פרופ' אייל וינקלר / צילום: יונתן בלום
דילמות מתחומי האתיקה והנראות הציבורית של בכירים במגזר הציבורי, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר ברופאים, יוצרות כמעט תמיד כותרות עבות בעיתונים ושיח תקשורתי נרחב שמתרכז בפער שבין התפקיד, ה"שליחות", לבין ההתנהלות שנחשפת. המקרה של פרופ' אייל וינקלר, מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית במרכז הרפואי שיבא, אינו יוצא דופן: מצד אחד, מדובר במנתח בעל שם עולמי עם אלפי מטופלים אסירי תודה; מהצד השני יש כאן מקרה של רופא, שנטען כי ביצע ניתוחים פרטיים על חשבון העבודה בבית החולים הציבורי, ולכאורה קיבל שכר כפול.
נציבות שירות המדינה בדקה את המקרה, ובמאי האחרון הגישה תובענה נגד וינקלר. לפני כשלושה שבועות הוחלט גם להשעות אותו עד לגמר ההליכים בפרשה. התובענה, ובהמשך ההשעיה, עוררו מהומה לא מבוטלת, שבשיאה, השבוע, הושבתו לשעתיים חדרי הניתוח של שיבא במחאה (לאחר ש-300 רופאים חתמו על עצומה למען וינקלר). מעבר לכך, בית החולים ומנכ"לו, נציבות שירות המדינה, שרת הבריאות, ובכירים נוספים במערכת הבריאות החלו להחליף האשמות סביב הפרשה.
המקרה של וינקלר, יש להדגיש, אומנם היה זה שעורר את הדיון, אך בבסיס הוויכוח וחילופי ההאשמות עומדת שאלת הרפואה הפרטית בישראל והקו הדק - יש שיאמרו, הקו הלא קיים - שבינה לבין הרפואה הציבורית. וינקלר טוען שהדיון הזה נעשה על חשבונו: "זו פרשה של אג'נדה נציבותית, לסיים את התחום האפור בין הרפואה הפרטית לציבורית, ואני נקלעתי לצומת הקטלני הזה", הוא אומר. "בחרו בי כטסט קייס. אני הרופא הראשון שישפט על שעון הנוכחות החדש.
"אחרי החקירה הראשונה שלי, ישבנו פה שבועיים יום ולילה לבדוק. אמרתי, אין מצב שאני מדווח לא נכון בשעון. גם אם היה מקרה ששכחתי - זה קורה, זה אנושי. טעות. גם אם מגיע עונש על טעות, הוא בטח לא השעיה. עונש צריך להיות מידתי. המקרה שלי איבד את כל גבולות הפרופורציה.
"חמישה חודשים אחרי שפרסמו את הקובלנה נגדי, אחרי שבמהלך צוק איתן נתנו לי לטפל בכל החיילים שהגיעו לכאן, מודיע הנציב שהוא משעה אותי. זה נקרא שאני מטיל קלון על המערכת? המחלקה הזו היא הבית שלי כבר שלושים שנה. אני שלושים שנה בשירות הציבורי. מאז שהוגשה נגדי הקובלנה הראשונה חלפו חמישה חודשים, ובתקופה הזו שיפרתי את איכות חייהם של עשרות נשים חולות סרטן השד, של גברים חולי מלנומה ושל חולים נוספים".
זמן חדר, זמן סכין
וינקלר, 54, נחשב לאחד מהמנתחים-הפלסטיקאים המובילים בארץ ושמו יוצא לפניו גם מחוץ לגבולותיה. הוא נולד בחולון, "לזוג הורים שביחד יש להם עשר שנות לימוד", למד בבאר שבע והתמחה במחלקה לכירורגיה של פרופ' רוני רוזין המנוח באיכילוב. לפני כמעט שלושים שנה הגיע לסטאז' בשיבא - ומאז הוא שם.
את ניהול המחלקה בשיבא קיבל ב-2011, במקביל למינויו כמנהלה של קלאס קליניק - מרפאה שפעלה בשטח בית החולים, ושהופעלה על-ידי תאגיד הבריאות של שיבא ובה בוצעו ניתוחים קוסמטיים פרטיים. הבעיתיות שבהפעלת המרפאה הפרטית בבית החולים הציבורי סוקרה בהרחבה בגלובס.
