שולה זקן / צילום: גיל יוחנן
תחושת דז'ה-וו עברה היום (ב') על הנוכחים במשפטו המתחדש של אהוד אולמרט בבית המשפט המחוזי בירושלים. שוב עלו באולם המלא השמות הנושנים, "מוריס טלנסקי" ו"אורי מסר", שכבר כמעט נשכחו מרובנו. שוב נשמעו ביטויים שחשבנו שחלפו מחיינו, כמו "קופה סודית", "מעטפות כסף" ו-"יומני שולה". שוב עמד הפרקליט הנפוליאוני אורי קורב מול מנהיג המדינה לשעבר והטיח בו את תוכחתו, הפעם באמצעות האסירה מנווה-תרצה, שולה זקן.
בפעם האחרונה שאולמרט היה כאן, האיר לו בית המשפט פנים, והוא יצא זכאי. אבל נראה כי ימי הזכאות של אולמרט חלפו-עברו, כמו גם ימי תהילתו. היום הוא הגיע לבית המשפט כשאות קלון ההרשעה בשוחד במשפט הולילנד על מצחו, וכשאלפי המילים הרעות ששפכה אודותיו זקן, ועשרות שעות חקירה במשטרה, מלווים אותו כשובל של כלימה.
אולמרט ישב לאורך הדיון בצד האולם, נראה כאסור בתוך מעיל הרוח החום-אפרורי שלו. מדי פעם הוא גיחך במרירות לנוכח דבריה של זקן.
זקן הגיעה לבית המשפט בירושלים היישר מבית הכלא, אך היא נראתה במרבית הדיון שלווה וחופשייה. כשהיא ממשיכה את מסע ההיטהרות האמיתי או המדומה שלה, מסרה זקן את עדותה כמעט בחדווה. על דוכן העדים היא נראתה כפרפר מרחף באוויר; ואת אולמרט עקצה כדבורה.
סצנת היחסים הסבוכה בין זקן לאולמרט היא מרתקת, אבל מבחינה משפטית השאלה הגדולה היא - האם הראיות החדשות בתיק יביאו לשינוי עמדתו של בית המשפט המחוזי, שכבר קיבל את הסבריו של אולמרט כי הכספים שקיבל מטלנסקי נועדו לצרכים פוליטיים ולא אישיים.
עיקר תשומת-הלב ניתנה היום להקלטות הסתר של זקן את אולמרט; וזקן העניקה להן פירוש שתואם את תזת התביעה. אבל למען האמת, תוכן הקלטות רחוק מלהיות חד-משמעי, ואולמרט מנפק הסברים לא רעים לפחות לחלק מהדברים שנאמרים בהן. ואכן, לחלק ממה שנאמר בהן אפשר לנפק כמה הסברים.
לעומת זאת, היומנים שניהלה זקן, שאותם סירב בית המשפט המחוזי בירושלים לקבל כראיה בגלגולו הקודם של המשפט, נראים היום כראיה חזקה שתועדה בזמן אמת נגד אולמרט, ושיש בכוחה להוכיח מעל לספק סביר כי חלק מהכספים שקיבל מטלנסקי נועדו לצרכים פרטיים. זאת, בצירוף תמונת המצב ההולכת ומתבהרת באפיקים שונים, שלפיה אולמרט עשה כמעט הכול כדי למנוע מזקן מלהעיד במשפטים שנוהלו נגדו, וכדי למנוע את הגשת היומנים בתיק טלנסקי.