1. פעם ב-19 שנה מסתנכרנים התאריך הלועזי והעברי. 19 שנה לאחר שלוש היריות בכיכר, המפגש המחודש בין י"א בחשוון ל-4 בנובמבר, נתן לנו תזכורת שהלוח העברי עשה אולי מסלול שלם מאז רצח רבין - אלף אלפי הבדלות - אבל שום דבר לא השתנה: ברגע האמת, המורמים מעם עומדים לבדם בצריח. לא אבטחה, לא הרתעה, לא הכנה, לא שכל, לא היגיון, לא תבונה ולא חוכמה. זה מחייב אותנו בהתבוננות מעמיקה. הכתובת מתנוססת הרבה זמן על הקיר.
רצף האירועים הוא כזה. בדקה ה-22 כבש ערן זהבי מהנקודה הלבנה, ואז, כמו בכל דרבי שהוא כובש בשנתיים האחרונות (והוא כובש בכל דרבי), הוא ביצע כלפי אוהדי הפועל את תנועת הפיו-פיו. בדקה ה-32 פרץ אוהד למגרש והיכה את זהבי.
מדובר ב-10 דקות. אין פה תגובה ספונטנית, כמו ב-2012, לאחר הרחקתם של אביחי ידין וסלים טועמה בדרבי. יש פה אירוע מתוכנן. האם תוכנן ב-10 דקות, תוכנן בשתי דקות, תוכנן במשך כמה ימים או שבועות או חודשים? שהמשטרה תעבוד ותוציא ממי שצריך את ההודאה.
2. ערן זהבי לא עשה שום דבר מעבר למה שעשה כבר כמה פעמים. חכם או לא חכם, זו כבר הבעיה שלו. אלא שאדם לא עומד לדין על היעדר פאסון, אלא על ביצוע עבירה. על המקרה של זהבי כבר עמד תובע ההתאחדות, עו"ד ניר רשף, לאחר הפעם הראשונה שזה קרה וביקש להטיל סנקציות כלפי שחקן שמבצע פרובוקציה לעבר קהל יריב. הפרשנות הייתה ברורה: כרטיס צהוב. אי אפשר לנהוג איפה ואיפה באקט של שמחה. הורדת חולצה דינה כדין פיו-פיו. כך נהג אתמול (ב') השופט רועי ריינשרייבר. אם הייתה פרשנות רב-משמעית, אולי היה מתעלם, אולי היה מרחיק.
מכאן המשיך המשחק עשר דקות תמימות. רק מרגע פריצת האוהד החל אירוע מתגלגל. יש לנתק באופן ברור את המקרים. זהבי לא הותקף על הפיו-פיו, זהבי הותקף על המכלול, בדיוק כפי שהוא מבצע פיו-פיו על המכלול. רבים אמרו, הוא בעצמו סיפר, וכולם יודעים: זהבי עובר במקביל להצלחות הספורטיביות שלו שנתיים מהגיהנום מאז החליט לחתום במכבי ת"א, כולל פרשיה רכילותית שנדבקה לו ולמשפחתו.
3. בעבר התפתח ויכוח בין קהל אוהדי הפועל ת"א לשאר העולם, לגבי גבולות היצירה שלהם. איפה נחצה קו האלימות המילולית, איפה לא. שירי שואה, צלבי קרס, הטרדות, נאצות. הם תמיד אמרו - בעיקר במקרה ההתפרצות של סופוקליס שחורציאניטיס - שאלימות פיזית תהיה גרועה תמיד מאלימות מילולית. אני מקבל את הטענה. ולכן, אם זהבי נקט באלימות מילולית, איך יפרשו את האלימות הפיזית של האוהד שלהם?
ברגע שאוהד נכנס למגרש, אין סיבה להפסיק משחק. היו מקרים, גם במונדיאל, שאוהד פרץ למגרש. ברגע שאוהד נכנס למגרש אבל גם פגע באחד הנוכחים, בוודאי שבאופן מכוון, אין שיקול דעת: הפסקת משחק. שחקן לא אמור לעלות לדשא עם כישורים של מתאבק סומו. תפקידו אינו כולל הגנה עצמית. אוהד אמור להיות ביציע. אילו האוהד היו פוגע ברועי ריינשרייבר, המשחק היה מופסק מיידית. ריינשרייבר הגיב כלפי האירוע האלים בצורה שגויה. נקודה. לא היה לו פה אפילו שיקול דעת.
אם ריינשרייבר היה מפסיק את המשחק באותו רגע, ההשלכות של הדברים היו פחות חמורות. מהרגע הזה, נטלה אשמה גם מכבי ת"א. השתלהבות שחקניה, גם זהבי, של אחד או שניים מבעלי התפקידים שבה, ושל אוהדיה, הביאה בסופו של דבר לפיצוץ המשחק.