במחלקתו טיפל בחולות סרטן שד שעברו כריתה ושחזור, בחולי מלנומה ובנפגעי כוויות. בקלאס קליניק טיפל באלה שחפצו בניתוח קוסמטי, בלוקסוס של הגדלת חזה או במתיחת פנים. אלה החוטים הסבוכים בין הרפואה הציבורית לרפואה הפרטית, שחוקרי נציבות שירות המדינה מנסים כעת להתיר; פלונטר שכזה, שכבר קשה לדעת מתי הסתיים ניתוח שחזור שד במחלקת בית החולים ומתי התחילה שאיבת השומן הפרטית.
על-פי טענות הנציבות נגד וינקלר, בין ינואר 2012 ועד מאי 2013 ביצע וינקלר 194 ניתוחים בקלאס קליניק. 149 מהם, נטען, בוצעו במהלך שעות התקן בלי שקיבל אישור לסידור עבודה גמיש (המאפשר לבצע פעילות פרטית במהלך שעות היום, בתנאי שיושלמו בהמשך שעות העבודה הציבורית). ב-65 מניתוחים אלה, אגב, השתתפו מתמחי המחלקה לכירורגיה פלסטית, הכפופים לו.
בטענה אחרת בתובענה היא כי בשנת 2012 ביצע וינקלר 104 ניתוחים פרטיים במהלך שעות הבוקר והצהריים המוקדמות, כשהוא מדווח על אותן שעות ניתוח בקלאס קליניק כעל שעות עבודה בבית החולים. בדרך זו, לכאורה, קיבל שכר הן מלקוחותיו הפרטיים והן מבית החולים. בשנת 2013 ביצע 79 ניתוחים פרטיים באותו אופן.
"בחקירתי הראשונה נשאלתי על דיווח כפול שמסתכם ב-100 שעות", וינקלר מסביר את הדיווח הכפול. "אני הראיתי בעיקרון שיש אי התאמה בשעון, בין מה שנרשם בחדר ניתוח בקלאס קליניק לבין הזמן שהתחלתי לנתח, הזמן שעשיתי clock out מהרפואה הציבורית".
מינואר 2012, הוא מזכיר, התבקשו כל הרופאים לדווח על שעות העבודה באמצעות אפליקציית סלולר (בעקבות הסכם הרופאים מאוגוסט 2011). "מתברר שכשאני הקלדתי באפליקציה שיצאתי מהרפואה הציבורית לפרטית, בבוקר, במקרים מסוימים רישומי חדר הניתוח בקלאס קליניק אמרו שהניתוח התחיל קודם, חצי שעה קודם או כמה דקות קודם.
"רישומי קלאס קליניק מעידים על 'זמן חדר' ולאו דווקא משקפים את זמן עבודתי בפועל, 'זמן סכין'. היה מקרה שהראיתי לחוקר הנציבות שהייתי בניתוח של שחזור שד במחלקה בבית החולים, כשבאותו זמן היה רשום שאני בניתוח של שאיבת שומן בקלאס קליניק. דינה של הראיה הזו ליפול.
"בפועל, מדובר על חלקי שעות המצטברות לעשרות שעות בודדות, שלושים שעות, הנפרסות על פני שנתיים, שהן לכל היותר מסתכמות בעלות של מאות שקלים. אם זה יוכח כנכון, מדובר בטעות בתום לב שנעשתה בחודשים של תחילת יישום האפליקציה, שנחשבים חודשי חסד. יעלה על הדעת שאני, עם כל הקליניקה הפרטית שלי, דיווחתי בכוונה דיווח לא נכון בשביל להרוויח עוד כמה מאות שקלים בשנה?".
- על-פי התובענה, ניתן להבין שמדובר על הרבה יותר משלושים שעות.
"אני הראיתי לחוקר שמדובר בשלושים שעות. כל הרופאים מתאגדים סביבי לא כי הם מתאחדים להגן על עבריין, אלא כי הם יודעים שיש ליקויים בהפעלת שעון הנוכחות ובהגדרתו. לא מזמן באו אליי רופאים שונים המבצעים משמרות אחר הצהריים, ואמרו לי כי האחיות והטכנאים מתחילים ססיה בשתיים וחצי בצהריים ואילו הרופאים הבכירים עושים clock out מהרפואה הציבורית רק בשעה ארבע. עד אז הם עובדים במחלקות. הם שאלו אותי 'האם כולנו עבריינים הצפויים להשעיה?', אמרתי להם: כן. אם מישהו ילשין עליכם, אתם גנבים. ככה זה התחיל אצלי".
- באישום הראשון בתובענה, מדובר על כך שרוב הניתוחים התבצעו בלי שקיבלת אישור ממנהל בית החולים ובלי שהיה לך אישור לסידור עבודה גמיש.
