השמנת יתר בילדים / צילום: shuterstock
זה שנים מתלוננים הורים ותלמידים על איכות המזון הירודה בבתי-הספר. בורקס עם שומן טראנס, צ'יפס ספוג בשמן, משקאות קלים עתירי סוכר ומאפים מקמח לבן הפכו לחלק משגרת יומם של תלמידים, שנחשפים למזונות לא בריאים בקיוסקים, במכונות אוטומטיות ובמפעלי ההזנה הפועלים בבתי-הספר.
בעקבות זאת כבר זמן רב דובר, במסגרת התוכנית הלאומית לחיים פעילים ובריאים - ששותפים לה משרדי הבריאות, החינוך, התרבות והספורט - על חקיקת חוק, שיאפשר לנטרל את הלחצים מצד ספקי המזון, ויחייב פיקוח יעיל על כלל המזונות שנמכרים ומוגשים בבתי-ספר.
הפעילות הנמרצת נשאה פרי, ובהובלת משרד החינוך חוקקה הכנסת פה-אחד חוק שישים סוף למציאות העגומה.
החוק החשוב - שאותו קידמו שר החינוך שי פירון ושורת חברי כנסת, ובראשם יו"ר ועדת החינוך של הכנסת, עמרם מצנע - קובע לראשונה חובת פיקוח על איכות המזון בבתי-הספר, לצד קנסות למפיריו. זאת, בהתאם ליעדי התוכנית הלאומית לחיים פעילים ובריאים. החוק צפוי להיכנס לתוקף משנת הלימודים תשע"ו, לאחר תקופת היערכות בשנת הלימודים הנוכחית תשע"ה.
לפי החוק החדש, שר החינוך יקבע, בהתייעצות עם שרת הבריאות, כללים להרכבם התזונתי של מזונות שנמכרים או מוגשים בבתי-ספר. ספקים ומוכרי מזון בבתי-ספר יחויבו לפרסם את הרכב המזון שהם מוכרים ואת ערכו התזונתי.
על ספקים ומוכרים שלא יעמדו בכללים, החוק מטיל קנסות עד סכום של 6,000 שקל; ובמקרים של הפרה מתמשכת - עד 3,000 שקל לכל יום הפרה; וכן קנס של 1,500 שקל על אי-פרסום הרכב המזון שהם מספקים.
מנהלי בתי-הספר מחויבים בחוק ליידע תלמידים והורים בתחילת כל שנת לימודים על הרכב המזון שנמכר או מוגש בבית-ספרם. למפקחים מטעם משרד החינוך הוקנו סמכויות לאכיפת הכללים.
המאבק במזונות לא בריאים שנמכרים בין היתר בבתי-הספר נמשך זה שנים. אמנם כבר בשנת 2006, טרם הושקה התוכנית הלאומית, הופץ חוזר מנכ"ל משרד החינוך, שמפרט אילו מזונות מזיקים לבריאות אסור למכור או להגיש בבתי-ספר - אולם למנהלים לא ניתנו אז סמכויות אכיפה, וההנחיות לא מולאו בפועל.
ביולי 2013 קודם בנושא זה דיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. במהלך הדיון הוצגו נתונים שלפיהם 25% מהתלמידים בכ-4,000 מוסדות החינוך במדינה נוהגים לרכוש ארוחות בוקר בקפיטריית בית-הספר, לפעמים מסיבות חברתיות או בגלל נוחות ההורים.
כעת שואף החוק החדש להוציא מבתי-הספר שלל מזונות לא בריאים, כמו עוגות עתירות סוכר ושומן, משקאות מוגזים ממותקים, בורקס, צ'יפס מלאים בשמן וכיו"ב, ולקדם תזונה בריאה בקרב תלמידים וצוותי ההוראה בשעות הלימודים.
פעילות זו חיונית במיוחד על רקע העלייה בשיעורי ההשמנה בקרב ילדים ומתבגרים בישראל. לפי נתוני משרד הבריאות לשנים 2011-2010 (דוח 'בריאות בישראל' שהתפרסם בפברואר 2014), שיעור הילדים עם עודף משקל עולה מ-12.4% בקרב תלמידי כיתות א' ל-16.7% בקרב תלמידי כיתות ט'. שיעורי השמנת היתר (באחוזון 97 ומעלה) עומדים על 9% בקרב תלמידי כיתות א' ועל 10.5% בקרב תלמידי כיתות ט'.
המציאות דורשת עתה, עם חקיקת החוק, קבלת אחריות מצד המערכת, מצד צוותי ההוראה בבתי-הספר והן מצד התלמידים והוריהם, לקדם אורח חיים בריא גם בשעות הלימודים, כזה המבוסס על פעילות גופנית סדירה וצריכת מזון בריא יותר.
כעת נותר, במסגרת התוכנית הלאומית לחיים פעילים ובריאים, להמשיך ולפעול לחקיקה נוספת, לתקינה ולהסברה לצמצום צריכת מזונות עתירי שומן, סוכר ומלח על-ידי כל האוכלוסייה בישראל ולהגדלת מעגלי הפעילות הגופנית.
■ הכותב הוא ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות והאחראי על התוכנית הלאומית לחיים פעילים ובריאים.