4. האלימות עלתה אתמול עוד מדרגה. הפעם האחרונה שבה הופסק משחק בליגה הראשונה כי אוהד פרץ והיכה שחקן, הייתה בערך לפני 30 שנה, אבל הפעם האחרונה שבה אוהד היכה שחקן לאחר המשחק הייתה לפני שנתיים וחצי. מכבי פ"ת הוענשה בהפחתת 3 נקודות ליגה על אחריותה השילוחית.
כל שאר הנוגעים בדבר צריכים גם לעלות הבוקר מדרגה. המשטרה חייבת לבצע מעצרים נוספים כדי לנטרל את הגורמים המתסיסים והאלימים בחוגי האוהדים. בית המשפט חייב ללכת לקצה העונש הקבוע בחוק כדי ליצור הרתעה. בית הדין המשמעתי של ההתאחדות לכדורגל חייב - בעונש קשה - לגרום לקבוצות להלחם בעצמן, ובאופן נחרץ, כנגד מי שעלול להמיט עליהן שואה ספורטיבית. ולאור המצב הכלכלי של הפועל ת"א, היא בדרך לשואה ספורטיבית. מכבי תסבול פחות.
היה פה מחדל אבטחתי ממדרגה ראשונה. המשטרה תגולל את זה על חברת האבטחה, אבל היא האשמה העיקרית בעניין. היא קובעת את הנהלים, היא מאשרת מאבטחים, היא קובעת את הסד"כ, היא מבצעת קבוצת פקודות והערכות מצב, היא הייתה צריכה להיכנס לפעולה ולמגרש ברגע שהודלקו אבוקות בשער 11 שבו ישבו אוהדי מכבי ת"א. כבר אז הייתה פרצת אבטחה וזה היה לפני שריקת הפתיחה. בסמכותה, על-פי חוק הספורט, להתערב באירוע שגולש. האירוע גלש, אין עוררין.
5. כבר אמש החלו כרגיל גורמים חפצי פרסום ויחסי ציבור, שאין להם מושג בכדורגל, להתערב בעבודתם הלא פשוטה של האנשים שאמורים לפתור את הבעיות שנוצרו. אסור שההחלטות יהיו גורפות אלא נקודתיות. הפסקת משחקי הליגה, או הליגות, מעבר לכך שיוצרות בעיה לגורמים ששילמו ומשלמים ביד נדיבה לכדורגל הישראלי עבור רכישת זכויות ממנו, אינה הגיונית. ראשית, משום שדרבי תל-אביבי יהיה תמיד נפיץ יותר ממשחק בין עכו לרעננה, ובענייניו צריך לטפל. שנית מכיוון שבעוד פחות משבועיים תשחק כאן נבחרת בוסניה ושום אירוע אלים לא ידחה את המשחק. אם רוצים לסגור את הכדורגל, אז לסגור. להודיע לאופ"א שבוסניה לא תגיע. זה לא יקרה, ותפקיד ההתאחדות והמינהלת הוא להרגיע, לא להתסיס. התסיסו פה מספיק בשעת המשחק.
עד שיובררו האירועים ויוענשו הגורמים הרלוונטים, יש להפסיק את פעילותן של מכבי ת"א והפועל ת"א ולסגור את בלומפילד. אלה בדיוק הדברים שהיה עושה בית הדין המשמעתי כלפי קבוצות ומגרשים פחות מתוקשרים. הפרדת המוץ מהתבן היא קריטית. עד שכלל הקונסטיטוציה - רשות מחוקקת, שופטת ומבצעת - לא תקבל החלטה חותכת, אי אפשר לחדש את פעילות הנוגעים בדבר.
6. למצער, למרות רצף האירועים, דינם של קהלי האוהדים הוא זהה. החשיבה אצל גורמים במערכת המשפטית כי הקבוצות אינן אשמות, מוטעית. מעט מאוד בעלי תפקידים על הדשא ניסו להרגיע. להיפך. אין כאן אחריות שילוחית אלא ישירה. אי אפשר לנופף בסיסמאות - פריצה לכר הדשא תגרור הפחתה של 10 נקודות ליגה - בלי ליישם אותן. אם שער 4-5 או שער 10-11 במשחקי הקבוצות הרלוונטיות ייפתח בחודשים הקרובים, זו תהיה התאבדות. אם יהיה משחק חוזר - התאבדות נוספת. דינו של המשחק הזה הוא כדין משחקים מהסוג הזה בעבר: 0-0 ללא נקודות. אם בעקבות האירועים תשתנה טבלת הליגה, תרוויח קבוצה אחרת מההפקר. אם ינטשו בעלי קבוצות את קבוצותיהן - נרוויח. אולי ברגע הזה יבינו כל הכושלים בתפקידם, מה זה לכרות את הענף. אולי אז הם יבינו את האחריות שעל כתפיהם.
7. ושום מילה על החברה האלימה, השסועה, הגזענית שאנחנו חיים בה. אותה חברה שילבה ידיים רק לפני שלושה חודשים במבצע 'צוק איתן', ירדה לשטחי כינוס, הרימה תרומות, האכילה חיילים, ליוותה בהמוניה כמה מהם בדרכם האחרונה. לפחות שלא נהיה צבועים.