"עוד טרם כניסתי לתפקיד מנהל המחלקה, מוניתי בכתב על-ידי הנהלת בית החולים למנהל הרפואי של קלאס קליניק. מינוי זה הוגדר כחלק מעבודתי הציבורית וללא כל תמורה נוספת. באותם ימים ניתחתי את הניתוחים הקוסמטיים שלי מחוץ לשיבא. אחר כך התבקשתי להעביר את הניתוחים הקוסמטיים שלי לקלאס קליניק, בתחילה אחר הצהריים ואחר כך הייתה הנחיה של ניהול סיכונים לנתח בשעות הבוקר. הנחיה זו גובתה באישורים המתאימים מהגורמים הרלוונטיים.
"דוחות הנוכחות שלי אושרו שוב ושוב. הכול נעשה באישור ובעידוד. בסמכות ובקבלת חיזוקים חיוביים. המקום היה מלא והומה. לרגע לא דמיינתי לעצמי שעל זה אשב על ספסל הנאשמים".
- ובכל זאת, לרגע לא חשבת שמשהו לא בסדר? לא נדלקה אצלך נורה אדומה? ניתוחים פרטיים בבוקר?
"12 רופאים ניתחו שם - זה היה מיזם כלכלי של בית החולים, שלמיטב הבנתי הנהלת בית החולים קיבלה עבורו את כל האישורים הנחוצים. אני לא פעלתי שם מתוך מחשבה שאני עושה ניתוחים במקום לא ראוי. בית החולים שולח לשם אחיות ומרדימים, מזכירות ומנקים. האם יכולתי להעלות על דעתי שמשהו שם אינו כשורה? אני תרמתי את הקליניקה הפרטית שלי. אני התבקשתי להעביר את המשאב הזה שאני מייצר ברפואה הפרטית שלי לשיבא. לו הייתי יוצא פעם בשבוע בשעות הבוקר, לפי הגדרות השעון הגמיש, לניתוחים פרטיים במתחם פרטי מחוץ לשיבא - הייתי היום צדיק".
- בנציבות טוענים שבעקבות הפעילות בקלאס קליניק, המחלקה שלך רוקנה מפעילות.
"זה שקר וכזב. חולת סרטן שד שמגיעה היום לשיבא רואה אותי באותו היום או למחרת. אין תורים. היא תנותח שבוע אחרי, מקסימום שבועיים, תלוי במצבה. גם חולי מלנומה. אנחנו המרכז הגדול בישראל שעושה כריתת שד עם שחזור מיידי. אני אישית קידמתי והובלתי את הנושא. לאף חולה שהגיעה למחלקה הזו לא הוצע לצאת לרפואה הפרטית".
- והעובדה שבעצם לא היית כאן בבקרים, לא פגעה בפעילות המחלקה? על-פי נתונים שמשרד הבריאות פרסם, זמן ההמתנה לניתוח שחזור שד בשיבא עומד על 89 ימים, לעומת בית החולים איכילוב ואסף הרופא, שם הזמן קצר בשליש.
"לא מדובר בשחזור מיידי לנשים חולות סרטן, אלא בשחזור שאינו דחוף. אין פה תורים לשחזור מיידי. נשים שעברו כריתה לפני שנה או שנתיים, שמגיעות מרחבי הארץ ומעוניינות לבצע שחזור במחלקה שלי, ממתינות בתור. התור הארוך נובע הן מהביקוש הגדול והן בגלל מחסור בחדרי ניתוח ברפואה הציבורית. ויותר מזה, בתור המנהל הרפואי של קלאס קליניק, במקרים שבהם חדר הניתוח שם היה פנוי, השתמשנו בו לטובת מטופלות ומטופלים של הרפואה הציבורית, כדי להקל על מצוקת חדרי הניתוח בבית החולים. זה כמובן היה ללא תשלום כמקובל ברפואה הציבורית. בקלאס קליניק נותחו למעלה ממאה חולים של הרפואה הציבורית ללא כל תמורה".
- אתה לקחת על עצמך גם את ניהול קלאס קליניק וגם את ניהול המחלקה. לא חשבת שיש כאן בעיה של אינטרסים מנוגדים? שהרפואה הפרטית והציבורית מתערבבות?
"אם הייתי עושה בקלאס קליניק, באופן פרטי, ניתוחים שמתחרים במה שאני עושה במחלקה, השאלה שלך הייתה לגיטימית. אם בתוך שיבא היה בית חולים פרטי לניתוחי כתף והיית מגיעה בבוקר למחלקה עם כתף שבורה והיו אומרים לך: 'את רוצה ניתוח מהר? לכי לקלאס קליניק' - היה אולי צדק בטענה. אבל בקלאס קליניק הוצע מוצר שאינו בסל המוצרים ברפואה הציבורית.
