראי העסקי. לא מדובר במימון להקמת מפעל, אלא מימון לשלב הסופי ביותר של חוב של לקוח שמקבל את המוצר. חוץ מזה, אנחנו מבטחים חלק גדול מהחוב, מה שמוריד לנו עוד יותר את רמת הסיכון".
- איך ההאטה במשק אמורה להשפיע על התחום?
"כשהמצב במשק קשה, יש יותר נטייה של לקוחות לבקש לפרוס תשלומים. אנחנו מגיעים באמצע ומאפשרים ללקוחות לפרוס תשלומים, אך לבעל העסק מאפשרים לקבל את התשלום עכשיו, מבלי שגדל החוב של העסק. לכן במיתון אכן רואים עלייה בשימוש בפקטורינג".
ארה"ב: זוכה עובד לשעבר במזרחי טפחות מסיוע בהעלמת מס
בתום משפט שנמשך פחות משבוע בביהמ"ש בלוס אנג'לס זוכה עובד לשעבר בבנק מזרחי טפחות, שוקרולה ברווריאן, מעבירות סיוע להעלמת מס. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בן 4 שעות שקיים חבר המושבעים. המשפט היה קצר למדי, והתנהל בשלושה דיונים בלבד בשבוע שעבר.
ברווריאן, שהיה סגן מנהל הסניף בלוס אנג'לס, הואשם כי סייע ללקוחותיו להעלים כספים מרשויות המס בארה"ב באמצעות הענקת הלוואות אל מול הפיקדונות הלא-מדווחים. במסגרת המשפט העידו שישה לקוחות של הבנק; שלושה מהם כבר הודו בעבר כי חמקו מתשלום מס לרשויות בארה"ב. עם זאת, ששת העדים העידו כי לא קשרו קשר עם ברווריאן לצורך העלמת המס, מה שכנראה סלל את הדרך לזיכויו.
משפט זה הוא חלק ממלחמת החורמה של הרשויות האמריקאיות בתופעת העלמות המס של אזרחי ארה"ב. במסגרת זו מתנהלת גם חקירה נגד שלושה בנקים ישראלים: לאומי, הפועלים ומזרחי טפחות. החקירה בלאומי היא המתקדמת ביותר - הבנק כבר הפריש בגינה יותר ממיליארד שקל, ובשבוע שעבר נודע כי הרגולטור בארה"ב דורש מהבנק עוד 300 מיליון דולר. פועלים ומזרחי טפחות עדיין לא פרסמו מה יהיה גובה הקנס שלהם בחקירה זו.