"מערכת הבריאות בישראל מתנהלת בין רפואה פרטית לציבורית. מישהו החליט שרופאים הם אחרים, הם יכולים לעסוק גם ברפואה פרטית. הרגולטור, משרד האוצר ומשרד הבריאות, אומרים לנו: אתם תקבלו 7,000 שקל משכורת יסוד לחודש, אבל אנחנו חושבים שמגיע לכם יותר - אז לכו תעבדו באופן פרטי. אני פה כי אני אוהב את הרפואה הציבורית. לא עשיתי שום דבר שמגדיל את הרווח האישי שלי. אני רואה את עצמי כמי שהקדיש את חייו לטפל בחולים. בגלל האשמות שווא וזוטות ניהוליות שנעשו בתום לב הופכים אותי לעבריין".
פתאום הגיע מכתב
העניינים הסתבכו מהר מאוד כאשר התברר שוינקלר הוא רק קצה הקרחון, ושהניתוחים בשעות הבוקר נעשו בידיעתו וברשותו של מנהל המרכז, פרופ' זאב רוטשטיין. הזרקור הופנה אל רוטשטיין, שהסביר מצדו כי הניתוחים בשעות הבוקר בקלאס קליניק בוצעו בעקבות המלצה חד משמעית של היחידה לניהול סיכונים, "כדי למנוע סיבוכי דימום מאוחרים", וכי לאחר שנוכח בהיקף הגדול מדי של ניתוחים שנעשו במסגרת זו, הוא הורה על הפסקתם.
ואכן, חצי שנה קודם, בסוף דצמבר 2013, כאשר קלאס קליניק הייתה כבר תחת חקירת הנציבות, שלח רוטשטיין לוינקלר מכתב תחת הכותרת המדהימה "לילות ללא שינה". וינקלר היה המום לקרוא כי שנתו של מנהלו נודדת בשל הניתוחים שהוא מבצע בקלאס קליניק: "מראית העין של עבודה הנראית כעבודה ציבורית, אבל שהיא בפועל פרטית לרופא, אינה טובה, יוצרת מצב בעייתי ודעתי אינה נוחה ממנה", כתב רוטשטיין לוינקלר. "בעיקר במה שנוגע למנהל מחלקה, הייתי רוצה לראות אותו עסוק בכירורגיה הציבורית בשעות אלה, בביקורים במחלקה ובמרפאה, בהדרכת הצוות הזוטר, בהוראת סטודנטים ובקידום המחקר".
בהמשך, רוטשטיין הודיע למשרד הבריאות כי עד חודש ספטמבר יסגור את המרפאה (בנימוק כי הוא פועל על-פי החלטות ועדת גרמן, שאסרה על פעילות רפואית במימון פרטי בבית חולים ציבורי). אלא שמשרד הבריאות הקדים אותו: בסוף חודש יולי הורה ד"ר בעז לב, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, לסגור את קלאס קליניק מיידית. בימים אלה, מתוך הנציבות מתגברים הקולות להשעות גם את רוטשטיין מתפקידו.
- איך הגבת למכתב "לילות ללא שינה" שקיבלת מפרופ' רוטשטיין?
"זה היכה בי כרעם ביום בהיר. כשאתה שומע שהמנהל שלך לא ישן בלילה בגללך, אתה חושש שאולי מישהו מת אצלך במחלקה. אולי חלילה רשלנות רפואית? מה קרה? ואז הוא כותב לי: 'יש נראות ציבורית לעובדה שאתה עובד בקלאס קליניק'".
- ומה אמרת לו? הרי הוא נתן לך את האישור.
"אני את השיחות שלי עם המנהל שלי שומר לעצמי".
- אוקיי, אבל מה אתה חושב על זה?
"אני חושב שהוא איש גדול, שהוא מנהל גדול. אני חושב שהרפואה הציבורית תפסיד אם אלך לעשות לביתי, אבל הנזק שייגרם אם הוא לא יהיה פה, יהיה גדול שבעתיים. לכל אדם יש גוונים באישיות, יש אנשים שאוהבים אותם יותר ויש אנשים שאוהבים אותם פחות. אני וזאב רוטשטיין לא סחבקים. אנחנו חברים לעבודה ואני מאוד אוהב אותו באופן אישי. שיבא התרומם מאוד מהתקופה שרוטשטיין נמצא, לפחות בדברים שאני מכיר: כשאני מרים טלפון שמעכבים לי ניתוחים בחדר ניתוח, הוא בא לטפל בזה. כשאני אומר לו שצריך לפתוח יחידת כוויות, הוא רץ בעולם ומביא תרומות".
- עורך הדין שלך, אלי זוהר, הוא גם פרקליטו של רוטשטיין. קצת בעייתי, לא?
"בצוות ההגנה שלי יש שלושה עורכי דין: אלי זהר, טל מאירסון ואריאל מנור שהוא ידיד נפש. שלושה אנשים מנוסים מדיסציפלינות שונות והמשותף להם הוא שהם בטוחים שנגרם לי עוול".
- מה העוול בעיניך?
"כשאני מביא לפה שרשרת רופאים מחו"ל, שולח רופאים שלי למרכזי מצוינות בעולם, ומשקיע את כל חיי בבית החולים הזה, זה בסדר? לקחתי על עצמי את פרויקט ניתוחי המין בארץ, בהזמנתי לכאן בשנה שעברה את מרסי באורס (רופאה המומחית לניתוחי שינויי מין - א' א') לבצע שורה של ניתוחים. ואז היא כתבה לי שבגלל המצב הביטחוני היא לא תבוא. בדיוק באותו זמן הייתי אמור לנסוע עם הבת שלי לחופשה לפני גיוס בחו"ל. התקשרתי לסוכן הנסיעות שלי, קניתי כרטיס טיסה לסן פרנסיסקו, שיניתי את המסלול עם הבת שלי, הלכנו אל באורס לארוחת ערב, ושכנענו אותה לבוא. על חשבוני, על חשבון ימי החופש שלי. אז זה בסדר?".
מקום אידיאלי למתמחים
וינקלר נוסע פעם בשנה עם צוות רופאים למדינות עולם שלישי לנתח מקומיים וילדים הסובלים מכוויות ומשפה שסועה. במהלך מבצע צוק איתן כיכב בידיעות חדשותיות כמי שטיפל בחיילים הפצועים מכוויות.
- יש האומרים כי הבליטו בעיתונות את טיפולך בחיילים, שזה היה חלק ממערך יחסי הציבור של בית החולים.
"ממש לא. אני ממש ביקשתי מלי (לי גת, דוברת בית החולים - א' א') יותר מפעם אחת להוריד אותי מהכותרות. ההורים היו קוראים לכתבים ואומרים להם, 'מלאכים מטפלים בילדים שלנו'. דרך אגב, אני לא מציל חיילים, חולי סרטן או חולים אחרים עבור הנציבות ולא עבור רוטשטיין. אני עושה את זה כבר 30 שנה בתוקף שבועתי כרופא".
- כתב הבריאות של גלובס, שי ניב, חשף כי לקחת עמך מתמחים לביצוע הניתוחים שביצעת בקלאס קליניק. אתה לא רואה בכך טעם לפגם?
"המתמחים ביקשו ממני את הזכות להיחשף לניתוחים קוסמטיים כנדרש בסילבוס ההתמחות שלהם. בשביל לקבל תעודת מומחה הם צריכים לעשות עשרים ניתוחי מתיחת פנים, הצמדת אוזניים, אף ועוד רשימה ארוכה. אלה ניתוחים שאי אפשר לעשות אותם ברפואה הציבורית. זו חובתי כמנהל המחלקה כלפי המתמחים וכלפי ציבור המטופלים בישראל. כשקלאס קליניק נסגרה, הם פנו למועצה המדעית ושאלו, 'איפה נלמד עכשיו?', ולא קיבלו תשובה. קלאס קליניק הייתה מקום אידיאלי ללמד מתמחים".
- הטענה היא שהם עשו זאת על חשבון הזמן שבו הם היו אמורים לעבוד בבית החולים, על חשבון המטופלים המגיעים לקבל שירות ציבורי.
"המתמחים קיבלו על זה אישור ממנהל בית החולים או שעשו את זה בזמנם הפנוי. הם לא עזבו את החולים שלהם כדי לבוא לעזור בקלאס קליניק והרפואה הציבורית גם מתוגמלת מכך. כשמתמחה עוזר לי בניתוח למתיחת בטן, זה בדיוק אותו ניתוח שהוא עושה לקצין צה"ל שמגיע לבית החולים אחרי שמתפוצץ לו רימון בבטן. זה חלק מהמיומנויות הכירורגיות שלהם".
- אתה מרגיש ש.ג בסיפור הזה? כולם ידעו ואישרו ואתה משלם את המחיר?
"אני לא ש.ג, לא קורבן, לא פושע ולא שום דבר אחר חוץ מרופא. אני גאה לעבוד במערכת הזו".